שיעורים בספר מורה נבוכים

אתה טענת שאין ראיה מהמקורות אז הבאתי לך.

אפשר גם לפרש שהמציאות האמתית תתגלה ולא שיהיה שינוי במציאות. דוגמת הלכה כבית שמאי.

מה המציאות?

הדעת נוטה כי זה רק ענין של נורמה. יש חלקים גלויים לעיין שהשתנו מהקצה אל הקצה בעקבות השינויים התרבותיים.

בכל אופן על כל טענה בעניין להיות מגובה בראיות.

כיוון שעלה בידינו כי זה לא בעיה דתית, אני מקווה שתסכים לרף ראיות גבוה (לכל צד).

אין לי ידע מפורש לכן אני שואל
אילו היו כאלו שטענו להד'ם סביר שהיינו מוצאים התייחסות לזה בספרי האפלוגטיקה וכו'. 

השאלה בדבר ספר איוב לא שייכת לנידון כיוון שאין נפק'מ לכאן או לכאן וכ'א יחשוב כחפצו. משא'כ עיקרי סיפורי התורה.

המשנה לא מדברת על כאלו שטענו שהכל שקר, אלא כמו טענות קרח שמשה בדה מלבו וכו'. 

לשאלתך "מה ההוכחה שאכן התנ"ך וסיפוריו אותנטיים". אכן, הרמב"ם לא עסק בכך יותר מדי. מדוע?
גם ריה"ל לא עסק בזה יותר מדי אלא הניח זאת כמציאות ידועה. בזמנם קבלו את זה כדבר פשוט. מבקר המקרא הראשון היה שפינוזה מאות שנים אחרי זה. אני לא מכיר אחד בתקופה ההוא שמתייחס לשאלה הזאת. אם יש למישהו ידיעה על זאת נא להגיד כאן.