מהו הסידור האשכנזי הקדום ביותר ?

ת-ח-ז-ל
אני כותב עבורך את תשובתי, ובע"ה אעלה אותה כשתהיה מוכנה...

ב"ה,
ישנו סידור ר' שבתאי ברשקוב - שהוא תלמיד הבעש"ט - ועיקר ענינו כוונות
וישנו סידור ר' שבתי סופר - שעיקר ענינו דקדוק - והוא למעשה הסידור המנוקד הראשון - בשנים האחרונות הודפס ע"י ר' יצחק סץ

ב"ה,
ראשית יישר כחך על לשונך המפוייסת והזמ"ג בהיותינו ערב היום הקדוש לישראל, יוה"כ.
אך ודאי שאין מקום לתוארים שאינם במקומם, כי לא הוסמכתי מעולם, ואין כבוד אני מבקש אלא לידע ולברר את האמת על בוריה.

ולגופו של ענין:
אם נניח לרגע את ענין נוסח אשכנז וננסה לבחון את שיטות המבחן הקיימות, הרי כבר כתבו כמה חוקרים בענין ודברו על בכתביהם על מספר חסרונות, שמביאים לידי לחוסר בהירות בסוגיות נוסח התפלה בכללותן.
והנה במסגרת לימודי ענין זה (וזה לי כבר 20 שנה ויותר בתחום), עמדתי על כך, ומצאתי כי תורת פנימיות התורה, משלימה את הנקדות החסרות, וזאת ע"י מספר כללי יסוד שנכתבו שם, והדבר נוגע לכללות נוסחי התפלות של כל קהילות ישראל.

אך מפני קוצר היריעה, וכן קוצר הזמן העומד לרשותי, לנסח כללים אלו במסגרת זו, ובעיקר ושהדברים צריכים זהירות רבה בניסוחם, לבל אטעה ואגרום למכשול, לכן אשאיר זאת במסגרת הספר שאני כותב בס"ד.
ועוד שאיני יודע מה דעת הציבור שקורא החומר כאן ביחס לפנימיות התורה, לכן אעדיף לדבר ע"ז במקומות שהדברים נשמעים ובקרב כל החוגים (ובעיקר אחרי שכבודו התבטא בענין יחס הצבור לרבי יהודה החסיד - אך לנגד עיני עומדים דבריהם של גדולי ישראל, שאם היה בזמן הנביאים והתנאים והאמוראים והגאונים הרי שהיה כאחד מהם, ואין מאתנו יודע מעלתן של קדושי עליון, ואם מתבטאים כך על ראשונים שכמלאכים נדמו, הרי שמחר נבוא ונכחיש תורת משה רבינו ח"ו, ואם על דעתינו (שעינים לנו ואיננו רואים) על הראשונים אנו מבכים, הרי שאיני יודע את מה דעת הקוראים על בעלי פנימיות התורה כהאר"י ז"ל השל"ה והבעש"ט, והמקובלים שקדמו להם), ולכן אענה בכלליות הענינים, ואף שבדעתי היה לכתוב כאן את כל כללי היסוד תוך הבאת ראיות מכל המקורות.

נחזור לנוסח אשכנז שעליו הדיון:
מה שהבאתי כאן לאורך הדיון, בקשר לרע"ג, היתה רק לגבי נקודה מסויימת מברכת אשר קדשנו וצוונו על ק"ש, אך ודאי שלפני חסידי אשכנז, היתה ההשפעה מכל הגאונים, וכפי שהדבר היה בכל קהילות ישראל, ובוודאי שאין היתה כוונתי לאמר שכל נוסח רע"ג על דקדוק תיבותיו היה באשכנז, אלא שהיתה השפעת מה על אשכנז, וכפי ברכת ק"ש לעיל.
הדברים שנכתבו ע"י בתחילת האשכול היה באופן כללי ביותר תוך הבאת הראיה הנ"ל, ולא דייקתי בכל הפרטים, ולא כתבתי בדבר ההשפעות הכלליות מבבל ומא"י, אלא רק בכדי להראות שנוסח אשכנז שקדם את תקופת חסידי אשכנז, היה שונה מעט בנוסח תיבותיו, מהנוסח הקדמון. ולכן בכמה מכתבי היד הקדומים המשוייכים לנוסח אשכנז ישנו דמיון ספרדי (וכתבתי הדברים בעבר בחופזי ובכללות הענין).
וכמו"כ לגבי ענין נוסח צרפת, ודאי ודאי שגם בזה לא היה בדעתי לקבוע מסמרות שהנוסח באשכנז היה כדוגמת צרפת ממש על דקדוק תיבותיו, אלא בכללות הענין. (ולהעיר שאני משתמש במהדורה החדשה של מח"ו שהזכרת, וב"ה ספריתי עמוסה לעייפה כמעט בכל הספרים הנחוצים לענין נוסח התפלה בכללותו)
ולגבי נוסח איטליא, הרי שיש להבדיל בענין צפון איטליא ודרומה שמנהגים שם שונים, וכבר כתב ע"ז הרטום בהקדמת סידור נוסח איטליא (וישנו מאמר שדן בענין זה אך לע"ע לא היה בידי להשיגו)

ובדא"ג ממש"כ כבודו בענין שהנוסח לא השתנה בדורות האחרונים אלא רק בדברים שוליים ומעטים, הרי הוספת מזמור שיר חנוכת הבית וקדיש לפניו ולאחריו, והרי זהו שינוי מהותי, והדברים צריכים ביאור ארוך, אך לא אאריך בזה, עכ"פ בשלב זה.

לגבי הנחות היסוד של עבודתי, שמתי לעצמי כלל ברזל לנסות ולרכז את נוסחאות הקהילות אצל סידוריהם של גדולי ישראל, ודי אם אזכיר את הקדמת רס"ג לסידורו (שהרי ידוע שהיה רב בא"י ומצרים), שכתב סידורו עקב כך שבעיירות ובכפרים שבאזורו נהגו להוסיף ולהשמיט בנוסחי הברכות בדברים שמאבדים את הכוונה האמיתית שאליהם התכוונו אנשי כנסת הגדולה. לכן יש לומר, שכל נוסחאות א"י הנמצאות בידינו למרות שהיו מנהג המקום אך לא שהשפיעו על מנהגי קהילות אחרות, אלא דוקא סידוריהם של הגאונים וכן הנהגותיהם שלא באו אלינו בכתובים, אלא הגיעו לקהילות בדרכים אחרות, ונודע לנו אליהם רק בדא"ג ובאופן עקיף.

לסיכום כל הענינים
ודאי שאין להעלות מסקנות שדעתי נוגדת את הסברות הקיימות, בדבר השתלשלות נוסח התפלה. הדברים ארוכים, ולא תמיד אפשר במספר תיבות מועטות להסביר הענין, אלא שהדברים צריכים עריכה מדוקדקת ביותר תוך הבאת ראיות ברורות וחותכות, ולא פעם אני מתעכב בכתבית ספרי אלא רק משום שהתמונה לא ברורה דיה בנקודה מסויימת.
וישנם דברים שניתן להסבירם פנים בפנים ומתוך אהבת ישראל, וכפי ניסיוני בדבר והדברים מתקבלים הן על לב השומעים והקוראים (ובעיקר שכאשר הדברים נכתבים תוך עריכה מדוקדקת אז שמים לב לפרטים, שבד"כ ע"ג במות אינטרנטיות מבוטאות באופן אחר, שהדברים ננכתבים בחפזה ובאופנים שונים, ולכן הדברים נשמעים לפעמים מוטעים.

אסתפק לע"ע בזה
בברכת גמר חתימה טובה לכל בית ישראל

ב"ה,
לכל המפקפקים בדברי שכביכול אני משנה היסטוריה, הרי לפניכם מספר קישורים תוך כדי ציטוט עיקרי הדברים מתוך אתרים שונים:

ב"ה,
מוטי - יישר כח, אני מקוה שהחלפת המשמרות אינה מתואמת :)         גם אם המחליף מחזיר את הדיון "למסלול שפוי" הרי אפשר לעשות זאת בדרך ארץ ובעיקר לשון נקיה, גם בזמן ריתחה דאורייתא. אף אם הדברים לא נראים ולא ערבים לקוראים.

תחזל - ישר כח על דבריך, ועל הידע הרב שיש בקרבך. אך הדיון בנושא נוסח התפלה אינו יכול להצטמצם בנושא הפיוט בלבד, אלא גם בענין נוסח הברכות.
ח"ו אין בדעתי לשנות את ההיסטוריה, ובודאי ואין ספק שמנהגי אשכנז יסודתם בהררי קודש ובני אשכנז שמרו מנהגם בהקפדה במשך כל הדורות.
ומדברי הקדמתו של הרב המוברגר לספר מנהגי וורמייזא ע' 87 משמע שבתקופה שלפני זמנם של רבי יהודה החסיד וגדולי ישראל שהיו סביב זמנו במשך כ-100 שנים לפני, שאותם אתה מזכיר בארוכה, הרי מנהגי נוסח התפלה לא היו אחידים והיתה מחלוקת רבה בענין זה, וראה שם החילוקים שמזכיר, עד שהועמדו הדברים בזמן מאוחר יותר.
ולהעיר שרב עמרם גאון היה בסביבות שנת ד'תרל"ה וסידורו השפיע על ספרד (שלשם הוא נשלח) ומאוחר יותר באירופה,  ובאותו זמן נהגו חכמי אשכנז לשאול בעניני נוסח התפלה הן מחכמי ארץ ישראל והן מחכמי בבל, כך שהשפעת תורת הגאונים היתה גורם משפיע בקהילות אשכנז. וכן הדבר היה בכל קהילות ישראל שבתפוצות שתורתם של הגאונים השפיע עליהם במנהג ובתפלה. ולהעיר שרע"ג העריך מאד את עמידתם של בני אשכנז במנהגיהם, ומזכיר ענין זה בסידורו.
והנה בסביבות שנת ד'תתק כ-400 שנה אחרי זמנו של רע"ג, היו חסידי אשכנז שבראשם רבי יהודה החסיד והרוקח, שקבלו את תורתם מרבי קלונימוס, ואין ספק בדבר שגלותה של משפחת קלונימוס לאיטליא הביאה עמה רוח חדשה למנהגי אשכנז, והויכוחים היו משני הכיוונים הן מצד הצרפתים שלא קבלו בעין יפה את מנהגי אשכנז ובעיקר שבני אשכנז נהגו בהם כפיה.
לגבי גדולתו של רבי יהודה החסיד ובעל הרוקח ובני דורו שנקראו חסידי אשכנז, ודאי שלא סתם נקראו כן, ובקרב רבים מחכמי ישראל היו ידועים כבעלי סוד ושירו לפתחם והדברים כתובים וידועים, ודי אם נזכיר את הסיפור הכתוב בהקדמה לספר סודי רזיא, בענין האפן שהעביר הרוקח את תורת הסוד לרמב"ן (אף שיש אומרים שלא העביר לו את עיקר תורתו, כי קבלה ממקובלי פרובנס, אך עפ"י המספור שם, הרי שעיקר שליחותו היתה להביא להפצת פנימיות התורה בקרב ישראל, אך לא בזה עניננו).
למעשה אותו פולמוס קיים גם ביהדות תימן שטוענים לנוסח הרמב"ם שמקובל כנוסח שהתפללו בו במשך כל שנות גלותם, ובעוד שלמעשה גם שם מקובל לכל הדעות שהיתה לפני השפעת הגאונים על הנוסח, ונוסח הרמב"ם הינו מאוחר יותר.

האמת אומר, כי לא נוח לי כל נושא הוויכוח שעלה כאן, כאשר לא היתה כוונתי להגיע לזאת, אלא רק כדרך אגב,  איני מרבה לכתוב בפרומים אם בכלל, ולי זאת הפעם הראשונה שהתנסתי בכך, אמנם נחשפתי כאן ע"י הקישורים שהוספתי תוך כדי דברי, אך צר לי מאד על כך שמערבים לתוכו ענינים שאינם בגדר אהבת ישראל. בכל מקרה לנהוג כאן בכבוד כלפי הכותבים, ובעיקר שאנו בעשרת ימי תשובה, לא נראה לי הטון של הדברים והמבין יבין.
ומצא חן בעיני תקנות הכתיבה בפורום סמוך, שעל הכותבים אסור כתוב באופן של גנאי כלפי חוג אחר. אך אם כך פני הדברים הרי שכל מה שכתבת בתור מענה היה משום דעותיך האישיות, ולא משום שמסקנותי אין בהם מן האמת, אני מברר את הדברים שנים רבות מתוך ספרי גדולי האשכנז, ורק בירור האמת עומדת לנגד עיני ומתוך אהבת ישראל גמורה, אהבת ה' ודיבוק בצדיקים, ואם חסרתי באחד מהפרטים האלה הרי שלימודי אינו כראוי.

שוב, תודה על תשובתך, אך היא כנ"ל אינה מסתברת כלל ועיקר. וכיון ש  "ת_ח_ז_ ל"   החל להחזירם למסלולם השפוי, אניח לך כרגע.

ב"ה,
מוטי - כוחך גדול בפלפול וסברא, כפי שניכר מדברך, וכידוע שבכוחן של אלו לבנות עולמות ולהחריבן, אך כל דברי אשר הבאתי כאן מבוססים על מקורות רבים ולא מניתי אותם כאן וכן לא העתקתי, אלא רק באפן של טעימה בלבד.
לימודי בענין נוסח התפלה שעוסק אני בו כ-20 שנה ויותר, היה לעיני כמה מחשובי העוסקים בנוסח התפלה והסכימו לדברי כולל הנושא שאנו דנים בו, כך שאין חולק על כך ובעיקר כאשר רואים את כל המקורות פרשים כשלחן ערוך.
נכון שיש בדברי אלה לשנות את הגישה שהיתה מקובלת עד עתה, אך כמובן שהם רק בדרך אפשר, כי הרי אף אחד בדורינו לא היה בדורותיהם של אותם ענקי עולם, בכדי שיוכל להעיד למאורעות אשר היו, אך בימינו רבים הסברות שנוצרות תוך כדי לימוד ענינים אלו, תוך ערבוב מקורות, ואף לא יהודיים בלשון המעטה. לכן לקחתי על עצמי שלא לזוז כהוא זה מכתביהם של גדולי ישראל, ולנסות להבין מתוך דבריהם, את המהלכים השונים.
לגבי נוסח אשכנז רבים מגולי ישראל כתבו בספריהם אודות מעלתו של הנוסח ועודדו את השינוי לנוסח זה, ובעיקר משום ששידעו את מקורותיו.
לגבי מקור הנוסח לא היתה כוונתי שהנביאים התפללו בו אלא שהיות ואנשי כנסת הגדולה היו ראשוני מתקני נוסח התפלה, ואף שכבר היתה עוד מימהם של האבות שהרי הם תקנוה לכלל, ומדוייק הדבר בלשונו הזהב של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשלחן ערוך בסימן פט שבשו"ע "אנשי כנסת הגדולה תקנו לנו תפלה של שמונה עשרה ברכות שאותם התפללו האבות", דהיינו שהם לא שינו בנוסח האבות אלא רק העמידוהו על דקדוק תיבותיה.
ועוד שרבי סעדיה גאון כותב בהקדמה לסידורו שאנשי כנסת הגדולה תקנו ב' נוסחאות האחד לפני החרבן והשני לאחריו, והא אשר היה נפוץ בכל קהילות ישראל, וסידור רע"ג הוא העמדה הילכתית של התנאים והאמוראים בנוסח התפלה והדברים כתובים ברורות בהקדמה לסידורו. כך שהמעבר מסידור רע"ג לנוסח הרוקח אינו מעבר שיש בו משום שינוי מנהג אבות כטענתך.
לגבי ענין האר"י ז"ל עיקר הדיון בשו"תים השונים (כ-100 במספר) הוא על מעבר מוחלט מנוסח הנהוג בפועל אל נוסח המשלב בו תיבות מנוסח הספרדים שעליהם האר"י כתב כוונות, וישנם שלקחו את  הדבר בפשיטות ללא פלפול ודיון ועברו לנוסח האר"י ז"ל ודוגמא  לכך הוא נוסח הספרדים, לעומת עיקר הויכוח היה על מעבר מנוסח אשכנז לנוסח החסידים. אך לא מצינו בשום שו"ת דיון על מעבר מנוסח אשכנז הקדמון אל נוסח אשכנז החדש, ורק לאחרונה התעוררו כמה יהודים לחזור לנוסחאות קדמונים (ובראשם הרב המבורג).
הקישור שהבאתי בתחילת האשכול המפנה לחוברת שהוצאתי לאור לאחרונה, הרי חוברת זו מביאה רק את תקציר החומר שיובא בע"ה בספר השלם שיצא לאור, ועליו אני עמל בימים אלו, בספר יובאו מקורות רבים נוספים, שהרי אין בכוונתי להביא את כל הראיות במסגרת דיונים בפורמים שונים. עיקר הדיון בספר הוא ע"ד פנימיות התורה, ובעיקר לבחון את השקפתה בענין זה. וברוך ה' זכיתי שהדברים נתקבלו בעין יפה בקרב לומדי תות הקבלה והחסידות, ובעיקר שיש בו ענין יחודי המאפשר לבחון את הדברים עפ"י ראות עיניהם של המקובלים.
לכל אורך הדרך, הן בשעת לימודי והן בזמן איסוף החומר הכתיבה והעריכה התפללתי לבורא עולם לבל אכשל, ואגרום להשקפה מוטעית בהבנת הענין, ואכן החביבות שגילוי בדברים בעלי פנימיות התורה מראה שב"ה נענתי בתפילתי.
ישנם דברים רבים שנראים כמופלאים בחומר שאני כותב (ובלשונך "מופרכים ומוזרים") אך מי שיש לו יד ורגל בתורת פנימיות התורה על שכבותיה הן מהתנאים ומהראשונים והאחרונים שכל דבריהם כגחלי אש לוהטות, ולומד את דבריהם כנתינתם מסיני, וכפי שידוע, שתורת הנגלה דתורה היא שעשועי בני אדם ולכן יכולים לפלפל בה, אך פנימיות התורה היא שעשועיו של הקב"ה ואין בה מקום לפלפול בנ"א כלל.
אסיים את דברי אלה, וסליחה על האריכות, כי כל התשובות לענינים הנידונים כאן יובאו בשלימות עד כמה שידי משגת, בספרי בע"ה, ואין בכוונתי להכנס עוד לדין ודברים בנושא זה, וכפי שכתבתי לעיל באריכות הטעמים שבדבר.
בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה לך ולכל בית ישראל