יש כזה דבר "חקיקת הלכה"?

השקפתי לא מקובל לומר אותו בקול אבל זה בבירור מה שעושים כל הזמן הפוסקים הכי אורטודקסים. לא מנסחים את רוח הדברים אבל היא קיימת שם תמיד. לא פוסקים בניגוד מפורש לתקדימים בגלל ההשקפה שהראשונים היו צודקים מאתנו. אבל בשאלות חדשות בהחלט פוסקים. הבעיות שיש במקרים כמו מוות מוחי עד כמה דורות יהיה לגביהם הכרעה ברורה [או מחלוקת ברור] לפי איך שמבינים את העקרונות של התורה. 
\
יש אכן בנושא זה נקודה שנזנחת אצל הפוסקים של היום והוא שהתורה אף שהיא משמים  ניתנה לכתחילה לשיפוטם של בשר ודם שיכריעו איך ליישם אותם. ובכך הוא דומה לגמרי לחוקה האמריקאית שמונח ביסודה שהיא תתפרש בכל דור ע"י המחוקקים והשופטים. ההבדל הוא רק במקור, שמקור החוקה הסכמת בשר ודם ומקור התורה השי"ת, אבל לגבי צורת היישום הרי רצה ה' שיימסר לחכמים
המושגים האלו שומעים היום רק בדרשות מחשבה [ודוקא הכי אורטודוקסים] ולא כ"כ בפוסקים למעשה. 


אגב זה נוגע גם הרבה פעמים לחומרא, למשל בנושא החשמל בשבת, אף שאין מקור ברור לאסור, ואדרבה אם ניצמד לטקסט הרי אינו דומה כלל למלאכת המשכן,, בכל זאת אם מבינים כמוני מבינים שזה אסור ממש. כי על מנת כן ניתנה תורה. 

אגב, בנושא העבדות בארה"ב היא היתה בוויכוח כבר מההתחלה, ושני הצדדים שירבבו רמזים לדעתם בחוקה שנועדה מלכתחילה להיות פשרה שיאפשר את הקמת המדינה. היא בוטלה סופית רק בהוספה הי"ג.

סך הכל עד היום הזה יש רק כ"ז הוספות לחוקה. מה שמורה שאכן אפשר להתקיים מאות שנים פחות או יותר על אותה מערכת חק. כל שכן לגבי התורה שניתנה מפי הגבורה.

אדרבה מקרה העבדים לגבי החוקה הוא הוכחה שניתן להישאר נאמנים למקור ועדיין לשנות בפרטים.
אבל נדמה לי שנושא העבדות סודר ב amendement מיוחד לחוקה וממילא אינו ראיה לנידון. 

אבל ביסוד הדברים לכאורה דומים לגמרי. אכן התורה הוא קובץ עקרונות כלליות שמהבנתה אם ברוח הדברים אם מתקדימים של פסקים קודמים איך הם למדו מהתורה לגבי מקרים שהתחדשו בזמנם מכריעים/מחוקקים לגבי שאלות חדשות. 

יש דברים שעדיין לא סודרו כי עדיין אין לגביהם הבנה ברורה מהם ומה תוצאותיהם. כמשל תאי הגזע שהזכרת. ברגע שיהיה ברור מה ההשלכות של זה לגבי זכויות האדם או עיקרון יסודי אחר שבחוקה יהיה ברור מה דינה. וכמו כן בהלכה לגבי שאלות חדשות. 

רק בהלכה בינתיים עד שלא הוכרע המחמירים מחמירים והמקילים מקילים.