מצגת מקור החיים - האמת נחשפת

נקודה שנייה
האם בדת של מוסר ויושר ניתן לשנות את תוכן המסורת במהלך הדורות ?
הערה: בנקודה השביעית נוכיח שהתורה ניתנה לדורו של משה רבינו ושהחל מאותו זמן החלו לקיים מצוות.

לכל מסורת יש נקודת התחלה. בדת של מוסר ויושר אין אפשרות שהדור שבו התחילה המסורת יעביר לדורות שאחריו שהמסורת התחילה בתקופה קדומה יותר או שישנה את תוכנה. כמו כן, ברגע שהמסורת מתקבלת בעם היא ידועה לעם ובדת של מוסר ויושר לא ניתן לשנות אותה במהלך הדורות ולומר שהתחילה בתקופה אחרת או לשנות את תוכנה. חשוב לזכור שכל מזימה לשנות מסורת תמיד תתחיל מאדם אחד שירצה בצורה כזו או אחרת להשפיע על העם, וברגע שינסה לבצע דבר שכזה ייתקל בקשיים הבאים:
 
1 איך מתאמים בין כל העם ובודקים שאין התנגדויות או בעיות (בתקופה בה אין טלפון, אינטרנט ורכבים) ?!
2. איך משכנעים את כולם לשקר לילדים שלהם בדת של מוסר ויושר ?!
3. איך דואגים שלא יהיו בוגדים בסתר שיעבירו מדור לדור את המזימה ?!
נסו בעצמכם לדמיין שאתם רוצים לשכנע עם שלם לשנות את העובדות ולומר לדורות הבאים שמאז קום המדינה מדינת ישראל מעולם לא נלחמה עם שכנותיה.
 
נסו בעצמכם לדמיין שאתם רוצים לשכנע עם שלם לשנות את העובדות ולומר לדורות הבאים שהמדינה קמה ב 1900 למניינם ולא ב 1948 למניינם.

כעת נבדוק האם אותו בודד יכול לשנות את המסורת ע"י השפעה על ילדיו שעליהם יש לו יכולת להשפיע מגיל קטן:
במרבית המשפחות יש אבא ואמא. כדי שהאבא ישבש את המסורת באמצעות ילדיו הוא צריך לשכנע את האמא לשתף פעולה כדי שיוכלו להעביר את המסורת המשובשת לילדיהם. במרבית המשפחות בנוסף לאבא ולאמא יש גם סבא וסבתא כך שאם רוצים לשבש את המסורת צריך לשכנע גם אותם. בואו נניח שאנו ההורים הצלחנו בכל זאת לשבש את המסורת לילדינו, למרות כל הדברים שנאמרו, האם ילדינו חיים באופן מנותק מהסביבה ?! בהזדמנות הראשונה של אינטראקציה עם ילדים אחרים הם יבינו שמשהו פה לא בסדר ולהם הועברה מסורת השונה באופן מוחלט ממה שכולם מעבירים.
ראוי לציין שדווקא בגלל שלא היה בעם קשר של טלפונים, רכבים ואינטרנט, העובדה שהמסורת שמגיעה אלינו מגיעה בצורה ברורה וללא חילוקי דעות מראה את עוצמת העם ונחישותו לשמר את המסורת.
בנקודה זו המחשנו שבדת של מוסר ויושר עלינו לסמוך על כל מסורת שהועברה ע"י העם. ברוח דברים אלה נסתכל על מספר דברים שהועברו אלינו במסורת:

§        המסורת על הריגתו של גדליה בן אחיקם שהביאה לצום גדליה הנהוג עד היום.

§        המסורת על כך שהיה בית מקדש ראשון ובית מקדש שני.

§        המסורת על כך שיהודה הנשיא היה עורך המשנה.

§        ועוד ועוד.

חשוב לדעת כי עם הזמן אנשים מסוימים יכולים להחליט שהם לא מאמינים במסורת היהודית, אולם אותם האנשים בוודאי שאינם יכולים לשנות את המסורת היהודית והמסורת נשארת איתנה.
ישנם אנשים שניסו לשנות את המסורת היהודית, אולם הם לא הצליחו מכיוון שעברו על חוקי התורה האוסרים על שינוי מצוות התורה ולכן מצאו את עצמם מחוץ ליהדות. חשוב לשים לב שכל דבר שמתחיל מחוץ ליהדות אינו מענייננו, אולם בכל זאת ראוי לומר מילה או שניים בנוגע לנצרות והאסלאם. דת הנצרות קמה כ 1300 שנה לאחר יציאת מצרים, דת האסלאם קמה כ 1900 שנה לאחר יציאת מצרים. 2 הדתות הללו התחילו מאדם אחד שטען שקיבל שליחות מה' או שמלאך דיבר איתו. התורה הכינה אותנו למצבים מסוג אלה כשאמרה לנו לא ללכת אחרי האנשים הללו, אפילו אם יבצעו אותות (ישו טען לאלוהות ובברית החדשה נאמר שאמר "אני ואבי אחד אנחנו", כאשר מוחמד טען שהמלאך גבריאל דיבר עימו). ב 2 הדתות הללו בנקל ניתן לפקפק בנכונותו של הסיפור. כל אדם בעולם יכול לספר שה' נגלה אליו ומסר לו תורה וחוקים, ואם הוא מוכשר וכריזמטי או שיסלול את דרכו באמצעות מלחמות ושכירי חרב יצליח גם לשכנע המונים בדרכו. הדת היהודית שונה לחלוטין מכיוון שתחילתה במיליונים המספרים על יציאת מצרים, התגלות אדירה במעמד הר סיני וניסים עצומים שאירעו להם במשך עשרות שנים.

נקודה שלישית
האם ספר התורה עבר שיבוש עם הזמן כך שתוכנו שונה מהמקור ?
הערה: תשובתנו מסתמכת על אמיתות המסורת המתקיימת בדת של מוסר ויושר, שעליה דיברנו בנקודה השנייה.

ספר התורה שבידנו לא עבר שיבושים מהסיבות הבאות:
1. בידנו מסורת על כך שמשה רבינו תיקן תקנה לקרוא בתורה בציבור בשבת, תקנה שבזכותה עד היום קוראים היהודים מידי שבוע בתורה בבית הכנסת. מצד אחד לא ניתן לשנות את ספר התורה כי כולם מכירים את התורה וערים לכל שינוי בספר התורה. מצד שני, אם יגיע יהודי עם ספר תורה פרטי משלו אשר עבר שיבוש כלשהוא, ברגע שיקרא בציבור בתורה יוכל להבין שספרו משובש.
2. נסתכל על מספר מצוות מתוך המצוות שקיבל משה רבינו: מצוות כתיבת ספר תורה ומצוות "לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו" (איסור להוסיף או להחסיר מצוות מהתורה ולומר שמשה רבינו קיבל יותר מצוות או פחות מצוות או מצוות שונות ממה שקיבל). בדת של מוסר ויושר כאשר בידי העם ספרי תורה רבים ובמיוחד כאשר חל האיסור "לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו" בלתי אפשרי לשבש את התורה, גם מהבחינה שהדבר יעורר התנגדות עזה וגם מהבחינה שיש לשבש את כל ספרי התורה.
3. בהלכות ספר תורה פרק י (רמב"ם, משנה תורה) ישנו פירוט של עשרים דברים שכל אחד מהם פוסל את ספר התורה, חלקם הינם הלכות שניתנו למשה רבינו בסיני וחלקם מנהג סופרים שעבר מדור לדור, לדוגמא: ספר שנכתב על בהמה טמאה, ספר שנכתב בלא שרטוט, ספר שחסרה בו אות אחת, ספר שנוספה בו אות אחת ועוד ועוד. ההלכה והמסורת הקשורים לשמירת ספר התורה והעובדה שבתקופות הקדומות לא היה טלפון או אינטרנט או רכבים, ממחישים לנו שאם היו כמה גרסאות של ספר תורה במקומות שונים האנשים היו שומרים בקפדנות על ספר התורה שלהם והיו מועברות אלינו כמה גרסאות של ספר תורה. במאמר של אתר "אש התורה" ניתן לקרוא על כך שלאחר בדיקת כל ספרי התורה נמצא שגם לאחר כל העלילות והמצוקה, פיזור הקהילות והרדיפה המתמשכת, רק בספרי התורה התימניים קיים שינוי, כאשר כל שאר ספרי התורה שבעולם היהודי זהים לחלוטין. הקהילה התימנית הייתה מנותקת במשך מאות שנים ממערכת הבדיקה הגלובלית ובסופו של דבר, שינוי כולל של תשע אותיות נמצא בספריהם! כל ההבדלים הם של צורת איות שונה (כתיב מלא וחסר וכד') ובאף מקרה לא גורם שינוי האותיות, לשוני במשמעות המלים (כגון אור ועור וכיו"ב).

נקודה רביעית

האם בני ישראל פירשו בצורה נכונה את הניסים?

בתקופת יציאת בני ישראל ממצרים בני האדם היו בעלי תבונה, אנו יודעים זאת משני סיבות:

1.     ארכיאולוגיה שנמצאה במצרים של אותה התקופה מראה כי במצרים הייתה תרבות שכללה בתים, בגדים, ריהוט,קוסמטיקה, תכשיטים, בעלי מקצוע, כלים שונים, מסחר, חקלאות, מקדשים, פירמידות, מרכבות, כתב ועוד . בנוסף, השתלשלות הכתבים בעולם והעובדה שבישראל היה כתב, מחזקים את העובדה שבני ישראל היו מספיק אינטליגנטיים כדי לפרש באופן נכון את הניסים.

2.     התורה מלאה במילים הממחישות תבונה בבני האדם. הדורות הראשונים לאחר קבלת התורה ידעו שכל אותם דברים המוזכרים בתורה ואשר מראים תבונה היו קיימם בדורם, אחרת לא היו מקבלים את ספר התורה בטענה שכל הדברים הללו שהתורה מדברת עליהם אינם מוכרים להם. בצורה כזו כל הדורות סומכים על הדורות שלפניהם ואין כל צורך בממצאים ארכיאולוגים בכדי לדעת שבני האדם היו מספיק אינטליגנטיים.
להלן דוגמאות למילים הממחישות תבונה:
פסוקים המתארים תבונה אנו רואים כבר מעל 2000 שנה לפני תקופת יציאת מצרים, בראשית פרק ד פסוקים כ-כב: " וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל:  הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל:  הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל".
דברים פרק יג פסוק טז: "הַכֵּה תַכֶּה, אֶת-יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא--לְפִי-חָרֶב". דברים פרק כ פסוק יט: "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן". דברים פרק טז פסוק ז: "וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ". דברים פרק כב פסוק ה: "לֹא-יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה, וְלֹא-יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", וכן פסוק ח: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ", וכן פסוק יח: "וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר-הַהִוא, אֶת-הָאִישׁ; וְיִסְּרוּ, אֹתוֹ. וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה". דברים פרק לא פסוק ט: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל". ועוד ועוד.

בני ישראל היו מספיק אינטליגנטיים כדי לפרש באופן נכון את הניסים הבאים:
● עשר המכות, אשר המחישו שליטה מוחלטת בטבע וביצורים החיים: מכת דם, צפרדע וכינים המחישו שליטה במים ובעפר וברמשים. מכת ערוב, דבר ושחין המחישו שליטה בחיות וגוף האדם. מכת ארבה, ברד, חושך ובכורות המחישו שליטה באוויר, בכוחות הטבע, גרמי השמיים ולבסוף ידיעה מוחלטת בעבר ובהווה ושליטה על החיים (ידיעה של מי בכור ומי לא). ● קריעת ים סוף, אשר המחישה שוב שליטה בטבע, כאשר הים נפתח כשבני ישראל הגיעו אליו והם עברו במעבר כשחומות מים מימינם ומשמאלם. ● מעמד הר סיני. ● ירידת המן מן השמים בכל יום (מלבד בשבת) במשך ארבעים שנה. ● ועוד ועוד.

נקודה חמישית
האם ניתן לכפות בכוח על מאות אלפי אנשים (או מיליונים) דת כמו הדת היהודית ?

בלתי אפשרי, נסביר מדוע:
נסתכל לדוגמא על 5  מצוות:

§        חיוב ביצוע חתך באיבר המין של הבנים מספר ימים לאחר שהם נולדים.

§        איסור הבערת אש בשבת (בין היתר), כאשר אש היה האמצעי היחיד לבשל אוכל.

§        הקרבת קורבנות (לדוגמא: כל יולדת צריכה להקריב קורבן).

§        חיוב לשבות מעבודת האדמה בשנה השביעית (חרישה, זריעה, נטיעה ועוד).

§        חיוב הנחת תפילין.

במצב בו כופים על כמה מאות אלפי אנשים (או מיליונים) דת הכוללת מאות מצוות (המקיפות את חיי היום יום) כגון המצוות הנ"ל, אירועים שקריים שלא היו, חגים מדומים, תורה המדברת על מוסר ויושר הנכפית באמצעות שקר וכו' – במצב שכזה אותם מאות אלפי אנשים (או מיליונים) אינם יכולים לסלוח ובוודאי שבעולם ללא טכנולוגיית מעקב מודרנית, יעבירו בסתר לדורות שאחריהם שהמדובר בהשתלטות עוינת.
המשך בעמוד הבא

האם ניתן לקיים קונספירציה המונית שכוללת מאות אלפי אנשים (או מיליונים) ?

בלתי אפשרי, נסו בעצמכם לדמיין שאתם יוזמי המזימה וברצונכם להפיצה בקרב מאות אלפי אנשים (או מיליונים) חישבו על הבעיות:

§        איך ממציאים ספר תורה של כ 300,000 אותיות ומסבירים לאנשים את תפקידם בתוך הסיפור המזויף ?!

§        איך ממציאים תורה שבע"פ ומסבירים לאנשים את נחיצותה ואת הצורך שהם ישננו אותה ויעבירו אותה מדור לדור ?!

§        איך מסבירים לכולם את נחיצות החיים תחת מאות מצוות (המקיפות את חיי היום יום), כאשר היסוד לכל הוא שקר ?!
1. חיוב ביצוע חתך באיבר המין של הבנים מספר ימים לאחר שהם נולדים.
2. איסור הבערת אש בשבת (בין היתר), כאשר אש היה האמצעי היחיד לבשל אוכל.
3. הקרבת קורבנות (לדוגמא: כל יולדת צריכה להקריב קורבן)
4. חיוב לשבות מעבודת האדמה בשנה השביעית (חרישה, זריעה, נטיעה ועוד).
5. חיוב הנחת תפילין.

§        איך מסבירים לכולם שכל חג מדומה חייב להיות במועד מסוים בהתאם לסיפור המזויף ומה עליהם לעשות בכל חג, כמובן בהקשר של הסיפור המזויף.

§        איך מתאמים בין כולם ובודקים שאין התנגדויות או בעיות וכל זאת כאשר אין אינטרנט, אין טלפון ואין רכבים ?!

§        איך משכנעים את כולם לשקר לילדים שלהם במטרה ליצור דת של מוסר ויושר ?!

§        איך משכנעים את הילדים שחיים באותו הדור כך שלא יספרו את האמת לילדים שיולדו בהמשך ?!

§        איך דואגים שלא יהיו בוגדים בסתר שיעבירו מדור לדור את המזימה ?!

נקודה שישית - האם היה כתב בתקופת סיפורי התורה ?

בעבר ארכיאולוגים נהגו לחשוב שהכתב לא היה קיים בתקופת יציאת בני ישראל ממצרים, אולם היום בעקבות ממצאים שנמצאו ידוע שהכתב היה קיים באותה התקופה:
קישור 1
קישור 2
קישור 3

בספרות היהודית ישנה תמיכה רחבה לכך שספרי התורה הראשונים נכתבו בכתב העברי העתיק. למידע נוסף מומלץ לקרוא את המאמר "באיזה כתב נכתבו עשרת הדיברות וספר התורה?".

בנוסף ישנן 2 נקודות שמהן ניתן להבין שהיה כתב באותה התקופה גם ללא ממצאים ארכיאולוגיים:

1.     נסתכל על ספר דברים פרק ל"א פסוק ט: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל". וכן פסוק כד-כו: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.  לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד.". הדורות הראשונים לאחר קבלת התורה ידעו שהיה כתב בזמן כתיבת ספר התורה, אחרת לא היו מקבלים את ספר התורה בטענה שמשה רבינו לא יכל לכתוב להם כלום כי לא היה כתב אז. בצורה כזו כל הדורות סומכים על הדורות שלפניהם ואין כל צורך בממצאים ארכיאולוגים בכדי לדעת שהכתב היה קיים באותה התקופה.

2.     עפ"י התורה והמסורת, התורה ניתנה לאותו הדור שהיה במעמד הר סיני. אם התורה הייתה נכתבת וניתנת מאות שנים לאחר מעמד הר סיני כשרק אז לכאורה הופיע הכתב, היינו שומעים על כך גם במסורת וגם קוראים על אירוע כה חשוב בתנ"ך. בנוסף, הפסוקים שהבאנו בסעיף לעיל לא היו יכולים להופיע בספר התורה.
הערה: בנקודה השביעית נוכיח שהתורה ניתנה לדורו של משה רבינו ושהחל מאותו זמן החלו לקיים מצוות. עובדה זו שוללת את התרחיש שהתורה נכתבה וניתנה במועד מאוחר יותר שבו לכאורה הופיע הכתב.

נקודה שביעית
בנקודה החמישית שללנו את האפשרות של השתלטות/מזימה במקרה של מאות אלפי אנשים (או מיליונים).

כעת נבחן האם מספרם של בני ישראל היה כמה מאות או אלפים (או עשרות אלפים), במקרה כזה אולי בכל זאת הצליחו מנהיגי המזימה להתגבר על הקשיים הרבים (כפי שפרטנו בנקודה החמישית), ובכל זאת תכננו מזימה או השתלטות.

בלתי אפשרי, נסביר מדוע:
לגבי השתלטות, כל השתלטות על קומץ אנשים צריכה להמשיך מספיק זמן, עד שמספרם יהיה עצום, שהרי מהתורה מבינים בקלות שהמדובר במספר עצום של אנשים, ובתרחיש שכזה אחראי ההשתלטות היו צריכים להתאים את כמות האנשים לתורה (אחרת אם יפסיקו את ההשלטות כשמספרם קטן בהרבה לעומת התורה התרמית תתגלה ואף אחד לא ימשיך לקבל את התורה). בנקודה החמישית ראינו כי אין אפשרות להשתלט על מספר עצום של אנשים מבלי שהדבר יועבר בסתר לדורות הבאים.
לגבי מזימה או תאוריית קשר, חשוב לציין כי הגורם העיקרי להופעתן של תאוריות קשר הוא הניסיון להעניק הסבר נוח יותר לאירועים שקרו, בגלל שההסבר הקיים גורם לאי נוחות לאנשים מסוימים. בכל תאוריית קשר מונח כי ישנו ממסד יעיל להפליא. לרוב, תאוריות קשר אינן מנסות להעלות השערה ולהוכיחה, או לחלופין להפריכה, אלא מניחות באופן סתמי כי ההשערה היא עובדה. כדי לשלול את האפשרות של מזימה (בתנאים של אפשרות זו) נעלה את כל האפשרויות בדבר מזימה ונשיב עליהן, אחת אחת:
עפ"י הנקודה החמישית, בלתי אפשרי ליזום מזימה הכוללת המוני בני אדם ולכן המזימה יכלה להצליח אך ורק אם מנהיגי הדור הראשון (שיזמו את המזימה) העבירו לדורות שאחריהם את המסורת, כך שהדורות שאחריהם לא חשדו שהמדובר במזימה. האפשרות שמנהיגי הדור הראשון שיזמו את המזימה נתנו את התורה לדורות שאחריהם, וכן פרטו להם את כל הכתוב בתורה מבלי להסתיר כלום, נפסלת מיד, מכיוון שאפשרות זו הייתה חושפת מיד את המזימה (בגלל שהדור שמוסר את התורה לדורות הבאים מספר שעבר ניסים מדהימים במשך עשרות שנים, וטוען עפ"י פירוט מספרי רב ומדויק שמספרם מונה כמה מיליונים, בעוד שבפועל מספרם קטן בהרבה, וניכר לכל שכל הסיפור הוא שקר וניגוד גמור לכל דברי המוסר והיושר הכתובים בתורה). כעת לאחר ששללנו את האפשרות הראשונה, חשוב לדעת שישנן אך ורק שלוש אפשרויות לכך שהייתה מזימה:
המשך בעמוד הבא

אפשרות ראשונה

מנהיגי המזימה דאגו לרקום את המזימה כך שהתורה תינתן לעם רק לאחר שנים רבות (כשהדור שבו החלה המזימה כבר אינו בין החיים), מסיבות שונות, כגון הרצון שמספרם של העם יגיע למספר עצום (עפ"י המספרים הכתובים בתורה) או הרצון למנוע שאלות קשות לגבי הניסים העצומים שהתרחשו במשך עשרות שנים לעם שלם.

בלתי אפשרי, נסביר מדוע:

1.     בתרחיש שכזה היינו קוראים על אירוע כה עצום בתנ"ך (מתן ספר תורה לעם שלא השתתף באירועי התורה) או מקבלים פרטים כלשהם על כך במסורת (מכיוון שעם ישראל העביר אינספור דברים במסורת, תוך תיעוד מסודר של ההיסטוריה והמסורת, בספרים כגון: נביאים, כתובים, משנה, גמרא ועוד). במקום זאת אנו לומדים מהמסורת שבידינו בדיוק את ההיפך, עפ"י המסורת שבידינו (סדר מסירת המצוות לעם והאופן שבו העם למד את המצוות, תקנת משה רבינו בנוגע לזמן שבו יש ללמוד את הלכות החג - תקנה שתקפה גם בימינו, מצוות כתיבת ספר תורה, תקנת משה רבינו לקרוא בתורה בציבור בשבת ועוד) התורה ניתנה לעם בדורו של משה רבינו.

2.     בתרחיש שכזה ספר התורה שבידינו לא היה יכול להכיל ציווי לחגוג חגים לזכר אירועי התורה, וכן התורה הייתה חייבת להכיל ציווים להתחיל לקיום מצוות רק החל ממועד מאוחר יותר, שנים רבות לאחר דורו של משה רבינו. במקום זאת התורה מכילה מצוות רבות הניתנות לדורו של משה רבינו, במטרה שיקוימו לעד, לדוגמא:
א. מצוה ללמד את התורה לבנים: (דברים יא, פסוק יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם". (דברים ד, פסוק ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".
ב. מצוה לשמור את השבת: שמות פרק ל"א פסוקים טז-יז "וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם".
ג. מצוה לחגוג את חג הפסח: שמות פרק יב פסוקים יד-טו "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה:  לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ--אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם".
ד. מצוה לחגוג את חג הסוכות: ויקרא פרק כג פסוקים מא-מג "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

3.     בתרחיש בו התורה ניתנה לעם רק לאחר שנים רבות, כשדור התורה כבר אינו בין החיים, לא היו יכולים להופיע פסוקים שלמים הנוגעים לאיסור לשכוח מצוות, או איסור לשכוח את שנעשה לדורו של משה רבינו, או איסור לשכוח את ה', או פסוקים המדברים על כך שמשה רבינו נתן את התורה לעם, לדוגמא:
א. דברים פרק ד פסוק ט: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ".
ב. דברים פרק ל"א : "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  ...  וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  ... וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
ג. דברים פרק ח פסו' יא-יד: "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן-תֹּאכַל, וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה, וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה-לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ, יִרְבֶּה. וְרָם, לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
ד. דברים פרק ל"א פסוקים ט-י"א: "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָֹה וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל".

4.     תורת ישראל מתארת אירועים ניסיים בקנה מידה לאומי הכתובים בסמוך לעת התרחשותם תוך שימוש בגוף שני ובלשון הווה, תוך פניה לכל העם, ישנן דוגמאות רבות לכך:
● (שמות כ, יח): "אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם". ● (דברים כט, א): "אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם". ● (דברים כט, ט): "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". ● (דברים ה, ב-ה) "יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית--בְּחֹרֵב. לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ, כָּרַת יְהוָה אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת: כִּי אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים.  פָּנִים בְּפָנִים, דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר--מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-יְהוָה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר יְהוָה:  כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר." ועוד ועוד. במזימה בה התורה ניתנה לעם שנים רבות לאחר אירועי התורה כשהדור שנכח בתורה כבר לא היה קיים יותר, בוודאי שהיינו חייבים לראות כתיבה שונה, כגון: אבותיכם ראו כי מן השמים ה' דיבר איתם או אבותיכם ראו את כל אשר עשה ה' לעיניהם ועוד ועוד.

◄סעיפים 2-4 מספקים מענה גם לתרחיש בו התורה ניתנה לעם לאחר שנים רבות, כאשר העם לא ידע לקרוא והקריאו לו תורה, תוך שינוי אופן כתיבת התורה (סעיפים 2-4). בתרחיש שכזה הייתה גרסה הידועה לעם, וגרסה אחרת בכתב, ולא ניתן להציג לעם לפתע גרסת תורה השונה לחלוטין ממה שהעם מכיר (ניגוד גמור למוסר והיושר הכתובים בתורה). כעת, כהקדמה לאפשרות השנייה והשלישית חשוב לומר שאנו יודעים בוודאות שלא רק שהתורה ניתנה לדורו של משה רבינו, אלא שגם החל מתקופה זו החלו לקיים את המצוות שניתנו בתורה, אנו יודעים זאת מהסיבות הבאות:

1.     בתרחיש בו הדור הראשון שהעביר לדורות הבאים את ספר התורה, לא קיים את המצוות שבתורה, למרות כל מה שעבר עפ"י הכתוב בתורה (הצלה משיעבוד, עשרות שנים של ניסים והתגלות אדירה במעמד הר סיני), בוודאי שלא היה אפשרות ליצור יראה ומחויבות לדורות הבאים, כך שפתאום במהלך הדורות יתחילו לקיים מצוות עד ימינו. אופי מצוות התורה מחייב שמסירות קיום המצוות הועברה מדור לדור, תוך יצירת יראה מאי קיומם, ולא ייתכן שבדור כלשהוא תבוא יוזמה מהעם פתאום לקיים מצוות כגון לא להדליק אש בשבת בתקופה בה אש היה האמצעי היחיד להכנת אוכל, או לקיים ברית מילה לתינוקות הזכרים וכו. ננסה להמחיש עד כמה תרחיש זה בלתי אפשרי: נניח שבדורנו היו לעם הרבה ספרי תורה עם אותן המצוות, אולם מעולם אף דור לא קיים את המצוות, וגם בדורנו אף אחד לא מקיים את המצוות. האם במצב שכזה היו קמים בודדים ומצליחים לשכנע את כולם לחגוג חגים, לצום ביום כיפור, לעבור ברית מילה ועוד ?!  בוודאי שלא.

2.     בתרחיש בו העם דחה את תחילת קיום המצוות, החל מהזמן שבו החלו לקיים את המצוות הייתה מחויבות של העם לדת של מוסר ויושר, ועפ"י נקודה שנייה החל מאותו הזמן לא ניתן היה לשנות מסורת בעם. בתרחיש שכזה לא ניתן היה להשתיל את ספרי הנביאים עם עובדות שונות וכן היינו אמורים לקבל פרטים במסורת על כך שבתחילה העם לא קיים מצוות, ומאיזה שלב התחילו לקיים מצוות, וכן היינו אמורים לקבל במסורת הסבר מדוע במשך שנים רבות העם לא קיים את המצוות, למרות שספר התורה ניתן לעם כבר בדורו של משה רבינו. במקום זאת אנו לומדים מהמסורת שבידינו בדיוק את ההיפך. עפ"י המסורת שבידנו, בני ישראל קיימו את המצוות בדורו של משה רבינו:
א. שמות פרק ל"ט פסוק לב: "וַתֵּכֶל--כָּל-עֲבֹדַת, מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד; וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ".
ב. במדבר פרק ט פסוק ד,ה : "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם--בְּמִדְבַּר סִינָי: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
ג. יהושע פרק ה פסוק י : "וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ".
ד. שופטים פרק ב פסוק ז : "וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת-יְהוָה, כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל."
ה. עפ"י המסורת שבידינו (סדר מסירת המצוות לעם והאופן שבו העם למד את המצוות, תקנת משה רבינו בנוגע לזמן שבו יש ללמוד את הלכות החג - תקנה שתקפה גם בימינו) העם החל לקיים את המצוות בדורו של משה רבינו.

הערה: שתי האפשרויות הבאות ליצירת מזימה מתבססות על העובדה שהחל מדורו של משה רבינו העם חי במסגרת של דת של מוסר ויושר (כפי שהוכחנו באפשרות הראשונה של נקודה זו). כמו כן, חשוב לזכור שעפ"י הנקודה השנייה של ההוכחה, אין כל אפשרות לשנות מסורת בדת של מוסר ויושר.

אפשרות שנייה

הדורות הבאים ידעו לקרוא ולמרות שדור המזימה מנה מאות (או אלפים), מנהיגי המזימה דאגו להעביר לדורות שאחריהם את ספר התורה. בנוסף, בכדי שהמזימה לא תיחשף לדורות שאחריהם, מנהיגי המזימה דאגו שהדורות הבאים ידעו שמספרו של העם אכן היה עצום, אולם דאגו לומר שכמעט כולם מתו בהשמדה כמעט מוחלטת של העם, ורק הם נשארו.

בלתי אפשרי, במקרה שכזה היינו קוראים על אירוע כה עצום בתנ"ך או מקבלים פרטים כלשהם על כך במסורת (מכיוון שעם ישראל העביר אינספור דברים במסורת, תוך תיעוד מסודר של ההיסטוריה והמסורת, בספרים כגון: נביאים, כתובים, משנה, גמרא ועוד). במקום זאת אנו קוראים על 2 מפקדים שנערכו על מנת למנות (בין היתר) את מספרם של הגברים יוצאי הצבא מתוך בני ישראל (אחד ביציאה ממצרים ואחד לפני הכניסה לארץ). מתוך שני המפקדים אנו מבינים שמספרו של העם הוא עצום גם לפני הכניסה לארץ. בנוסף, גם לפני הכניסה לארץ וגם בזמן כיבוש הארץ אנו קוראים על כיבושים וניצחונות גדולים של העם בכל מלחמותיהם, לדוגמא:

1.     ספר דברים פרק א פסוקים ג-ד: "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי".

2.     ספר יהושע פרק כ"א פסוקים מא-מג: "וַיִּתֵּן יְהוָה, לְיִשְׂרָאֵל, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם; וַיִּרָשׁוּהָ, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב, כְּכֹל אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם; וְלֹא-עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם, מִכָּל-אֹיְבֵיהֶם--אֵת כָּל-אֹיְבֵיהֶם, נָתַן יְהוָה בְּיָדָם. לֹא-נָפַל דָּבָר--מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל: הַכֹּל, בָּא.".

בנקודה השנייה הוכחנו שבדת של מוסר ויושר לא ניתן לשנות מסורת. בתנאי התרחיש הנ"ל, מנהיגי המזימה היו חייבים לשמור על מסורת של השמדה כמעט מוחלטת של העם ותרחיש שכזה היה חייב לעבור אלינו במסורת. העובדה שהמסורת מראה דברים הפוכים שוללת בוודאות את התרחיש הנ"ל.

המשך בעמוד הבא

אפשרות שלישית
העם לא ידע לקרוא ולכן מנהיגי המזימה ניצלו את הדבר ודאגו להקריא לעם את התורה במשך שנים רבות, תוך שינוי מספר דברים, עד שמספרם הגיע לכמה מיליונים.

1.     בלתי אפשרי, נסביר מדוע:
בתורה ישנם פסוקים רבים שהקראתם לעם יצרה מצב בלתי אפשרי. מצד אחד הקראתם של אותם פסוקים מעודדת קריאה ובכך חושפת את המזימה, ומצד שני, אי הקראתם של אותם פסוקים בדת של מוסר ויושר מחייבת שפסוקים אלו לא היו עוברים אלינו במסורת (עפ"י נקודה שנייה, שבה המחשנו שלא ניתן לשנות את המסורת). נביא כעת מספר דוגמאות:

§        ספר דברים פרק ל"א :"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ... וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  ... וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אנו רואים שהפסוקים מדברים על שירה שאסור שתישכח, ואם משה רבינו כתב אותה, ואין איסור על כתיבתה, בוודאי שבדת של מוסר ויושר חובה להיענות בחיוב לכל אלה שרוצים לקיים את המצוה כמו משה רבינו, ולא ניתן למנוע מהעם ללמוד לקרוא או לכתוב.

§        ספר דברים פרק כ"ד : "כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבְעָלָהּ; וְהָיָה אִם-לֹא תִמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו, כִּי-מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר--וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.". כתיבת הגט מחייבת ידע בקריאה וכתיבה, ושוב גם בדוגמא זו, בדת של מוסר ויושר ישנה חובה להיענות בחיוב לרצון ללמוד לקרוא ולכתוב. הבעל כותב את הגט, והאשה משתמשת במסמך כהיתר להתחתן בשנית.

§        ספר דברים פרק ו : "וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ". מזוזה היא חלק מכל בית וישנה חובה על אדם לקבוע מזוזה בביתו. כתיבה על קלף המזוזה מחייבת את האדם ללמוד לקרוא ולכתוב.

§        ספר דברים פרק ל"א : "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל". נתינת התורה לזקנים מראה על רצון לשתף את העם בתורה. בנוסף, ישנם פסוקים המחייבים את הגברים ללמד את התורה לבנים, לדוגמא: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם", וכן: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". בדת של מוסר ויושר, מתן ציווי לגברים בדבר החובה ללמד את התורה לבנים, מחייב מתן אפשרות ללמוד לקרוא את התורה, ולא ניתן למנוע מהעם גישה לתורה. 

2.     ספר "במדבר" נקרא גם "חומש הפקודים" משום שיש בו כמה וכמה מפקדים. לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים נכתב בתורה על 2 מפקדים שנערכו על מנת למנות (בין היתר) את מספרם של הגברים יוצאי הצבא מתוך בני ישראל (אחד ביציאה ממצרים ואחד לפני הכניסה לארץ). אם נסתכל על המפקד שעליו נכתב בספר במדבר פרק א, במבט ראשון נראה כי תיאור המפקד מתפרש על פני 335 מילים, 24 פסוקים המפרטים את המספר בכל שבט ו 4 פסוקים המפרטים את המספר הכללי. ניתוח מספרי של המפקד הראשון ממחיש לנו שישנם 5 מפקדים המשתרעים על פני ארבעה פרקים (פרק א-ד ), המכילים 188 פסוקים. בתיאור תוצאותיהם של חמשת המפקדים הללו נמסרים עשרות מספרים. בהמשך ספר דברים (במדבר פרק כ"ו) ולפני כניסת בני ישראל לארץ, נערך מפקד נוסף וגם בו ניתן לראות שהתורה מספקת פירוט מספרי רב. במצב שכזה, מנהיגי המזימה אשר דאגו להקריא את התורה לעם עד שמספרם הגיע לכמה מיליונים (אחרת התרמית הייתה מתגלה) נאלצו להתמודד עם פירוט מספרי שהינו מחסום לכל מזימה. הסיבה לכך היא שבנקודה השנייה הוכחנו שבדת של מוסר ויושר לא ניתן לשנות את המסורת, ולכן לא היה אפשרות לשנות את המסורת מהמספרים הנמוכים שעליהם אנו דנים למספרים עצומים, וכן לא היה אפשרות לדלג במשך שנים רבות על כ 240 פסוקים המכילים פירוט מספרי רב ולהציגם לפתע לאחר שנים רבות.

3.     בתרחיש שכזה, מנהיגי המזימה היו צריכים לדאוג להקריא את התורה לעם עד שמספרם הגיע למספר עצום, כפי שמופיע בתורה (אחרת התרמית הייתה מתגלה). בנקודה השנייה הוכחנו שבדת של מוסר ויושר לא ניתן לשנות את המסורת ולכן היינו אמורים לקבל חיזוק לכך שהתורה הוקראה להם בגלל שהעם לא ידע לקרוא. במקום זאת אנו לומדים מהמסורת שבידינו בדיוק את ההיפך. עפ"י המסורת שבידינו (סדר מסירת המצוות לעם והאופן שבו העם למד את המצוות, מצוות כתיבת ספר תורה, תקנת משה רבינו לקרוא בתורה בציבור בשבת ועוד) מספר רב של אנשים בעם ידעו לקרוא ולכתוב.

נקודה שמינית
תורת ישראל עברה עד הלום תוך רציפות היסטורית אינטנסיבית שאין דומה לה בשום אומה ולשון ושאין כדוגמתה סביב שום סיפור היסטורי אחר.

התורה עוברת כאשר לצידה מאות יצירות תורניות הנכתבות בכל שנה.

§        שושלת הדורות בה עוברת התורה אינה שושלת אחת בלבד אלא רשת של שושלות המתפרסת על פני כל העולם. חלקן היו מנותקות זו מזו במשך מאות רבות של שנים, ואע''פ כן בסופו של דבר חזרו כולם עם אותה תורה שבכתב (למעט ספרי התורה התימניים שהוזכרו בנקודה השלישית), אותה תורה שבע''פ, אותם ששה סדרי משנה ואותו תלמוד בבלי.

§        התורה מחייבת את היהודי במצוות מעשיות רבות, המזכירות לו מאורעות היסטוריים שחוו אבותיו (חגים, ברית מילה, יום השבת ועוד(, כאשר מידי יום ביומו חוזרים יהודים על אותן מצוות.

§        כל יהודי נעזר ברב משלו בשיטת "עשה לך רב והסתלק מן הספק", שיטה אשר מבטיחה שכל יהודי מיישר קו מול כולם וגם אם קיים יהודי שלמד משכן שהטעה אותו, ברגע שמתבונן בכולם או שואל את הרב מיד מתקן את טעותו.

§        מעבירי התורה התייחסו לתורה ברצינות שאין למעלה ממנה. תודות לכך, ספר התורה נשמר בכל העדות ובכל תפוצות ישראל. אינטנסיביות העברת התודה ניכרת היטב ביחס לאירועים היסטוריים שונים. אתר "הידברות" פרסם מאמר בנושא ובו מידע על כך שאין איש בעולם היודע לנקוב בשמות אישים כל שהם בדורות השונים, ולו גם בחלק קטן מהם בלבד, ששמו להם מטרה להעביר את סיפורו של אלכסנדר מוקדון. הרציפות ההיסטורית סביב סיפורו הינה רציפות סתמית, ואילו התורה עוברת ברציפות היסטורית שמית מפורטת. הרציפות ההיסטורית ותיעוד העברת הדורות מתוארכים היטב. אנו יודעים על אירועים שקרו לאחר סיפורי התורה, מתוך ספרי הנביאים, כתובים, משנה, גמרא ועוד. אנו יודעם מי היו ראשי הדורות שהעבירו את התורה מדור לדור, באיזה תאריכים "מלכו" ובאיזה תאריך נפטר כל אחד והעביר את שרביט ההנהגה למנהיגי הדור שאחריו.  שמות מנהיגי האומה, שהיו ראשי שושלת הקבלה, מוכרים לנו לדורותיהם. אנו יודעים גם פרטים רבים אודותיהם, על אופיים, על האמרות השגורות בפיהם, על האירועים שהתרחשו בתקופתם, כולל התרחשויות שונות בחייהם הפרטיים, ולעיתים השתמרו גם מראה פניהם וגופם.

נקודה תשיעית
לאחר שהבנו שסיפורי התורה נכונים, נבדוק כעת האם משה רבינו שינה את התורה שהעביר לו ה' או שהוסיף לה דברים עפ"י ראות עיניו, כך שבסופו של דבר לא כל מילה בתורה מייצגת את דבריו של ה' ?

בלתי אפשרי, נסביר מדוע:
הערה: אנו מתבססים על כך שהנקודות הקודמות שהזכרנו מוכיחות את קיום ה' ונכונות סיפורי התורה, כאשר בנקודה זו ברצוננו להוכיח כי כל מילה בתורה מייצגת את דברי ה'.

1.     אם משה רבינו שינה את התורה או שהוסיף לה דברים עפ"י ראות עיניו, ודבריו אינם מייצגים את דברי ה', העובדה שלאחר מכן משה רבינו לימד את התורה לעם ושהתורה המשיכה עד ימינו מעידה על כך שלכאורה ה' תומך בשקר - סתירה לכל המוסר והיושר עליו מדבר ה' בתורה, וכן סתירה להענשת העם ע"י ה' בכל פעם שחטאו.

2.     כיצד אזר משה רבינו אומץ לכתוב משהו שלא מייצג את דברי ה' כשהוא יודע כשהוא ייענש בחומרה ?! הרי ידוע שמשה רבינו ראה את חטא העגל וראה עד כמה הגיב בחומרה ה' לחטא (נהרגו 3000 אנשים וה' הביא על העם מגיפה). שינוי התורה הוא חטא גדול ביותר, שהרי משמעותו עיוות תורת ה' והפצת שקר חמור לנצח.

3.     3 דברים מעידים על יושרו ואמינותו של משה רבינו:
א. העם בתקופת משה רבינו היה עם קשה (אף ה' עצמו תיאר אותם כעם קשה עורף: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא"). מספר פעמים אנו קוראים בתורה על תלונות של העם (או חלקים מהעם), חטאים ובעיות באמונה, לדוגמא: ההגעה לים סוף כשהם מתלוננים על כך שאין להם אפשרות מילוט, חטא העגל, חטא המתאוננים, חטא המתאוים, חטא המרגלים, מחלוקת קורח ועדתו, מי מריבה ועוד ועוד. למרות הכול, העם סומך על ספר התורה שקיבל ממשה רבינו ומעביר אותו הלאה במסירות לדורות הבאים.
ב. משה רבינו ממנה שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, המסייעים לו לשאת את משא העם. השופטים מטפלים במקרים הפשוטים ואת המקרים הקשים מביאים לפני משה רבינו. משה רבינו מדגיש באוזני השופטים את חשיבותו של משפט הצדק: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו: לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעו, לא תגורו מפני איש כי המשפט לא-לוהים הוא".
ג. מעמד הר סיני הוכיח שהעם סמך על משה רבינו וכן ש ה' סמך על משה רבינו ובחר בו בכדי להעביר לעם את תורתו.

נקודה ראשונה

הסברים למצוות (שאינם מופיעים בתורה שבכתב) ניתנו לעם בתקופה מאוחרת יותר, ע"י מנהיגות שטענה שקיבלה הוראה כלשהיא מה' לתת לעם הסברים ברורים על המצוות, בצורה של תורה שבע"פ.

תרחיש זה אינו אפשרי מהסיבות הבאות:

1.     במצב שכזה היינו מקבלים במסורת שהחל מהתקופה של אותה המנהיגות התחילו לקיים את המצוות באמצעות התורה שבע"פ, ובדת של מוסר ויושר לא ניתן לשנות מסורת זו. במקום זאת, המסורת שבידינו היא שמשה רבינו קיבל מה' את המצוות ופירושן, ושמתקופתו של משה רבינו החלו לקיים את המצוות.

2.     הצגה של תורה שבע"פ המגיעה לפתע לעם היא עבירה על איסור חמור האוסר לשנות את המצוות שניתנו בתורה, מצוות "לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו", לדוגמא: נסתכל על מצוות התפילין, בתורה כתוב: "והיו לטוטפות בין עיניך" וברור שבין העיניים זה הנקודה הקרובה לאף הממוקמת בין העיניים. התורה שבע"פ מסבירה לנו שתפילין של ראש מניחים בקצה שורשי שיער הראש ובאמצע (מעל מקום תחילת צמיחת השיער).

3.     הצגה של תורה שבע"פ לפתע במהלך הדורות היא הפרה של מצוות התורה שבהן נכתב שהעם מתבקש לשמור מצוות לעד (מכיוון שעד לשלב שבו לכאורה הציגו את התורה שבע"פ למעשה לא קיימו מצוות), לדוגמא: שמות פרק ל"א פסוקים טז-יז "וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם".

נקודה שנייה
האם משה רבינו קיבל מה' תורה שבכתב והעבירה לעם, אולם כל הנושא של תורה שבע"פ היה המצאה שלו ?
בלתי אפשרי, נסביר מדוע (דומה לנקודה התשיעית בהוכחת התורה שבכתב):

1.     אם משה רבינו המציא תורה בע"פ ולימד אותה את העם, העובדה שהתורה שבע"פ המשיכה עד ימינו מעידה על כך שלכאורה ה' תומך בשקר - סתירה לכל המוסר והיושר עליו מדבר ה' בתורה, וכן סתירה להענשת העם ע"י ה' בכל פעם שחטאו.

2.     כיצד אזר משה רבינו אומץ לרמות את ה' ואת העם כשהוא יודע כשהוא ייענש בחומרה ?! הרי ידוע שמשה רבינו ראה את חטא העגל וראה עד כמה הגיב בחומרה ה' לחטא (נהרגו 3000 אנשים וה' הביא על העם מגיפה). המצאת תורה היא חטא גדול ביותר, שהרי היא עיוות תורת ה' והפצת שקר חמור לנצח.

3.     3 דברים מעידים על יושרו ואמינותו של משה רבינו:
א. העם בתקופת משה רבינו היה עם קשה (אף ה' עצמו תיאר אותם כעם קשה עורף: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא"). מספר פעמים אנו קוראים בתורה על תלונות של העם (או חלקים מהעם), חטאים ובעיות באמונה, לדוגמא: ההגעה לים סוף כשהם מתלוננים על כך שאין להם אפשרות מילוט, חטא העגל, חטא המתאוננים, חטא המתאוים, חטא המרגלים, מחלוקת קורח ועדתו, מי מריבה ועוד ועוד. למרות הכול, העם סומך על ספר התורה שקיבל ממשה רבינו ומעביר אותו הלאה במסירות לדורות הבאים.
ב. משה רבינו ממנה שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, המסייעים לו לשאת את משא העם. השופטים מטפלים במקרים הפשוטים ואת המקרים הקשים מביאים לפני משה רבינו. משה רבינו מדגיש באוזני השופטים את חשיבותו של משפט הצדק: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו: לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעו, לא תגורו מפני איש כי המשפט לא-לוהים הוא".
ג. מעמד הר סיני הוכיח שהעם סמך על משה רבינו וכן ש ה' סמך על משה רבינו ובחר בו בכדי להעביר לעם את תורתו.

נקודה שלישית

בחלק הראשון של המצגת הוכחנו את קיומו של בורא העולם ונכונות התורה שבכתב. נשאלת שאלה פשוטה: אם ישנו בורא לעולם אשר הוכיח לעם את קיומו, כשאנחנו מסתכלים על ברואיו, האם נוכל לומר בוודאות שבני האדם הם יצורים אינטליגנטיים ? בוודאי שכן ! האם גוף האדם הוא יצירת מופת ? בוודאי שכן ! מספיק רק מבט חטוף על היכולת לזכור את האירועים שאנו מבקשים לזכור ואת היכולת להביא את אותם האירועים מהזיכרון (בהתאם לצורך שלנו), כדי להבין שהמדובר בחכמה בלתי נתפשת. חכמתו של בורא העולם עומדת בסתירה גמורה לזלזול בחכמתו של בורא העולם ואמירת משפטים על כך שהוא נתן לנו מצוות מבלי לפרט לנו כיצד לבצע אותן !

נסתכל על מספר דוגמאות מתוך המצוות שבתורה:

1.     אילו מלאכות אין לבצע בשבת ?! האם מלאכה זוהי עבודה בשכר ואם כן כיצד נכתב הפסוק:
"ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה...",
וכן לאחר שמשה רבינו מקים את המשכן:
"ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה".
ונשאל עוד שאלה: כיצד אפשר להתריע על עונש חמור למחללי השבת ומצד שני לא לפרט מהי מלאכה אסורה ?!

2.     מהו עינוי הנפש שיש לבצע ביום כיפור ?! מה זה טוטפות ?! מהי מזוזה ?! מה כותבים בה ?!

3.     מהי ציצית ?! ממה היא מיוצרת וכיצד ?! כיצד יש לחבר את הציצית לבגד והיכן ?! באיזה סוג בגד יש להטיל ציצית ?!

4.     מצוות התורה נכתבו כך שניכר בבירור שהן אינן מיועדות לדור מסוים, אלא תקפות לעד. נסתכל לדוגמא על איסור הבערת אש בשבת. כיצד ניתן לומר שה' לא ידע או לא חשב שהבערת האש בעתיד תיעשה ללא מאמץ ?! אמירת משפטים שכאלה סותרת את חכמתו של ה' וכן סותרת את העובדה שלאחר יציאת מצרים אנו רואים תקופה של כ 1000 שנה של נבואה (פרטים על כך בהמשך המצגת), הממחישה לנו את ידיעתו המוחלטת של ה' באשר לעתיד.

כיצד ניתן לזלזל בחכמתו של בורא העולם ולומר שמצד אחד רצה שיהיה בינינו אחוה ושלום ומצד שני נתן לנו הוראות לא ברורות, הוראות אשר רק יכולות לפלג ולגרום לסכסוכים בעם ?! ואכן עם ישראל העביר במסורת דברים רבים מספור, אולם בין כל הדברים הללו אין כל זכר במסורת למחלוקות בנוגע למצוות מימי משה רבינו (ישנה אחידות באופי קיום המצוות מימי משה רבינו ואין זכר לכך שחלק מאבותינו קיימו מצוה בצורה מסוימת ואחרים בצורה אחרת).
המשך בעמוד הבא

יותר מכך, עצם העובדה של קיום תורה שבע"פ מעידה על חכמתו של הבורא, וכך מסביר הרב פנגר:
"אלקים הצפין חלק מהדברים. זה כמו שעכשיו אתן לך את כרטיס הכספומט שלי, ומכיוון שאני לא רוצה שהכרטיס ייפול לידיים לא נכונות, את הקוד הסודי אני אתן לך בעל פה ולא ארשום אותו. רק אתה או אנשים שאתה תחליט שהם ראויים לכך תוכלו להשתמש בכרטיס שלי".

ואם לא די בכך, בואו ונסתכל על מנגנון השינון והעברה במסורת מדור לדור (שבאמצעותו עברה התורה שבעל פה), וכך מסביר הרב זמיר כהן:
"במשחק הטלפון השבור, מילים המועברות על פה בלחש מאדם לאדם העומדים בשורה יכולות בוודאי להשתנות, ואיש לא יהיה מוכן להתערב שהמילה שנאמרה על ידי האחרון היא זו שנמסרה מהראשון. שהרי המילה יכולה להתחלף בדרך בטעות. למשל - כיסא, כיס, כי, קיר, עיר.
תתאר לך 10 שורות של אנשים, שלכל אחד מהראשונים נמסרת מילה בקול רם, וגם חוזרים עליה 50 פעם. וכך הראשונים מעבירים לשניים בקול רם ומתוך שינון, וכן הלאה. בנוסף, מוזהר כל משתתף שאם אצלו תשתנה המילה הוא ישלם קנס, בעוד שאם ידייק בהעברה יקבל פרס כספי הולם.
אם לא די בכך, מעביר כל אחד לבא אחריו את החפץ עצמו. למשל, הוא לוקח כיסא ומעביר לזה שלידו. האם כעת יחשוש מישהו שמא כיסא היא לא המילה הראשונה? כך בדיוק הועברה התורה שבעל פה".

להרבה אנשים יש נטייה לחשוב שהדרכה בע"פ היא משהו בלתי אמין, אולם כמעט כל דבר בחיינו הועבר אלינו בע"פ, לדוגמא: מרביתנו עברנו שיעורי נהיגה ממורה נהיגה שהדריך אותנו בע"פ. האם מישהו מאיתנו מסתובב עם מדריך נהיגה ברכב (העברת הילוכים, האצה, בלימה, חנייה וכו') ?! ילדים עד גיל 5 לומדים הכול מההורים בע"פ , האם ראיתם אי פעם ילדים המסתובבים עם מדריך מהוריהם ?!
כך גם התורה שבע"פ, כשכולם מבצעים את אותו הדבר הרבה פעמים במהלך חייהם (לדוגמא: הנחת תפילין), ובמיוחד שהם מוזהרים לבצע את הכול בצורה הנכונה לא ניתן להשאיר מקום לספק בכך שמה שאנו עושים היום עבר במדויק במשך אלפי שנים ע"י העם.
           

נקודה רביעית
נסתכל על ספר דברים פרק י"ז פסוקים ח-יא:

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.  וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.  וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.  עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה:  לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. 

נשאלת שאלה פשוטה, הבנו שעלינו לעשות עפ"י מה שיורו לנו אותם האנשים במקום המסוים, אך מהו "המקום אשר יבחר ה' " עליו מדבר הפסוק ? מדוע ה' לא מפרט את שם "המקום אשר יבחר ה' " ?!

המשך בעמוד הבא

המקום אשר יבחר ה' או במקום אשר יבחר ה' מופיע בתורה פעמים רבות, בהקשר למספר נושאים:
ספר דברים, פרק יז פסוק ח     -> משפט.
ספר דברים, פרק יז פסוק י      -> משפט.
ספר דברים, פרק לא פסוק יא -> מצוות הקהל (קריאת התורה ע"י המלך).
ספר דברים, פרק טז פסוק ב    -> קרבן פסח.
ספר דברים, פרק טז פסוק ו     -> קרבן פסח.
ספר דברים, פרק טז פסוק ז     -> קרבן פסח.
ספר דברים, פרק טז פסוק יא   -> חג שבועות.
ספר דברים, פרק טז פסוק טו   -> חג סוכות.
ספר דברים, פרק טז פסוק טז   -> שלושת הרגלים.
ספר דברים , פרק כו פסוק ב     -> מצוות ביכורים.
ספר דברים, פרק יב, פסוק ה    -> הקרבת הקורבנות.
ספר דברים, פרק יב פסוק יא    -> הבאת קורבנות נדבות ותרומות.
ספר דברים, פרק יב פסוק יד    -> איסור הקרבת קורבנות מחוץ למקום.
ספר דברים, פרק יב פסוק יח    -> איסור הקרבת קורבנות מחוץ למקום.
ספר דברים, פרק יב פסוק כא   -> התר אכילת בשר מחוץ למקום.
ספר דברים, פרק יב פסוק כו    -> חובת אכילת הקורבנות.
ספר דברים, פרק יד פסוק כג   -> מעשר שני.
ספר דברים, פרק יד פסוק כד   -> פדיון מעשר שני.
ספר דברים, פרק יד פסוק כה   -> ניצול פדיון מעשר שני.
ספר דברים, פרק טו פסוק כ     -> דיני בכור בהמה.
ספר דברים, פרק יח פסוק ו     -> זכויות וחובות הלוי.

המשך בעמוד הבא

המקום עליו מדברת התורה הינו ירושלים ובית המקדש אשר בירושלים (לאחר 480 שנים שבהם היה המשכן מחוץ לירושלים).

בקישורים אלו 1 ו 2 ניתן לקרוא 2 מאמרים של הרב יצחק לוי, בנוגע לירושלים והסיבות לכך שהתורה לא חשפה את שם המקום. להלן 2 סיבות מתוך 2 המאמרים הנ"ל:

§        אם הקב"ה היה מפרסם כבר בשלב הזה את קדושת ירושלים, היו הגויים מנהלים עליה מלחמה קשה מאוד, או משחיתים אותה רק בגלל שהם יודעים שהיא קדושה לעם ישראל.

§        אם היו בני ישראל יודעים את חשיבות המקום, היה ודאי מתעורר ויכוח בין השבטים השונים באיזו נחלה תיפול ירושלים. אמנם אנחנו יודעים שלהלכה לא נתחלקה ירושלים לשבטים, והיא נמצאת בין שבט יהודה לשבט בנימין, אבל ודאי היה זה יכול לעורר מחלוקת גדולה.

נחזור לפסוקים שבהם פתחנו את הנקודה השלישית: "...וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא...". עפ"י משנה מסכת סנהדרין פרק יא משנה ב וכן עפ"י הרמב"ם, הלכות ממרים:
"בית הדין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהם הבטיחה תורה, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך" - זו מצוות עשה. וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהם ולהישען עליהם.".
המשך בעמוד הבא

כלומר, הפסוקים שבהם פתחנו את הנקודה השלישית מתייחסים במיוחד לבית הדין הגדול או הסנהדרין אשר היה בירושלים (בית דין של 71 דיינים, מקומו היה בלשכת הגזית שבבית המקדש). בית הדין הגדול היה עמוד ההוראה וממנו יצא חוק ומשפט לכל ישראל.

האם בית הדין הגדול פעל על פי התורה שבעל פה ?

בוודאי שכן. מתוך המשנה (מסכת פאה פרק ב משנה ו) אנו לומדים שרבן גמליאל הזקן (ראש הסנהדרין בתקופה שהסנהדרין היה בבית המקדש) ידע על התורה שבעל פה, ושאכן הוא ושאר גדולי דורו השתמשו בתורה שבע"פ, ושזאת עברה אליהם במסורת (ספר הכוזרי מאמר שלישי אות סז).

לסיום ההוכחה נבדוק שני דברים בהקשר למשנה:

§        זמן עריכתה.

§        אמיתותה.

המשך בעמוד הבא

כדי להוכיח את אמיתותה של המשנה, די בנקודה השנייה של תחילת ההוכחה המפורטת (בה הוכחנו שבדת של מוסר ויושר עלינו לסמוך על כל מסורת שהועברה אלינו).
נרחיב כעת מעט על המשנה: 40 שנה לפני חורבן בית המקדש השני גלתה הסנהדרין מבית המקדש, אולם נשארה בירושלים. לאחר מכן עברה הסנהדרין מירושלים ליבנה, מיבנה לאושא, מאושה ליבנה, מיבנה לאושה, מאושא לשפרעם, משפרעם לבית-שערים, מבית-שערים לציפורי, ומציפורי לטבריה (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לא/א-ב). כ 160 שנים לאחר גלות הסנהדרין מבית המקדש נערכה המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא, שהיה נשיא הסנהדרין בתקופתו. המשנה (קיבוץ התורה שבע"פ עפ"י גדולי הדור) מכילה מקורות מהשנים שלפני תקופת הזוגות (כ 200 שנים לפני גלות הסנהדרין מבית המקדש השני עד תקופת התנאים) וכן מקורות מימי התנאים (כ 20 שנים לפני גלות הסנהדרין מבית המקדש עד תקופת עריכת המשנה, ע"י רבי יהודה הנשיא). הרציפות ההיסטורית, המספר הרב של חכמים מתקופות שונות המופיעים במשנה, העובדה שהסנהדרין המשיכה להתקיים גם בזמן חתימת המשנה, עריכת המשנה ע"י נשיא הסנהדרין וכן מרכזיותה של המשנה בקרב הספרות היהודית (כגון התלמוד) עד היום, לא מותירים כל ספק לגבי אמיתותה של המשנה.
 
להלן הסבר קצר מדוע נכתבה התורה שבע"פ, מתוך הקדמת הרמב"ם למשנה תורה (ציטוט):
"רבנו הקדוש חיבר המשנה... והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינין וכל הביאורין והפירושין ששמעו ממשה רבינו, ושלמדו בית דין של כל דור ודור, בכל התורה כולה; וחיבר מהכול ספר המשנה.  ושיננו ברבים, ונגלה לכל ישראל; וכתבוהו כולם, וריבצו בכל מקום, כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל.
ולמה עשה רבנו הקדוש כך, ולא הניח הדבר כמות שהיה--לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים, והצרות מתחדשות ובאות, וממלכת הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלים והולכים לקצוות:  חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה ולא יישכח; וישב כל ימיו הוא ובית דינו, ולימד המשנה ברבים."

להלן השתלשלות התורה שבע"פ (בקצרה) עפ"י המסורת היהודית:
משה רבינו, יהושע, זקנים, נביאים, כנסת גדולה, הזוגות, תנאים (עריכת המשנה), אמוראים (תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי), סבוראים (קביעת הנוסח הסופי של התלמוד הבבלי), גאונים, ראשונים (רי"ף, רמב"ם, רא"ש), אחרונים (החל מתקופת גרוש יהודי ספרד).

מידע נוסף על התורה שבע"פ

חלק שלישי  -  נביאים, נבואות ואחרית הימים

כעת לאחר שהבנו שכל דברי התורה הם אמת, נסתכל על התורה בספר דברים פרק י"ח, פרק בו התורה מציינת שיהיו לעם ישראל נביאים, ונבחן כיצד הדברים עמדו במבחן הזמן:

"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן...  נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ...  אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא..."

בנקודה השנייה של ההוכחה המקוצרת והמפורטת הוכחנו שבדת של מוסר ויושר כל דבר שהועבר אלינו במסורת הוא אמת, ולכן בכדי להכיר את האירועים שקרו לאחר סיפורי התורה, נסתכל בספר התנ"ך. במבחן הזמן אנו רואים שאכן במשך תקופה של כ 1000 שנה לאחר יציאת מצרים קמו לעם ישראל נביאים רבים, כאשר כל נביא ונביא של עם ישראל נדרש לעמוד בתנאים מסוימים בכדי לדעת האם הוא נביא אמת או לא (כמבואר ברמב"ם בפרק עשירי בהלכות יסודי התורה). הנבואות (פסוקים שנכתבו לפני אלפי שנים) צפו מראש מאורעות שיתקיימו במשך הדורות עד לימינו אנו.

בקישור זה ניתן לקרוא על שבע דוגמאות יפות וקצרות, כאשר הנבואות מנוגדות לכל הגיון ובכל זאת הן התגשמו.

המשך בעמוד הבא

לצורך המחשת אמיתות הנבואה נסתכל על הנביאים ישעיהו וירמיהו ונתמקד בנבואות ספציפיות שלהם:

גם ישעיהו וגם ירמיהו ניבאו על כיבוש בבל ע"י מדי (ישעיהו י"ג יז, ירמיהו נ"א יא) ואכן בבל נכבשה ע"י דריוש המדי וחותנו כורש הפרסי. בנוסף לכך שני הנביאים ניבאו על חורבן בבל לנצח (ישעיהו י"ג, ירמיהו נ). הנבואות התגשמו במדויק, בבל הוסיפה להיות עיר חשובה גם אחרי מלכותו של כורש ושמרה על מעמדה כאחת מעריה הראשיות של האימפריה הפרסית, אולם בהדרגה חרבה העיר ללא תקנה. אלכסנדר הגדול חלם להפכה למרכז האימפריה העולמית שלו, אך מותו הפתאומי מנע מימוש הרעיון. לבסוף נעלמה בבל מבמת ההיסטוריה.

הדוגמא הבאה ממחישה עד כמה מדויקות הנבואות של נביאנו:

ישעיהו מנבא "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד... אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ" (ישעיהו מ"ד, כח; מ"ה, יג). ישעיהו ניבא את הנבואה הזו כשבית המקדש הראשון היה קיים, כאשר הנביא מת כ 160 שנה לפני שלטונו של כורש. מדוע שהנביא ידבר על אדם בשם כורש ?! מדוע שהנביא ידבר על בניית ירושלים וההיכל כשבית המקדש קיים ?! מדוע שהנביא ידבר על שילוח גלות ?!
הנביא ירמיהו מנבא (ירמיהו כ"ה, יא; כ"ט, י-יד) בתחילת הכיבוש הבבלי שהעם יהיה בגלות בבבל ומוסיף "כִּי-כֹה, אָמַר יְהוָה, כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם; וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה". מדוע שהנביא ידבר על 70 שנה בדיוק ?! מדוע שהנביא ידבר על חזרה לארץ אם העם אמור לצאת לגלות בגלל כיבוש (מי מבטיח שהכובש ישחרר את העם) ?!

המשך בעמוד הבא

בואו ונראה כיצד הנבואות התגשמו (מתוך מאמר של "אש התורה" בנושא):

בלשצר מלך בבל היה מודאג מנבואת ירמיהו, לכן, הוא מונה את השנים, אבל טועה בחשבונו. שנה לאחר שחולפות שבעים שנה לפי מניינו של בלשצר, הוא נושם לרווחה, מתוך אמונה שהנבואה כבר לא תתגשם – האלוקים נטש את עם ישראל, ולא יחזירם עוד לארצם כפי שהובטח להם בנבואתו של ירמיה. בלשצר חוגג את האירוע במשתה גדול, שבו הוא מזמין את כולם לחזות בכלי המקדש, שנגנבו בידי נבוכדנאצר מירושלים. הוא מצווה על המלכה ועל פילגשיו לשתות מגביעי המקדש ולברך את אלוהי הזהב, הכסף, הנחושת, הברזל, העץ והאבן. (דניאל פ' ה' פס' א'-ה') . באותו לילה מותקפת בבל על ידי חילות מדי ופרס (דריוש המדי וחתנו כורש הפרסי ). המלך וכל בני ביתו נהרגים, ורק נכדתו של נבוכדנאצר – ושתי, ניצלת. בדיוק 70 שנה לאחר הכיבוש הבבלי, כורש מכריז על "הצהרת כורש" ומאפשר לעם ישראל לעלות לארץ בכדי לבנות את בית המקדש בירושלים. מיד לאחר ההיתר של כורש, מתחיל שלב העלאת כלי בית ה' בידי ששבצר, נתינת נדבות לבניין הבית ומתחיל שלב הנחת יסודות המקדש והתיישבות ביהודה.

וכך נכתב בספר עזרא פרק א:
וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה, מִפִּי יִרְמְיָה:  הֵעִיר יְהוָה, אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס--כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם...

מדוע הייתה שואה ?

בכדי לענות על השאלה, נצטט את המאמר "איפה היה אלוקים בשואה" של הרב אהרון לוי, המרצה באתרים "ערכים" ו "הידברות" (ערוץ 97 ב Yes ו Hot), וזוהי לשונו:

השאלות הקשות, שמעוררת בליבנו שואת העם היהודי הבלתי נתפסת, רבות הן ואינן פשוטות כלל. אם ננסה לתמצתן נגלה שנחלקות הן לשתי שאלות יסודיות ונוקבות. א. למה התרחשה השואה? ב. מדוע אלוקים איפשר לה להתרחש? למותר לציין כי שתי שאלות אלו הובילו ניצולי שואה רבים אל מחוזות הכפירה.

כאשר אני נשאל במהלך הרצאותיי שאלות מסוג זה, נוהג אני לבצע אבחנה ביניהן. המסקנה כי "בעקבות השואה הפסקתי להאמין באלוקים", אינה רצינית, ולו מן הסיבה הפשוטה: אם ישנו בורא לעולמנו הרי שקיים הוא בטוב וברע, ואם איננו ח"ו, הרי שאינו קיים גם בטוב ולא רק ברע. וכבר הוכיח איוב את אשתו שנתערערה אמונתה בבורא בעקבות אסונם, באומרו: "את הטוב נקבל, ואת הרע לא נקבל?"
 
לעומת זאת השאלה השנייה במקומה עומדת. מדוע איפשר הבורא לשואה נוראה מסוג זה להתרחש? וכי יש לך אב שיתיר לצער את בניו? האם ישנו חטא שעונשו כבד כל כך? תשובתי לשאלות אלו פשוטה היא בתכלית – אינני יודע!

משה רבינו נפרד מעם ישראל. מדרך העולם כאשר נפרד האדם מחברו, אב מילדיו או מנהיג מנתיניו, מתוך דברי שלום ואהבה הם נפרדים. אולם אם נטה אוזנינו לדבריו של משה רבינו בזמן פרידתו, נגלה שדברים קשים כגידים הוא מטיח בהם:
המשך בעמוד הבא

 "ויצו משה את הלווים נושאי ארון ברית ה' לאמר. לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם, והיה שם בך לעד. כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה, הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה', ואף כי אחרי מותי. הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה, ואעידה בם את השמים ואת הארץ. כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם, וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידכם" (דברים ל"א, כ"ה-כ"ט).
 
בדברים אלה מבקש משה להרתיע את עמו מן החטא. הוא מתנבא באוזניהם כי באחרית הימים עתידים הם לחטוא ולהענש קשות בשל כך. הוא גם מבקש להעיד בהם את השמים ואת הארץ על כך שהזהירם, ומתוך כך ניתן להסיק כי משה מבקש להורות על גודל האסון ממנו הוא מזהירם. אולם מהו אסון זה, עדיין לא מבואר.

באמצעיתה של פרשה זו, נקטעים דבריו של משה רבינו, והקב"ה מורה לו את עתידו של העם היהודי:
 
"ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלהים אחרים. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו, זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן, ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי. והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו, כי ידעתי את יצרו, אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי" (דברים ל"א, ט"ז-כ"א).

הבה ננסה לנתח פרשה זו. ניתוח זה יעמידנו מול תוצאה נוראה.

המשך בעמוד הבא

 
הקב"ה מלמד את משה מספר אמיתות: א. עתיד העם היהודי לזנות אחר אלוהי עמים אחרים, ב. לא זו בלבד שירעה ב"שדות זרים", אלא שימאס בברית אותה כרת עמו הקב"ה בסיני, ג. בעקבות מעשים אלו יעזוב הקב"ה את העם היהודי לגורלו ולא ישגיח עליו. מצב זה קרוי "הסתר פנים". "הסתר" זה יוביל ל"רעות רבות וצרות". יש לציין כי הגדרה חריפה זו אין לה אח ורע בתנ"ך, ומכאן שרעות אלו, חלילה, עד לב השמים גובהן, ד. בעקבות אסונו יאבד העם היהודי את אמונתו בבורא ויאמר: "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה", ה. הקב"ה מדגיש באוזניו של משה שלמרות טענתו של העם על שה' עזבו, אין הדבר נכון. הסתר פנים זה מקורו ב"על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלוהים אחרים", ו. הקב"ה מצווה את משה לכתוב את הדברים וללמדם את בני ישראל כדי להזהירם.
 
איני יודע אם בדברים אלו נתכוונה תורתנו לשואת אירופה הארורה, אך יחד עם זאת יש בפרשה זו ללמדנו על החוקיות הרוחנית בה נוהג עימנו הבורא.
 
בפרשת ניצבים העמיד הקב"ה בפני משה את האבחנה בין עונש הבא על חטאי היחיד לבין עונש הבא על חטאי הרבים, באומרו: "והיה בשמעו את דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי... לא יאבה ה' סלוח לו... ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה, ומחה ה' את שמו מתחת השמים". חטאו של היחיד אינו פוגע בכלל ישראל, אלא בו בלבד, ככתוב: "והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל, ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה". לעומת זאת חטא הרבים גורר בעקבותיו עונש קיבוצי וכללי.

אולם גם חטאי הכלל אינם עשויים מקשה אחת. יש להבחין בין חטא ציבורי, שאינו פוגע באושיותיו של העם, לבין חטא לאומי המסכן את המשך קיומו כאומה. בעוד שעל חטא מן הסוג הראשון אפשר שיסלח הבורא "כי לכל העם בשגגה", על חטא המסכן את קיומה של האומה היהודית, אין הבורא מאריך אף ועונשו חמור מאוד. וכדברי הנביא יחזקאל: "והעולה על רוחכם היה לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. חי אני נאום ה' אלוקים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה בחמה שפוכה אמלוך עליכם".
 
המשך בעמוד הבא

שתי סכנות אורבות להמשך קיומו של העם היהודי. האחת – התבוללות רוחנית, והשניה – התבוללות לאומית. כאשר יסכן העם היהודי את המשך קיומו, תהיה התגובה לכך: "רעות רבות וצרות". והן יביאו את האנשים למסקנה: "הלא על כי אין אלוקי בקרבי".
 
ניתן לומר בכאב כי שתי תופעות אלו ליוו את העם היהודי בשנים שקדמו לשואה. אם ברלין שימשה כבירת ההתבוללות התרבותית, שימשה וורשא כבירת ההתבוללות הדתית רוחנית (אנצי' עברית, ערך ורשא).
 
רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד, שנרצח עם תלמידיו ב"פורט התשיעי" בקובנה, כתב ערב מותו: "בימינו אלה בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות, אשר להן יקריבו את קורבנותיהם, הרי הם הסוציאליזם והנציואליזם. את תורת הנציואליזם (הלאומיות) ניתן להגדיר כ"נהיה ככל הגויים…". ברור כי שיטה זו נחשבת כעבודה זרה עפ"י דעת תורה. בשמיים הרכיבו את שתי העבודות לאחד – נציונל סוציאליזם… ויצרו מהם מטה זעם החובל ביהודים בכל קצוות תבל. הטומאות להן סגדנו הן החובטות בנו..."
 
הנבואה החלה להתגשם לפני כ-150 שנה ע"י נושאי השכלת ברלין. הסתירו את הסיסמה תחת האימרה: "היה יהודי באהלך ואדם בצאתך". לא ארכו הימים ופרי השיטה הזו גמל ובשל, הבנים המירו את דתם.
 
בסיסמה זו היה משום חתירה תחת יסודות התורה. התורה הזהירה את היהודי על התבדלות גמורה בכל אורח החיים מהעמים אשר סביבותיו: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ'). המשכילים עמדו בשלהם "ככל הגויים". אמר הקב"ה: "היה לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים… חי אני נאום ה' אלוקים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם". ה' יתברך יתחיל ביד חזקה. אם העם יעמוד במריו תבוא גם ה"זרוע הנטויה", אם יוסיף העם ללכת בקרי תבוא, חלילה, "החמה השפוכה". 

מה צופן לנו העתיד ?

בתקופה זו שאנו חיים, רבים שואלים שאלות רבות על העתיד הצפון לעם ישראל, כשאויבנו מתרבים ונראה שאין תקווה. בנקודה זו ראוי להזכיר לכולם את הנבואות הרבות של נביאנו שניבאו על אחרית הימים. מתוך הנבואות הללו אנו יודעים בוודאות שעם ישראל בדרך לגאולה, שיכולה להגיע באחת משתי הדרכים:

§        גאולה באמצעות זכות ישראל.

§        גאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה.

הכרת האמת מחייבת את כולנו לחיות עפ"י מצוות ה'. עלינו להתכונן לתקופה חדשה, תקופה בה יהיה קיים בית המקדש השלישי, תקופה בה תתפשט האמונה בתורה ובה', וכך ניבא ישעיהו בפרק ב:

"הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.  וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. "

למידע נוסף מומלץ לצפות בסרטונו המדהים של הרב זמיר כהן, המדבר על נבואות אחרית הימים: "סרטון נבואות אחרית הימים".

צ'רלס דרווין לא ידע

לפני שנתחיל לדבר על התא החי שהוא בסיס תיאוריית האבולוציה, בואו ונבדוק כמה תאים יש בגוף האדם. על פי פרופ' ישעיהו ליבוביץ, מספר התאים בגופו של אדם הוא בסדר גודל של מאה אלף מיליארדים.
 
כאשר התיאוריה של צ'רלס דרווין נהייתה פופולארית מדענים יכלו רק לחלום על האפשרות לחקור את המבנה המלא של התא החי. המחשבה הייתה שהתא החי הוא יחסית פשוט ושמעבר מדומם לחי יכול להיווצר במקרה ע"י מזל והתחברות של אטומים ומולקולות.

האם באמת יכול התא החי להיווצר במקרה ע"י דומם (אטומים) ?

בוודאי שלא, אולם כדי להבין את תשובתנו עלינו לגלות מה המדענים גילו בשנים האחרונות בנושא התא החי:
במקום למצוא מרקם צפוף של מולקולות בתוך התא, נמצאו מכונות ביולוגיות ומנועים אשר גרמו להפתעה ולשוק מוחלט בקרב המדענים !!!
 
נמצאו מנועים (ATP synthase)  המהונדסים להפליא ואשר מייצרים אנרגיה לתא, נמצאו מכונות ביולוגיות (kinesins) אשר מעבירות חומרים בתוך התא. נמצאה מכונה שמעתיקה DNA, מכונה שמפענחת את הDNA  ומתקשרת עם מכונות נוספות, למעשה ישנן בתא עוד מכונות ביולוגיות רבות והמדע לא מפסיק לגלות !!!

המשך בעמוד הבא

הדבר המדהים בתגלית הנ"ל הוא מה שמאפיין את המכונות שנמצאו:
- כל המכונות מהונדסות ומורכבות להפליא (כל חלק במכונה הוא הכרחי לתפקודה).
- ישנן מכונות המגיעות למקום מסוים אך ורק כדי לבצע עבודה כלשהיא, בדיוק בזמן !
- ישנן מכונות שאליהן מתחברות מכונות נוספות במהלך העבודה, בדיוק בזמן המתאים !
- ישנן תהליכים בהן מכונה מייצרת את החלק ההכרחי ומעבירה הלאה למכונה הבאה עד ליצירת המוצר המוגמר (ממש כמו מפעל לייצור מכוניות).
 
לקריאה על המכונות הביולוגיות:
קישור 1 (מאמר באנגלית)
קישור 2 (מאמר באנגלית)

להלן סרטון המדגים כיצד מספר מכונות ביולוגיות משתפות ביניהן פעולה.
במסגרת המכונות הללו ניתן לראות גם את הריבוזום, שאותו חקרה
פרופ' עדה יונת ועליו גם קיבלה את פרס הנובל בכימיה:
סרטון 1

להלן מספר סרטונים שמראים חלק מהמכונות הביולוגיות שנמצאו בתא:
סרטון 2
סרטון 3
סרטון 4
סרטון 5
           

התגליות החשובות ביותר – יציאת מצרים, קריעת ים סוף, הסלע שהוציא מים והר סיני

לאחר שנים של חיפושים, נמצאו ממצאים רבים המאשרים את יציאת מצרים, קריעת ים סוף, הסלע שהוציא מים (גובה:18 מטר, רוחב:12 מטר, עומק:6 מטר) והר סיני. נכון לרגע כתיבת שורות אלו כבר בוצעו 4 הפקות שונות בנוגע לתגליות:

§        ערוץ ההיסטוריה - Exodus Decoded

§        Revealing God's Treasure - Ark Discovery

§        Discovery Media -Exodus Revealed

§        הפקה נוספת המיועדת לבתי הקולנוע – Exodus Conspiracy.

התמונות המופיעות באתרים/סרטים אכן נראים בתוכנת Google Earth.

קישור 1 (אתר בעברית, לא זמין בסוף שבוע)
קישור 2 (אתר בעברית, לא זמין בסוף שבוע)
קישור 3 (אתר באנגלית)
קישור 4 (אתר באנגלית)

המבול

קישור 1
קישור 2 (אנגלית)

גיל העולם – העולם מתחיל להבין. המדע הניח שהתנאים הקיימים כיום היו קיימים תמיד.

עד לפני עשור אם הייתם שואלים אנשים מאמינים הבקיאים בעולם המדע:
"מדוע אנחנו רואים יקום בן מיליארדי שנים ?", אחת התשובות שהייתם מקבלים זוהי התשובה הבאה:

"אין כל הוכחות שאותם הכוחות, באותה עוצמה ובאותו מימד זמן פעלו בבריאת העולם ופועלים גם כיום בעולם הקיים. בתקופה הראשונה של "לידת" העולם שונים לגמרי היו המצבים של מידת החום, הלחץ האטמוספרי, הרדיואקטיביות והרבה גורמים של קטליזה (מזרזים) ממה שהם במצב ההווה של היקום. בתקופה של בראשית היו כמה יסודות בעלי פעולה רדיואקטיבית שאינם קיימים כעת או שהם קיימים בכמויות קטנות יותר, היות והתפרקו ואין לנו מימד או מודד כדי להעריכם".

בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים מתקדמים בנושא חקר גיל העולם. במחקרים אלו ניתן לקרוא על סתירות רבות לכך שגילו של העולם הוא מיליארדי שנים, כאשר כל הנתונים מחזקים את הכתוב בתורה ומצביעים על כך שגילו של העולם הינו אלפי שנים, בדיוק עפ"י דברי התורה ומה שלימדונו חז"ל.

אנו מציגים לכם כעת מספר מחקרים פורצי דרך בתחום (ישנם עוד מחקרים):

המשך בעמוד הבא
           

1.     ב 2009 למניינם שוחרר מחקר שמצא רקמות בממצא של דינוזאור שגילו לכאורה 68 מיליון שנה. ראינו שלגבי תיאוריית האבולוציה הביולוגים לא מוצאים מאובנים שאמורים לייצג את חוליות הביניים. נשאל כרגע 2 שאלות:
א. כיצד שורדים רקמות מדינוזאור שגילו לכאורה 68 מיליון שנה ?!
ב. כיצד מוצאים רקמות מדינוזאור שגילו לכאורה 68 מיליון שנה, ולעומת זאת לא מוצאים עדויות לחוליות הביניים בתיאוריית האבולוציה ?!
            קישור (מאמר באנגלית)

2.     אורניום נחשב במשך שנים רבות כיסוד אמין ביותר לתיארוך ממצאים שגילם לכאורה מיליוני שנים. ב 2003 למניינם יצא מחקר רציני של מספר מומחים שהראה מדוע אורניום מראה תיארוך של לכאורה מיליוני שנים כאשר למעשה המדובר על אלפי שנים.
            קישור:
            להלן תגובות לאנשים שטענו כנגד המחקר:
            קישור (מאמר באנגלית)
            למעשה, עד היום מדענים תומכי אבולוציה מנסים למצוא טעויות במחקר, אולם ללא הצלחה. יותר מכך, מכיוון שהמדובר בזרקונים הנמצאים באדמה וזמינים לכולם, החוקרים הציעו לאבולוציונים לבצע את הניסוי בעצמם, אולם עדיין לא נמצאו מתנדבים...

3.     במשך שנים רבות פחמן 14 נחשב כיסוד אמין לתיארוך ממצאים שגילם לכאורה עד 60,000 שנים. עפ"י כל החישובים והנוסחאות, לא ניתן למצוא פחמן 14 בממצאים שגילם לכאורה גדול מ 60,000 שנים. בבדיקות של ממצאים שגילם לכאורה מיליוני שנים נמצא פחמן 14 בכמויות גדולות מאוד (סתירה).
            קישור

התנ"ך ותורה שבע"פ

ספר התנ"ך - ממצאים

קישור 1 - ריכוז ממצאים: פפירוס המאשר את עשרת המכות שירדו על מצרים, מצבת מישע, מצבת סנחריב , כתובת חזקיהו, בולה (חותם) ועליה שמו של יהוכל בן שלמיהו (ירמיהו פרק לז פסוק ג), בולה (חותם) ששימשה לחתימת מכתב ועליה שמו של גדליהו בן פשחור (ירמיהו פרק לח פסוק א), כתובות בבליות המאשרות מילה במילה את חורבן בית ראשון ועוד ועוד.

קישור 2 – הצגת דבריהם של פרופ' אדם זרטל, דוד חזוני, רחל גינזברג, ד"ר אילת מזר.

מידע נוסף על עיר דוד - חותמת הנושאת את שמו של גדליה בן פשחור, המוזכר בספר ירמיהו

מידע נוסף על עיר דוד - האם נמצאו קישוטים מימי בית המקדש הראשון?

התורה שבע"פ - ממצאים

מזבח הר עיבל - מזבח שהוקם בטקס הכניסה לארץ ישראל, בתקופתו של יהושע בן נון. עפ"י מאמרו של הרב יואל בן נון העוסק במבנה בהר-עיבל וזיהויו כמזבח, המדובר באחד הממצאים המרשימים ביותר להמחשת השתמרותה של ההלכה היהודית.

תפילין - מאמר שפורסם בבית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון ואשר דן בתפילין לפי שיטת רש"י ותפילין לפי שיטת רבנו תם (שתי השיטות הן אפשריות, כאשר ההבדל הוא אך ורק בסדר הפרשיות). המאמר מנתח את התפילין מהמאה הראשונה למניינם, שנמצאו במספר מערות ומסכם: "בשורה התחתונה לאחר מציאת מספר זוגות תפילין נוספות יש לנו עדויות הן לשיטת רש"י והן לשיטת ר"ת". 

יחזקאל פרק ל"ו:

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.  וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם:  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם.  וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.  וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.

למידע נוסף

אתר האמת

הידברות (ערוץ 97 ב Yes ו Hot)

מכון מאיר

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר