זה הפריע משום לי, שאני זכיתי לשיר פעם את היצירה במקהלה ולמדתי על חשיבות היצירה, לא שהביצוע בהרכב שבו שרתי היה מושלם, אך לפחות שם היה ניסיון להגיע לשלמות. שרנו את זה על המילים המקוריות, שכל היופי זה ההגהה של המילים, זה כבר חצי עבודה. אמנם לא היו נשים אך היתה מקהלת ילדים שהשלימה את ההרמוניה. יצא לי לשמוע ביצוע של מקהלת בית כנסת הגדול והתזמורת הפילהרמונית בניצוחו של מאסטרו אלי יפה, שם זה בוצע ללא נשים או ילדים (זה נמצא בדיסק אם אשכחך של אברהם פריד) ושם נדמה לי החליל או משהו כזה שר את תפקיד הנשים, וכך ההרמוניה שלימה. ובאמת חבל שהושמטה גם הפתיחה המצמררת של החליל. שבת שלום לייזר
_________________
נשלח ב-8/12/2011 18:33
מר קולני הנכבד, אולי אעזור לעשות סדר במחשבותיך. אתה כותב שלא מצאת נחת מהביצוע הזה והפנית את תשומת ליבנו לכמה גורמים שאולי הם אלו שהסיטו את הביצוע הזה ממסלול היצירה המוכר לך. אז הבה ונתחיל בניתוח הביצוע הזה לעומת ביצועים אחרים. ראשית- היצירה כתובה למקהלה מעורבת השרה באופרה nabuco את השיר הזה va pensiero וההרמוניות שמתקבלות ממקהלות מעורבות נשמעות אחרות מהרמוניות המתקבלות ממקהלת גברים לחד או נשים לחוד. בביצוע זה המקהלה שרה/צועקת רק את מילות השיר ש"יובאו" מהתפילה בעוד את רוב הטקסט שרים סולנים/זמרים דבר שלא מצלצל בכלל לאזניים מיומנות, אני מתפלא על הזמר מנהיים שהסכים לעשות ביצוע כזה בפומבי, הוא שבא מעולם האופרה יודע או אמור להבחין בין המותר והאסור מבחינה מוזיקלית! נמשיך וניגע בעניין התזמור- הפתיחה הכל כך מוכרת של השיר המאופיין בסלסול החליל כפי שהפליא לכתוב ג'וזף ורדי נעדרת מהביצוע שלפנינו ובמקום זה קיים פתיח שאיננו דומה במאומה למקורי ורחוק מרחק שנות אור מאיכות הפתיחה המקורית. פרייזינג-השחלת המילים/טקסט לתוך הלחן הקיים ואני מתכוון למילות התפילה שהוכנסו ללחן המקורי לוקות בחסר ויש כמה פעמים שאין קשר כלל בין הלחן למילים והפראזה המוזיקלית מסתיימת בעוד המשפט המילולי באמצע הדרך. שירת המקהלה לא מתאימה לדינמיקה שהמלחין עצמו כתב בכתב ידו על הפרטיטורה, אין בכלל מעברים בין פיאנו לפורטה והשירה נטולת כל רגש, אלא אם כן שירה בקול רם מידי מביעה איזשהו סוג של רגש.
אני חושב שנתתי לך מספיק חומר למחשבה...
נשלח ב-8/12/2011 17:36
שלום ראשית כל ישר כח ליעפ המסור על הצילום האומנותי, ותודה לאמנים המבצעים אני מאוד מעריר את המנצח יענקלה רוטנר על העבודה שהוא עושה ועל הקונצרטים המדהימים שהוא מוציא מתחת ידיו, הוא משקיע רבות. אך היצירה הזאת היא כל כר אהובה עלי והיה לי מעט קשה לשמוע אותה מבוצעת באופן הזה, זו יצירה שכולה אולי למעט קצת פורטה אולי רק מצו, אחד כולה צריכה להיות מושרת בפיאנו, שירת העבדים שמה, היא צריכה להיות מושרת באלגנטיות שהמקסימום צריך להיות מינימום. זה הקסם שביצירה ולטעמי למקהלות חזנים זה לא מתאים אולי אני טועה אבל ככה אני חושב. אני מביא בפניכם ביצועים של היצירה שתבינו למה אני חותר זה דואט של פאברוטי הגדול עם זמר מהשורה הראשונה - זה ביצוע מדהים שאין כמותו ליצירה: http://youtu.be/6bt9RTMDvX4 וזה ביצוע של מקהלה ותזמורת ליצירה http://youtu.be/D6JN0l7A_mE תהנו לייזר
_________________
נשלח ב-8/12/2011 10:15
ביצוע מענין
*******************************
מזכיר לי שבשעתו חבר שהיה בתפקיד שדרש שעות עבודשה רבות ובלתי שגרתיות לעיתים קרובות, התחתן.
כמובן לחתתונה תוכננו מספר הפתעות כולל מוזיקליות. כאשר קם להתקדם לעבר כיסוי הכלה ויציאה לחופה החלה מקהלה להשמיע קטע שירה מתאים ממקורות היהדות, אך כשפנה לעבר החופה החלה המקהלה להשמיע את מקהלת העבדים. למרות הכל, מרגע זה הוא צריך להתרגל להיות משועבד... ומה מתאים יותר מאשר קטע זה...
