בית פורומים עצור כאן חושבים

ניצבים וילך

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/9/2011 22:45 לינק ישיר 
ניצבים וילך

שבוע טוב
לא הצלחתי להעלות את האשכול הישן. מי שיצליח ויאחד יבורך

דברים פרק כט

(יח) וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה:


למה שיתברך בליבו? מה  ההבא אמינה שלו?-  שלו שלו לא יקרה כלום?.

דברים פרק לא

(א) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל:
(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַיקֹוָק אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:


א. האם אין הפסוק הראשון סותר את השני.
ב בסופ הספר כתוב    וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה:



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/9/2017 07:35 לינק ישיר 

זה אולי קצת סמלי

הרי מה רוב הדברים בתורה? נתחיל מהדינים - מקדש וקדשיו, טומאה וטהרה, משפטים, בניית המשכן, דיני ציבור - כל אלו שייכים בעיקר לאנשים שעוסקים בתפקידים המתאימים. יש רק מעט דברים שהם יומיומיים ונוגעים למוסר כללי - ואת אלו יזכרו כיוון שהם מעט ונוגעים ליום יום (ומן הסתם נכתבו גם בשפת יום יום של אותה תקופה), ומי שצריך מפעם לפעם את ההלכות הספציפיות של הנושאים הלא-יומיומיים - מן הסתם יבדוק ויברר את הלכות לפני או בזמן שיעלה לירושלים, נניח, או עכ"פ כשזה יהיה לו רלוונטי, וכבר חז"ל אמרו שכבר משה תיקן שיהו דורשין בהלכות חג בחג, וזה כאמור דבר סביר

מה נשאר? סיפורים - ובכן - סיפורים זוכרים, מסתבר... במיוחד שאלו סיפורים מכוננים שמן הסתם יסופרו שוב ושוב (ואם היו תקופות שלא סופרו - מן הסתם באותםת תקופות לא קראו בתורה בהקהל...)

ואחרי הכל, איך כתוב בספר דברים "ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך"... אז ברור שמה שכתוב על ב"הקהל" זה יותר סמלי, ולכן כנראהחשוב שדווקא המלך קורא, אפילו אם זה פחות נוח...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/9/2017 07:21 לינק ישיר 

זכור לי שבע"ב שאל פעם מה הדרישה לריענון והזכרת התורה מידי 7 שנים אומרת על מצב ההתמצאות של העם בתורה.
למעשה השאלה קשה יותר: מה הדרישה לרענן רק פעם בשמיטה (ולא כל שנה, כל רגל) אומרת על שאיפת התןרה להתמצאות העם בדבריה.

ועוד הערה - בהתורה לא מפורש שהמלך קורא, אולי עשו 1000 קבוצותל קריאה. חזל דרשו שזה המלך ולא ברור מה חשבו כיצד על העם שומע אותו. והשמיעה היא המטרה הראשית (ולא עצם ההוד שבמעמד. כתוב למען ישמעו. עד כדי שחרש פטור כי אינו שומע )



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/9/2017 01:21 לינק ישיר 

פירושים לפרשת ניצבים-וילך

כולל קצת מכי תבוא


בסוף הברכות והקללות בפרשת כי תבוא נאמר "אלה דברי הברית אשר ציווה ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת איתם בחורב". יש כאן מקום לשאול: א. מדוע לא הסמיך את הנחמה וגם לא כללה בברית. ב. האם בניצבים אין את המשך הברית, (כולל הנחמה, אולי)?

והתשובות כדלהלן

הברית כוללת את הברכות והקללות, ובהקשר זה, לצורך הגדרת חלקי העניין של הברית, שמתארכת מאוד - לכן הפסיק והגדיר רק את הברכות והקללות כ"הברית", וחלוקה זו מועילה לצורך הבנת הכתוב בפרשת ניצבים, כפי שיוסבר.

לאחר שנחתם החלק שנקרא סתם "הברית", קורא משה לכל ישראל (בסוף פרשת כי תבוא) ומציין שהיום כבר יש להם "לב לדעת ועניים לראות ואזניים לשמוע", ולכן היום הוא יכול לצוותם - כפי שמתחיל בפרשת ניצבים, ומבהיר להם שהיום הזה הם עוברים "בברית ה' אלוקיך ובאלתו" (אלה לאו דווקא קללה, אלא: שבועה), והכוונה לאמור בפרשת כי תבוא שנקרא 'הברית' כאמור, אלא שהוסיף לזה את האמור בפרשת ניצבים - לומר להם: אל תחשבו שאם אחד מכם יחטא בשרירות לב "מיוחדת" עדיין יזכה בזכות הציבור, אלא "והבדילו ה' לרעה" - "ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה" - ואם תאמר והלוא כולם יענשו אם יחטאו? - לכן אמר שבאיש ההוא תרבוץ הקללה עד ש"ומחה ה' את שמו מתחת השמים" ובכך יבדילו ה' מכל שבטי ישראל. 

"ואמר הדור האחרון וכו'" אני מדלג ותכף אחזור לזה

"פסוק קשה נוסף הוא "הנסתרות לה' אלוקינו" שנתקשו מאוד בביאורו בהקשר שבו הוא כתוב, ואציע את פירושי:
כיוון שאמר שהעם יגלה, ו"ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת... ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלוקי אבותם... ויתשם ה' מעל אדמתם... וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה" ואם כן עם ישראל דווים וסחופים בגלות, ואינם יודעים כיצד ייגאלו, וגם כן הגויים שואלים ואומרים "מה חרי האף הגדול הזה" ויש מהם שמונים את ישראל ואומרים ש"וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה".
על כן ענה ואמר: הנסתרות - מדוע קרה כך בחרי אף כ"כ גדול, ומה יהא באחרית, זה "הנסתרות לה' אלוקינו". אבל כיצד ניגאל - גם בזה יש "נסתרות" ואף על פי כן יש בזה גם "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" - שהתורה שרירה וקיימת לעולם, ובזכותה ניגאל, כמו שכתוב מייד אחר כך "והשובת אל לבבך" וכו'.

נחזור ל"ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה" הרי שתיים:1. בניכם אשר יקומו מאחריכם, ו2. הנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, וקשה, שאחר כך אמר "ואמרו כל הגויים" ולא אמר מה יאמרו בניכם אשר יקומו מאחריכם. ויש לומר שזה אמור בהמשך שנאמר "והיה כי יבואו עליך כך הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו..." - וזה מה שיאמרו הבנים - ישיבו אל ליבם לשוב בתשובה, וכמו שכתוב בהמשך "ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" ולהם אמר משה, כמו שהסברתי ש-"הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".

אחר כך סידר את סדר בגאולה, ויש לפרש שהוא כמו שפירשתי בספר יחזקאל (אלא שכאן עשה הכל לפי הסדר ממש) 
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3042939&whichpage=#R_0

בהתאם לסימון בקישור:
א1 - דברים ל', א-ב: עצם התעוררות העם לשוב לצור מחצבתו
א2 - דברים ל', ג-ה: החייאת העם בארץ
ב1 - דברים ל', ו-ז: גאולת התורה
ב2 - דברים ל', ח-י: גאולת העם תופשי התורה ("ואתה תשוב" מעצמך) והשלמת תהליך התשובה

והחלק השלישי של הגאולה אינו מופיע כי אם ברמז (ותכף אפרש למה):
ג1 - דברים ל', יב: "לא בשמים היא" - כנגד " הארץ הלזו הנשמה הייתה כגן עדן" - שגן עדן הוא בשמים וכאן הוא בארץ.
ג2 - דברים ל', יג: "ולא מעבר לים היא" - כנגד מלחמת גוג ומגוג, שהיא בעצם מבטאת "ויכוח" בין עם ישראל לגויים - מה יותר חזק - "גן העדן" של היהודים או ה"עולם הזה" של הגויים. וויכוח זה יוכרע במלחמת גוג ומגוג, והוא בלשון "מעבר לים", שדרך הנלחמים ללכת לארץ רחוקה, וגם כאן ללכת מ"גן עדן" אל גוג (אף שגוג בא לארץ ולא להפך, מכל מקום אנו "צריכים" את ההוכחה שתצא מניסי המלחמה)
ולמה הוציאו רק בדרך רמז, לפי שכאמור כל עניין החלק השלישי נוגע לענייני "גן עדן" ועולם הבא, ולפיכך יש לשאול, אם כן כיצד נגיע לשלב זה של הגאולה, ועל זה ענה ש(דברים ל', יא) "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא", שאע"פ שהרוחניות עצמה של גן עדן וכו' שייכת ל"עולם הבא", מ"מ התורה והמצווה שעל ידם נזכה לזה - התורה והמצווה האלו אינם רחוקות מאיתנו "לא בשמים" "ולא מעבר לים" - כי אם "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", וכשהאדם עושה את שלו אז גם ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

ואף בפרשת האזינו בא לומר ככל סדר של ענייני השבועה והברית האלו בדיוק, אלא שכאן אמר הכל בתור 'אם' ו'ואם', מה אם תשמעו ומה אם לא, ובפרשת האזינו זה בתור דבר ידוע, שנתנבא שאכן כך יהיה. ואע"פ שכתוב גם בניצבים "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה" מכל מקום הכוונה "אם וכאשר", לעומת האזינו שזה רק "כאשר"


תוקן על ידי אליקים7241 ב- 17/09/2017 01:37:06




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2014 16:48 לינק ישיר 

זו שאלה ששאלתי בזמנו, איפה כאן הניגודים?
יש תשובה. בזמנו היא תבא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2014 16:24 לינק ישיר 

ירוחם 
אולי 
 וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ: 

 מתוך הגרים מחוטבי העצים עד שואבי המים וכולם גרים (וזה הקצוות בגרים ?)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 10:37 לינק ישיר 

בערולאאדע כתב:
(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
(י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:

אם מחוט ועד שרוך נעל ויש עוד כיו"ב שנקטו את שני הסמוכים בקצה אחד בלשון "עד" (ע"ע מהודו ועד כוש)


אולי שבטיכם כמו שופטיכם יש חילוף כזה בין שמואל לדה"י "אחד שב/פטי ישראל"


מחוט ועד שרוך נעל- מחוט הקושר את כיסוי הראש=כאפיה. ושרוך הנעל.
מבכור פרעה עד בכור השפחה
כולכם- כל איש ישראל- הכונה שלא יהיה בכם מגזר או חסידות או השקופה, שיבינו שרק הם כולכם-

מדגישה התורה כל איש ישראל אפילו טומי ויאיר לפיד.

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 21/09/2014 10:40:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2014 03:00 לינק ישיר 

בערולאאדע כתב:

מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב רש"י :קללות שבתו"כ 
האמנם "ברית"= קללות (ככל אלות הברית) אולי פרשת ניצבים צריכה להתחיל אחר "ואין קונה"


אתה צודק. נראה לי שנוסף קטע זה לכי תבוא כדי לא לסיים ברע



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 02:24 לינק ישיר 

בבא כל ישראל לראות 
יראה כל זכורך את פני (*2)
יראה כל זכורך אל פני

תיקון סופרים הוא שקורין  לֵרָאוֹת ולא לראות וכן כולם וראיה לדבר (לקריאה שלנו) אל פני 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 02:18 לינק ישיר 

1   וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ

2  כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי. כא וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי.

3   כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יְהֹוָה וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי

פעם ראשונה הקב"ה אומר בהחלט וקם העם הזה וזנה (ומכאן שהקב"ה יודע מה שעתיד להיות . סנהדרין צא:)
פעם שניה הקב"ה מוכיח "כי ידעתי את יצרו..." 
פעם שלישית משה מוכיח "הן בעודני חי...."



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 02:05 לינק ישיר 

סט אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲ‍שֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.
א
 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. ב הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם. ג וְלֹא נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּהד וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ. ה לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ו וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם. ז וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי. ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.

ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. יא לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹםיב לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. יג וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. יד כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. טו כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. טז וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם. יז פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. יח וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. יט לֹא יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יְהוָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. כ וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּהכא וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְהוָה בָּהּ. כב גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וצביים [וּצְבוֹיִם] אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. כג וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. כד וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. כה וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם. כו וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה. כז וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. כח הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 00:39 לינק ישיר 

מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב רש"י :קללות שבתו"כ 
האמנם "ברית"= קללות (ככל אלות הברית) אולי פרשת ניצבים צריכה להתחיל אחר "ואין קונה"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 00:37 לינק ישיר 

(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
(י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:

אם מחוט ועד שרוך נעל ויש עוד כיו"ב שנקטו את שני הסמוכים בקצה אחד בלשון "עד" (ע"ע מהודו ועד כוש)


אולי שבטיכם כמו שופטיכם יש חילוף כזה בין שמואל לדה"י "אחד שב/פטי ישראל"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2014 23:14 לינק ישיר 

דברים פרק ל

(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

רש"י(יב) לא בשמים היא - שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה:

אבן עזרא (יב) לא בשמים היא - פירוש נפלאת:

זה הפשט ההגיוני והבלעדי . ולכן מוזר מאד הפשט שאימצנו לנו כדרך חיים. 

בבא מציעא דף נט ב

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול




 


:


 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/9/2012 21:31 לינק ישיר 

דברים פרק כט

(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
(י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:

מדוע התורה  כותבת גם כולכם וגם כל איש ישראל?
שלא יבא מגזר אחד ויגיד שרק הוא שומר התורה ורק אליו דיבר ה'- מקפידה התורה לכתוב כל איש ישראל!

כבר שאלתי בעבר התשובות גם שלי לא היו מקובלות ננסה שנית.
מחןטב עציך ועד שואב  מימיך-  הרי זה אותו מעמד חברתי- אז מה פרוש מ-עד. 
 דוגמה מהתורה כמו מבכור פרע ועד בכור שפחה. וכד'


בסעודה שלישית אמר אחד הצדיקים תוירה- כתוב  בתורה בפרשה הקדושה- אתם ניצבים היום כולכם ראשיכם זקניכם שופטיכם שוטריכם מלכיהם וגו'
זקנים ייש הרבה וכן שופטים וכן  שוטרים- מתאים לשון רבים, אבל מלך יש רק אחד- למה מלכיכם בלשון רבים?
אמר אחד החסידים ברעדה- אבל רבי -בתורה לא כתוב מלכיכם,
זה תרוץ יפה אמר הרבי. אבל לי יש תרוץ יותר טוב!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2011 08:42 לינק ישיר 

בשרירות לבי אלך




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ניצבים וילך
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext