| נשלח ב-2/1/2012 00:52 |
 |
| |
האם ידע יעקב על מכירת יוסף או שמהלך ההיסטוריה של עם ישראל מקורו בטעות?
שאלה פשוטה בתכלית שואל הרמבן על סיפור יוסף ואחיו , אך עיון מעמיק בה מעלה תמיהה רבתי על מהלך ההיסטוריה של עם ישראל לדורותיו.
וזה תורף שאלתו : האם לאחר שירד יעקב למצרים ונפגש עם יוסף , גילו האחים לאביהם את חטאתם שמכרו את יוסף לישמעאלים , או שמא הניחו את אביהם הזקן בטעותו לחשוב שיד האחים לא היתה בו לרעה?
תשובת הרמבן מפתיעה- ליעקב לא נודע עד סוף ימיו את האמת בפרשת מכירת יוסף. לו ידע יעקב את האמת שבניו מכרו את יוסף היה יעקב נמנע מלברכם בסוף ימיו ואף היה מקללם כפי שעשה לראובן שמעון ולוי שחטאו. מכאן מסיק הרמבן שהאחים חששו לספר ליעקב את האמת.
וכאן אני שואל .האם ההיסטוריה של עם ישראל התפתחה בטעות מחמת אי נעימות פנים-משפחתית?
שהרי לו ידע יעקב את האמת בפרשת יוסף לא היה מעניק את המלוכה ליהודה ומסתבר שהיה מנשל את שאר בניו שהיו מעורבים במכירה מן הירושה כפי שנישל את שמעון ולוי. במקרה זה יוסף או בנימין היה זוכה במלוכה וההיסטוריה של עם ישראל היתה נראית אחרת לגמרי.
יתר על כן , מה תוקפה של ברכת יעקב ליהודה אודות המלוכה אם ידוע לנו שהיא נעשתה בטעות ? מדוע על פי האמונה המשיח באחרית הימים יהיה משבט יהודה מבית דוד.ועוד, מה ערכה של מלכות דוד וזרעו אחריו אם ידוע שקנוניה עשו האחים ביניהם להסתיר את האמת מאביהם? כיצד נאמר שלש פעמים ביום בתפילה את צמח דוד עבדך תצמיח וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין.
אתמהה
*** הכותרת שונתה למען הבהרת הנושא כאמור בתקנות הפורום ***
תוקן על ידי עצכח ב- 02/01/2012 12:33:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2012 02:01 |
|
| |
תוקן על ידי אדם_ה1 ב- 05/01/2012 02:01:39
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 23:38 |
|
| |
בתורה זה לא מוזכר כלל- חג השבועות איננו חג מתן תורה. אלא זמן מתן תורתנו -בערך- באותו זמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 22:34 |
|
| |
ירוחם, אם כבר אתה כ"כ חובב פשט, איפה מוזכר בתורה שחג השבועות הוא חג מתן תורה? ;-)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 22:06 |
|
| |
מ80
תגובתי התיחסה לאמירתך - הפרוש המכוון לאמת- תגובתך האחרונה מקובלת עלי. אם הבנתי אותך נכון
-כל פשט שהוא במסגרת ההגיון ונכון בשפה העברית המקראית- הוא פשט נכון.
לא דברתי על דרש כפשט . כמו הרמב"ם - כמוך כמוני מסכימים. כי את הדרש יש לדרוש. ואין לקבלו כפשוטו.
את חג השבועות אנו מכנים חג מתן התורה- ולא קבלת התורה- כי ה' נתן לנו את התורה בצורה שוה, אבל כל אחד מאתנו קיבל את התורה בצורה שונה. כמובן הכוונה בעיקר לפרשנותה,
כמובן שיש המהדרים ומקבלים את המצוות אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 21:47 |
|
| |
ירוחם, כל פשט המסכים עם ההגיון הפשוט ומשפטי לשון הקודש אפשר לקבל. לתורה שבעים פנים. מאחר שבני האדם נבראו עם דעות שונות, גם יש להם פירושים שונים לתורה. כאשר יש פשטים הסותרים זה את זה, אז או שחלקם נכונים וחלקם לאו, או שיש פשט כללי יותר שטרם נמצא. לפיכך, לדוגמא, אני מקבל גם את פירוש רש"י וגם את פירוש רד"ק לפסוק שציטטתי קודם, כי לענ"ד אינם באמת סותרים זה את זה. אלא מלמדים על כוונות שונות של יעקב בדבריו. להבדיל, דרש איננו פשט, אלא דרך של חכמים לפרש את התורה בעזרת המדות שבה התורה נדרשת. לפיכך, אין טעם להבין מדרשים כאילו היו פשט.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 21:10 |
|
| |
מ80
ועכשיו השאלה- מי קובע איזה פרוש מכוון לאמת?
אמת יש רק אחת- איך יכול רש"י לפרש לפי אמת. כשהרד"ק הראב"ע הרמב"ן ואחרים מפרשים כל אחד אחרת מחברו?
אתה מפרש אחרת ממני- אז מי מפרש אמת?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 20:36 |
|
| |
בראשית ברא. דרשו חז"ל: בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו. ירוחם, בכל דור יש חכמים המסוגלים לדרוש את הכתוב, והכוונה לדרוש באופן המכוון לאמת.
תוקן על ידי מ80 ב- 04/01/2012 20:37:38
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 20:07 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | מקס, התורה מעל הזמן וניתנה לכל הדורות. |
|
טוב אתה נכנס עכשיו לרמז ואולי סוד, בפשט ובדרש אין מעל הזמן,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 19:30 |
|
| |
מ80
רק חכמים יכולים לדרוש את הכתוב?
אולי תוכל לפרט ולסייג מי הם החכמים ומי לא. האם חכמים חיו פעם וכולם מתו. ולכן מי שחי כבר לא חכם. מתי מתו כל החכמים, שיכלו לדרוש את הכתוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:25 |
|
| |
מקס, התורה מעל הזמן וניתנה לכל הדורות. מאחר שהדורות שונים זה מזה, גם הבנתם את פשט התורה משתנה. במלים אחרות לכל דור ולכל אדם מישראל יש את דרכו בהבנת פשט התורה. להבדיל, דרש הוא תורה שבעל-פה, ורק חכמים יכולים לדרוש את הכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:10 |
|
| |
חשבתי שמה שכתבתי זו תיאולוגיה יהודית בסיסית וקלאסית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:08 |
|
| |
| מ80 כתב: | | פשט - מה המובן הפשוט של הפסוק. דרש - לשם מה הפסוק נאמר. הפשט צריך להיות מוסכם על כולם, וכל עוד אין פשט המוסכם על כולם, הפשטים מתחדשים בכל דור ודור. להבדיל, מדרשים אפשר לדרוש רק מתוך ידיעה של התורה כולה.
|
|
זה מה שאמרתי, פשט = מה היה במציאות וגם כמובן בציווי אז מה כוונת הכותב, ובפשט האמיתית לא יכול ליפול מחלוקת,
הרי מה היה או מה כוונת הכותב, צריך פשוט לחזור בזמן ולשאול אותם,
כאן אנו באים לדרוש מה היה או מה כוונת הכותב,
כל המושג דרש בא רק אחרי שאנו לא יכולים לחזור בזמן ולשאול, אחרת בשביל מה לדרוש אפשר פשוט לשאול,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 17:01 |
|
| |
פשט - מה המובן הפשוט של הפסוק. דרש - לשם מה הפסוק נאמר. הפשט צריך להיות מוסכם על כולם, וכל עוד אין פשט המוסכם על כולם, הפשטים מתחדשים בכל דור ודור. להבדיל, מדרשים אפשר לדרוש רק מתוך ידיעה של התורה כולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 15:48 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | ושוב
ההבדל בין העמקה לשטחיות הוא ההבדל הידוע של נחמה לייביבויץ' בין פשט לדרש. |
|
ומהי .???
לדעתי
פשט = מה היה,
דרש = דורש לדעת מה היה,
בכדי לדעת מה היה = פשט, צריך פשוט לחזור בזמן ולשאול את השחקנים עצמם,
כל זמן שאין דרך לחזור בזמן, אז כולנו עוסקים אך ורק בדרש, והבן זאת לעומק,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 13:28 |
|
| |
כך סבר רש"י ואוקולוס? הרד"ק חושב אחרת
|
|
|
|
|
