בושה לא מובנת... האם תפנה?

ישנו בחור מיוחד במינו, טוב לב, נעים הליכות ועבד ה' אמיתי.

אמר, ראיתי בחורה... בטעות. ועכשיו רוצה אני לנסות, לפנות לשידוך..
יודע שזה לא בסדר, אבל כיוון שכבר קרה המקרה מותר לנסות משהו שנראה הולם..

אך דא עקא שהוא גם ביישן וספקן לא קטן. אומר, בחורה טובה כבת 18 וחצי. גרה מרחק 2-3 דקות
הליכה ממני ולמרות הכל בקושי ראיתיה כל ימי חיי. בקיצור מצאה חן בעיניו הבחורה.
הוא מתבייש כי האמהות חברות משכבר הימים, וגם כנראה בטוח המיועדת מכירה אותו. טוען שזה
מפדח להציע את עצמו בגלל האמא, וגם בגלל השכנות... וכל הבושה שסביב זה. וגם לפי רשמיים
מסויימים ספק לו אם בכלל התחחילה היא את פרק השידוכין בחייה. את אביה יוצא לו דוקא לראות
די הרבה, אדם ירא שמיים, בבית הכנסת ובכולל נפגשים ואומרים שלום ... וזה עוד סיבה להסתייגות
הזאת של להציע את עצמו.

מדובר בחבר קרוב, שלפי מה שהבנתם לא גולש בנט.. הביע בפניי את לבטיו ויעצתי מה שיעצתי.
מה אתם הייתם עושים במצב כזה? או יותר נכון איך הייתם פועלים?

אל תגיד לו, תציע או שתדאג שמשהו יציע הכי פשוט.
אגב, אני לא מבין מה לא בסדר בזה...

לדעתי שיבקש מחבר או משדכן להציע.

שמעתי כבר על שידוכים כאלו שיצאו.

שיהיה בהצלחה