הדיוט מותר לו להתענג

הלכה רווחת בישראל, והגית בו יומם ולילה.

כבכל סוגיה מצינו בחז"ל רעיונות שונים. דומה כי הצד השווה שבהן כי עליך המלאכה ללמוד תורה הרבה ואי אתה רשאי ליפטר הימנה אלא בנסיבות מיוחדות כמצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים וכיו"ב.

(שאלת קרדום לחפור בו, אכ"מ).

חידוש מפתיע מאד, בפרט ביחס לאומרו - מי שהיה זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה, ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, נמצא בספרו "אבן האזל".

וכך הוא כותב על דברי הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ג ה"ו) "המלך אסור לשתות דרך שכרות, שנאמר "אל למלכים, שתה יין" (משלי לא,ד). אלא יהיה עוסק בתורה ובצורכי ישראל, ביום ובלילה--שנאמר "והייתה עמו, וקרא בו כל ימי חייו" (דברים יז,יט).

אלא יהיה עסוק, יש לדקדק במה שכתב הרמב"ם דין מיוחד במלך שדבקו הכתוב בתורה יותר משאר העם שנאמר כל ימי חייו, ולכן חייב לעסוק בתורה יותר משאר העם. וקשה דבהלכות תלמוד תורה פ"א ה"כ כתב עד אימת חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך , ומבואר דזה דין בכל אדם מישראל.

ונראה, דכאן אנו דנים באיסור המלך לשתות אף שהוא רוצה להתענג בשתייה, וכן בהלכה ו' שרוצה להיות מצוי אצל אשתו, וזה אינו אלא במלך, אבל הדיוט מותר לו להתענג אף שזה יגרום לבטול תורה בהכרח על ידי השכרות או בעילות נשים, ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סיבה, שאז אם הוא מסיר לבו מן התורה עובר על ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ועוד הרבה פסוקים מחיובי תלמוד תורה. ועיין בספר מעלות התורה בתחילתו שמנה יותר משלושים מ"ע ומל"ת על ביטול תורה.

"הפטור" מתלמוד תורה אינו רק לצורך פעילות הכרחית או לפחות מועילה כמנוחה. בא לך דרינק? אתה חושש מביטול תורה? הירגע. מותר לך להתענג. בא לך להיות מצוי אצל אשתך כתרנגול? אם כל החשש הוא מביטול תורה, לך על זה. (מצוות עונה אי אפשר לקיימה על ידי אחרים, כידוע).

אינני יודע אם ר' איסר זלמן התכוון להרחיק לכת. מבחינתו ייתכן והוא אמר עוד לומדות ברמב"ם. המסקנה העולה היא חדשנית ומפתיעה כמעט מעבר לכל דמיון.

יצר הרע זה זה היצר הזה שעמו חושבים מחשבות רעות , והיצר הטוב זה זה שעמו חושבים מחשבות טובות... , הקב״ה קרא לו וכל ״יצר״ מחשבות לבו רק רע כל היום. ירוחם סמך לדבריך ניתן לראות שלפני המבול חשב אלוקים להשחית עולמו בגלל השימוש המיותר והשלילי שנעשה ביצר הזה אולם לאחר המבול משנזקקו הברואים ליצרם הזה כדי לחדש את עולמו אמר הבורא מאותו נימוק של יצר מחשבות לבם רק רע כל היום להשאירם לעד.

[השכן,

המדרש מסביר שמה שמכנים אותו "יצר הרע" הוא זה שאליו מתכוון הפסוק במילים "טוב מאוד" (ולאחר מכן, מסביר המדרש מה כ"כ טוב מאוד ביצרים אלה). כלומר, כינוים של יצרים אלה בתואר "רע" הוא למעשה טעות מהותית. עש כמה שהבנתי משגת, זוהי מסקנתו של המדרש.]