הצצה נדירה לעולם החרדי בחיפה - כתבה

הצצה נדירה לעולם החרדי בחיפהליאור פרי  (07.10.2011)
 מתפללים בבית הכנסת בהדר  צילום המחשה: צבי רוגר   צילום: מישל דוט קום הם חיים בתוכנו או בצמוד אלינו ♦ חלקם חיים בשכונות משלהם, אחרים יכולים להיות השכנים מהדלת ממול ♦ אין להם טלוויזיה אבל אינטרנט דווקא כן

♦ בניגוד לתדמית, רובם דווקא עובדים ומתפרנסים בכבוד ♦ הם חיים בדוחק ובצנעה, ובבתים רבים שוקו הוא פינוק שמקבלים פעם בחודש. הם מקבלים מהמדינה הרבה פחות ממה שחושבים ♦ יש להם מקומון משלהם עם מדור צרכנות נרחב, וגם סאטירה ♦ הם סובלים ממצוקת דיור קשה, אבל לא עוברים לאוהלים ♦ בשנים האחרונות הם גם מתחילים לעודד גיוס לצה"ל ♦ "ידיעות חיפה" מביא הצצה נדירה לעולם החרדים בחיפה

אם אתה פוסע ברחוב ארלוזורוב שבהדר, וברצונך לגלות עולם אחר, עולם שכאילו תלוש מהמציאות שאתה מכיר, אתה מוזמן לחזור כמה מאות שנה לאחור, וכל זאת בפחות מעשר דקות הליכה. ברחוב ארלוזורוב פנה ימינה לרחוב מיכאל. תוך כדי הליכה שים לב, כל צעד שאתה עושה מרחיק אותך מהעולם החילוני לעבר העולם החרדי, מהמאה ה-21 לאזור המאה ה-18. באמצע רחוב מיכאל כבר תחוש משהו מוזר. כמעט כל מי שמסביבך חרדי. פה ושם עוד תראה איזה חילוני פוסע ברחוב. המשך עד קצה רחוב מיכאל, בואך שכונת ויז'ניץ. ברוך הבא לעולם אחר, עולם שכאילו עמד מלכת.
בכניסה לוויז'ניץ יש מכולת גדולה. אל תבקש עיתון "ידיעות אחרונות" כי אין. גם לא תראה עיתונים כמו "לאישה" עם דוגמניות על השער. את המקומון "חדשודתי" דווקא תמצא שם. יש דוכן פלאפל בסביבה, כזה שבו פרט למנה פלאפל תקבל גם דף עם תפילת המזון, ויש כמובן פינה לנטילת ידיים. הפלאפל עצמו אגב לא רע בכלל, והרבה יותר נקי מזה שבשאר העיר, עקב ההקפדה המחמירה על כשרות ששלובה בהקפדה על ניקיון. תסתכל מסביבך. לא תראה אף אישה במכנסיים, בטח ובטח שלא במיני וגופיה. רק חצאיות ארוכות וחולצות ארוכות שרוולים. גם עם עדיין חם, כולם לבושים  בבגדים ארוכים, אולי פרט לילדים הקטנים. ברוך בואך לעולם החרדי אשר נמצא ממש בלב חיפה, שתי דקות משכונות הדר לכיוון מזרח.  
מרבית תושבי חיפה החילונים מעולם לא  ביקרו בשכונות כמו ויז'ניץ או גאולה, עבורם השכונות החרדיות הן בגדר חוץ לארץ. בעצם יותר מכך. הסיכוי שתושב חיפה חילוני יבקר בפריס או בלונדון הוא גבוה בהרבה מזה שיום אחד הוא יחליט לטייל בוויז'ניץ, למרות שהחוויה של ביקור בשכונה זו להערכת כותב שורות אלו מרתקת בהרבה. גם את העולם החרדי שנמצא מתחת לאף שלנו רובנו כלל לא מכירים. אנו ניזונים מסטיגמות ודעות קדומות, אבל לא יודעים בעצם דבר על שכנינו החרדים.
מה אנחנו יודעים עליהם? שהם פרזיטים שלא עובדים (לא נכון), שהם חיים על חשבון המדינה (לא נכון), שהם קרציות ועלוקות שאנחנו נאלצים לממן (לא נכון), שכל מה שמעניין אותם זה לקבל עוד ועוד כסף (לא נכון) ושהם חיים בצורה פרימיטיבית, אגב התעלמות מוחלטת מכל מה שקרה בעולם המודרני ב-200 השנים האחרונות  (לא נכון) ושכל מה שהם עושים כל היום זה ללמוד תורה ולהתפלל (ממש לא נכון).
הרב אריה בליטנטל, פעיל ציבור ועסקן חרדי שכבר שנים רבות משמש כחבר מועצת עיר, מנפץ אחת לאחת את כל הדעות הקדומות השגויות ביחס  לחרדים בחיפה: "בניגוד מוחלט למה שחושבים, מרבית החרדים בחיפה עובדים. האמונה שלנו היא לא נגד עבודה, וזה שאדם מאמין בבורא עולם, לא אומר שהוא מאמין בבטלה ואבטלה. אנו הדתיים צריכים להתפרנס בדיוק כמו כולם, גם אנחנו צריכים לשלם משכנתה ולפרוע את החשבון במכולת. לכן, כמעט כל הדתיים עובדים, ומי שלא עובד, זה בדרך כלל בגלל הקושי למצוא עבודה, ולא מטעמי עצלות. יש במגזר שלנו אחוז קטן של תלמידי כולל, שלומדים בישיבה יומם ולילה, ולכן הם לא יכולים לעבוד, אבל גם הם לא חיים על חשבון המדינה, אלא הנשים שלהם יוצאות לעבוד. צריך להבין שהתמיכה בתלמידי כולל נמוכה ביותר, ותלמיד ישיבה לא יכול לפרנס משפחה רק מהקצבה הזעומה שלו, לכן היציאה לעבודה של בת-הזוג היא דבר קיומי הכרחי. אגב, גם תלמידי הישיבה היו שמחים לצאת לעבוד בשעות הפנאי שלהם, הבעיה היא שחוקי המדינה יוצרים אבסורד לפיו אסור לתלמיד ישיבה לעבוד כי אז הוא יאבד זכאותו לקצבה, כך שבעצם המדינה היא זו שגורמת לתלמיד ישיבה לא לעבוד, ואחר-כך באה אליו בטענות שהוא 'עלוקה'".

בחיפה יש היום
כ—4,000 משפחות חרדיות

הרב בליטנטל מתייחס גם לשאר הסטיגמות השגויות אודות הציבור החרדי בחיפה: "הציבור החרדי ברובו עובד, משלם מיסים, תורם למדינה לא פחות מהציבור החילוני. שיעור הילודה במגזר החרדי בחיפה גבוה מאוד, וזה תורם לאיזון הדמוגרפי. הציבור החרדי מרבה לתרום לגמילות חסדים, תופעת הערבות ההדדית נפוצה מאוד, הציבור החרדי כל הזמן עוזר לזולת ולכן תרומתו החברית גדולה. מדובר בציבור שתורם רבות לכלכה החיפאית. מדובר בציבור עם כוח קנייה גדול, בעיקר משום שיש בחברה שלנו הרבה מאוד ילדים ותינוקות, וכוח הקנייה הגדול של המגזר החרדי בחיפה משפיע על עסקים רבים שאינם רק של חרדים. בסך הכל מדובר בציבור איכותי מאוד, שלא נוגע בסמים ואלכוהול, לא מפגין אלימות, לא מעלים מיסים, לא חי על חשבון המדינה ולא חושב רק על כסף ועוד כסף ואיך להתעשר, אלא ציבור שחי בצניעות, שומר על ערכים חשובים של יהדות, משפחה, עזרה לזולת, ולכן אני אומר בפה מלא שהציבור החרדי בחיפה הוא ברכה לעיר".
כמה חרדים יש בכלל בחיפה? זו שאלה שאין  עליה תשובה מדויקת, אפילו לא אומדן גס. יש בעיה בכל הארץ לקבוע את מספר החרדים. קודם כל בגלל הקושי להגדיר מיהו חרדי, קושי שקשה להתמודד איתו. לא מדובר בזהות הומוגנית, ויש מספר רב של פלגים, זרמים ותפיסות שונות, יש גם קושי להבחין בין דתי לחרדי, ועוד יותר קשה לאתר משפחה שתוגדר בהכרח כחרדית. בסטטיסטיקה בארץ ניתן לפלח אוכלוסיות לפי גיל, מין, לאום, מוצא, אולם לא לפי השקפה דתית. ניסיון לקבוע את מספר החרדים בארץ בכלל ובחיפה בפרט על-ידי נתוני ההצבעה בבחירות גם כן לא צלח. זאת משום שחרדים רבים מגיעים מחו"ל לישראל אך ורק כדי להצביע (דבר שמגדיל את כוחן היחסי של המפלגות החרדיות מעבר לשיעור החרדים באוכלוסייה) וגם משום שמחקרים הוכיחו כי כמה מהמנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות (בעיקר ש"ס) מוענקים לה על-ידי הציבור החילוני. גם ניסיון לשערך את מספר המשפחות החרדיות לפי מספר ההצהרות לרשות השידור בדבר היעדר מקלט טלוויזיה, לא הניב תוצאה מדויקת. ההערכה גסה היא שבחיפה יש כיום 3,000 עד 4,000 משפחות חרדיות.
נעבור לציבור החרדי בחיפה וננפץ עוד כמה סטיגמות. משום מה רואים את הציבור החרדי כחמדן, חובב כסף, רצוי כזה שהממשלה נותנת להם בכמויות. אז לא רק שהממשלות לא מרעיפות על הדתיים כסף בכמויות, אלא שהם חיים בעוני רב, אבל בעיקר בצניעות מוחלטת. הרב יהושע ראוכברגר, פעיל חברתי אשר כבר עשור שנים מפעיל את עמותת לב ח"ש המסייעת לנזקקים, מתאר את המצב הכלכלי הקשה של מרבית המשפחות החרדיות בחיפה: "אחוז העניים בחיפה בקרב הציבור החרדי גדול. הסיבה העיקרית לכך היא שיעור הילדים הגבוה. אני שומע על הרבה אנשים בכרמל ואחוזה שעובדים בהיי-טק, מרוויחים הרבה, אבל מתקשים לגמור את החודש, כי יש להם המון הוצאות על שניים או שלושה ילדים. תחשוב כמה קשה למשפחה שבה בני-הזוג מרוויחים שכר מינימום, ויש להם לא שניים אלא עשרה ילדים לגדל. מצד אחד, מרבית החרדים עובדים בעבודות בהן השכר נמוך, והנשים מוגבלות לעבודה חלקית עקב הצורך לגדל את הילדים. מצד שני, ההוצאות של הציבור הדתי עצומות. זה לא רק מספר הילדים הגדול, גם הצורך בהכשר בד"צ מעלה את המחיר. ירקות ובשר עם הכשר מחמיר הרבה יותר, יקרים מאלו ללא ההכשר". ראוכברגר: "התוצאה היא שהעוני במגזר הדתי הוא החריף ביותר. מעבר לעוני, הציבור החרדי ידוע גם בנטייה לצניעות, להסתפקות במועט. תפתח מקרר בבית חרדי בחיפה, לא תמצא שלושת רבעי ממה שאתה מכיר. לא שוקו, לא מעדני חלב, לא ממתקים. בקבוק שני ליטר שוקו זה מותרות שקונים פעם בחודש, מילקי או מעדן חלב אחר זה מותרות שבדרך כלל לא נכנס לבית. מבחינת בשר לא תמצא במקפיא סטייק אנטריקוט וגם לא סינטה שיושנה שבועיים, אלא בעיקר עוף שלם, כנפיים, עצמות גב עוף למרק".
תפיסת העולם הצנועה באה לידי ביטוי גם בתרבות הבילוי של הציבור החרדי בחיפה. הבילוי הכי נפוץ, כמה צפוי, זה חתונות, בר-מצוות ובריתות. הרב ראוכברגר: "אצלנו חתונה זה בילוי שנועד להשתתף בשמחת החבר שלך. זה לא אירוע שהוא הפקת ענק שנועד לעשות קופה. אצל החילונים כל חתונה זה הפקה גרנדיוזית שבו האורחים יודעים שהם צריכים להביא שיק שמן כדי לממן את החתונה. אצלנו חתונה זה אירוע שמטרתו לשמוח, ולהשתתף בשמחת בזולת. זו שמחה אמיתית מהלב, לא צריך בר אקטיבי עם אלכוהולים מפוצצים, לא מעדני גורמה של איזה שף מיוחד, לא תקליטן עם מכונת עשן ואפקטים של תאורת לייזר, ולא צריך להביא שיק שמן. הכי חושב זה לבוא ולשמוח.  אתה יכול להביא מאה שקל, ואם אין לך כסף אתה יכול בכלל לא להביא מתנה, העיקר שתבוא לשמוח".
הרב ראוכברגר גם מנפץ את סטיגמת המשתמטים מהצבא, אחת הסטיגמות שגורמות לעוינות אולי הגדולה ביותר כלפי המגזר החרדי : "בשנים האחרונות יש תופעה שיותר ויותר צעירים חרדים מחליטים להתגייס לצבא, כדי לקחת חלק במאמץ הלאומי, וגם כדי לצמצם את הבידול החברתי. מאז ומתמיד היו חרדים בצבא, כמו משגיחי כשרות למשל, כיום יש גם נח"ל חרדי, צעיר חרדי בעל רקע טכני יכול לשרת בצבא בתפקידים טכניים, יש גם צעירים עם ידע במחשבים שתורמים לצבא בתפקידים מיוחדים, והגישה כיום היא שככל שנתגייס יותר לצבא, כך גם נשתלב יותר בצבא, אני למשל עשיתי שירות צבאי מלא בקרבי, וכך גם הרבה מחבריי.

תפיסת העולם הצנועה באה לידי ביטוי בתרבות הבילוי

כדי ללמוד מעט על אורחות החיים הדתיים בחיפה, הכי פשוט זה לעיין במקומון השבועי של המגזר, "חדשודתי". מתברר שלחרדים יש רשתות מקומונים משלהם, והפופולרי בהם הוא "חדשודתי". העורך יוחאי אביקסיס הוא גם העורך הגרפי, מנהל הפרסום והכתב הבכיר של העיתון. בנוסף, הוא גם פרסומאי בכיר המתמחה במגזר הדתי בחיפה. המערכת  שוכנת  ברחוב גאולה, בביתו של העורך/מנהל. מדובר בעיתון פופולרי מאוד במגזר, עם הרבה מאוד פרסום, מה שמעיד על חיים עסקיים פורחים ושוקקים במגזר. יש ב"חדשודתי" הרבה ידיעות חדשותיות על הנעשה במגזר. השקת ספר תורה או ביקור של מקובל בעיר נחשבים לידיעות חדשותיות חשובות, כנס התעוררות זה כבר סיפור מגזין ויש גם הרבה מאוד צרכנות, מדור בריאות, מדור לילדים, ותאמינו או לא, גם רכילות וסאטירה. במשך שנים היה העיתון מופק על-ידי בכיר העיתונאים החרדים בחיפה, הרב אריה זיסמן, ומאז קודם הרב זיסמן לתפקיד בכיר ב"יתד נאמן", ממשיך אביקסיס את דרכו. גם מהמודעות בעיתון החרדי אפשר ללמוד הרבה על החיים של הציבור החרדי – הרבה מודעות ברכה להולדת הבן או לנישואי הבת, מסעדות ואולמות אירועים מדגישים בפרסומים לא את המחיר הזול אלא בעיקר את הכשרות המחמירה, ולוח המודעות עמוס בעיקר במודעות נדל"ן.
וכאן בעצם אנו עוברים לבעיה הכי קשה של הציבור החרדי בחיפה – מצוקת הנדל"ן. עקב מצוקת הדיור הקשה ממנה סובלת העיר בכלל והציבור הדתי בפרט, חרדים בחיפה מתקשים מאוד למצוא דיור. לשכונות החרדיות אין לאן להתפתח. אין עתודות קרקע, אין שום אפשרות לבנות עוד, למעט עיבוי בתים קיימים. בעוד שהיצע הדירות תקוע, הביקוש גדל כל הזמן. שיעור הגידול הטבעי מביא לכך שעוד ועוד זוגות צעירים שמבקשים לעזוב את בית ההורים ולעבור לדירה משלהם, פשוט לא מוצאים מקום. המחירים בעלייה מתמדת, ההיצע קטן ולכן הרבה דתיים נאלצים לעזוב את העיר.
התופעה הבולטת כיום בקרב צעירי חיפה החרדים, זו האופציה החדשה של מגורים בחריש, הישוב הקטן הנמצא כחצי שעה נסיעה מחיפה, מתוכנן להפוך לעיר חרדית גדולה.
דבר זה השפיע בעיקר על המגזר החרדי בחיפה. הרב חיים וילינגר, עסקן חרדי בולט שהוא גם מתווך ובעליו של תיווך וילינגר ברחוב ארלוזורוב, מספר: "עבור הציבור החרדי, הסובל ממצוקת דיור קשה בחיפה, חריש הוא פתרון מעולה. מחירי הדיור בשכונות החרדיות בחיפה בעלייה דרמטית. היצע הדיור לציבור החרדי קטן במיוחד. זוגות צעירים במגזר החרדי לא מצליחים למצוא דירות לרכישה או השכרה. לכן יותר ויותר חרדים בחיפה מתכננים לעבור לעיר הדתית חריש אשר נמצאת בהתהוות. על-פי התוכניות ייבנו עשרות- אלפי דירות בחריש, מה שמבטיח שפע דיור לכולם, וכל זאת במחירים סבירים". הרב וילינגר, אשר חש כבר היום את המעבר המתוכנן לחריש בקרב הציבור החרדי בחיפה, סבור כי מדובר בתהליך טבעי ואף מבורך: "חריש תהפוך להיות כמו העיר החרדית אלעד, ולכן טבעי שחיפאים מיואשים יעברו לגור בה, כפי שהרבה חרדים מבני ברק עברו לאלעד. יש בחיפה בבעיה חמורה של מחסור מוחלט בדיור למגזר החרדי, אין לשכונות החרדיות לאן להתרחב, ולכן מעבר לחריש הוא הפתרון הכי טבעי. צריך לזכור שבמגזר החרדי בכל משפחה יש שמונה, עשרה, תריסר ילדים, הילודה הטבעית שלנו גדולה, ולכן מצוקת הדיור רק מחמירה כל הזמן. הפתרון היחיד הוא להקים ערים חרדיות חדשות כמו אלעד וחריש, והעובדה שאלפי חרדים חיפאים צפויים לעבור בשנים הקרובות לחריש לא תפגע בקהילה החרדית בחיפה, אלא רק תפתור את מצוקת הדיור. חריש קרובה לחיפה, וזה חיובי מאוד שתהיה לנו החרדים בחיפה קהילה נוספת שסמוכה עלינו ואשר מורכבת ממיטב בנינו". 

בעלי העסקים החרדים
נרתמים לעזרה הדדית
למשפחתו של הרב וילינגר יש גם עסק נוסף, חנות לממכר מתנות, ביגוד והלבשה למגזר. דרך העסק הזה חש וילינגר גם את המצב הכלכלי המורכב והקשה של החרדים בחיפה: "הבעיה הכי קשה של הציבור הדתי בחיפה זה העוני הרב, והתשובה הכי מבורכת להתמודדות עם העוני זה העזרה ההדדית, גמילות החסדים, התפיסה שכולנו ערבים זה לזה.  הדבר הכי נפלא בציבור הדתי בחיפה, זה שכולם עוזרים לכולם. את המודל של העזרה ההדדית בשכונות החרדיות בחיפה צריך לאמץ בשאר הארץ, כי זה דוגמה למופת ותפארת. אומנם יש אצלנו הרבה מאוד עניים ונזקקים, אבל אין אף אחד שהולך לישון רעב. אין אף ילדה שתלך לבית ספר בלי חצאית הולמת, כי אנחנו עוזרים לכולם. מערכת העזרה ההדדית אצלנו מאוד מפותחת. יש לנו קרנות שתפקידן לאסוף כסף ולסייע לנזקקים. הסיוע מתבצע בלילה, בדיסקרטיות, בלי יחסי ציבור ובלי פרסום. כל בעלי העסקים החרדים בחיפה נרתמים לעזרה ההדדית. אנחנו מנפיקים כרטיסי הנחה לתורמים קבועים לקרנות. כל מי שמראה שהוא נתן הוראת קבע של חמישים ש"ח ומעלה לקרן שמסייעת לנזקקים, מקבל כרטיס הנחות שבאמצעותו הוא יכול לעשות קניות בחנויות רבות במגזר, ולקבל הנחה, כך שזה עסק משתלם ביותר. הקרנות מממנות את כל הצרכים של הנזקקים, אנחנו בעלי העסקים מרוויחים לקוחות, והתורמים מכסים את התרומה שלהם בזכות ההנחה, כך שכולם מרוויחים. מלבד זאת, בכל פעם שיש מצוקה נקודתית, אנחנו כולנו נרתמים. ילד צריך ניתוח יקר ? מיד הקהילה תאסוף כסף. למשפחה מרובת ילדים אין כסף לביגוד לבית הספר? מיד ניתן להם ביגוד במחיר עלות, או בכלל בלי כסף.  הציבור החרדי בחיפה הוא אות ומופת ל'איך צריכה קהילה לפעול'".
אבל לא כולם במגזר החרדי עניים מרודים. יש גם עשירון עליון, יש גם אנשים שאוהבים לאכול טוב, לבלות, ליהנות ממנעמי החיים. מתברר שבחיפה ישנן כמה מסעדות כשרות אשר השגחה מחמירה על כשרות מחד, ואוכל איכותי מאידך גיסא, הפכו אותן לפופולריות מאוד בציבור החרדי. לציבור החרדי יש מוזיקה אהובה, בעיקר חסידית, יש כוכבי שירה (גברים בלבד) ואברהם פריד הוא עדיין הכוכב הבלתי מעורער כמובן (משיח, משיח, משיח).
הציבור החרדי אוהב לנפוש, בעיקר בתקופה שאחרי ט' באב ועד החגים.  הבעיה היא שזה מאוד יקר לצאת למלון עם 10 ילדים, בטח ובטח אם יש גם טיסה לממן. לכן הפתרון הפופולרי בקרב החרדים בחיפה זה נופש בארץ אגב חילופי דירות. משפחה חיפאית שרוצה לנפוש בכינרת, פשוט מחפשת משפחה מקבילה בטבריה שתסכים לעשות איתה חילופי דירות. חילופי דירות עושים גם עם משפחות מקבילות בירושלים. בבני ברק יש כמובן קהילה חרדית גדולה, אבל העיר בני ברק אינה בדיוק עיר תיירותית מועדפת. מה שכן עושים עם החברים בבני הברק, זה להשכיר למשפחה מבני ברק את הדירה, ובכסף שמקבלים ממנה לממן חופשה במלון ביעד תיירותי, בדרך כלל ים המלח, טבריה או אילת. לכן בקיץ ובתקופות החגים חרדים רבים עוזבים את דירותיהם, וחרדים מבני ברק, ירושלים, טבריה, בית"ר עילית, רמת בית שמש ואלעד תופסים את המקומות. אנו החילונים אגב לא שמים לב לכך, כי ממילא כל החרדים נראים לנו אותו דבר.
לקראת סיום ננפץ עוד מיתוס. והוא שהחרדים הם פרימיטיביים, לא יודעים דבר, וכל הטכנולוגיה פסחה עליהם. אז נכון שטלוויזיה אין בבתים החרדים (ובינינו, על רקע  שפע הריאליטי, זה לא הפסד גדול) אבל טלפונים סלולריים ואינטרנט דווקא יש. רק שהטלפון מיועד לנהל שיחות ואילו האינטרנט נועד ללמוד ולהחכים,  ורחמנא ליצלן, לא להיכנס לאתרי בידור או תועבה. אתר פופולרי במיוחד בקרב הדתיים הוא האתר "חדרי חרדים" שבו ניתן לקבל חדשות, מידע ועדכונים על הנעשה במגזר. אם עד לפני שנים מרבית הדתיים לא ידעו מהוא מחשב, מה זה  ווינדוס ואיך גולשים, הרי שהיום יותר ויותר בתים במגזר החרדי מסכימים לקבל את האינטרנט, בתנאי שהוא יהיה חסום לאתרים לא ראויים.
תופעה חדשה במגזר החרדי בחיפה היא לימוד מחשבים בקרב האוכלוסייה הבוגרת. חרדים בני כל הגילאים החלו לעבור קורסי הכשרה בתחום המחשב. בעוד שבמגזר החילוני כמעט כל ילד מגיל 5 ומעלה יודע לגלוש, להיכנס לפייסבוק ולצייץ בטוויטר, עבור חרדים רבים המחשב הינו בגדר תעלומה,  פייסבוק הוא מונח לא מובן ובלוג הוא מילה סתומה וחסר משמעות. היעדר מוחלט בהבנת המחשב גורם לאדם הדתי לא פעם קשיים למצוא עבודה. כך למשל, כאשר האפשרות להגיש מועמדות לעבודה כרוכה במשלוח פרטים במייל, או מילוי טופס מקוון, האדם הדתי מראש מוותר על ההזדמנות לנסות להשיג את המשרה.
 לאחרונה החל בחיפה פרויקט של מפתח – מרכז פיתוח תעסוקת חרדים, אשר פועל להעברת הכשרה לחרדים בתחום המחשבים. הפרויקט ממומן בסיוע מייקרוסופט וההדרכות מבוצעות על-ידי עמותת תפוח, כאשר המטרה היא להכשיר את החרדים בתחום המחשב באופן שהם יוכלו להיכנס לשוק העבודה, באופן שהם יוכלו לחפש עבודות באמצעות האינטרנט, להגיש מועמדות, לכתוב קורות חיים ולשלוח אותם בדואר אלקטרוני.  הקורס קצר הצלחה וכי עוד ועוד חרדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה מעוניינים ללמוד את הפעולות הבסיסיות של המחשב, כדי שהם יוכלו להשתלב בקלות יותר במעגל העבודה. מה ששוב מפריך את הסטיגמה הרווחת לפיה החרדים רק רוצים להיות קרצייה שמוצצת את הדם שלנו.
אז עכשיו, אחרי שהצצנו קצת לעולם החרדי שנמצא ממש בתוכנו, מי שרוצה במהלך החג לחוות בילוי יוצא דופן, מוזמן לצאת לטיול מרתק ומסקרן בשכונת ויז'ניץ וסמטאותיה. רק הקפידו להתלבש באופן צנוע.