בית פורומים עצור כאן חושבים

קנאות דתית, "מידה כנגד מידה" = עונש תבוני,

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/10/2011 12:58 לינק ישיר 
קנאות דתית, "מידה כנגד מידה" = עונש תבוני,


קנאות דתית:

חינכו אותנו ולימדו אותנו על נצחיות התורה, ושכל פסוק וסיפור בא לומר לנו משהו עמוק, והם לא ח"ו סיפור גרידה, אחרת למה לא ספרו סיפורים אחרים שהיו בזמנם ? כלומר כל סיפור היא פילוסופיה שלמה, וצריך לרדת לעומק הסיפור ולמסר שהיא מעוניינת לעביר לדורות,

ובכן מעשה שמעון ולוי בשכם מסופר בכדי לומר שאין מקום לקנאות דתית, ויעקב אבינו מבקר את מעשיהם ושולל את דרכם מכל וכל,

כשל שיטת יוסף בחברה וכלכלה:

לימדו אותנו את החלק שמלחמת אחים מביא לגלות, כלומר מכירת יוסף גרם לגלות מצריים,
אבל משום מה אף אחד לא מלמד את שיעבוד מצרים כלומר, מי גרם לשיעבוד,
יש הבדל בין אומה בגלות ברצון לבין אומה משועבד לאומה אחרת,
אומה בגלות יכול להחליט לחזור, אומה משועבדת לא יכולה לחזור לעולמים,
אני כבר לא מדבר על עצם השיעבוד שהיא רע לכל אחד אישית, מה שאין כן גלות אישית לא כל כך רע באופן זמני לאדם עצמו,


ובכן התורה מספר מה יוסף עשה כמלך, פשוט ניצל את הרעב לקנות את האדמה למלכות\חברה, ולגזול את חירות האדם ואת נפשו ואדמתו, (שבלי זה אין לו קיום, לא לו ולא למשפחתו, הוא תלוי במלכות ובחוקיה ובמשחקיה הכלכליים, בכדי להקים את משפחתו ונצחותו האישית, שמזה מורכב החברה בכלל, ובלי היסוד הזה אין קיום לחברה כחברה,)

רק ללמוד את שיטת משה רבינו בעניין, מלמד אותנו מה לא טוב היית בשיטת יוסף,
כל המצוות של משה הם תשובה לכישלון של יוסף,
חלוקת הארץ לכל אחד אישי, איסור מכירת אדמות לצמיתות לאדם אחר ובוודאי לזר, (כלומר אפשרי מסחר אבל חוזר ביובל)
איסור עבדות לעולמים אפי' מרצון, רק לשש שנים או יובל מרצון,
ריבית כמובן אסור מאותו סיבה, שהיא גוזלת את חרותו של האדם ונפשו ורוחו, ומשעבדת את האדם לעולמים,

מוסר או תבונה נצחית ? ושכר ועונש תבוני,

בשני סיפורי התורה שלעיל, אין בהם מוסר גרידה, יש בהם תבונה נצחית, יש בהם כמובן שכר ועונש תבוני,

הרבה ביהדות בכל ימי ההיסטוריה של האומה, השתמשו בקנאות דתית, וזה חזר אלינו כבומרנג,
הנצרות והאיסלם היא תוצאה של הקנאות שלנו, מעשה שמעון ולוי חזר אלינו כבומרנג,
הקנאות היא אסון אנושי בכל שיטה ודרך אפי' בדרכם של הנאורים, רק דרך התבונה והאמצע היא הדרך המלך,
ושוב אין כאן מוסר יש כאן "מידה כנגד מידה"

אנשים לא מודעים לעומק העניין שהאלוקים משלם "מידה כנגד מידה" הם חושבים שהאלוקים הוא בייביסיטר ומשלם לכל אחד ישר מהשמים, ולא היא,
"מידה כנגד מידה" נמצא בעומק התבונה ובקו הזמן,
כלומר: אתה כאדון משעבד את זולתך לעבד ?! מחד זרעו של העבד יגבור על זרעך וישעבד אותם, וחוזר חלילה וחלילה,

וזה היית הכשל של יוסף הצדיק, הוא קנה\גזל את חירותו של האדם, ולמחרת הם השתחרו ושחרו את עמם מעבדות ודווקא את עמך (של יוסף) שיעבדו לעבדים,

אילולי משה רבינו שהצליח להוציא אחד מחמש ממצריים ?! היינו עד היום עבדים למצריים או בכלל לא קיימים כאומה ומשפחה,

כמובן משה רבינו לא הסתפק רק בלהציל את האומה מעבדות, (מה שאין כן היום) דאג שלא נחזור להיות עבדים, ודאג כמובן לחוקק חוקים תבוניים בשביל כך,

ואל לנו לשכוח ש"המידה כנגד מידה" היא חוק טבע, ואין להסתתר ולהתעלם מזה, לא יעזור אם נחוקק חוקים ונשלוט בכח החוק והחברה, שיעבוד האדם לחברה יביא לביטול החברה, בינתיים עד שיבוטל יש את ה"מידה כנגד מידה" האישי, שזה אומר: אתה אולי חזק אבל הבן שלך יסבול מחזקים יותר שישתמשו עם אותן חוקים שחוקקת לטובתך,

כלומר המידה כנגד מידה עובד כללי ואישי, ואין מה לעשות נגד האלוקים והתבונה,

לסיכום:

שאלתי הם שנים,
1, למה לא לומדים ומלמדים את התורה בדרך הזו ?
2, למה לא נוהגים על פי התורה התבוני שלנו ?

בהצלחה לכולנו
max
 



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2011 17:46 לינק ישיר 

תחיית המתים: כשכולם יפסיקו להתפלסף ויתחילו לחשוב :)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2011 16:58 לינק ישיר 

מ80
איך אתה מבין את תחיית המתים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2011 16:49 לינק ישיר 

מיימוני, שלום,

אם אתה רוצה, אתה יכול לפתוח אשכול חדש. בעקרון בד"כ מגדירים את כל מה שאיננו הלכה כאגדה. צריך להבחין בין מדרשים לבין אגדות. האגדות שבגמרא הן משלים ואי-אפשר להבינן רק כפשטן (כהסבר והרמב"ם במורה נבוכים).
מדרשים אלה פירושים לפסוקים בדרך הדרש. מאחר שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, המדרש צריך בכל זאת להתיישב עם הפשט. הפשט הוא ההבנה של הפסוק על-פי ההגיון הפשוט וחוקי הדקדוק של לשון הקודש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2011 08:26 לינק ישיר 

מ80

ברוך הבא אל הפורום!

כמדומה שהיחס לאגדות חז"ל והאם הן כולן כפשוטן הוא נושא בפני עצמו. העלית טענה שמעידה על מידות טובה כמו ענווה וזהירות, אולם אם הבנתי את דבריך, קשה לי להלמם עם המציאות. כלומר, חז"ל עצמם לא ראו לדעתי את כל דבריהם בתור בירור של פשט היסטורי. לפעמים הם חדרו לעומק הפשט והציגו אותו ולפעמים הם כתבו דברים שלא היתה להם שום יומרה שייתפסו כאמת, וחלילה להם. דברים שמטרתם להביע רעיון במקום ובנושא אחר לגמרי, או שהם קישוטים ספרותיים כדי להביע רעיון שעשוי להופיע בטקסט או לא להופיע כלל אבל הוא נכון מצד עצמו.

כל מה שכתבתי כאן כבר כתוב ביתר הרחבה וביתר שיטתיות בספרים רבים, וביניהם מאמר רבנו אברהם בן הרמב"ם על אגדות חז"ל.

יש כמובן שהתראו כחולקים על גישה זו. ולא ברור לי מדבריך אם אתה דוגל בזהירות וענווה בקריאת מדרשים, מה שגם אני מסכים לו, וכל בר דעת יסכים לו. או שאתה סבור שעלינו להניח מראש שכל דברי חכמים נועדו להציג עובדות היסטוריות. ואיני יודע איך אפשר להתאים טענה כזו עם המציאות.

ושוב, הדברים ראויים לאשכול. היו כאלו, ועוד יהיו, אז אתה מוזמן לדון בכך באשכול מיוחד. אם תסכים, תוכל לנסח אשכול כזה והדברים יעלו שוב לבירור.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2011 02:01 לינק ישיר 

אם דרשות חז"ל לא מתאימות לפשט הכתוב כפי שאנו מבינים אותו, אזי או שחז"ל הבינו את הפשט של הפסוק אחרת מאיתנו, או שאיננו מבינים לעומק את פשט הכתוב. כתב הרשב"ם: "הראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הוגלו בעומק פשוטו של של מקרא. ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה והעוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוינא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבינו שלמה רבי אמי מאיר עיני הגולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים חדשים לפי הפשטות המתחדשים כל יום".
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2011 00:24 לינק ישיר 

פרשנות חכמים נכונה אך ורק בתנאי ,שאינה מסלפת את העובדות הכתובות ואת הפשט הפשוט, אחרת הם עוברים על ארור על -ארור עושה מעשה ה' רמיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/11/2011 23:35 לינק ישיר 

כל הבנים של יעקב היו צדיקים גדולים, למרות שלא היו נקיים מטעויות. צדיקותם צריכה להילמד, כפי שצריך גם ללמוד מטעויותיהם. דרשות חז"ל אמת לאמתה ממש כמו פשטי הכתוב, ולהאמין בהן נקרא אמונת חכמים. להזכירכם, האשכול הזה התחיל מעיסוק ביחסו של יוסף למצריים. אגב כך הבאתי את דברי הראי"ה קוק. כשלומדים פירושים למקרא, ישנם פירושים רבים, שלא תמיד מתאימים זה לזה, והענווה בלימוד היא ללמוד פירושים חדשים, ולנסות להגיע להבנה יותר כללית של הכתוב. אי-אפשר להבין את ייחודו של יוסף כאלו תולדותיו רק יהושע בן-נון כשם שאי-אפשר להבינו כאלו תולדותיו רק ירבעם בן-נבט.









דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/11/2011 23:06 לינק ישיר 

אני יכול להעמיד מול דבריך ומקורותיך דברים ומקורות רבים אחרים, כפשוטם של הדברים בלי המדרשים יוסף נראה רעה מאד מאד, בגלל חלק מהסיבות שמניתי ורבות שלא מיניתי. התורה מספרת בלי כחל וסרק, חז"ל הסבירו כל אחד לפי השקפתו. הסברי חז"ל אלו דרשות ולא האמת האוביקטיבת,
הסיום של יוסף בהיסתוריה של עמנו זה נכדו ירבעם בן נבט- שברח- איך לא - למצריים, הקשר כאמור לא נותק. וקרע שוב את השבטים לגזרים כמו סבא רבא.
זה ענין של טעם אני לא הייתי הופך את יוסף לדמות חינוכית לדורות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/11/2011 23:02 לינק ישיר 

בפשטות יוסף לא שלח מכתב כי הבין שעדין לא יקבלו אותו , ונמצא שהקרע במשפחה יעמוד על תילו ויגרום בסופו של יום להתפוררות.  יוסף זוכר היטב את השליחות שאביו שלח אותו "לראות את שלום אחיו" והבין שהוא עדין לא מילא אותה , עד "ויגש אליו יהודה" שיהודה מסר נפשו למען בנימין, מתוך מסירות נפש ליעקב (!)
   אבל זו פרשה שמצריכה לימוד הדק היטב היטב הדק, כדי להבין אותה על בוריה, ובפרט את השלכותיה כיום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/11/2011 22:50 לינק ישיר 

נאמר במדרש שכל טוב: "כי היה ראוי פרעה לבוא ולכבוש את חברון במצור ולהוציא מתוכו את יעקב ואת ביתו בכבלי ברזל ונחושת ולהורידם למצרים, לקיים גזירת הבורא שנאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ומשכם שם הבורא בחבלי אדם בעבותות אהבה, כדכתיב שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף". דהיינו, הסבל שיוסף סבל במצרים היה כדי לשמור על כבוד אביו ואחיו. ובכל זאת, השאלה מדוע יוסף לא שלח מכתב לאביו להודיעו שהינו בחיים טובה, ועוד יש לשאול מדוע יצחק שידע שיוסף במצרים לא סיפר זאת ליעקב. ר' יצחק עראמה תירץ כי לו היה יוסף מודיע ליעקב על שביו הדבר היה גורם לסכסוך בין אביו ואחיו, ומשעלה לגדולה לא עשה זאת כי מעמדו אצל המצרים היה רופף.
  




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/11/2011 22:14 לינק ישיר 

ראו,
אני לא רואה את עצמי שייך למערכה שענינה תקיפה או הגנה על דברי הרב.
אני לומד תורה, ולא עסוק בקידוש רבנים (גם גדולים וענקים) וכל מה שהם כתבו.
            אם רוצים לפלפל ולגלגל את הדברים כדי שדברי הרב יצאו בסדר אפשר, אבל זה חורג מדרך היושר, כבר הסברתי קודם את הקשר המיוחד של יוסף לארץ ישראל , מובאות נוספות בענין: בנות צלפחד ורש"י על אתר  שמסביר שהן חיבבו את הארץ כפי שיוסף אבי שבטן חיבב את הארץ, ומה לנו גדול מיהושע כובש הארץ שהיה מזרעו של יוסף ?  הנקודה של יוסף היא חיבור אל המעלות שבבריאה לכן הוא שטנו של עשו, לכן בצוק העיתים וכשאחיו זרקו אותו לעבדות הוא הצליח למצוא פליטה למשפחת יעקב במצרים, ועוד כהנה וכהנה, אך לטעון לאג'נדה של לרדת למצרים מלכתחילה  כדי ללמדם בינה , אין לכך שום ראיה, כל הראיות שהבאתם כאן מראות שבדיעבד שהגיע למצרים הכיר להם טובה וכו', ואגב זו מצוה שגם משה רבינו מצווה עלינו "לא תתעב מצרי".
                       ליל מנוחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/11/2011 21:55 לינק ישיר 

את התשובה שלך מנסה הרמב"ן להסביר למה יוסף לא הודיע לאבא שלו שהוא חיי- הוא רצה שהחלומות שלו יתגשמו-
הדברמעיד על אופיו של יוסף- לא אכפת היה לו שאבא שלו- שאותו הוא אהב הרי- יסבול ויתענה, העיקר שהלומות יתגשמו. והאחים ישתחו לו, זה הרבה יותר חשוב מסיבלו של אדם זקן בן למעלה ממאה, שבמקרה הוא היה גם אבא שלו.

ר' יצחק ערמא בספרו עקידת יצחק- מתקיף את הרמב"ן קשות על התרוץ הזה שלו- על האדם לקיים מצוות כיבוד אב ואם - ולא לדאג שהחלומות יתגשמו-  או אצלך שהגלות תתגשם - זו שחצנות להיות הקבלן של הבורא



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/11/2011 21:44 לינק ישיר 

ירוחם, אפשר להניח שאחיו של יוסף תהו בלבם ושאלו את שאלתך, אולם חלילה לסבור שיוסף הצדיק היה מתבולל ופטריוט מצרי. המקור שהבאת מבוסס על בראשית רבה פרשה צג: "אמרו לו אחיו: יהודה מצרים איננה כשכם, אם אתה מחריב את מצרים תחריב את העולם כולו, באותה שעה ולא יכול יוסף להתאפק, כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, אמר יוסף בלבו מוטב שאתודע להם ולא יחריבו את מצרים". יהודה רצה להחריב את שווקי מצרים, דהיינו את הכלכלה העולמית באותה תקופה, ומאחר שישראל נתחייבו גלות במצרים, יוסף מנע את חורבן מצרים לטובת ישראל ולטובת העולם כולו. עוד הוכחה שיוסף הלך בדרכי האבות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/11/2011 21:00 לינק ישיר 

השאלה עם יוסף היה מתבולל פטריוט מצרי? יש גם מקורות אחרים, לדמותו- חוץ מזה שמביאים כאן

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קעו

כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, באותה שעה אמר: מוטב שאתודע להם ואל יחריבו מצרים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/11/2011 20:37 לינק ישיר 

הנה שני מקורות המחזקים את דברי הראי"ה קוק:

1. ילקוט שמעוני על התורה, קמח: "כיון שחזק הרעב באו המצרים אצלו א"ל תן לנו לחם אמר להם אלוה שלי איננו זן את המצרים אלא לכו ומולו את עצמכם".

2. בראשית רבתי פרשת ויגש מ"ז: "הבו מקניכם, מפני שמצרים עובדים לטלאים וחשב לבטל ע"ז מהם".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קנאות דתית, "מידה כנגד מידה" = עונש תבוני,
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.

bholext