| נשלח ב-21/12/2011 07:57 |
|
| |
המופת הקתולי
בשעתו פירסמתי את "המופת הבודהיסטי". http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=207591 עכשו יש לנו את "המופת הקתולי". בקצרצרה: הילד היה חולה עם חיידק טורף. הכל היה אבוד, ואז חשה לעזרתו "קדושה" מאמריקה, שממונה על צורכי האינדיאנים. ומי יכול להתווכח עם עובדות? רק עם פרשנות... עיקר הדברים המובא שם: ילד אחד חלה. חיידק טורף. מצב קריטי. הרופאים הרימו ידים. הכומר הציע: תתפללו לאשה פלונית - מתה - שעושה ניסים עבור אינדיאנים באמריקה. למעשה, העיתון מוסיף, הכוונה שהיא תבקש עבורכם מאלוקים. הם עשו. והתוצאה: הילד הבריא. עכשו כנראה תוקם ועדה לבדיקת הפיכתה לקדושה רשמית של הקתולים. לפחות יש ועדה ובדיקת הוכחות ולא מסתפקים בסיפורים. וכדי לתקן כל רושם אחר, יש כאן אירוע נדיר, ניסי, שבו ילד על סף המוות נשאר בחיים נגד כללי הרפואה המקובלים, נגד הסטטיסטיקה. ולהשוואה, השאלה שהוצגה כבר לרבי עקיבא: אמר הנכרי לר"ע: לבי וליבך יודעים שאין ממש בעבודה זרה. ובכל זאת, יש כאלו שחולים, הולכים לישון בבית עבודה זרה, וקמים בריאים... תורף תשובתו: נגזר על האדם שיהיה חולה ויבריא בתאריך מסויים, בלי קשר לרפואות, וגם אם עשה עבירה והלך לאותו מקום, מחלתו תעבור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 19:11 |
|
| |
טוב, לא חשבתי שזה כ"כ נורא, אבל אפשר למחוק אם זה מפריע. סליחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 18:46 |
|
| |
לדעתי תמונה לא מתאימה לא לאיש ולא לפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 17:37 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | נקודה להמחשה על יכולת השרידות של האח והאחות.
|
| רק למען ההבהרה, לא רציתי לפצוח בתחרות בין האח והאחות, ובודאי ובודאי שלא לזלזל בכישוריה האינטלקטואליים המרשימים של נחמה לייבוביץ'. אם כבר, רציתי להביע הערכה לכישוריו של ישעיהו כמתאגרף, תכונה שלו שלא היתה ידועה לרבים. 
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2011 21:13 |
|
| |
[שיבוליהו,
רבות כבר נכתב על הקשרים שבין הלכה ואגדה (כל מה שאינו הלכה) בתלמודים ובספרות חז"ל בכלל. לענ"ד, כל מי שלומד תלמוד, אינו יכול להתעלם מקשרים אלה - סיפורים נבחרו להיות מושמים בתוך דיונים הלכתיים (והלכות, בתוך סיפורים) מסיבות מסוימות. לעיתים אלה סיבות מובנות, פשוטות וגלויות (כדוגמת "מעשה שהיה", המדגים יישום של הלכה ספציפית או עבירה עליה וכד'). לעתים הסיבות אינן חשופות לחלוטין, ואז הלימוד מרתק אפילו יותר. בכל מקרה, יש דרכים שונות לספר משהו (ואפילו מדובר במקרה "היסטורי", שכולו עובדות "אובייקטיביות"). בחינת הלשון, מבנה הסיפור וכד' יכולה לעזור בהבנת סיבות אלה. במקרים רבים מוגדרים קשרים כאלה בין הלכה ואגדה (או אפילו בין דיונים הלכתיים שונים בתוך סוגייה אחת, או בין סוגיות שכנות) כ"אסוציאציה" של העורכים או משהו דומה. בעיניי, פעמים רבות, זו "עצלנות" מחיפוש מעמיק יותר, שיכול ללמד לא מעט הן על הלך הרוח של העורכים והן על כוונות רעיונות ו"מוסר השכל". יש דוגמאות רבות לכך, וחלקן כבר נדון בפורום בעבר.]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2011 18:49 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  |
כשאני קוראת סיפור, ומסופר שם על הגשם היורד בחוץ, ברור לי שלא רק ניסיון לתאר מציאות אקלימית יש כאן, אלא גם רצון להביע משהו ביחס למציאות ה"ספרותית" (רגשות הגיבורה, מערכת היחסים בין "חוץ" ל"פנים" וכו' - תלוי כמובן בהקשר).
|
|
אולי את צודקת. מעניין האם זה נכון גם בהקשרים כאלה.
בתענית ג', כד:, כתוב "יומא חד שמעיה דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב א"ל ולימא מר ובין סנפיריו אמר ליה ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה אמר ליה אנא ניהו א"ל ולאו קמיה דר' יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר א"ל <הין> [הן] א"ל ומ"ט שבקיה מר ואתא הכא אמר ליה גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס עלי דידי היכי חייס בריה מאי היא יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם"
פרופ' קוסמן כותב על סיפור זה ב"מסכת גברים". פרשנותו היא שאין דעת הכותב נוחה מיוסי דמן יוקרת (למען האמת, קל להבינו). לדעתו, "השולה דג מן הים" הוא אמצעי ספרותי, שנועד להכניס לאווירה של דינים הנוגעים למוות. אותי זה הפתיע מאד. מילא מזג האוויר בWuthering Heights המשקף את סערת רוחו של Heathcliff - לא חשבתי שבגמרא בוחרים ציטוטי דינים לפי שיקול ספרותי (אבל מי יודע, אולי זה נכון).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 19:07 |
|
| |
ת_ח_ז_ל
האם הציטוט הנ"ל מספר דברים אינו מדבר על נביא שמתנבא בשם אל אחר ועושה אותות ומופתים (נניח, לדוגמה, ירידת אש מהשמיים שתאכל את קרבנו, או ירידת גשם בימי קציר חטים, וכדומה) לקיים את דבריו, וההסבר - כי יהווה מנסה אתכם?
תוקן על ידי thepresent ב- 22/12/2011 19:08:26
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 13:54 |
|
| |
הכותבים שסבורים שיש כאן נס של עבודה זרה ולפיכך שהקב"ה מטעה את בני האדם בכוונה טועים בגלל שלא הביאו כאן את השלב הראשון:
מתני' שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה אמרו להן אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים אמרו להן א"כ יאבד דבר שאין צורך לעולם בו ויניח דבר שצורך העולם בו אמרו להן אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו שאומרים תדעו שהן אלוהות שהרי הן לא בטלו:
גמ' ת"ר שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה אמרו להם אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולם מפני השוטים אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין דבר אחר הרי שגזל סאה של חטים [והלך] וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין דבר אחר הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין
בשלב הראשון שאלן מפני מה אין התערבות מיוחדת להוכיח שאין ממש בעבודה זרה והשיבו שהם עובדים לדברים שאי אפשר לבטלן.
לפיכך קשה מכל מקרה שבו היה אפשר להוכיח שאין ממש בעבודה זרה ואף על פי כן אין ראיה משמים, כגון מהתרפאות חולים שהיה צריך להיות שלעולם לא יתרפאו אחר בית עבודה זרה. וזה השלב השני שהובא פה
השיבו שלייסורים כבר נקבע זמן מלפני כן. כלומר שגם כאן אין התערבות שמימית שאפשר להוכיח ממנה טעות..
כאן הקשו מגשמים שלא נמסרו לידי שליח ועל כרחך הקב"ה הוריד גשם אף על פי שאפשר לטעות. ועל זה השיבו שהחליקן בדברים. דהיינו שהבא ליטמא פותחין לו. ולפעמים יש גשם אף שיכול לגרום טעות. על האדם להבין בעצמו ואין הוכחות משמים להפריע למי שרוצה לטעות.
בקיצור: השאלה היתה מפני מה אין הקב"ה מתערב בטבע להוכיח שעבודה זרה היא טעות. לא היתה שאלה שרואים שעבודה זרה עושה ניסים מעבר לטבע ולא שאלו מפני מה חולים מתרפאים יותר מהרגיל אחרי בית עבודה זרה. שאילו כן שאלו - לא היתה התשובה מספיקה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 16:05 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | האם גוי נענש במוות על עבודה זרה? האם לא שני לך בין שוגג למזיד ? המשל של שינוי השם לא מדויק כי לגבי אלקים זו לא שינוי השם גרידא כמובן. וכן המציל אינו אלקים ואף לא מלך. כאן לא המקום להסביר מה בדיוק הטעות של עבודה זרה. הסברתי לפי הקו של המשל שנתתי. את הנמשל אני משאיר לכל אחד להבין לבד. |
|
אני דיברתי על יהודי שעובד ע"ז.
ולגבי המשל מאחר שלא מדובר,כפי שהודית,בקריאת שם בלבד איני מוצאת טעם בהבאת משל שאינו קרוב כלל לנמשל.
שהרי משל כזה יכול רק להטעות את הקורא ולא לקרב אותו להבנת דבריך (שזאת ולא אחרת היא מטרתו היחידה של המשל)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 16:04 |
|
| |
לעיקר שאלת האשכול:
זה הלך באופן דומה גם באשכול המופת הבודהיסטי.
ובכל זאת לא אמנע מלהזכר באותו יום בכיתה ג' שבו עשינו 'סיום' על חומש בראשית, וכל אחד מהילדים נדרש לומר פסוק או שאלה. אני, כדי להיות ייחודי ושונה מכולם, בחרתי בשאלה, ושאלתי למה אותו מסר הוכפל בשני דוגמאות (הפרות והשיבולים) בחלום פרעה (שאלה שהכתוב עונה עליה במפורש: וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם--כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ. בראשית מא לב)
כיוצא בזה, גם על שאלתכם לא רק הגמרא עונה אלא המקרא עצמו (דברים יג) עונה:ב כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם--וְנָעָבְדֵם. ד לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה יְהווָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-יְהווָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. ה אַחֲרֵי יְהווָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ; וְאֶת-מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן. ו וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת, כִּי דִבֶּר-סָרָה עַל-יְהווָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים--לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהווָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ. {ס}
כלומר, יהווה הוא זה שמקיים את נבואותיהם של נביאי אלים אחרים (וק"ו שעונה לתפילות אליהם) (או לפחות לא מונע מהאלים האחרים לפעול גם בנוגע לעם ישראל, למרות שהמצב התקני הוא כִּי חֵלֶק יְהווָה, עַמּוֹ; יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ... יְהווָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ; וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר). כדי לנסות את מאמיניו. זו לא הפעם הראשונה שהוא עושה כן - זו אסטרטגיה קבועה שלו, כמו שהטמין מאובנים שגילם נראה מיליוני שנים וקבע אור שמגיע לכדור הארץ כביכול ממרחק של מיליוני שנות אור, כדי לנסות את המאמינים. אחרת לא תהיה בחירה חופשית.
בהקשר זה יש לציין שלאמיתו של דבר מפלצת הספגטי המעופפת היא זו שארגנה את מעמד הר סיני, כדי לנסות את בני האדם אם יקשיבו לקולו של אל-כביכול (והרי אין זה באמת קשה להבין שרעש ואש אינם אל מונותאיסטי, אם לא מתעקשים לדבוק בחשיבה הפחדנית) המצווה עליהם לבצע ג'נוסייד בחפים מפשע' תוך רציונליזציות פחדניות ובלתי רציונליות, או יקשיבו לקול מצפונם, חלק אלוה ממעל, המניא אותם מלעשות כך. הם לא עמדו בניסיון, ולאחר מאות שנים של הבלגה, ועם התגברות הפונדמנטליזם הדתי הרצחני בתקופת מלכי יהודה האחרונים, נמאס למפלצת הספגטי המעופפת והיא פשוט העיפה אותם מעל אדמתם (אח"כ הייתה הזדמנות שנייה, וגם היא פוספסה, לכן שוב העיפה אותם).
תוקן על ידי thepresent ב- 21/12/2011 16:12:34
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 15:57 |
|
| |
שיבולת נקודה להמחשה על יכולת השרידות של האח והאחות. יש אנשים רבים שמכירים ולומדים את היד החזקה, אך על מורה נבוכים בקושי שמעו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 15:53 |
|
| |
ויש הרבה יותר להפך, את האח מכירים בעיקר אלו שלא קראו או למדו קמצוץ מרעיונותיו, רק דיקלומים.נוצצים בלי עומק. את האחות מכירים רק אלו שלמדו ולומדים, אוהבי ספר ומעמיקי חשוב,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 15:47 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | מואדיב
כבר עדיפה ההגדרה של נחמה לייבוביץ'.
"אתה לא מסכים לפירוש שלי? חכה חכה, תיכף בא אחי הגדול ישעיהו יפוצץ אותך מאכות"
אצטט (בע"פ) את מה שכתב פעם העתונאי גונן גינת:
שנים רבות אחרי שישכחו מי היה ישעיהו ליבוביץ, ימשיכו ללמוד את הפירושים למקרא של המורה נחמה.
|
|
ככל שידוע לי יש אנשים רבים שמכירים ואף מעריכים (לעיתים בהסתייגות) את ישעיהו ומצטטים את דעותיו בהזדמנויות שונות ודנים עליהן, ועל נחמה, לעומת זאת, כלל לא שמעו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 15:40 |
|
| |
לא הבנתי האם האמונה של אדם צריכה להיות כתוצאה ממופתים? מי שעושה מופת יותר גדול הוא האמיתי?
יהודי היה כל יום מבקש מאלוקים שילח לו את מזלו וירויח את הזכיה הגדולה במפעל הפיס, שנים הוא התפלל ונאדה כלום, הסתובב ברחובות בוכה ומתוסכל על מר גורלו, ניגש אליו הכומר ושאל אותו, על מה זה? סיפר לו היהודי את כל הסיפור- אמר לו הכומר בא אלינו לכנסיה. ונתפלל יחד, אבל תבטיח- אם תזכה בזכיה הגדולה, תתנצר אתה וכל ב"ב. הבטיח היהודי, הכומר התפלל איתו- והנה מעשה ניסים היהודי זכה בזכייה הגדולה, אמר לו הכומר- הבטחת לי להתנצר! דחה אותו היהודי בלך ושוב הרבה זמן, אמר לו הכומר- הרי בעצמך נוכחת לדעת שאלוהים שלך לא עזר לך, ואלוהים שלי כן עזר! השיב לו היהודי, אולי אלוהים שלך עושה מופתים יותר. אבל תסכים איתי כי אלוקים שלי חכם יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 15:39 |
|
| |
[טעות]
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 21/12/2011 15:40:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 15:36 |
|
| |
אמשלום
תודה.
אם כי אודה ואומר שאני לא מתפעלת מאמירה זו.
|
|
|
|
|