"ברוך שפטרנו מעונש חברת הלומדים"

באחת ה

יליד

ברוך הבא אל הפורום!

המאמר שהבאת אכן מעניין מאד, אבל חוששני שהוא לוקה בכמה אי דיוקים מהותיים.

ברשותך, אסקור את הטענות המרכזיות ונראה אם הן מדוייקות.

א. חרדים קונים הרבה דירות.

זו שאלה שאפשר לבדוק בשטח. לא יצאתי לבדוק מה קורה אז איני יודע. אני יכול לומר לך שממיודעי לא קונים אלא אם כן נרשמים למה שנקרא "פרוייקט" או שקונים דירות מאד זולות באיזורים זולים. אבל איני יכול להסיק את מספר הקונים ללא נתונים מעשיים. אחרת אני רק מתאר שוק של דירות מתוך הכורסה.

מחבר המאמר מסתמך כמדומה לא על בדיקה בשטח אלא על העובדה הנראית לעין שיש שכונות שמתחרדות. זה באמת כך. אבל מתי החל התהליך ואלו דירות נכללות בו? מה המחירים שמשולמים? אלו נתונים מינימליים שיש לבדוק.

אם יהיו בידנו שני נתונים: מחירי הדירות בפועל (50 אלף דולרים, 100 אלף דולרים, 250 אלף דולרים, 500 אלף דולרים) זה יאפשר לנו להציג את השאלה: איך נקנות דירות בכאלו סכומים.

ב. משפחה חרדית יכולה לגייס כסף לקנית דירה באופנים הבאים, שאותם ניתן לשלב:

1. חסכונות.

השאלה היא כמה אפשר לחסוך ועבור כמה ילדים.

לגבי אפשרויות של חסכון, אזי כדאי לדעת שבציבור שלנו יש תודעה חזקה מאד של הצורך בחסכון. כמה אפשר להפריש איני יודע. וגם לא עד אלו סכומים זה יכול להגיע. זה מתחיל ביכולת ההשתכרות של ההורים. ומתחלק בין מספר הילדים. אבל במשפחה קטנה החסכון כמסתבר יכול להגיע, תוך 20 שנה, עד כמה? (במקרה היפותטי 100 דולר כפול 12 חודשים כפול 20 שנה נותנים 24 אלף דולרים. זו התחלה ולא יותר אבל זה ניחוש של כורסה).

2. גמ"חים. זה אחד האמצעים לגיוס כסף שיכול להבטיח כמה עשרות אלפי דולרים. בפועל יש גבול עליון ליכולת ההלוואה: גם בגלל גודל הקרן שהגמ"ח יכול להעמיד. גם בגלל הצורך להחזיר ולגלגל. יש נסיון כידוע להקים גמ"חים גדולים לצורכי נישואין והם אכן מספקים אלפי דולרים. אולי גם כמה עשרות אלפי דולרים. אבל כמדומה שאלו מקרים נדירים יחסית.

3. משכנתאות. הצד הזה כמדומה לא הוזכר במאמר והוא עומד כמובן לרשות כל אדם שיש לו תלוש משכורת. בעבר היה ניתן להגיע עד 90 אחוז מערך הדירה. היום זה פחות, הרבה פחות. אבל על איזו תקופה אנו מדברים?

כיצד מחזירים? זה באמת קשה. מגלגלים, מטילים חלק על הזוג. יש מקרים שבהם ההורים מחתנים את כל הילדים ואז מוכרים את הדירה שנמצאת במקום יקר ועוברים לגור במקום זול או בשכירות. כמובן, אלו לא כל המקרים וציינתי רק מה שידוע לי.

4. תרומות. עד כמה שזה מביש ולפעמים נראה מגעיל, זו דרך שיש משתמשים בה. איני יודע כמה היא יכולה לספק. יש שעוברים מדלת לדלת או מתרימים בבתי כנסת, שטיבלעך, איצקוביץ, כוללים וישיבות. כמה אפשר לעשות כך? בכולל עם 20 אברכים ניתן מן הסתם לקבל לפחות עשרה שקלים תוך 20 דקות. כמה מוסדות כאלו קיימים? יש שיתנו עשרה שקלים ומעלה ויש שיתנו אפס. מה הסכום העליון שאפשר לאסוף בצורה כזו ותוך כמה זמן?

5. מענקים ממוסדות תמיכה. זה לא הוזכר בכתבה. יש מנגנונים שאוספים תרומות ומענקים. בישיבות, בכוללים בהם לומד האבא (ויש שני צדדים לחתונה). זה יכול להגיע לכמה אלפים של דולרים או, במקרים נדירים מאד, לעשרות אלפים. אני יכול להעיד שזה נעשה לפעמים אפילו ביוזמה אישית של חברים לישיבה או לכולל כאשר סבורים שהמשפחה ראויה לכך (בחור למדן וירא שמים או אב למדן וירא שמים).

6. נסיעות לחו"ל. יש כאלו שבוחרים בדרך הזו שהשפלתה וקשייה מרובים יותר מאשר חיזור על הפתחים בארץ. אין לי נתונים על הצלחות או כשלונות מעבר לשמועות כלליות.

7. סיוע מחוג המשפחה, בעיקר מהסבים. מהיכן יש לסבים? כאשר מדובר באברכים, באמת אין. אני מכיר משפחות שהצליחו לקנות דירה מפני שהסבא והסבתא משני הצדדים עובדים ומרויחים יפה. אלו דוגמאות בודדות מפני שלא עשיתי מחקר ובסביבתי אלו דוגמאות יוצאות דופן.

ג. החרדים עובדים בשחור ולכן יש להם יותר כסף לממן דירות.

אני משער שזה נכון חלקית. אבל בדרך כלל העבודות בשחור אינן מעניקות הרבה. נניח: עוזר במכולת או מוכר בסופרמרקט. המשכורת היא מינימלית.

יוצאי דופן אפשריים הם ר"מ בישיבה ללא תלוש או, בדומה, רבי בתלמוד תורה. במה דברים אמורים, במוסד שמחזיק את עצמו מבחינה כלכלית ואין הרבה כאלו. ובמוסדות הטובים יותר, מנהלים ספרים ומוציאים תלושי משכורת.

משכורת של רבי עד כמה שידוע לי לא תגיע ליותר מאלף או אלף חמש מאות דולרים. במקרה הראשון היא ממילא לא תחוייב כמעט במס כי זה קרוב מאד למשכורת מינימום. במקרה השני גם כן, כמה היא העלמת המס?

אצל ר"מ בישיבה המשכורת יכולה להגיע לאלפיים ואולי שלושת אלפים דולרים. כאן כבר יש סכום יותר משמעותי. אבל כמה ישיבות כאלו יש? אל תשכח שההכנסות של ישיבות אינן גבוהות. ושוב, בישיבה מסודרת אי אפשר להימלט מניהול ספרים.

יתכן שיש מקצועות שבהם ניתן להתחמק מדיווח מלא. החל באינסטלטורים וכלה ביהלומנים. אבל זו ודאי לא תופעה ייחודית למגזר החרדי. אין לי שום סטטיסטיקה על הנעשה בתחום זה. אין בדברי הסכמה לכך שיש העלמוס מס אלא רק שהדבר יתכן תיאורטית. וגם מן המילה "יתכן" יש להיזהר. יש יתכן לוגית שאינו אומר מאומה ויש "יתכן" מעשי שהוא קרוב להתגשם במקרים רבים. כשאני כותב "יתכן" כוונתי רק ל"יתכן" הלוגי. ועל סמך "יתכן" כזה לא כדאי לבנות תוכניות להעמקת גביה.

ד. חסכוניות, העדר בזבוז.

הנקודה הזו לא הוזכרה כלל במאמר וזה ליקוי רציני.

כיון שבתוך עמי אני יושב אין לי כל כך דרך להשוואה. אבל אני מרשה לעצמי להיות אנתרופולוג של כורסה. כמדומה שמשפחה חילונית או לא חרדית תעניק לצאצאיה הזדמנויות להוצאת כספים על בילויי זמן שאינם מקובלים אצלנו, החרדים, או תוציא כספים על מה שלא יעשו אצלנו. החל בסרטים ומסעדות וכלה ברכישת מותגי ביגוד. איני בא לומר שכל החילונים כאלו. זו ודאי שטות והכללה מוטעית. אדרבה, כל החברה הישראלית לפי מה שמוכר לי סובלת ממחסור בכסף. העניים הם עניים מאד (וכאן ידוע לי על דוגמאות בסדר גודל של עשרות ומאות). אבל במעמד הבינים, כפי שהדברים תועדו בעקבות הפגנות המחאה, יש הכנסות משותפות של שני בני הזוג של למעלה מעשרת אלפים שקלים כאשר, שוב לפי הפירוט בתקשורת כלומר באינטרנט, חלק ניכר יוצא על בילויי זמן שהציבור שלנו לא היה מעלה בדעתו  (נסיעות לחו"ל. לא שחרדים אינם נוסעים, אבל יעדיפו לחסוך לילדים ונוסעים רק למטרות משפחתיות ולא לשם הטיול. מסתבר שיש יוצאי דופן של טיולים לקברות צדיקים אבל כמדומה שההוצאות שם הן מינימליות, כשל טיול בארץ).

***
רוב מה שכתבתי הוא בדרך של כלכלן ואנתרופולוג של כורסה. אבל כמדומה שהתמונה שהוצגה במאמר היא לא מדוייקת. היא גם מדיפה אוירה של "לתפוס את החרדים בגניבתם". אני מצטער. זה הרושם שלי. וכמובן נתונים אינם משתנים לפי המניעים של הכותבים. אבל מידת הדיוק וההשקעה יכולות להשתנות.

***
בסיומו של המאמר יש איזכור של גישת החזון איש. האם החזון איש התנגד לעבודה? האם "חברת הלומדים" היא באמת רעיון שלו או פיתוח או אפילו פיתוח מעוות של הרעיון הזה? הדברים טעונים בדיקה. ולמעשה, מכל הנושאים שהוזכרו כאן עד כה, זה כמעט הדבר היחיד שמעניינו של הפורום שלנו.

טרחתי לכתוב תשובה ומצידי אפשר להשאיר את האשכול בגלל הצורך התעמולתי שלו. כחרדי, חשתי נפגע ומושמץ מן הכתבה. לדעתי היא לא מדוייקת ומוציאה שם רע, ולכן ראוי לענות עליה בפרוטרוט. צר לי שאין לי נתונים מספריים של ממש כדי להציג. כמובן, אם התופעות שהכותב מתאר הן אכן קיימות (ובאיזה שיעור?) אלו תופעות פסולות ולא בריאות. כיצד מטפלים בהן זו שאלה נוספת.