החושך שבקצה המנהרה? עתידה של ההקצנה

יתכן כתב,
בן עזאי אומר שאם אישה תלמד היא תדע שהסיבה שהמים לא "עובדים" היא לא משום שאין בכוחם לגלות את ערותה, אלא כי יש זכות כלשהי שתולה.
"שאם תשתה – תדע שהזכות תולה לה".
כך אני מבין את דבריו.

גם אני מבין כך את הדברים. ההבנה שהזכות המגינה על האשה היא זו העומדת לה בשל לימוד התורה.  תפיסה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה התיאולוגית הכללית של חז"ל, לפיה חוטאים שהרבו לשנות בתורה מוגנים מפני עונש על חטאיהם.

מעניין להעלות זווית נוספת בנושא של היריקה.-

(אולי אפשר לפתוח אשכול בנושא:היריקה ביהדות.)

"ואם אביה ירק יירק בפניה" כלומר היריקה מוזכרת כבר בתורה.

מכאן נובעת היריקה ב"עלינו לשבח" והיריקה על כמרים העוברים לתומם בירושלים ועכשו היריקה על נעמה מרגוליס.

אגב האם באיסלאם או בנצרות קיים הרעיון הזה?



http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=133084
- (תשובתו של רב בנושא יריקה בבית הכנסת)

מה עתידה של ההקצנה?

נכון הוא שהאידאולוגיה תומכת בהקצנה.

אך אי אפשר לומר כי תמיד האידיאולוגיה מנצחת את הפרקטיקה.

אין להתעלם גם מעוד שתי כוחות הפועלים בשטח.

במקביל להקצנה, יש גם תהליך פתיחות ומודרנה. אינני מתכון רק לחרדים החדשים, המהווים גם הם תשובת משקל נגדית, אלא גם לחרדים הקלאסיים. תרבות הצריכה והנהנתנות וההיחשפות לעולם פשתה בקרב כל הקהלים.

בהגדרה פשטנית ניתן לומר כי יש הקצנה חיצונית גדולה ונסיגה פנימית נגדית.

ויש גם את הרוב החילוני שיש לצרף אליו גם את הדתיים והחרדים הליברלים.

עדיין יש להם הרבה מה לומר. רחוק היום שהחרדים יהיו רוב. גם אז, או שישענו כלכלית על החילונים ובעל המאה תהיה לו גם דעה, או שייקחו את העסק לידיים ואז כל החרדיות תשתנה באופן קיצוני.

חרדים עובדים, אינם ערובה לשפיות. האסלאמיים הקיצוניים ביותר אינם מעלים על דעתם לא לעבוד, אבל תהליך מהפכני של יציאה לעבודה עלול לגרור שינויים נוספים.

ואין לשכוח את העיקר. מהפכת התקשורת. מוקדם להעריך את ההשפעה שיש לעובדה שכל בחור ישיבה (טוב, לא כולם) מסתובב עם קולנוע וספריית וידיאו לא מצונזרת בכיס, אפילו בהמודיע נאמר היום כי הסכנה איננה רק ל"ולא תתורו", אלא ל"שמע ישראל".

עדיין יש תקווה.

אין לנו על מי להישען אלא על האינטרנט.

שיבולייהו,

"לא קישרתי את זה לפני זה. אם מחברים את זה לאשכול של פרופ' שנרב, לא יוצא שר' אליעזר אומר משהו חתרני לגמרי - כמעט משהו לא נתפס?

בן עזאי: "צריך ללמדה תורה, כדי שאם היא תחשד בניאוף ותשתה - שתדע שהזכות עומדת"

ר' אליעזר: "הפוך, הפוך - אם היא תלמד, היא תבין שלא יקרה כלום ממילא גם אם היא תשתה, מה שיוביל לזנות".

 זה אכן כך, או שפספסתי כאן משהו?"

אכן, כנראה פספסת.

בן עזאי אומר שאם אישה תלמד היא תדע שהסיבה שהמים לא "עובדים" היא לא משום שאין בכוחם לגלות את ערותה, אלא כי יש זכות כלשהי שתולה.

"שאם תשתה – תדע שהזכות תולה לה".

כך אני מבין את דבריו.

על כך אומר רבי אליעזר, אין הצר שווה בנזק המלכה. עדיף שתפקפק ביכולות של המים הקדושים מאשר חלילה שתלמד.

וכך פירש קהתי את דברי בן עזאי.

שאם תשתה - ולא יבדקוה המים, אף על פי שנטמאה תדע שהזכות תולה לה – ולא תוציא לעז על המים, שאין בהם ממש.

מה שתלית בדברי רבי אליעזר הם דברי ר' שמעון במשנה הבאה.

רבי שמעון אומר, אין זכות תולה במים המרים. ואם אתה אומר, הזכות תולה במים המאררים, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, (הסוטות לא יחששו, כי יסברו שהזכות תגן עליהן) ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות.

גם ר' שמעון לא חשב בשביל כך לאסור את הלימוד, אלא טען כי אין הגיון  שהזכות תולה כיוון שזה מעקר את כל האפקט.

(מעניין מה היה האליבי שלו לעובדה שאף בטן לא צבתה...)