שלושה ספרים נפתחים

עבודת ישראל פרשת נצבים:

אני אכן מכיר כמה וכמה מקובלים, ולא אחד שמבין את הדברים כפשוטם.
את הפירוש של ר' אריה קפלן לספר יצירה קראתי [באנגלית] 
ויותר מזה הוא מסביר מהות הקבלה לדעתו בספר אחר באנגלית שנדפס משיעורים שלו שכחתי שמו כרגע. ומובן מאד שם ושם שהוא לא מבין את הדברים כפשוטם כלל וכלל. 

שמות של מקובלים אתה רוצה? אתן לך עשרות, עם כתובת ומספר טלפון [למקובלים יש מייל?] תבדוק בעצמך אם אחד מהם מבין את הקבלה כמו שאתה מבין אותם. 

טענת שדימויים הם הכרחיים כי בלעדיהם לא תיתכן עבודת ה'.

אם הדימויים הם הכרחיים- כלומר שכל אדם בישראל עובד לדימוי אחר של ה' לפי כח הדימוי שלו.
 
כי אין שני אנשים מדמים אותו דימוי. ומרבים את האלוהות להרבה אלוהים במקרה הזה שם האלוהים של חול ולכן הוא נכתב בכתיב מלא)

יהי אור

אתה צודק. איני מכיר מקובלים אישית (אאוטינג?). סבורני שכדאי לפתוח אשכול ייחודי לדמויות של מקובלים ואמונותיהם, בו אציג אני את דעתי השלילית עליהם ואסביר מדוע ואתה (ואחרים) תוכלו לבדוק את אני מדייק או לא.

אם יש לך מישהו לדוגמא, בבקשה. (אפשר למשל לקחת את אריה קפלן ש"פירושו" על ספר יצירה תורגם לאחרונה לעברית).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

צבי

הניתוח שלך כה מצויין עד שהוא מאפשר להתמקד בהנחות היסוד שהצבעת עליהן אחת לאחת.

לדוגמא, טענת שדימויים הם הכרחיים כי בלעדיהם לא תיתכן עבודת ה'.

אני מסכים כי במקום כלשהו (במובן מטאפורי) אנו זקוקים לדימויים. אבל, כפי שכתבתי באשכול שמאד יקר לי ואמור להציג את שיטתי, "לך דומיה תהלה", אנו משתדלים להשתמש בכמה שפחות דימויים ותמיד להסביר מדוע גם הם לא מדוייקים.

השאלה עכשו היא האם הדימויים הקבליים הם מיותרים או שהם חיוניים לעבודה.

יש כמובן להבהיר מהי עבודת ה'. וזה נושא לפעם אחרת אולי ולאשכול אחר. אבל לדעתי עבודת ה' אינה זקוקה לקבלה כלל (שלא לומר שהקבלה כפי שאני מבין אותה וכפי שהצגתיה היא כאמור טעות ומינות).

***
אם כתבתי שמקובלים אינם מבינים במדע הרי כתבתי הכללה גורפת.

כוונתי היתה זו: המדע המודרני עומד על סילוק של כל רכיב לא הכרחי בתיאוריות שלו. חושבני שצריך לפרט ולהדגים זאת בהרחבה. אולי גם יסכים מישהו מעמיתינו המומחים בפילוסופיה של המדע לעשות זאת (וולאנד למשל). המקובלים שאני מכיר, מעצם התעסקותם בקבלה, אינם מבינים את הכלל זה מן המתודולוגיה המדעית. כפי שדבריהם מוכיחים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שותף,
בהחלט. לא ערערתי על כך.
רק ניסיתי לשפוך מעט אור על האופן בו הסיפור נכתב, שבו כמובן יש יחידים שלהם תפקיד משמעותי יותר (חלקם מתוקף ידיעתם והבנתם את רצון המשפיע יותר, וחלקם מסיבות אחרות כמו נבוכדנצאר למשל בשעתו, אם כי אולי זו לא דוגמא הכי מדויקת  לפי אי אלו מקורות) אבל בסיפור עצמו יש הרבה דמויות וקבוצות מגוונות, ובעצם זהו סיפור שכולל את העולם כולו, על כל מורכבתו.
                         גמר טוב. 

צבי

זיעזעת אותי בדבריך.

כתבת:

מיימוני

כנראה שאתה מסכים שבפרשנותו של שותפי אין בעיות, רק שאתה ממאן לקבל את הפירוש הזה בקבלה ואתה סובר שזה הוצאת הדברים מפשוטם..

אז אמרתי כבר, ואני חוזר ואומר. כשתמצא לי מקובל אחד החי היום שמאמין בדברי הקבלה כפשוטם תקבל פרס. אין דבר כזה. וכנראה גם לא היה. וממילא הקבלה שאתה תוקף לא קיימת בכלל. רק שאפשר לטעות כך בכתבי הקבלה וטוב מאד שאתה צועק נגד הטעות הזה אבל בסך הכל אתה לא תוקף אף אחד במציאות. 

העתקת לשונו הזהב של מימוני:

האם מבנה זה של ספר או מאזנים מוסיף משהו מלבד התחושה החשובה שזה מעניק לנו? לדעתי לא. יתכן שהמחבר של ספרא דצניעותא האמין שהוא מגלה סודות מן השמים. זה מסתבר מאד לדעתי. אבל, שוב לדעתי, זה בגלל שסבר שמה שנראה לו בדמיונו הוא גם המציאות השמימית. הוא היה מיסטיקאי או טיפוס של איש המגיה, לא פילוסוף שמורגל לחפש לבער את הדימוי המגשים והמיותר לטובת ניסוח של חוק מופשט.

(המעלה אינה ההפשטה לעצמה אלא ההתנערות ממה שאין בו צורך עבור הבנת החוק. ויש לשים לב לנקודה זו שאינה מוכרת כלל כמדומה לעוסקים בקבלה, שאינם יודעים טיבו של מדע מודרני).

עד כאן לשונו.
אני אוהב מאוד את ההערות של מיימוני בהיותו יודע נסתרות מה שהוא כמובן לא מרשה לאמוראים ולמקובלים, הוא נכנס לנבכי נפשם של המקובלים והמיסטיקנים את מה הם רוצים לשרת, וכמובן שאחר כך הוא על ידי זה יכול לסתור את דבריהם או ללעוג להם.

ובכן, אחרי ההקדמה הפשוטה הזאת, ניכנס לגוף הקטע הקטן הזה והמלא בכל כך הרבה שטויות והנחות שאין להם שום בסיס.

'האם מבנה זה של ספר או מאזניים מוסיף משהו מלבד התחושה החשובה שזה מעניק לנו? לדעתי לא'.

זה כמובן בהנחה שמישהו רצה להוסיף משהו לתועלת, ולא מתוך הנחה בסיסית שהם אכן האמינו באמונה ובתום לב שהאלוהות אינה מופשטת במובן הפשוט שלה, אלא יש בה שינויים כאלה ואחרים איך שלא נסביר אותם, סוף דבר האלוהות בהתאצלותה ממקורה ובפנותה אלינו אחרי תהליכים של השתלשלות מורכבים ככל שיהיו אכן אינה מופשטת ויש בה מורכבות ושינויים.

מיימוני יכול לסבור מכאן ועד להודעה החדשה שהדברים האלו הם שטותיים ואולי גם עבודה זרה וכוו', אבל זוהי שיטתם ולכן כל ניסיון לדבר על חוסר הרגל כמו שידובר בהמשך אינו אלא סילוף של שיטתם וגם לצערי עזות וגסות.

אבל, שוב לדעתי, זה בגלל שסבר שמה שנראה לו בדמיונו הוא גם המציאות השמימית.

שוב חוזר מיימוני על אותם הנחות יסוד חסרי בסיס, הם פשוט לא מקבלים את הנחת היסוד שלו שהאלוהות בכל מצביה והשתלשלויותיה חייבת להישאר מופשטת, זה הכול.

'הוא היה מיסטיקאי או טיפוס של איש המגיה, לא פילוסוף שמורגל לחפש לבער את הדימוי המגשים והמיותר לטובת ניסוח של חוק מופשט'

הדימוי המגשים הוא מיותר? אתמהה, הלוא כל פילוסוף מתחיל יודע שככל שאתה מבער כלשונו הזהב של מיימוני את הדימויים המגשימים, כל עניין העבודה לאל נעשית מיותרת, ואם כן למה לא נאמר שפשוט האמינו בדימויים המגשימים האלו והלא מיותרים.

'(המעלה אינה ההפשטה לעצמה אלא ההתנערות ממה שאין בו צורך עבור הבנת החוק. ויש לשים לב לנקודה זו שאינה מוכרת כלל כמדומה לעוסקים בקבלה, שאינם יודעים טיבו של מדע מודרני)'

למה זה יחשוב מיימוני שרק העוסקים בפילוסופיה יודעים טיבו של מדע מודרני, ולא העוסקים בקבלה?! שוב זה מגיע מאותה הנחת יסוד בלתי מבוססת בעליל, שפילוסופיה שווה לרציונאליות קידמה נאורות וכוו, ואילו אמונה בקבלה זה משהו דמיוני חשוך פאגני.

כל ההנחה הזאת חסרת יסוד בעליל.