בית פורומים ספרים וסופרים

מנהג קהילת קראקא לומר לבעל מזל טוב למחרת ליל טבילת אשתו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/9/2011 02:03 לינק ישיר 
מנהג קהילת קראקא לומר לבעל מזל טוב למחרת ליל טבילת אשתו

המעשה ברמ"א כבר דשו בו הרבה, ורציתי לדעת אם באי הפורום יוכלו להוסיף לי עליו.

ראיתי המקור בס' לב העיברי בח"א [מהד' תרפ"ד עמ' ג'] על כאשר בא הרמ"א לקראקא היה מנהגם שלמחרת ליל טבילת האישה היה בעל המקווה אומר מזל טוב לבעל, וביטל הרמ"א את המנהג, והסתעף שם עוד סיפור שבעקבותיו החליט הרמ"א לחזר אחר מנהגי ישראל וחיבר את חיבורו. כן הובא בס' כרם ישראל להר' ישראל פרידמן (לובלין, 1930) עמ' 82. הסיפור קצת צ"ב, דלכאורה תמוה הוא שכך היה מנהג קראקא, מה עוד שהרמ"א גדל והתחנך שם וא"כ איך לא הכיר המנהג.

בס' שמו יוסף להר' יוסף וואליד, משנת 1907 (ירושלים, תרס"ז עמ' נ"ו) מביא את המעשה עם שינויים קלים, אולם משמע ממנו שהחזיר הרמ"א את המנהג כשהיה [כמובן שיש להזכיר שהרמ"א פסק ביו"ד סי' קצ"ח סעי' מ"ח שיש לנשים להסתיר על זמן טבילתן ומי שלא עושה כן נאמר עליה ארור שוכב עם כל בהמה].

עוד מצאתי בימינו אנו בשו"ת משנה הלכות חלק ט"ז סי' נ"ב על דבר מקום שהיה בו מקווה עם אותה כניסה של הבית מדרש ולפעמים דלת המקווה הייתה פתוחה והיו רואים מי שם, גם היו מקרים שהיו נשים נכנסות לביהמ"ד ושואלות 'איפה המקווה' וכולם היו יודעים למה. ושאל א' מהם את הכולל אם הדבר לא צריך להיות בצינעא וענה לו שאדרבא זו מצווה שכל אחד יראה את האישה ואז יאמר לאשתו ראיתי את אשת חבירי הולכת למקווה וכך יתחזק אצלם המצווה. הרב מנשה קליין כמובן תמה על הדבר שהרי מבואר בש"ס ופוסקים והובא ברמ"א שיש להצניע "ופלא דבני הכולל לא ידעו", ומוסיף שם את הסיפור מהרמ"א. 

ואולי נהגו הכולל כמנהג קראקא ואין בכך פגם? מה גם שבס' שמו יוסף הובא שהרמ"א החזיר את המנהג לראשיתו. האם יש למישהו להוסיף על הדבר?

עוד מצאתי בירחון הפוסק [שנת תש"ב, חוברת י"ד, שנה ג'] במאמר של הרב פוסק "ועד המפקח על טהרת המשפחה בתל אביב" שכותב שם: "שמעתי אומרים שבעיר המשובשה "בגסות" יתירה, היה אצלם מנהג של עמי הארצים שנתנו בבית המדרש מזל טוב לכל איש אחרי הליל טבילה. עד שקמו גדולים וביטלו זה. ועתה פה בת"א כמה צעדים נשאר לנו לחזור למנהג זה?" עכ"ל. וא"כ, מהי אותה עיר, האם כוונתו לקראקא של לפני 500 שנה או שהיה זה נהוג בא"י בדורנו גם?

אשמח לכל הוספה.





דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/9/2011 07:59 לינק ישיר 

תיקון:

בסיפור "שמעתי" שהמשמיעים מצצום מאצבעם.


תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/09/2011 07:54:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/9/2011 05:56 לינק ישיר 

בן אלישע

<ואעפ"כ, רציתי לשאול אם מישהו יוכל להביא מקור קדום יותר מלב העיברי שנכתב בשלהי המאה ה19, היינו 300 שנה בערך לאחר פטירת הרמ"א. הוא טוען שהוא העתיק כן מהפנקס של נכבדי הקהילה בקראקא ולא ראיתי את מקורו>

הוא לא טען אלא כתב שהוא שמע, הוא לא העתיק אלא שסיפרו לו שהסיפור הועתק.

ראה כאן הערה א:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41692&st=&pgnum=20&hilite

"עוד שמ ע ת י מע ש ה ... | ונעתק המ ע ש ה הנ"ל מפנקס הישן של אקרו"ט דק׳׳ק קרקא]".

הספר "לב העיברי" אינו ספר היסטורי או הלכתי אלא ספר פולמוסי, והוא מלא  ובסיפורי "שמעתי" שהמשמיעם מצצים מאצבעו, וערכם ההלכתי או ההיסטורי הוא כקליפת השום או פחות.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/09/2011 06:00:53




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2011 19:48 לינק ישיר 

הגירסא עם כך שהאישה לא טבלה מחמת הקור, הוא מהס' 'שמו יוסף' הנ"ל שהבאתי למעלה. וכן בשו"ת משנה הלכות תולה את מה שסברו הכולל עם סיפור הרמ"א וקראקא, כך שהרב קליין עכ"פ ראה בכך דבר דומה.

ואעפ"כ, רציתי לשאול אם מישהו יוכל להביא מקור קדום יותר מלב העיברי שנכתב בשלהי המאה ה19, היינו 300 שנה בערך לאחר פטירת הרמ"א. הוא טוען שהוא העתיק כן מהפנקס של נכבדי הקהילה בקראקא ולא ראיתי את מקורו. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/9/2011 23:27 לינק ישיר 

זכורני שראיתי פעם סיפור זה ,ואיני זוכר איפה, המון פעמים חפשתי סיפור זה ולא מצאתי, אבל זכורני שבתחילה ביטל הרמ"א את המנהג, אולם היה פעם אשה אחת לא טבלה מרוב קור, ובעלה לא ידע שהרמ"א ביטל את המנהג, והתפלא שהשמש לא אמר לו כלום, ולכן חקר את אשתו עד שהודתה שלא טבלה באמת, ואז הרמ"א החזיר את המנהג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/9/2011 12:46 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=1462099&forum_id=13043



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/9/2011 17:11 לינק ישיר 

בן אלישע

ההסבר הוא פשוט

ארור שוכב עם בהמה היא כשמודיעים בליל טבילה
וכן גם הכולל (??? )

והמנהג בקראקא היה למחרת, וזה היה מחמת שהנשים תיראנה מלהשתמט כדלעיל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/9/2011 12:34 לינק ישיר 

"ואולי נהגו הכולל כמנהג קראקא ואין בכך פגם? "
יש להבדיל בין מנהג קראקא שבעל המקווה בלבד מכורח המציאות ראה את האשה, למנהג זה שכל הכולל התעדכן



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/9/2011 11:50 לינק ישיר 

ההסבר המקובל, או לפחות כך שמעתי, הוא שלא היה קל לאשה להגיע לטבול במים קרים בליל חורף באירופה המושלגת.

לכן היה חשש שאשה תשתמט מטבילה ותשקר ותאמר שטבלה.

לכן הגילוי הפומבי של מועד הטבילה (על ידי הבלנית שמסרה לבעלה שמסר לבעל האשה "מזל טוב" לפי הגרסה ששמעתי אני) היה בדיקה לנאמנות האשה.

כמובן, ניתן לעשות זאת יותר בצנעה או פחות בצנעה. ואם יותר לנחש, אפשר שהנוהג (איני רוצה להשתמש במילה "מנהג" שהיא רבת גוונים ולפעמים יש בה חיוב ולפעמים לא, לפעמים גנאי ולפעמים לא) היה לעשות זאת בזהירות בין הבעל של הבלנית לבעל של הטובלת בלבד אלא שיצאו הדברים החוצה כדרך העולם.

יש להעיר שלנשים היה לבוש שונה לזמן הטהרה ולזמן שאינן כאלו (אם כי אפשר שכבר בזמן הליבון היה משנות), כך שהיה זה דבר העומד להתברר (אלא אם כן היתה מתלבשת באופן שונה כשיצאה החוצה, והלא לא היה דרך האשה לצאת הרבה בימי הגמרא וכפי שנראה מן הציטוט הידוע ברמב"ם על מקומה של האשה...).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/9/2011 02:08 לינק ישיר 

"ואולי נהגו הכולל כמנהג קראקא ואיך בכך פגם ?" 

- איך אפשר להעלות על הדעת שאין בזה פגם? גם אם כל בני מחוזא ובני ברק היו נוהגים בכך, יש בזה פגם !



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > מנהג קהילת קראקא לומר לבעל מזל טוב למחרת ליל טבילת אשתו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext