טעות - לעולם חוזר (בראשי תיבות: טל"ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי הטועה לחזור בו מטעותו. מקובל לשים את הציון 'טל"ח' או 'ט.ל.ח.' בשוליהם של מחירון, דף חשבון ומסמכים עסקיים דומים, כדי להבהיר שטעות שנפלה בהם בתום לב לא תחייב את הטועה. לביטוי זה משמעות חוזית, משום שהצגת מחירון או הגשת חשבון הן חלק מהמהלכים הכרוכים בכריתת חוזה ובמימושו, כך שטעות עלולה להפוך למחייבת ללא הסתייגות זו. השימוש בביטוי על גבי חשבונות בישראל הוא בעקבות הביטוי באנגלית, המשמש בעיקר בבריטניה ובאירלנד, Errors and Omissions Excepted שנכתבות בקיצור E&OE.

הביטוי, והעיקרון שמאחוריו, מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי, מסכת בבא מציעא (מט, ב), שבה נאמר, במסגרת דיון בדיני אונאה: "ואמר רב נחמן: לא שנו אלא לוקח, אבל מוכר - לעולם חוזר". הרמב"ם חוזר על עיקרון זה בהלכות מכירה שבמשנה תורה, וכותב: "במה דברים אמורים, בלוקח, שהרי המקח בידו ומראהו. אבל המוכר חוזר בהוניה לעולם", וכן "הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּמִדָּה, בְּמִשְׁקָל אוֹ בְּמִנְיָן, וְטָעָה בְּכָלְשֶׁהוּ - חוֹזֵר לְעוֹלָם, שאין הוניה אלא בדמים; אבל בחשבון, חוזר". [חושֶׁן מִשְׁפָּט רלב, א'].

בנוסף למקרי אונאה, הביטוי נקשר לכללי הקריאה בתורה. קיים כלל האומר שאם במהלך קריאת התורה טועה שליח הציבור, עליו לחזור לתחילת הפסוק ולקרוא שוב. הכלל מנוסח אצל הרמב"ם כ"אם טעה בה, לעולם חוזר" (משנה תורה, ספר האהבה, הלכות תפילה פרק י).

בהשאלה משמש הביטוי "טעות לעולם חוזרת" להתייחסות סלחנית כלפי טעויות, משום שהן חלק בלתי נפרד מהחיים.