מהתיבה האישית - סיפור מהחיים
תוכל להעלות אותה בשמי (כלומר, בעילום שם, כמובן...)?
זו השאלה:
נפגשתי עם בחור פעמיים. זה הבחור הראשון שאני נפגשת איתו. הוא נפגש עם מליון בחורות לפניי (השדכנית הרכלנית סיפרה הכל...).
השם שלי עלה אצלם כבר לפני שנתיים, וגם כמה פעמים בדרך - והם כל הזמן דחו. אמרו שזה לא מתאים, ודי זלזלו ב"הצעה" (כלומר, בי). האמא אפילו לא רצתה לראות אותי וכו וכו.
עכשיו הם פתאום כן רצו, וזה התחיל לרוץ נורא מהר (שני שעבר נתנו תשובה חיובית, באותו יום - דור ישרים, ולמחרת כבר פגישה. יומיים אחר כך - עוד פגישה...). לפני שאני אסביר את הבעיות עם הפגישה עצמה, אקדים בעוד איזשהוא פרט על
הרקע:
הבחור נורא מוכשר, אבל לאף אחד מהחברים שלו לא היתה מילה טובה עליו. כולם אמרו שהוא מוכשר, אבל המידות הן לא הצד החזק שלו.
תשאלו - למה ניגשתי לזה בכלל? ובכן, היו שלושה אנשים בוגרים (אחד ראש ישיבה והשניים האחרים גם כן אנשים בוגרים, מכובדים ואחראים שמכירים אותו), והם אמרו שכנראה הדיבורים האלו נובעים מקנאה, כי הבחור, כאמור, מאוד מוכשר, וזה מוציא לחברים שלו את העיניים.
עכשיו אני אעבור לתאר את הפגישה(ות):
לשתי הפגישות הבחור איחר ברבע שעה. אז נכון שאני מהצפון והוא מהדרום (יכול להגיע גם ל3 שעות נסיעה), אבל אתה יודע שיש לך פגישה - צא מוקדם מוקדם מוקדם, לא?
חוץ מזה, נפגשנו במקום שהוא שעה מהבית שלי גם כן, ואני כן הקדמתי (בחצי שעה! כי התנועה זרמה... זה היה דיכאון, ביחוד בשל העובדה שעל החצי שעה התווספו עוד 15 דקות...)
בשתיהן לא באה התנצלות על האיחור. שום מילה! אפילו לא להגיד - "נתקעתי בפקק" או לא יודעת מה... בפגישה השניה אחרי עשר דקות התקשרה אליי מישהי מהצד שלו (אחות או אמא, לא יודעת) ואמרה שהבחור בדרך, ויאחר בעשר דקות. כלומר, אחרי 10 דקות איחור הוא נזכר להודיע שהוא יאחר בעוד עשר דקות.
בשתי הפגישות הוא לא קנה לי שום שתיה, ובראשונה - רק אחרי שאמרתי משהו, אז הוא אמר שהרב שלו אמר שבמקום הזה יש בעיה להזמין (כוסות לא טבולות. לא ממש הבנתי...).
יש עוד סימנים קטנים (עזב אותי לבד בפגישה השניה, כי "מיהר"; דיברנו על איזה נושא, ואמרתי שלא מתאים לי, והוא לא ממש התייחס אל ה"לא", אלא התחיל לשכנע לכיוון ה"כן"; השדכנית אמרה לאמא שלי - "מה, אתם צריכים להגיד תודה שהם בכלל "יורקים" לכיוון שלכם", והיו עוד כמה ביטויי שחצנות והתנשאות די ברורים מצד המשפחה שלו...)
מצד שני, יש גם דברים טובים - הוא פשוט מצא חן בעיניי...
עכשיו השאלה שלי היא האם להמשיך או לא - לכאורה, מדובר על דברים ממש קטנים, ועל כל אחד מהם אפשר למצוא הסבר וסיבה הפוכים לגמרי. השאלה היא האם כשמדובר על הצטברות של דברים, לא אמורים אההמ... להבין שקורה פה משהו...
 |
|
|
