| נשלח ב-22/1/2003 20:22 |
 |
| |
אמונת חכמים של חכמים ואמונ"ח של ההמון
מוקדש לג'ינג'ית, כולי האי ואולי...
המונח "אמונת חכמים" עלה פעמים רבות מאד בדיונים כאן ובמקומות אחרים. לי עצמי יצא לנהל דיון שהפך לפעמים לויכוח: מה כוללת ומה אינה כוללת אמונת חכמים.
לפרקים היה נדמה שיש כאן למעשה שאלה מהסוג שנוהגים לכנות סמנטית (כלומר ויכוח סרק על שימוש שונה באותה מילה), למרות ששני הצדדים עמדו על שלהם במסירות רבה ביותר, ומתוך מה שנראה כיראת שמים טהורה.
מדוע זה נראה כויכוח סמנטי? מפני שניתן לזהות שני שימושים במונח "אמונת חכמים".
א. אמונה שדברי חכמים ראויים ליחס של כבוד, וגם אם הדברים נראים מופרכים על פניהם, יש לחפש את משמעותם הנסתרת או את הסברה הנעלמת שמאחוריהם.
ב. אמונה שכל מה שחכמים אמרו חייב להיות נכון, מפני שהוא נאמר על ידי חכמים.
מה ההבדל בין (א) ל(ב)?
לפי (א), זו מחוייבות לחפש את האמת בדברי חכמים.
לפי (ב), זו כבר האמת.
לפי (א), אם הדברים שנאמרו בשם חכמים סותרים את המציאות, אנו נשמור על כבודם של חכמים בכך שנניח שהיתה כוונה נעלמת בדברים. כלומר, המשפט שנאמר לנו אינו נכון, אבל יתכן שיש לו משמעות כלשהי בהקשר אחר.
לפי (ב), אנו נתעקש לטעון שהמשפט שנאמר בשם חכמים הוא אמיתי ברובד הפשטני ביותר שלו. ומה עם העובדות הסותרות? "אבוי לעובדות!".
אמונת חכמים מסוג א' היא אמונתם של חכמים בחכמים. אמונת חכמים מסוג ב' היא אמונתו של ההמון.
שתי התפיסות מיועדות לשמור על כבודם של חכמים. אולם אמונת חכמים א' נועדה עבור תלמידים מתחילים (או עבור חכמים ממש, אם הם עדיין זקוקים לכך...), כדי ללמד אותם להתייחס בעמקות וברצינות לדברי חכמים שלפניהם, כדי שיעמיקו לעיין בהם ויגלו את הסברות העמוקות שבהם. אמונת חכמים ב' נועדה עבור ההמון, והיא אמצעי שימור והגנה על כבוד חכמים כדי שלא יזלזלו בתורה ובשלשלת המסירה שלה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2016 10:51 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | | שלישי,לא מדובר פה בירושה אלא בעול של דרישות יום יומיות .המשל הזה לא מתאים אחד לאחד לנמשל.. |
|
אפרים
אתה לא חושב שהעול יכול להיבחן עם השאלות:
האם זה נכון?
האם זה טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2016 12:27 |
|
| |
יהדות רזה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2016 12:08 |
|
| |
שלישי,לא מדובר פה בירושה אלא בעול של דרישות יום יומיות .המשל הזה לא מתאים אחד לאחד לנמשל..
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2016 09:21 |
|
| |
מימוני
א. זה לא מעגלי להסתמך על אמונ"ח בשביל לקעקעה..
ב. לו הרב היה חי בדור של הרשב"א היה צריך לשמוע לו או שלא וזה תמיד חל על X שנים לאחור? אם כן - מאי שנא?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2016 22:39 |
|
| |
עסקים עם מי שנתן לך כמה שטרות מזויפים לא תעשה.
ירושה עם כמה שטרות מזויפים גם לא תיקח?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2016 16:29 |
|
| |
אל תדאג הוא ימצא פראיירים אחרים שיעשו עסקים איתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2016 16:21 |
|
| |
אני לא אעשה עסקים עם מישהו שנתן לי כמה שטרות מזויפים.האמון שלי בו מתערער ללא תקנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2016 15:09 |
|
| |
אפרים
לא רק. עוד שטר שהתברר זיופו והורחק מתוך החבילה!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2016 12:00 |
|
| |
נו,עוד שטר מזויף.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2016 08:03 |
|
| |
יש אומרים:
חשיפה בלעדית: וידיאו מהרב שטיינמן: אין דבר כזה אמונת חכמים!!קטע וידיאו בלעדי שמתפרסם כאן לראשונה מתוך הפאנל הידוע בקהילת בני תורה של הרב רובין בהר נוף.
בו התבטא הרב שטיינמן שמוטב שהאמהות יהיו מחוץ לבית וכי האבות לא יודעים לחנך. בקטע שנחשף
הערב כאן לראשונה מתבטא הרב שטיינמן: אין אמונת חכמים! ומסביר שאמונת חכמים זה רק בגמרא וראשונים.
להורדת הוידיאו הבלעדי כנסו כאן:
אז אחרי שנים שמפמפמים לנו על חיוב מוחלט ל"אמונת חכמים", ויש כאלו שהרחיבו את ההבל ובטוחים שכולם
חייבים ל"אמונה" ב"חכם" שלהם בדווקא, מתפרסמת כאן לראשונה - דברי הרב שטיינמן שאומר שאין דבר כזה
"אמונת חכמים", במובן המזוייף והמעוות מאד שכל הזמן חסידיו מנסים לשגע איתו את הציבור!
יש אחד ממ"ח קנייני התורה שנקרא "אמונת חכמים", וזה לדברי הרב שטיינמן
דווקא על דברי "הגמ' הרש"י התוס' הרשב"א".
אמנם אנחנו חונכנו שיש אמונת חכמים גם אחרי הראשונים אבל לא לאמונה כמו שוטי בני ברק חונכנו
ולכה"פ הם שמנסים לכפות אמונה בחכם שלהם, שיקשיבו לדבריו המחודשים, באשר הוא עצמו טוען
שאמונת חכמים קאי רק על הגמרא והראשונים.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3113591&forum_id=771
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2014 13:44 |
|
| |
ובספר עליות אליהו שמועה מפי הגר"א: כשלומדים תורה על דרך העיון האמתי, על דרך הראשונים, אזי מרגילים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו נגד הראשונים, שמה שאנו מתייגעים זמן הרבה, מוצאים אנו אח"כ שרש"י או שאר הראשונים הרגישו בזה ותירצוהו לפי דרכם בקודש במלות קצרות.
תוקן על ידי מם80 ב- 06/08/2014 13:52:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2014 13:21 |
|
| |
מצאתי בספר "דרך ישרה" מאת הרב משה יהודה לרנר:
הנה בענין לימוד הגמרא יש שני אופנים הנהוג מימי קדם.
א) לימוד בעיון והוא לדייק היטב ברש"י וגמרא ותוספות, ובמקום שפירש רש"י איזה פירוש בהגמרא ולפי ההשקפה הראשונה היה יכול לפרש באופן אחר נצרך לדייק אמאי פי' רש"י כן ולא פירש באופן אחר, גם נצרך לדייק בקושיות ופירוקים כ"א כפי שידי שכלו מגעת, ואם נמצא דבר הנוגע לסוגיא זו גם במקום אחר יראה להשוות שלא יקשה מזה לזה, ודרך לימוד הזה עמוק מאד מאד ונתחבר על זה חיבורים רבים כמו המוהרש"א ומוהר"ם שיף וכדומה.
ב) לימוד גמרא פשוט וסדר הלימוד בדרך הזה הוא לשים עינו ולבו להבין רק פשט הגמרא על בוריו כמו שמובן בהשקפה ראשונה ע"פ פירוש רש"י ולא להעמיק בקושיות ופירוקים גם לא לדייק בדברי רש"י על מה פירש כן ולא להביא קושיות וסתירות ממקום אחר רק יאמין לדברי רש"י בכל מה שמפרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2014 12:24 |
|
| |
מיימוני,
בתחלת תקופת הראשונים הרבנים היו מלמדים ומסבירים את הגמרא לתלמידיהם והתלמידים היו כותבים את פירושי רבותיהם בקונטרסים. רש"י לקח את הקונטרסים שחיבר ע"פי תורת רבותיו, הוסיף את פירושיו, הגיה ותיקן ואיזן אותם, כך שהתקבל פירוש שאיפשר לכל אדם ללמוד גמרא, בדור בו רק מעטים היו מסוגלים ללמוד ולהבין גמרא.
כתבו בני הגר"א בהקדמה לשלחן ערוך אורח חיים על הוראת הגר"א: "אחר הזהיר על דרכי העיון בתלמוד, ולעיין היטב בפי' רש"י כי הם נכוחים מאד למבין ובחידושי בעלי התוספות ז"ל, מתנאיה שיהיה ישר העיון, שונא רב הקושיות, מודה על האמת אפילו מפי תינוקות של בית רבן, וכל חפציו מדרך השכל לא ישוו נגד האמת כי אז יצליח וישכיל בלמודיו"
בתוניס (וכנראה גם במרוקו ואולי בעוד מקומות) היו לומדים גמרא ללא מפרשים ואח"כ לומדים גמרא רק עם פירוש רש"י לבחון האם למדו כראוי את הגמרא, וזה נקרא השיטה התוניסאית, כי במקומות אחרים למדו גם את התוספות או עוד מפרשים.
לענ"ד רצוי ללמוד גמרא (בקיאות) ללא מפרשים וכאשר לא מבינים משהו, אזי ללמוד את פירוש רש"י ואם עדיין הדברים לא ברורים את פירוש רבינו חננאל ו/או את פירוש המהרש"א. אם יש דברים קשים להבנה, לא להתעכב יותר מדי, כי בד"כ חוסר ההבנה נובע מהיעדר בקיאות במסכתות אחרות. אם יש בעיות בהבנת הלשון הארמית, לעיין בפירוש רש"י ובערוך.
פעם רבי שמואל רוזובסקי ישב בישיבה ולמד גמרא, והגיע הרב שך, קם רבי שמואל לקראתו ואמר לו: אין לכם מושג איזו מתיקות, אלו השעות הכי מתוקות שיש לי במשך השבוע, שאני יכול ללמוד גמרא עם רש"י דף אחרי דף, בלי עול להכין שיעור, בלי מערכות, אלא לגרוס בשופי דף אחרי דף, זה המתיקות הכי גדולה. אמר לו הרב שך: ואני עושה את זה בלי רש"י, לומד ולומד...
בעלבעמיו,
אינני יודע אם המעשה התרחש בברדישטוב, ומכל מקום משתמע שרבי לוי יצחק ידע לשון צרפתית עתיקה, כנראה למד אותה מפירוש רש"י.
תוקן על ידי מם80 ב- 06/08/2014 13:05:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2014 09:41 |
|
| |
מיימוני
הפכתי לאייקון אדום ...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2014 09:37 |
|
| |
בעל
איקון ירוק. כפול.
(לעתים תשובותיך קצרות מדי וטעונות מאמץ להבנה. לא הפעם. חד וחריף, חד וחזק, חד וחלק).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
