איפה מתבטא הקושי?

כשאני נכנסת לחנויות של כלי בית. איך בא לי לקנות משהו!! אך אני לא קונה, כי יש לי ארון מלא דברים שקניתי, כי בטח אוטותו אתחתן. לבנתיים רק צובט לי בלב שאני נתקלת בדברים האלה. אז למה לקנות? יש בנות רווקות בנות ארבעים שגם הן מלאו ארונות ולא השתמשו בדברים. אולי נתנו לאחיותיהן הצעירות. -לא שחלילה אהיה כמותן. אך תודו שזה הפחד הכי גדול שיש. אמא. רבונו של עולם רק לא זה!!!!

הקושי זה בחורף, אחרי גשם כזה שירד והשמש יוצאת וזה בין ערביים, ויש ריח כזה של גשם טרי שירד הרגע. ואתה מסתכל על היופי הזה הקריר המדהים של הבריאה בתוך הקיום האורבני שלנו, ואומר "וואו חבל שאין פה מישהי איתי לחלוק איתה את זה".

בלי שום קשר, מה שקראתי פה בתגובות למעלה מחזק את מה שאני חושב וכותב פה כבר כמה שנים.
שגברים מחפשים קשר רציני, ובחורות יותר בקטע של "בחור שיבוא לבלות איתנו את החג ואח"כ נשלח אותו".

_________________

איך אפשר להסתפק? ואם מסתפקים, אז הייתי אומרת שבת.. שבת זה ה ח ל ו ם! שתהיה תחושה של שבת.. שלא נרצה שתגמר.. ולא עוד איזה יום...

כן, רק בתור התחלה, נסתפק בחגים...

הקושי הוא בכמה דברים..
א. ארוחות ערב, חלום שלי כל ערב גם אחרי שיש ילדים להקדיש את הזמן לארוחה יחד, בלי אף אחד..
ב. שבתות, ערב שבת, הדלקת נרות, בית כנסת, סעודה, מחכההה לזה!!
ג. הליכות מידי פעם לגינה שליד הבית או לגן כלשהו כמו גן הורדים, סתם לזמן איכות..
ד. ימי הולדת יחד.. להשקיע, להפתיע..

מחכה לזה.. ועוד להרבה הרבה דברים קטנים.. :)

בחגים.
אחותי הציעה לי אחלה רעיון, אני רק צריכה שותף לבצע אותו.
פשוט להביא בחור, ידיד, חבר רק לחג.
אחכ אני אפטור אותו לשלום...........;)))