| נשלח ב-13/10/2011 18:42 |
 |
| |
קיתונות שנשפכו על פנינו: מתי הקב"ה מואס במצוות?
בסוכה (כח:) במשנה,
כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות?
- משתסרח המקפה.
משלו משל: למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו
קיתון על פניו.
איך אפשר ללמוד ממאורע כלשהו מהו רצון ה', ואפילו לבטל מצווה דאורייתא? מדוע גזרות הרומאים אינם סימן שה' אינו חפץ במילה, או שרב בתשעה באב סימן שהתענית אינה רצויה?
בכלל, אחרי כל מה שעבר על היהדות ועל עם ישראל, אולי אפשר להסיק משהו על התוקף של תורה ומצוות?
כמובן שלא, אז מה פשר משל הרב והקיתון?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2011 15:09 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | הנושא אמנם לא ר' יוחנן, אבל אנסה להסביר לך לדעתי את סיפורו של ר' יוחנן.
...
|
|
מעניין - תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2011 11:10 |
|
| |
שיבולין
צר לי, אינני יודע. מעולם לא הבנתי את סיפורי ר' יוחנן.
הנושא אמנם לא ר' יוחנן, אבל אנסה להסביר לך לדעתי את סיפורו של ר' יוחנן.
ר' יוחנן למרות יופיו המדהים, ולמרות גדולתו בתורה, היה אדם אומלל, מר נפש, חשדן-ודכאוני. וזאת עקב הטרגדיה שפקדה אותו. עשרת ילדיו מתו.
כאב שכול עשר פעמים, רצה להתנחם בכך שיגרום ללידתם של ילדים יפים בעם ישראל. ילדים שיהיו דומים לו,
כאילו ילדיו הוירטואלים, שיחיו ויסתובבו בחוצותיה של טבריה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2011 10:39 |
|
| |
" ולא ישא בת עמי הארץ מפני שהן שקץ ונשותיהן שרץ ועל בנותיהן הוא אומר (דברים כז, כא) ארור שוכב עם כל בהמה תניא ר' אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף:
אמר רבי אלעזר עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אמרו לו תלמידיו ר' אמור לשוחטו אמר להן זה טעון ברכה וזה אינו טעון ברכה: אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך שנאמר (דברים ל, כ) כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס על חיי חבירו לא כל שכן אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן עם הארץ מותר לקורעו כדג אמר רבי שמואל בר יצחק ומגבו: "
אחרי קריאת "קטעים" כאלה עדיין מישהו מתפלא שיש אנטישמיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2011 00:26 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שיבולין לא הבנתי את שאלתך אולי לא ראיתי את המקור לשאלתך. הנה הקישור שהביא פרזנט בקטע הראשון (ת"ר לעולם יזכור וכו'), יש סדרה: תלמיד חכם, ראש כנסיה, גבאי צדקה, מלמד תינוקות, עם ארץ (= משהו נחות במיוחד בהקשר קטע זה). איך זה שאין משהו בין מלמד תינוקות לבין עם הארץ (משהו דומה ליהודי כשר ופשוט)?אבל ראיתי שם דבר מעניןועל בנותיהם - הנצי"ב, שה"ש ז, ב (כי אינן צנועות להסתיר יום הטבילה)מענין איך הנצי"ב מתמודד עם ר' יוחנן שעמד על פתחי המקואות כשהבנות יצאו מהטבילה.- איך יכלו להסתיר את הטבילה?
צר לי, אינני יודע. מעולם לא הבנתי את סיפורי ר' יוחנן.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 21:19 |
|
| |
שיבולין
לא הבנתי את שאלתך אולי לא ראיתי את המקור לשאלתך.
אבל ראיתי שם דבר מענין
ועל בנותיהם - הנצי"ב, שה"ש ז, ב (כי אינן צנועות להסתיר יום הטבילה)
מענין איך הנצי"ב מתמודד עם ר' יוחנן שעמד על פתחי המקואות כשהבנות יצאו מהטבילה.- איך יכלו להסתיר את הטבילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 21:03 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | "איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי... תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, ערבית ושחרית, דברי ר' אליעזר. רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים "
לפי מקור זה מי שלא שימש ת"ח גם הוא עם הארץ האם הוא ניתן לנוחרו כדג?מהו המקור לכך? |
|
תמשיכי לקרוא את הגמרא שם.
הקונטקסט הוא שאין לצרף לזימון ברכת המזון עמי ארצות, ובאמת ממש בהמשך מזכירים את הסיפור הנורא (והמוזר) הבא:
רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרא וספרי והלכתא כי נח נפשיה דרמי בר חמא אמר רבא לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא והתניא אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש ת"ח הרי זה ע"ה שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן ורמי בר חמא הוא דלא דק אבתריה
[רמי בר חמא לא צירף לזימון את רב מנשיא שלמד מספרים, כשנפטר רמי בר חמא אמר רבא שהלך לעולמו רק בגלל שלא צירף את רב מנשיא לזימון. שואלת הגמרא, הרי לכאורה רמי בר חמא נהג כהלכה, מדוע נענש?
ומתרצת הגמרא שרב מנשיא שימש ת"ח ורמי בר חמא לא בדק אחריו]
להלכה אגב הגישה הזאת לא התקבלה, בימינו מצרפים עם הארץ לזימון והתוספות מזכירים בהקשר זה את הגמרא בחגיגה:
א"ר יוסי מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו (ומכאן ממשיכים שעם הארץ גם כשר לעדות)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 20:57 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | - להתפלא מגדלות הנפש של חז"ל, שנכר בהם שאהבתם ממש גואה וגולשת מאזניהם.
להיות בטוח אתה כתבת זאת ברצינות?
|
|
לא ממש.
אגב, יש לך הסבר לגבי נקודה 1 (אצלי, לא אצלך)? באמת אינני מבין זאת.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 15/10/2011 20:58:13
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 20:56 |
|
| |
- להתפלא מגדלות הנפש של חז"ל, שנכר בהם שאהבתם ממש גואה וגולשת מאזניהם.
להיות בטוח אתה כתבת זאת ברצינות?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 20:52 |
|
| |
הנשלח מראש,
- את הקטע הראשון המצוטט לא הבנתי - המעבר ממלמדי תינוקות לשקצים הוא מידי? אין שום דבר באמצע?
בעבר, כשראיתי חלק מהקטעים הנ"ל, ובפרט אלו המתארים עד כמה שונאים עמי הארץ את חז"ל, לא יכולתי שלא להתפלא מגדלות הנפש של חז"ל, שנכר בהם שאהבתם ממש גואה וגולשת מאזניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 20:27 |
|
| |
"איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי... תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, ערבית ושחרית, דברי ר' אליעזר. רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים "
לפי מקור זה מי שלא שימש ת"ח גם הוא עם הארץ האם הוא ניתן לנוחרו כדג?מהו המקור לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 19:57 |
|
| |
| צענערענע כתב: | |
ונשאלת השאלה האם הירושלמי כאן נקט לשון הדיוט (לגבי אדם הנשאר בסוכה )במקום לומר אדם פשוט,לא תלמיד חכם?(במילים אחרות האם הירושלמי השתמש כאן במילה נרדפת ל"עם הארץ").
|
|
אני מקווה שידוע לך ש'עם הארץ' אצל חז"ל איננו סתם הדיוט אלא מילה בעלת קונוטציה שלילית מאוד, אין להחזיר לו אבידה ובסיטואציות מסוימות ניתן לנוחרו כדג - ומגבו דייקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 19:45 |
|
| |
צענע
בפרוש לא- כונת הירושלמי כי אדם כזה הוא אדם פשוט ואין במעשיו חסידות- לפנום משורת הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 18:48 |
|
| |
במקור הבא יש פרוט כיצד התגלגלה המילה ועל הקשר בין שתי המשמעויות של שתי המילים..
http://www.safa-ivrit.org/spelling/idiot.php
ונשאלת השאלה האם הירושלמי כאן נקט לשון הדיוט (לגבי אדם הנשאר בסוכה )במקום לומר אדם פשוט,לא תלמיד חכם?(במילים אחרות האם הירושלמי השתמש כאן במילה נרדפת ל"עם הארץ").
תוקן על ידי צענערענע ב- 15/10/2011 18:58:01
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 18:14 |
|
| |
redundant
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 15/10/2011 18:15:05
|
|
|
|
|
