לנשואים שביננו הסובלים מבעיה נפשית,היתי רוצה לדון אתכם האם אתם מרגישים פחיתות במעמד שלכם כלפי בני הזוג בגלל ההפרעה הנפשית,ואם כן איך מתמודדים אם זה
נשלח ב-8/11/2011 21:40
ברור שאם לא היית ישר עם מישהו אתה לא ראוי שהוא יעזור לך
נשלח ב-8/11/2011 19:22
ערב טוב לכולם/ן..
האם אפשר לומר, שאם בן/בת זוג מעודכן מראש, הוא מקבל יותר את המחלה/הפרעה?
אין ספק שצריך להיות בעל אישיות מקסימה כדי לקבל ולתמוך בבן זוג המתמודד.
נכנסנו כאן גם לשאלת אמון, כלומר, בן זוג ש"גילה" את ההפרעה רק לאחר הנישואין והאמון בין בני הזוג נפגם..
נשלח ב-2/10/2011 20:35
למדתי את זה עם הזמן אולי בהדרכת משיהו וב"ה לשנינו אין בעיה עם זה
נשלח ב-27/9/2011 10:19
תודה רבה ציפור עפה לצערי לא יכול להכנס הרבה מסיבות טכניות אבל כשאני יכול אני מיד בא להחכים..
נשלח ב-26/9/2011 10:17
תוהה, אפשר להבין שאפשר לסמוך על בעל שיכול להוציא ממצבים שכאלו??
נשלח ב-25/9/2011 22:34
ברוך השב יפה נפש! התגעגענו!
נשלח ב-25/9/2011 17:46
תוהה גם אני במצב שלך, התקפי חרדה והערכה עצמית ירודה אבל אני לא מדבר על זה עם בת הזוג שלי והיא לא יודעת
בגלל שאני מפחד מה היא תחשוב עלי אומה היא תגיד לי ואיך היא תקבל את זה.
נשלח ב-22/9/2011 22:11
תוהה איזה כיף לקרוא!!! סוף סוף משהו נעים שמרענן את דכדוכי הפורום!
נשלח ב-22/9/2011 20:36
לי אין בעיה כזו רצינית. בסך הכל התקפי חרדה וחוסר הערכה עצמי משווע, ובעלי מאוד תומך ואוהב, עוזר ומבין. בלעדיו לא הייתי היום איפה שאני. הוא הראשון בעולם שהבין אותי והראשון בעולם שהאמין בי.
גדלתי עם הורים מאוד נוקשים ודורשים, שתמיד נתנו לי להבין ולהרגיש שאני לא ממלאה את הציפיות שלהם ולכן גדלתי עם ידיעה קבועה שאני דפוקה ולא שווה. וכשהגיע בעלי הוא כלכך נתן ועודד שפשוט בנה אותי מחדש.
