על השכלה תורנית ותעודות פורמליות

במכללת בית וגן קופרמן,‏ יש מסלול מקוצר של יום מרוכז בשבוע במשך שנה-שנתיים לבוגרי ‏7-10‏ שנות ישיבה וכולל. רוב התלמידים חרדים,‏ שכ"ל ‏10‏ אש"ח,‏ רוב השיעורים הם גמרא או הלכה בעיון.

[צבי,

לענ"ד אתה מגזים במתקפה האישית.
דברי שיבולאיו קשורים בהחלט לנושא האשכול, ויעידו התגובות הקודמות שעסקו גם הם בנושא זה. 
לטעמי האישי, למשל, זה נושא חשוב ומעניין, ומדוע העובדה שאתה לא מתעניין בו היא זו שצריכה להכריע את כיוון האשכול?]

סעיף 2(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, מאפשר למנות מי שאיננו בעל השכלה משפטית פורמאלית, לשופט:  "2. אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון: ...(3) משפטאי מובהק."

  זה מזכיר לי קצת את האגדה האורבאנית על הפרופ' בטכניון שביקש מהסטודנטים לתכנן צינור של דם לאילת, וכולם השתקעו לחשב את הפרטים (לא משנה אם זה קרה כך או אחרת, לצורך העניין).

פותח האשכול כתב דברי שטות שבן ישיבה מסוגל ללמד תלמוד . ואני כבוגר מערכת החינוך הישיבתית, אומר לך שהמקסימום שבוגר מערכת זו מסוגל הוא אולי להפשיט איזה שערי יושר קשה, או לצטט קושיה של יוסל שרייבר. אבל בשביל ללמד תלמוד צריך רקע רחב בהיסטוריה של האמוראים, דבר אחד או שנים במחקר שיטתי של רש"י ובעלי התוספות, ועוד ועוד כיד השם הטובה על מלומדי האקדמיה.
נ.ב אין כוונה כלל לזלזל בבני הישיבות. רק קצת פרופורציה  לא תזיק. 
 

אני אנסח את השאלה של פוג, בצורה אחרת.
למה צריך תעודות, אפשר לעשות בצורה אחרת.
יהיה מבחן קבלה לצורך הוראה.
המבחן יכלול הן מבחן על ידע, הן הוראה בפועל ולפי זה יתקבלו להוראה, לא משנה איפה למדתי כמה למדת, העיקר הוא התוצאה.