תורה של יופי רעיוני לעומת תורה מעשית

 ונראה שהמדרש בא ליישב יותר מזה השיחה של עבדי האבות יפה מהתורה של הבנים וזה על אף שהשיחה ההיא שהתורה כל כך מאריכה בו לא רק שהיא לא תורה ממש אלא היא גם נגד התורה וכמו שהגמרא אומרת בתענית שלושה שאלו שלא כהוגן וביניהם אליעזר והיינו שדווקא היופי של השיחה שהוא הביטחון בה' וההשתחוויה של ההודיה שלאחריו דווקא הוא לא היה על פי התורה של הבנים והוא היה גם לא הגון מצידו של אליעזר וכמו שהגמרא אומרת ומה אם היה יוצא שפחה או ממזר

ויותר מכך הגמרא בסנהדרין אומרת בשם רב כל ניחוש שהוא לא כאליעזר עבד אברהם הוא לא ניחוש והיינו שעל פי התורה מה שעשה אליעזר הוא איסור גמור של "לא תנחשו" והוא מעשה אמורי

כך שדברי המדרש שאומר יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים הוא שהיופי של השיחה הוא כל כך חשוב ועל אף שהוא מנוגד לדין התורה בכל זאת התורה כל כך האריכה בו

 ומבואר כאן שבתורה ישנם שני חלקים את החלק של היופי מצד אחד שהוא עיקר התורה  מצד הביסוס שלה בעולם ומהבחינה הזאת זכו ישראל לרשת את הארץ בזכותו של אברהם

ומהצד האחר כשהמעשים נבחנים בעצמם דרך התורה שהוא הלימוד שמביא לידי מעשה שהוא "הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון" העשייה הזאת מנוגדת לעשייה של אליעזר כיון שבאליעזר אין בה אלא יופי ובעיקר התורה של הבנים יש את הדרך

וכך מתבאר רש"י על הפסוק הראשון של התורה שמביא מדרש ששואל למה התורה לא מתחילה מהחודש הזה לכם כיון שעיקר התורה הוא מה שהיא מחייבת ומצווה עלינו ואם כן בשביל מה חשוב כל החלק הזה של הסיפורים שבחומש בראשית

והיישוב שהוא מביא הוא שהתורה מתחילה בבריאת העולם על ידי ה' בשביל "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם יאמרו להם הארץ הוא של ה' וברצונו נתנה לנו" וצריך להסביר אם כן למה יש צורך בסיפורים של האבות והיה די בסיפור שה' ברא את העולם אלא שהם באו לבאר לנו למה דווקא האבות הם אלו שלהם ולבניהם נתן ה' את הארץ למה דווקא ישראל הם נצר מטעי ולעולם ירשו ארץ

ועל זה התשובה היא יופי שיחתם של עבדי אבות שהוא היופי המקדים של האבות שהוא מה שיצר את מציאות ישראל כעם ה' וכנטיעת שמים וזה על אף שיתכן שהיופי הזה על אף שממנו יצירת התורה בעולם ועליו מושתת העולם עצמו בכל זאת הקיום שלו במעשה הוא מיושב יותר ויותר מתאים למציאות המעשית של העולם

שני תורות ניתנו לישראל תורה של יופי שלם ותורה מעשית של בנים תורה שבכתב לעומת תורה שבעל פה

וכך הוא באברהם שאמר "חלילה לך מהמית צדיק כרשע .. והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט" ומאידך משה ביקש "הראני נא את כבודך" והגמרא מסבירה שהכוונה היא לשאול מפני מה יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו כלומר השאלה היא מדוע כבוד ה' לא נראה בפועל במציאות כמו שהוא אמור להיראות וכדרישת אברהם למה התיאוריה של האמת לא מתאימה למציאות הממשית

ועל זה הוא נענה "וראית את אחורי ופני לא ייראו" "צדיק ורע לו צדיק בן רשע צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק וכו' " כלומר אין דרך לראות את מציאות ה' בשעת מעשה ובתוך המעשה עצמו מצידו אלא רק להתחקות למפרע על מה שנמצא כאן ממנו

ושוב אברהם מדבר על היופי על הראוי ולעומתו התורה של הבנים ואצל משה עבד ה' הראיה הראשונית הזאת קיימת והיא מתקיימת על ידם אלא שהיא נראית מציאות רק למפרע ומאחר שעת המעשה עצמו

כך הם הדברים במציאות באופן כללי אלא שהתורה יוצרת גשר והגשר הוא ביעקב והגלות היא הכוח היוצר שבו

יעקב הוא הבונה של הבית הוא אומר אם יהיה אלוהים עימדי והיה ה' לי לאלוהים והוא רואה את ה' בחלום על סולם שראשו בשמים ומאידך העולם כולו נמצא מחוץ לבית ה' והאדם יכול רק לשוב אליו על ידי הבטחה ונדר ומתוך רצון פנימי

הגלות של יעקב שהתחכם על עשיו אחיו שאותו הועיד אביו לירושת הארץ על ידי שהוא היה מוכשר לעבודתה וההתחכמות הזאת של יעקב כשהוא נטל ממנו את הבכורה היא שגרמה לו להיות מגורש מהארץ היא אלא וכאן הוא החידוש והיצירה כיון שהיא גם זאת שנטעה את השורש לבית שנבנה לבסוף שכבר לא תלוי בקרקע אלא ברצון ובנדר ורק אז יכול להתקיים "ושבתי .. והיה ה' לי לאלוהים"

ההתחכמות הזאת היא שבה נוצר העולם מחדש ולכן לא די ביישוב הארץ ובמאה שערים שיצחק קוצר בברכת ה' אלא יש צורך וגם הכרח בעומק הזה שאותו דווקא הרמאות יוצרת דווקא היכולת לשקר להתנתק מאיך שהדברים נראים בצורה פשטנית דווקא היא יכולה לשחרר מהעייפות של עשיו שאמר "כי עייף אנוכי" ולהביא לבסוף לפיסה מעמיקה יותר של "אהיה אשר אהיה" שנאמר למשה "ודור רביעי ישובו הנה" חוסר היציבות בקרקע הוא מה שמשחרר ממנה והוא היוצר של החוסן הפנימי המחודש והחיים עצמם מפכים בהם ומתוך עצמם – זוהי ההיסטוריה שלנו - ועליה נאמר "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' "

ובהעמקה נוספת - האמת היא באדם והאלוהות היא בעולם באופן כללי, והחידוש של התורה הוא החיבור ביניהם שהוא בריאת העולם של האדם וכיון שהעולם הזה [המחודש] הוא המקום שלנו לכן הוא גם הדבר שמוטל עלינו 

וכאן יקשה פרזנט אבל מה המסר??.. והתשובה לכך היא שהמטרה היא עיסוק בדברי תורה לחקור בה ולהעמיק בעולם והמטרה בכך הוא המאור שבה המחזיר למוטב שהוא הטעם
ולא על פרזנט לבד הדברים אמורים אלא על הישות הרוחנית העליונה הנקראת פרזנט, יתכן, וכו' שבכל אחד ואחד...