ט' במרחשוון - 90 שנה ליסוד ביהכנ"ס הגדול בתל-אביב
בס"ד
בט' במרחשוון תרפ"ב, השבוע לפני 90 שנה, נוסד ביהכנ"ס הגדול בתל-אביב.
להלן ברכת ועד ביהכנ"ס כפי שפורסמה בגליון ביהכנ"ס בחודש חשוון תש"ז במלאת 25 שנה לביהכנ"ס:
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן וליום הזה שנמלאו בו כ״ה שנה ליריית אבן הפנה לבית האלוקים, בית הכנסת הגדול, בעיר ׳העברית הראשונה תל־אביב. ביום זה עמילס אנו את זכרם לברכה של כל היוזמים והבונים הראשונים ע״ה שזכו במצור! זו להנחת היסוד למקדש מעט זה וכן שולחים אנו את ברכתנו הלבבית ל מ מלה שהם עמנו כיום עמונ^״ש שעמלו עם בית הכנסת הגדול, בנינו, שיפורו ושכלולו, וכן לכל באי הבית הגדול והקדוש הזה, המתפללים להמוניהם, אנשים ונשים, המקיימים ומחזיקים בנדבותיהם תורומותיהם את בית הכנסת הגדול. כולם יעמדו על הברכה ! ויזכו לביאת גואל, צדק ולבנין בית מקדשנו בעיר תפארתנו על הר הקודש בירושלים.
ועד בית הכ נ ס ת הגדול:
ד. צ. פנקס (יוש״ר), ישי אדלר (סגן), מ• גולדשטין (סגן),
בצלאל ירושלמי (גזבר), והחברים קלמן איכט, מרדכי גפן,
ד״ר צבי זהבי, יעקב מוגילבסקי, חנוך קרלשטט, שמריהו
פוגלר, יהושע רייכר.
להלן מאמר של י. בן-משה "בעלי תפילה וחזנים" כפי שפורסם בגליון הנ"ל (טעויות הכתיב הינן בגוף המאמר):
ברצוני להציב ציונים לבעלי התפלה והחזנים שעברו לפני התיבה בכל השנים מיסוד ״אחוזת בית״, בבתי־התפלה הארעיים,
בצריף וכר עד למשכן הקבוע י בבית הכנסת הגדול. מר ד. םמילנםקי מספר בגליון ״בית־הכנסת״ מערב ראש השנה שבשנת תר״ע היו ב״אחוזת בית״ רק ששים משפחות שמנו 300 נפש• מספר המתפללים בשנה הראשונה לא עלה על מנינים אחדים• בתי הפרבר שנקרא בשם ״אחוזת בית״ היו מפוזרים. בשנים הראשונות היו עורכים בימות החול ובשבתות את המנין בביתו של ר׳ ניסן בלצרקובסקי ז״ל ברחוב יהודה הלוי מספר 32*). בית התפלה כלל חדר אחד לגברים וחדר שני׳ בינוני, לנשים. הש״ץ הקבוע היה רבי אליעזר פפר ז״ל׳ מורה ומחנך ובלשן מובהק (ידוע לקוראים ממאמריו בירחון ״החנוך״), תלמיד חכם גדול.
בחגים ובמועדים היתה התפלח בצבור גערכת באולמי הגימנסיה ״הרצליה״ ברחוב הרצל ובאולמי בית הספר לבנות, נוה צדק.
והחזנים היו ר׳ אליעזר פפר, והחזן צבי קוגל, כיום מורה למוסיקה בבית הספר ״תחכמוני״ בתל־אביב. כמו כן התפלל על־תפלה יודע־ נגון בשם שפירא וד״ר אברהם אמירא, חזן ומנגן נודע מאודיסה. משנת תרע״א התפללו בקביעות בצריף שברחוב יהודה הלוי. זה היה צריף עץ גדול שהכיל מקומות לכמה מאות מתפללים גברים ונשים. שם עברו לפני התיבה; ר׳ זלמן דובליגסקי, הגר, שהיה מקבוצת מובילי המריצות של קבוצת הפועלים שעבדו ביישור החולות ב״אחוזת בית״; החזנים; ר׳ אליעזר פפר, רבי
ישי אדלר שהיה אז מחלוצי המורים בארץ, ד״ר אברהם אמירא, העסקן הנודע דוד איזמוזיק, הסופר מרדכי בן הלל הכהן, הרב משה יעקובסון, רבי ברוך הוז ז״ל, ד״ר יוסף הלוי זלינגר ז״ל והרב נסים קורקידי ז״ל• כאורחים עברו בפני התיבה מזמן לזמן החזן צבי קוגל והחזן זלמן פולק׳ שהתפלל באחת השבתות בלוית מקהלת נערים. בשנת תרפ״ב, בחגיגת התחלת הבנין של בית־הכגסת הגדול׳ השתתף בפרקי שירו וזמרה החזן יונזף מורגנשטרן מוינה, ששהה בארץ והתפלל בערים ובמושבות. הוא היה הסנונית הראשונה של החזנים בימים ההם. בשבת פרשת שקלים תרפ״ה התפלל החזן נחמן טולמן׳ תפלת אורח. שימש קודם בחזנות ביוופטוריה בקרים ובקונסטנטינופול. בשביעי של פסח תרפ״ה — התפלל החזן העולמי זבולון קווארטין. שיצאו לו מוניטין בעולם כולו. בשנה זו התפלל החזן פינחס ביץ מברלין. ׳ בשביעי של פסח תרפ״ו — התפלל החזן ר׳ יעקב גוזמן דיל (לשעבר חזן ראשי בב י ת הכנסת. הגדול במוסקבה) בלוית מקהלה בניצוחו של ג. שפושניק. בשבת פרשת פקודי תרפ״ט — הת פ ל ל ההזן גרשון ווינברג מארצות •הברית. בשבת ״חזון״ תר״ץ — התפלל החזן לייב גלנץ. בשבת כ״ג כסלו תרצ״א — עבר לפ נ י התיבה החזן מרדכי שרמן, המכהן כחזן בב י ת הכנסת ״בני ישראלי׳ בניו־יורק בארצות הברית.
בחג השבועות תרצ״ב — התפלל החזן זבולון קווארטין בלוית ״קפלה״ של מקהלת חובבים משל ״אגודת חובבי החזנות והשירה העברית״. בחנוכה תרצ״ג — ערך החזן קווארטין קונצרט דתי בטכס הדלקת גרות חגיגי ותפילת ערבית בלוית מקהלת ״שירת ישראל״ ירושלים בנצוח ש. ז. ריבלין, בלווי תזמורת בניצוח הקומפוזיטור אפרים אבי־לאה•
בשבת ט׳׳ז סיון תרצ״ג — עבר לפני התיבה מלך החזנים ר׳ יוסילי רוזנבלאט ז״ל בל ו ית המקהלה של החזן שלמה רביץ.
בשבת כ״ה בשבט תרצ״ד — התפלל החזן משה שטינברג ששמש בחזנות בוילנה׳ אודיםה, בוקרשט ובארצות הברית .
בשבצת, כ׳ באדר א׳ תרצ״ה — התפלל החזן זלמן פולק ששימש בחזנות בסראיבו ובווינה.
בשבת אדר א׳ תרצ״ו — התפלל החזן פנחס פינצ׳יק, בעל השם העולמי שיצאו לו מוניטין על ידי התקליטים שנתפרסמו בקהל.
שימש בחזנות בקיוב ובשאר ערי רוסיה, ובארצות הברית.
בשבת ט״ז סיון תרצ״ו — התפלל החזן יהודה קלמן לשעבר חזן ראשי בבית־הכנםת הגדול במוסקבה, אודיסה וארצות הברית.
בשבת חול המועד םוכות־תרצ״ח — התפלל החזן נחום שלמה גורליק חזן ותיק, שימש בחזנות באודיסה, פטרבורג, ויטבסק, ואירקוטסק, ובארצות הברית. בשבת כ״ה חשון תרצ׳״ט — התפלל החזן י. ל. מילר ששימש בחזנות בוינה. בשבת ראש חדש אדר א׳ ת״ש — התפלל החזן יצחק מן (לשעבר חזן ראשי בברין) שהיה זמר נודע בפולניה וערך מסעי קונצרטים בארצות אירופה.
שמות החזנים שהתפללו בימים הנוראים
בשנת תרפ״ג — התפלל החזן אברהם ביקובםקי (ש״ץ בפתח־תקוה).
בשנות תרפ״ד ־ - תרפ״ה — תרפ״ו י - התפלל החזן ר׳ אהרון עמיהוד קיפניס. חחזן הקבוע והותיק בבית־הכנסת הגדול בתל־אביב זה 23 שנה ברציפות, בלוית מקהלות בנצוחם של גרשון שפושניק ואריה רבינוביץ.
בשנת תרפ״ז — התפלל החזן יעקב גוזמן ז״ל בלוית מקהלה בניצוח פורדאום בן־ציסי.
בשנת תרפ״ח — התפלל אהרון עמיהוד קיפנים.
בשנת תרפ״ט — התפלל החזן שלמה זלמן ריבלין איש ירושלים׳ בלוית מקהלת שירת-ישראל.
בשנת תריץ — התפלל החזן ישראל י ל י ד ירושלים חזן בבית־הכנםת חורבת ר׳ יה ו ד ה החסיד ירושלים.
בשנת תרצ״א — התפלל החזן ש. ז. רי ב לין ומקהלת ״שירת ישראל״•
בשנת תרצ״ב — התפלל החזן פישל וק ס ל ר ששימש בחזנות בקולומיא (ביום בראשון לצי ו ן ) .
בשנת תרצ״ג — התפלל החזן שלמה ם ג ל ששמש בחזנות בפילדלפיה•
משנת חרצ״ד עד תש״א — במשך 8 שנ י ם ברציפות שימש כחזן ראשי קבוע בב י ת ־ ה כ נ ס ת , החזן שלמה רביץ, התפלל בנצחונם של לו י רביץ, לבקוביץ וזולצ׳ינסקי.
משנת תש״ב — מכהן כחזן ראשי בב י ת - הכנסת הגדול׳ החזן יהושע דלין, ששימש בח ז נות כחזן ראשי בבית־הכנסת ״סיני״ בוארשה, ובבית הכנסת ״אחוה״ בוקרשט, מג י ל 10 התחיל לעבור לפני התיבה התפלל בנ צ ו ח ם
של סופר, יוסף מילט׳ פוקס, ש. קפ ל ן וי . זולצינםקי.
באולמי התפילה בבית־הכנסת הגדול קו מ ה ראשונה אולם ״יהודה״ הפונה לרחוב אל ג ב י , עובר לפני התיבה כל השנים בקביעות הש״ץ ר׳ יעקב ביילים,
באולם התפילה ״בנימין״ הפונה לר ח ו ב נחלת בנימין, מתפלל בקביעות החזן דב חד ב ה .
כמה שנים לפני זה עבר לפני התיבה במ ק ו ם הזה החזן צבי קוגל, מראשוני החזנים בארץ.
 |
|
|
