את האשכול הזה אני פותח אחרי דבריו של מיימוני באשכול הנוגע לכפרות. אבל לא לסכם את הנושא אלא להעלות מחשבה שהייתה לי בענין באופן כללי.
האם חייבים לקיים מנהגים? אולי נקדים קצת ונשאל האם חייבים לקיים את התורה? ובכן הסיבה שאנחנו חייבים לקיים את התורה לכאורה הוא מפני שקיבלנו אותה. [האם זה חידוש? הרי כך מתייחסת הגמרא "מושבע ועומד מהר סיני" וכו'. בכל זאת יש כאן חידוש כלומר אין אנחנו חייבים בתורה רק מפ ני שהיא אמת אלא מפני שקבלנהו. אלמלא לא קבלנוהו היא לא היתה מחייבת אותנו אע"ם שהיא אמת, כלומר שנכון שהיה התגלות וכו'. וממילא אני חושב שהרבה דיונים כאן ם מתן תורה היה או לא כו' אינם מגיעים באמת לסיבה שמחייב לשמור את התורה ]
וכמו כן קבלנו [כל קהלה כפי מה שהיא, וכל מנהג לפי מדת התקבלותו] לקיים את המנהגים. מה בין זה לזה?
מקורות לרעיון הזה: תחלת המחשבה לחשוב כך לקחתי מר' שלמה פישר בבית ישי שמסביר בצורה דומה את דברי הכסף משנה ש"קבלנו" שלא לחלוק על התנאים. ויש לו שם מקורות לראשונים לענין הזה. [אין הספר לפני להביא המקור המדוייק]
ויש לי עוד מקורות ואסמכתות וזה מסתעף להרבה סוגיות [גם מימרא של האדמו'ר מהרי'ד מבעלזא על היות תוקף המנהגים מדין תושבע"פ ] של נדר ושבועה וקבלה וכו'. ואם יהיה המשך לדיון בס"ד נברר ביחד את הענינים.
כמובן שאני מקצין [אולי מאד] את הטענה, אבל העליתי את הענין כמחשבה וכיוון לדיון.
[מיימוני, אתה לא צריך לספר לנו שלדעתך התורה הוא אמת ואפשר להבינו וכו' משא"כ הכפרות. אני יודע כל זה. תתייחס לעצם הרעיון שהעליתי למה אתה חושב שהוא לא נכון. ]
נשלח ב-19/10/2011 10:50
ירוחםשמ כתב:
אני שמח שצורת כתיבתך האחרון מעלה את רמת הדיון. זו כתיבה קלאסית של רמה גבוה.
לגופה של השאלתך- הגמרא בתמורה מספרת- שבימי אבלו של משה נשתכחו 1700 הלכות, ועתניאל בן קנז החזירן מתוך פילפולו חסורא כה מחסרי והכא כאמר- כל התורה נשתכחה בימי אבלו של משה וחז"ל החזירן בפילפולם. ובגלל זה אני מקיים את המצוות.
עתניאל בן קנז היה צריך להחזיר בפלפולו את יום כיפור??? מצווה הכתובה בבירור בתורה!!!!
2 השורות האחרונות שכתבת הם פרשנות שלך????????????
נשלח ב-19/10/2011 10:28
אני שמח שצורת כתיבתך האחרון מעלה את רמת הדיון. זו כתיבה קלאסית של רמה גבוה.
לגופה של השאלתך- הגמרא בתמורה מספרת- שבימי אבלו של משה נשתכחו 1700 הלכות, ועתניאל בן קנז החזירן מתוך פילפולו חסורא כה מחסרי והכא כאמר- כל התורה נשתכחה בימי אבלו של משה וחז"ל החזירן בפילפולם. ובגלל זה אני מקיים את המצוות.
נשלח ב-19/10/2011 00:44
ירוחםשמ כתב:
בעל הרי כתבתי נ"ך
אמת! לא מוזכר,, גם ד' מינים לא מוזכר ראש השנה אינו מוזכר.. כמעט אין מצוות שמופיעות בנ"ך!!
ו????????????????? אתה חושב ששמואל שאול ודוד לא צמו בכיפור??????????????? אז למה אתה צם????????
נשלח ב-19/10/2011 00:41
נא להעלות את רמת הדיון ולעדן את השפה!
נשלח ב-18/10/2011 23:10
איני_מכיר כתב:
מאיפה יש לך מקור שלא היתה הפרדה בבית ראשון ולפני????????????
אם באמצע יום בהיר עושים בבית המקדש השני הפרדה ומשבחים את העושים זאת, אז מובן לכל ילד 1, שעד אז לא היית הפרדה, 2, שזה חידוש\תקנה חדשה ולא היית איסור לפני זה אחרת היו עושים זאת עוד במשכן במדבר, למשל: עלי הכהן ראה את חנה (אמו של שמואל) מתפללת וכנראה לא היית שם מחיצה במשכן,
לכולם ברור (חוץ ממך)שבבית שני היה צורך לתקן עקב ירידת הדורות!!
ועד אז ? מה כן היה ? פשוט לא היה הפרדה !! תיקנו כי היו שם חרמנים מכל הסוגים כנראה, אבל מזה להפוך את כל היהודים כחרמנים ????!!!!!!!
המדרש מביא שהאוהלים של בני ישראל כל פתח היה לכיוון אחר למען הצניעות...
מה הקשר בין זה לזה ?? למה שתסתכל איך אישתי שופכת עלי דלי מים כי היא עצבנית עלי, ריבונו של עולם מה הקשר בין צניעות לבין הפרדה ?? המושג צניעות זה לא להתחבות מחרמנים שהחרמנים ילכו לעזאזל, צניעות זה לא לגרום לזולת גועל, כמו למשל שאין עושים שירותים באמצע הסלון בבית, ולא באמצע הרחוב, וכן סתם לא צנוע להסתכל בתוך בתים של אחרים אפי' אין שם נשים,
וקורח הגיע וראה את אשתו של און בן פלת פרועת ראש והלך משם..
אם שמרו על צניעות שמרו על הפרדה
לכן הוא היה קורח, וכל החרמנים הם באמת קורח,
הקטע החמור איננה ההפרדה אלא הקלות ראש שגברים חוטפים ליד נשים,ההפרדה זה חלק מ"ההרחקות" שכלולות באיסור של קירבה לעריות (לאוו מפורש)"לא תקרבו לגלות ערווה וגו'
מזה חוטפים ליד נשים, לא הבנתי אותך, אסור לשכב עם אשת איש, ומה כל זה קשור להפרדה והרחקות, להפך מצד ההלכה מאשתך אתה מתרחק בזמן נידה ומאשת איש לא, כלומר הרחקות גזרו דווקא איפה שרגיל כמו אשתו, אבל לגבי אשה זרה לו לא עשו הרחקות, רק גזרו על להתאחד משום שיחשדו בהם, ולא משום שבוודאי יעשו משהו ח"ו, כל מי שעושה את האדם כבהמה ?! הוא הוא בהמה ואל יגזור גזרות לאחרים שהם בני אדם
נשלח ב-18/10/2011 20:49
אופסס לא שמתי לב.
נשלח ב-18/10/2011 20:42
בעל הרי כתבתי נ"ך
נשלח ב-18/10/2011 20:33
ירוחם תנ"ך, לאפוקי תורה?
נשלח ב-18/10/2011 19:33
איני מכיר אולי תשנה את השם- לאיני רוצה להכיר- בכל ספרי הנ"ך לא מוזכר יום הכיפורים. זו עובדה אפילו אם אתה לא רוצה להכיר.
נשלח ב-18/10/2011 19:14
עיין היטב בהפטרה של יום כיפור ותראה שהיא מדברת על צום מזדמן, כלומר על תענית שגזרו על צרה כלשהי, הרי ביום כיפור לא מציעים שק ואפר, אדרבא, לובשים בגדי יום טוב.
נשלח ב-18/10/2011 19:10
יום הכיפורים מוזכר בספר "דברי הימים"שנשכח בזמן בנית בית ראשון ההפטרה של יום הכיפורים מדברת על צום ,על איזה צום מדבר הנביא??????????????
נשלח ב-18/10/2011 19:03
ירוחםשמ כתב:
1 בנ"ך לא מוזכר צום העשירי או יום כיפור בשום מקום. 2 את המחולות בכרמים של הבתולות המצפות לשידוכין מביאה המשנה בשם רבן גמליאל.
כל אלו שהגיעו לקדשות לא באו לחולל -שם עסקו בשידכין.
לא הבנתי אתם מנסים כאן להעביר תאוריה שיום הכיפורים לא נשמר בבית ראשון?????????
תחליטו!!!!!!!!! אם מה שכתוב בתורה אמת אז הכל אמת ואם לא, מה לכם פה? לכו ליונייטד סטייטס ותחוללו שם!!!!
נשלח ב-18/10/2011 18:58
maxmen כתב:
תערובות היו אסורות בעם ישראל מרגע היבחרו לעם.וזה דבר פשוט ,
צדיק אתה מתווכח סתם, לפי המקורות לא היית הפרדה עד התיקון בבית שני, וזה גם היה רק תיקון בבית המקדש עצמו, אבל בכל האיזור היו תערובות, ולכן היית גם תענית בה"ב אחרי הרגלים\חגים,
בכדי להבין זאת באמת, אפשר לומר כי לא חששו כל כך על אשת איש כי ענשו היית עונש מוות, ולכן לא נצרכו להפרדה,
אחרי שבוטלו הסנהדרין כנראה הוצרכו לעשות משמרת על משמרת כמו הפרדות וכדומה,
בכל אופן לא במעמד הר סיני ולא במשכן ולא בבית המקדש עד בית שני לא היית הפרדה, תעבור על כל התנ"ך ותראה שזה פשוט,
וחוץ מזה אם זה הייה כל כך חמור אז בוודאי היית כבר מצווה מפורשת בתורה\בנ"ך בעניין, וכידוע אין כזה עד חז"ל,
מאיפה יש לך מקור שלא היתה הפרדה בבית ראשון ולפני???????????? לכולם ברור (חוץ ממך)שבבית שני היה צורך לתקן עקב ירידת הדורות!! המדרש מביא שהאוהלים של בני ישראל כל פתח היה לכיוון אחר למען הצניעות... וקורח הגיע וראה את אשתו של און בן פלת פרועת ראש והלך משם.. אם שמרו על צניעות שמרו על הפרדה
הקטע החמור איננה ההפרדה אלא הקלות ראש שגברים חוטפים ליד נשים,ההפרדה זה חלק מ"ההרחקות" שכלולות באיסור של קירבה לעריות (לאוו מפורש)"לא תקרבו לגלות ערווה וגו'
נשלח ב-18/10/2011 18:57
1 בנ"ך לא מוזכר צום העשירי או יום כיפור בשום מקום. 2 את המחולות בכרמים של הבתולות המצפות לשידוכין מביאה המשנה בשם רבן גמליאל.
כל אלו שהגיעו לקדשות לא באו לחולל -שם עסקו בשידכין.
נשלח ב-18/10/2011 18:49
ירוחםשמ כתב:
איני מכיר אתה באמת לא מכיר. בבית ראשון לא הכירו את יום הכיפורים- ןזה לא היה גם לא בבית השני- כי בירושליים לא היו כרמים. זה היה ביבנה ובסביבותיה, והיו שם בחורים- אחרת למי דיברו הבתולות המחוללות? שא עינך בחור- הם צעקו למרחקים? דבר כזה אומרים לבחור המלולל מולך.
1.בבית ראשון בממלכת יהודה היו זמן רב מלכים צדיקים ,משא"כ בממלכת ישראל.. וחוץ ממנשה בן חזקיהו מלכי יהודה גם הרשעים לא הפריעו לעבודת בית המקדש והסנהדרין.. 2.בחורים לא חוללו שם יחד עם הנערות אלא מי שרצה אשה נוספת הגיע לקדשה במקום!
