תודה לרב נויגרשל על חלומותיו ועל דבריו

<מענין לענין באותו ענין- הטס באוירון - יש תימצי כי יוכל לקיים שילוח הקן? האם הטס באוירון לא עובר על ימים ומדבריות? ולא מסכן את הר"ת החיים?>

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46442&st=&pgnum=83&hilite

ח.  אין לעשות סוכה במטוס) ערעפלא״ן( כשהוא באויר דלא שייך בה דין סוכה כשירה במציאות^יא.
_____________

^יא מקראי קודש סוכה עמוד ד׳ באריכות נפלא דקיי״ל אוהל זרוק לא שמיה אוהל, ובאמת הרי האוירון סגור מלמעלה ולא שייך לפתוח גגה ל״ש שיעשה סוכה כשירה.

איזה גאון

משו"ת יחווה דעת חלק ב סימן כו:

שאלה: הנוסע במטוס מעיר לעיר או ממדינה למדינה, האם הוא בכלל הולכי דרכים שחייבים לברך ברכת הגומל, או לא?

תשובה: במסכת ברכות (דף נד:), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכים להודות (בברכת הגומל), יורדי הים, הולכי מדברות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. (וסימן לדבר, וכל החיים יודוך סלה, חיים ראשי תיבות, חבוש יסורין ים מדבר. טור ושלחן ערוך /או"ח/ סימן ריט סעיף א. ושו"ת חוט המשולש שבסוף שו"ת תהשב"ץ /התשב"ץ/ סימן ל). וכולם למדנו אותם מהפסוקים שבתהלים (מזמור קז), שעליהם נאמר: יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. ודין הולכי מדברות נלמד מהכתוב שם; תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו. וכן כתב הרמב"ם (בפרק י' מהלכות ברכות הלכה ח), שהולכי דרכים כשיגיעו ליישוב צריכים להודות בברכת הגומל. וכן הוא לשון הערוך (ערך ארבע) בשם תשובת רבינו האי גאון. ע"ש. והנה הגאון הראגצ'ובי רבי יוסף רוזין נשאל אם הנוסע באוירון צריך לברך תפלת הדרך, והשיב על פי הגמרא (חולין דף קלט /ע"א/), כי יקרא קן צפון /צפור/ לפניך בדרך, מצא קן בים, חייב בשילוח הקן, שנאמר הנותן בים דרך, ומקשה הגמרא, שאם כן המוצא קן בשמים, שנאמר דרך נשר בשמים, יתחייב בשילוח הקן? ומתרצת הגמרא, דרך נשר אקרי, דרך סתמא לא אקרי. הרי למדנו שבאויר לא נקרא בשם דרך, וממילא אין לברך תפלת הדרך. (והובא כל זה בספר אישים ושיטות לידידנו הגאון המפורסם רבי שלמה יוסף זוין שליט"א, עמוד פ'*). ולכאורה גם לענין ברכת הגומל, הואיל ונזכר בה לשון דרך, אין הנוסע באוירון צריך לברך הגומל...

בספר אישים ושיטות שלפני הוא בראש דף 97:

"דוגמא קטנה למקוריותו: שאלו אחד, אם צריך להתפלל תפילת הדרך כשנוסעים באוירון, לא שהה הגאון אף רגע, והשיב תוך כדי דיבור:

גמרא מפורשת היא בחולין: כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך- מצא קן בים חייב בשילוח, שנאמר : הנותן בים דרך, אלא מעתה מצא קן בשמים, דכתיב דרך נשר בשמים הכי נמי דחייב בשילוח? – דרך נשר איקרי, דרך סתם לא איקרי, הרי שבאויר לא נקרא בשם דרך".

ומוסיף הרב זוין:

לא נכנס כאן לצד ההלכתי המעשי שבדבר. מי שירצה יכול לחלוק על כך מן הסברא, שכן הסכנה שבדרך של אוירון אולי גדולה יותר משל דרך אחרת, וזקוקה יותר לתפילה , אלא שאין בזה דחייה ץ לא על כל הסכנות תיקנו תפילה מיוחדת, ותפילה זו, שכך שמה בתלמוד ופוסקים: "תפילת הדרך", ייתכן לא ניתקנה אלא מה שנקרא לפי ההלכה דרך, עכ" גילוי המקור המפתיע "דרך בשמים" תוך כדי דיבור של השאלה הוא המעניין אותנו כאן".

ירוחם

לא מצאת ואיש לא ימצא, כנראה שאין הדבר בספריו, ואינו אלא מפי השמועה. וד"ל. 

הנה הם תחת ידך

http://www.hebrewbooks.org/15094

תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/01/2012 10:49:52

תודה לכל הגולשים על הציניות המבדחת, ועל פריעת ערוותו של נויגרשל בראש חוצות, כראוי לת"ח המבזה את המועדות. והמקיים בעצמו מאמר חז"ל 'נבלה טובה הימנו'.
אבל תגידו לי: מה גורם לנויגרשל להיות אדיוט כל כך? מדובר סך הכל באדם חכם לפי ההתרשמות. והמעשיות על הרוג'אצובי ממין זה מזכירות את הסיפור על הערבי שהסיר מעליו את הפרחחים בספרו כי מחלקים תאנים בשער הפרחים, ולאחר חמש דקות רץ לשם בעצמו אחוז תזזית.
בקיצור: איך הוא מסוגל להאמין בשקרים ממין זה?
ובענין אחר: אני מניח שלפי המיתולוגיה החרדית - הגאון מוילנא גאון עוד יותר מהרוגאצ'ובי, הלא? עם כל הכובד לדוינססק, אין כמו וילנא וגאונה. אז למה הוא היה צריך שיתרגמו עבורו את אוקלידס כמסופר בכמה מקומות (האחרון שאני זוכר זה צופן לוצאטו שהיה צמוד להיסטוריה ככל האפשר). וכי לא יכל לדעת מהתורה את מה שידע הרוגאצ'ובי, סוכר פי הפרופסורים ימח שמם?