| נשלח ב-15/10/2011 22:35 |
|
| |
סוכות- זמן שמחתנו?!
חג קשה. קשה לי בחג. הכל עולה.
איך אני בן אדם רע שלא יכול להיות בחברת אנשים יותר מכמה שעות.
איך לא טוב לי בשלי ואני כל הזמן פוזלת לראות איך חיים האחרים סביבי וטוב להם
איך ההתכנסות וההתחברות למשפחה לא שייכים אלי, מלחיצים אותי, מפחידים אותי,
רוצה לבד.... לחוף הים... רוצה לטוס לחופשה עם בעלי לבד... אבל הוא טוב לו עם כולם מבחינתו לגור בחמולה כל השנה נראה לי.
אין לנו סוכה. אנחנו אצל ההורים. עם כמה אחים נשואים. כולם שמחים ומאושרים. אני פגומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 23:33 |
|
| |
יאפ!!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 23:32 |
|
| |
בר חזרה, אולי השאלה אחרי כמה זמן של טיפול, ומה קורה בינתיים בקיצר, דם דמעות ויזע מעורב עם המון סבל
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 23:28 |
|
| |
הכל אבל הכל הוא בר חזרה (חוץ ממחלות נפש כמו הפרעות אישיות, סכיזופרניה, מניה דיפרסיה וכדו') אולי תתאר לנו את התהום שפעורה מעליך?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 23:21 |
|
| |
| ציפורעפה כתב: |  | | איפה זה שם?? |
|
שם זה איפה שצריכים להסתכל למעלה לראות את התהום
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 22:23 |
|
| |
איפה זה שם??
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 22:13 |
|
| |
שאלתי הנצחית האם מי שהיה שם יכול אי פעם לצאת מזה, ע"י טיפול או משהו אחר או שזה דפק לחיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 22:04 |
|
| |
ישבתי לי באזור הומה נשים נחמדות, משוחחת עם כולן ב"כיף" מבלי שאף אחת תדמיין לעצמה מה מתחולל בתוכי. לפעמים אני רוצה לתלות עלי שלט שאומר-"פרשתי מעצמי תכף אשוב" כי אני מרגישה שאני מסובכת מדי בשביל החיים היפים הללו ואין להם את היכולת להכיל אותי. המתסכל ביותר הוא לראות את בעלי בחג- כולו הנאה ושלמות פנימית, חוגג עם חבריו במין שמחה ושלווה אמיתית ורק אני מדשדשת בבוצי, לא מובנת ולא שייכת. תודה על ההקשבה!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 21:30 |
|
| |
אני שמח לראות שאני לא לבד כי גם אני ממש השתוקקתי במהלך תקופת החגים שרגעי הביחד הכפויים האלה יגמרו כבר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2011 00:54 |
|
| |
את צודקת לחלוטין, אם כי אני עניתי את התשובה הספציפית הזו, כי בנוגע לכך היה הטיעון.
אגב, אני מכירה מער"ג אחד מקרוב מאוד ולא נראה לי שהוא שש לעשות שינויים גם אם בזכותם חייו יהיו טובים פי כמה. הצד החזק יותר הוא נגד השינוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 23:55 |
|
| |
"הפרעת אישיות גבולית" לעומת "גבולנית של נפש האדם" אלו שני דברים שונים לחלוטין! לגמרי.
אז תעשי הפרדה כי אחרת זה מבלבל.
ואגב, לא נראה לי נכון ש"השינוי הוא לרעת הגבולנים" כמו שמישהו כתב כאן. אם מישהו אוהב שגרה ויציבות יותר קשה לו לשנות או שאולי הוא יותר מתמיד בשינוי?! אפשר להסתכל על זה גם כך.
תוקן על ידי סוניסוני ב- 17/10/2011 23:57:13
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 16:12 |
|
| |
לבכות או לצחוק ?:)
אני לא יודעת בדיוק את ההגדרה המקצועית (אפשר לשאול את רונית) אבל אותה קרובה שאובחנה כזו היא בדיוק ההפך ההפך ממה שכתבת. היא לא יציבה ומאד קשה לה עם מסגרת ו גבולות , היא מסתבכת עם אנשים- היא גם רוצה קשר וגם מרגישה חנוקה וכבולה....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 16:00 |
|
| |
אין לי בעיה עם דעתך. לכל אחד יש הזכות לחשוב כרצונו. :אני מנסה להבין למה את מתכוונת כשאת אומרת: גבולי לפי המקצועי.
אדהאן בספרה מכנה את הטיפוסים בשמות שמשמעותם לא תמיד זהה למשמעות המקובלת. בשמחה אפרט להלן את תכונותיו של הגבולני: *מרגיש בטחון בתוך גבולות חזקים, מחפש מסגרות, אוהב כללים וחוקים. *שמרן, קשה לו להסתגל למצבים חדשים ולא מתוכננים, אוהב שגרה. *מיושב, מרוסן, מאופק,רציני, מאורגן, דייקן, בעל משמעת עצמית. *יציב, החלטי, אחראי, עמיד.
יש עוד תכונות רבות, אך הן לא רלוונטיות לענייננו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 15:29 |
|
| |
מה זו גבולנית? האם הכוונה לגבולית? אם כן איך משווים פתוחה שזו נגיד נטיה אישיותית לגבולית שזו בעיה אישיותית???. אם זה לא זה וזה רק עוד מינוח לעוד תכונה שמישהו המציא אז שיהיה.. הכרתי מישהי קרובה שהיא גבולית (לפי המקצועי) שהגיעה ליועצת שניסתה לעקם אצלה לצד השני ולא הבינה שבשבילה זה היה הדרך לנפילה .
בטח שלא צריך על כל דבר לרוץ לפסיכולוג אבל מצד שני יש להיזהר שכל אחד הופך יועץ פלא ואצלינו הנגע הזה מוכר. דווקא אהבתי את מה שכתבת למרות שאני עדיין לא ממש שם אבל אני בטוחה שיש אנשים שלהם זה יכול להיות מתאים ולאחרים אם ינסו יכול להיות בלגן חדש ביחוד אם הם מאובחנות גבוליות. לא התכוונתי חלילה לפגוע רק להעיר את דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 15:03 |
|
| |
יש הבדל עצום בין פתוח לגבולני, בייחוד כשמדובר במע"ר. ההבדל הוא לרעת הגבולני, כמובן, כי קשה לו הרבה יותר ליצור שינויים מהותיים באופיו וחייו.
אמת הדבר שכשבעיות עמוקות הן צורכות איש מקצוע, אבל תסכימי איתי שלא על כל דבר צריך לרוץ לפסיכולוג. אם יתחילו לאשפז אנשים בגלל ציפורן, לא יהיו תושבים ברחובות---
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 13:19 |
|
| |
נראה לי שטוב אמיתי לא יכול לצאת ע"י צער לאחרים... כך שגם אם דרוש (ובצדק) שינוי, בכל תחום שהוא, בד"כ ניתן לעשות זאת בעדינות, במתינות, בלי שבירת כלים, מה שבטוח שיהיה בזה יותר ברכה ושלוות נפש לעושי השינוי. (ברור שלא מדובר על שינויים הנדרשים מהתורה וההלכה, שאז אסור להתחשב ברגשות הסביבה, אלא על שינויים אישיותיים/חברתיים וכו')
תוקן על ידי דבי148 ב- 17/10/2011 13:22:42
|
|
|
|
|