כרית שלי...

היי לכולם
אני חדשה לחלוטין פה למרות שקוראת המוון מעולם לה הגבתי או כתבתי,
הפעם חרגתי לאחר שהחלטתי שיהייה נחמד לשתף אז פלייז תהיו נחמדים ותגיבו לי.........
כתבתי משהו שלא משקף את התחושה התמידית אבל מידי פעם..
בהנאה!

כרית שלי,
את היחידה שאת האמת יודעת, קשה לי!
לא כמו שכולם חושבים (מתוקף היותי "שחקנית תותחית" )
שאין מאושרת ממני....
הבדידות מכאיבה, עוקצת, דוקרת, מאיימת...
העתיד עלום, מבוי סתום...
כרית שלי,
רק את לא מסננת מבין שינייך שהבעיה בי, שאני בררנית, שאני חושבת שאני מושלמת,
מחפשת אביר על סוס לבן, מחפשת משהו שלא נולד, חיה בסרט,
משפטים כאלו ואחרים שכואבים במיוחד כשנשמעים מאלה שציפית שיהיו כמשענת...
הבדידות לפעמים קשה לי הרבה יותר משהם חושבים..
אני יודעת טוב מאד "לשחק אותה עסוקה"
נכון שדאגתי בליבי וצהלתי על פניי... נכון! אני קצת אשמה...
אבל רק את כרית שלי מודעת לרגעים של משבר פנימי של רצון לצעוק הצילוווווו!
אבל שוב במגע עם אנשים פניי שוחקות...
נראת מושלמת, עושה חיל בעבודה, מכייפת עם חברות . . . .
כרית שלי,
מדהים אותי לפעמים שיש נשואות שמביעות רגשי קנאה....
בא לי לומר להן: "תני לי חתן שיביא מכתב פיטורין איתי-ארקוד"
כרית שלי,
קשה לי! יש לי אמונה אני בטוחה שהכל עניין של זמן אבל איפה האחד שלי איפה איפה איפה איפה הוא?