בין הכוזרי לרמב"ם מאת הרב יצחק שילת שליט"א

מוטי,

* דברי רבי ישמעאל הינם אגדתא מצער החורבן. לא היתה לו כל כוונה לבטל מצוות פריה ורביה ולכלות זרע ישראל ח"ו. אלא להודיע את גודל האסון, שאין טעם לישראל ללא תורה. וכל מה שטרחו הפרשנים ליישב, היינו ליישב אוזן השומע גם במסגרת המדוברת בדבר אגדה. ויש דברים דומים לאלו באגדה. ולכן על אף היותו תנא, לא הובאו דבריו במשנה העוסקת בדיני פריה ורביה כאילו היה מאן דאמר הפוטר מכל וכל. כי אף הוא מודה לכל חכמי ישראל. צריך להיות שיכור כדי לתפוס דבריו כפשוטם. כלומר כמעשה הוראה. ( ודברי המרדכי להוכיח אם אכן היתה כפיה במצוה זו, לא היתה כל התחלה אף לדברי אגדה אלו . ודו"ק )

* אף לפי הבנתך, בעניין דברי התוספות , להביא כליה לעם ישראל ( ח"ו ) ללא ביטול מצוות פו"ר,וכתבת שאם כן לפי חשבונך, משפחה ממוצעת תהיה בת 3 נפשות ושוב לא יכלה זרע אברהם.( ליתר דיוק אף יעלה ויגבר כי די ב 2.33 לשימור האוכלוסיה ). פשוט שאין דין ישראל תחת השעבוד כדין שאר האומות. לכן כשעם ישראל אינו נמצא בקצב התגברות, ממילא הוא בסכנת הכחדה. די להתבונן בהיסטוריה.לכן אין דין המינימום הדרוש לשימור אוכלוסיהה שוקטת על שמריה שאננה ובוטחת כדין כבשה בין 70 זאבים, אוכלוסיה נרדפת נרמסת ומעונה. לפיכך, אלו תתקיים מצוות פו"ר אך ורק לצאת ידי חובה, הדבר יביא להתמעטות העם היהודי ח"ו ויביא את העולם לתהו. ( ויש עוד הסברים, שאין האשה חייבת מדאורייתא לשאת, וכו', מה שיאיץ את ההתמעטות, אך אין לזה צורך )


*  להערה על רבי יהודה הלוי, איני מבין את כוונתך. ריה"ל לא מדבר על הזהות היהודית, אלא על ה"עניין האלוהי". כלומר סגולת הנבואה והאור האלוהי. אפשר לאדם להיות נכלל תחת העם היהודי אך להיות משולל מן האור האלוהי הייחודי הזה. כמו הגרים וכמו גוי הבא על בת ישראל. ( בתגובה קודמת באשכול זה כתבתי לחדש שאף הרמב"ם אין הכרח שחולק בזה על ריה"ל, כי הכוונה כאן לעניין נבואה המותנית בשני תנאים, האחת, שהיא שלוחה לישראל, השנית שתפקידה בחיזוי העתיד. כי תואר נביא יכול להתפרש בכמה עניינים . וכפי שכותב הרמב"ם באגרת תימן, דבר נבואה שבתנאיה כזאת שייך לזרע ישראל בלבד.) ובנוסף, האור האלוהי מבחינתו הגנטית הוא רק בכח ולא בפועל, החלתו בפועל היא ע"י בחירת הבורא. לכן אף שישמעאל היה צאצא אברהם ואף שעשו היה צאצא יצחק,לא חל עליהם אותו אור אלוהי , כי לא בא אותו אור מן הכח אל הפועל. ואף להנחתך כי אותו אור נפוץ בין העמים , הכוונה תהיה לאפשרות האור, והאפשרות אינה עומדת בסתירה לדברי ריה"ל. ואין התורה שוללת את האפשרות שלעתיד לבוא כל העמים יהיו נביאים. שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. כלומר שאותו אור הנפוץ יעבור מן הכח אל הפעל.


* בעניין ייחוס לבית דויד, יש להחמיר את הקושי עוד, בהפניה לדברי הרמב"ם ( פיה"מ סנהדרין )שאין די אפילו בייחוס לדוד המלך, אלא שצריך שייחוס זה יעבור דווקא דרך שלמה המלך ולא דרך אחד מבניו האחרים.

* אף אם נקבל את ההנחה המתמטית שכולנו יכולים להיחשב ממזרים ודאי. ( ואיני נכנס לזה, כי כידוע בין המתמטיקה המופשטת למציאות רב המרחק)  ממזרות אינה עניין גנטי בלבד, אלא עניין הלכתי הכרוך בהכרת הממזרות. ספק ממזר מותר בממזרת ודאית ובבת ישראל כשרה, הגם שממה נפשך יתברר האיסור, כי התורה לא דיברה על גנטיקת ממזרות אלא על הוראה התלויה בהכרת הציבור. ולפיכך גם בהיפך, מאחר ואין הכרת ספק ממזרות על כלל ישראל, אף שהדבר עלול להתברר כנכון מתמטית, אין לנו אפילו דין ספק ממזרים, ולכן כל ישראל אסורים בממזר ודאי. ואין צורך כלל לדין קמא קמא בטל וכיוצא באלו טיעונים שהזכרת בהערה.


( בשלב זה הפסתי לקרוא את שאר המאמר )

כעת מצאתי את המאמר, הנה פרטיו הנכונים:

כעת ראיתי שאין הכרח כלל שהרמב"ם חולק על הכוזרי בעניין ייחוד הנבואה לזרע ישראל דווקא כלומר ישראל בהגדרתו המצומצמת ביותר דהיינוו גנטית.

כי הרמב"ם באגרת תימן צמצם את היכולת לידיעת העתיד בכח נבואי - רק לישראל.

וזה לשונו : " כדי שתהיה המעלה הזאת מיוחדת לכם, והיא לדעת מה יהיה... לפיכך הוצרך לומר "כמוני " כלומר מבני יעקב "

אך אפשר שכל תנאי זה אינו אלא דווקא בנביא השלוח לישראל כדי להודיענו. ואין בזה שלילה עקרונית לנביאים השלוחים לאחרים שיהיו דווקא מזרע יעקב. וזה מתוך הקדמתו שכתב " ואמר שכל נביא שישלח אלינו להודיענו העתיד וכו ".

בסיפרו " זכרון תרועה " מיישב כמה מקומות מאד מוקשים בחזו"א, ידוע  לי שר"ג נאדל  אחז מההבנה שלו, וכל מי שלמד פעם בספריו, יכל לראות את ההבנה והעמקות שלו בסוגיות עליהם כותב, עיקר תלמודו הוא בראשונים, אני עברתי על הרבה נושאים בסיפרו " הררים התלויים " על סוגיות במס' שבת, ומאד נהנתי מדרך לימודו, ובפרט מהישרות וההבחנה שעושה בעיקר בדברי הראשונים.

באצ'י, התירוץ שלך הוא טוב, אבל לא קשור לעניין "מהלכים בדרכי הנבואה". כי כל ההליכה הזו נועדה להכנת הנפש להשראת נבואה. ומניין לנו שכל מה שעברו ישראל עד לאותו מעמד לא פינה להם מקום להיות מוכשרים לקבלת הנבואה? ( והרי ריה"ל כותב בעצמו שלפני מעמד הר סיני בוצעו "הכנות" המצטרכות להשראת נבואה ). גם עניין הזמן הנצרך להכנת הנבואה אין ללמוד דבר מדבר, כי מורה חכם יכול להכין את התלמיד לשפע אלוהי בזמן קצר יותר מאשר מורה פחות חכם. לכן בהחלט אפשר שההכנה המצטרכת בנפשם של יוצאי מצרים נעשתה בזמן קצר מאד , מה שיעלה לתלמיד ותיק בעשרות שנים. ( ואדרבה ענייני ההכנה כהכרח לנבואה כטבע העולם היא גישה אריסטוטלית שאימץ הרמב"ם באופן חלקי, ואין הכרח שגם ריה"ל יסכים לה, ואולי הנכון בהיפך)

אבל התירוץ הזה ייתכן מסיבה אחרת, ( לא מפאת הצורך בהכנה) אלא בהבדל שבין התעוררות הנבואה מלמעלה למטה לבין התעוררות הנבואה ממטה למעלה. שבמעמד הר סיני המניע היה אלוהי כלומר מלמעלה למטה , ובשאר הנבואות המניע היה אנושי ממטה למעלה.

ובכל זאת, גם אם התירוץ הזה נכון, מניין לנו באמת להבדיל בין הגר לבין האזרח בהשראת הנבואה בהבדל גנטי , אם רואים מדברי חז"ל שאף גרים זכו לנבואה ? ( בגמרא סנהדרין, בתנא דבי אליהו,וכן במעמד ההוא ). הרי אם לא קדמה סיבה לחלק את הגרים מישראל בעניין הנבואה אין שום סיבה לעשות חילוק כזה שבין מעמד הר סיני לבין שאר נבואות , אף אם הוא נכון לכשלעצמו.


ומה הקשר בין הדברים האלו לבין מה שכתבת עלי  "לפי מהלך דבריך" ...? ( או שזה סתם לקנטר? )