דער ליצן שמואל חיים פופנהיים וואס איז ליידער געווארן א רעפארמער האט געגעבן אן אינטערוויו אין די פרייע ציוניסטישע "הארץ" צייטונג ווי ער שיסט פעך און שוועבל אויף די קנאים און אויף אלע ערליכע מערכות
אויך רעדט ער דברי בלע אויף משה רבינו
מה נשתנה
ההפרדה במגזר החרדי קיימת שנים. מדוע התעוררה הסערה דווקא עכשיו? ההקצנה, כך נראה, היא תגובת נגד להשתלבות הגוברת של חרדים בעבודה, בצבא ובלימודי חול
יאיר אטינגר
31.12.2011
08:00
לעיתון הליטאי "יתד נאמן" היה תמיד סגנון משלו. ביום שלישי השבוע, בשיא התסיסה, הוא הדיר מעמודו הראשון כל זכר לעיירה הנידחת בית שמש ופינה את הבמה למכתב חדש החתום בידי המנהיג, הרב יוסף שלום אלישיב. "יש למחות ולהזהיר מפני המגמות לשלוח יד בפך השמן הטהור, לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי", צוטט "מרן פוסק הדור" בכותרת הראשית.
המכתב עצמו - שבו קורא הרב להחרים את כל המסגרות החדשות המיועדות לחרדים באקדמיה ובצבא ובשירות האזרחי, שהרי נועדו לגבש "קיבוץ של חרדים הכפוף לפורקי עול, לשליטתם ולתרבותם" - נכתב לפני כשלושה שבועות ותוכנן אז להתפרסם בחנוכה. אין לו קשר ישיר לאירועי השבוע, אך הוא שופך עליהם אור חדש.
על הסערה הציבורית בעניין החרדים, שהגיעה השבוע לשיאים חדשים, נאמר כבר כמעט הכל. רק שאלה קטנה נותרה פתוחה: למה דווקא עכשיו? קווי המהדרין דוהרים על כבישי הארץ כבר שנים לא מעטות, הגטו החרדי-קנאי בבית שמש אינו חדש, ושלטי צניעות הם חלק מהנוף בו; והסיקריקים שגרים בגטו מטרידים ילדות מהמגזר הדתי-לאומי כבר ארבעה חודשים ברצף. אז מה התחדש?
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם
אם התשובה החילונית לשאלה היא שההקצנה החרדית נחשפה כעת בתקשורת, הרי הח"כים של יהדות התורה, למשל, משוכנעים שהעיתוי ציני לגמרי, שבשר החרדים מועלה כעת קורבן בהתמודדות המתחממת בין נתניהו, ליברמן, לבני ויחימוביץ'.
נתניהו יודע שאין למפלגות החרדיות קואליציה טובה משלו, וששתיהן לא יפרשו גם אם יתעמת עם החרדים. אחרים מצביעים ספציפית על הדיון בעניין קווי המהדרין ומזכירים כי בעוד חודש תפקע תקופת המבחן שהקציב בג"ץ לבחון אם הנוסחה שהתיר עובדת - הפרדה "וולונטרית" בקווים המיועדים לנוסעים החרדים.
הסבר נוסף, המרומז בדברי הרבנים החרדים, עשוי להיות שיד עלומה נשלחת אל "פך השמן הטהור", מה שמחייב ניסיון לבצר את החומות. האם מה שעומד לנגד עיני הרבנים הבכירים, כמו לעיני הסיקריקים הקיצונים בבית שמש, הם השינויים הפנימיים הדרמטיים בתוך החברה החרדית? האם ביטויי ההקצנה, במרחב הציבורי ובכלל, הם ניסיונות להגן על פך השמן הטהור?
זו לא הפעם הראשונה שהרב אלישיב שולל לימודים אקדמיים, אבל ספק אם נקט אי פעם צעד כה קיצוני ואסר קיום כל מסגרת חרדית שתכליתה אינה לימוד תורה. הכשרות מקצועיות, מכללות חרדיות, מסלולים לשירות צבאי ואזרחי - את כל אלה שולל הרב, כי יוזמיהם "מודיעים בגלוי שמטרתם בכל מגמות אלו לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי, ולפעול להחדיר כל מיני שאיפות אחרות, לאומיות ומשכיליות, אשר לא שיערום אבותינו, ולעשות השתלבות והתחברות עם חיי החילוניות ועם תרבות אנשים חטאים".
מי שזקוק לרמז עבה יותר על ענייני דיומא ימצא אותו בדברים שהביא העיתון מפי מנהיג ליטאי אחר, הרב שמואל אוירבך. לפיהם, "רוח ההתקרבות לציבור הכללי היא זו הגורמת לשנאה הגדולה". במקומות שנהוג להאמין או לפחות להגיד שהתשובה לשנאה היא פיוס והידברות, יש דעה אחרת. המענה לשנאה, סוברת המנהיגות הליטאית, הוא דווקא ההתרחקות וההתבדלות.
פתח לעולם
מי שהעלו את ההתבדלות ושלילת הציונות לדרגת קדושה - עוד יותר מהזרם המרכזי - הם החוגים החרדיים הקנאיים מ"העדה החרדית", צאצאיהם של אנשי היישוב הישן המושלים ברמת בית שמש ב'. בניגוד לרב אוירבך מהזרם המרכזי, הסיקריקים, שהקצינו את האידיאולוגיה הבדלנית, אינם מבקשים להפיג את השנאה. להיפך. "ככל שתשחירו את פנינו, כך יהיה טוב יותר", אמרו לנו השבוע בבית שמש. זו תמצית האידיאולוגיה הקנאית שנחשפה בשנים האחרונות בסדרת מאבקים לא מוסברים לכאורה - פרשת "האם המרעיבה", חניון קרתא, בית החולים ברזילי, מצעד הגאווה ועוד.
רבני "העדה" התירו, לפני 20 שנה כמעט, לצעירי הקהילות הקנאיות ממאה שערים להתיישב באזור המתחרד של בית שמש. בית שמש דווקא ולא ביתר עילית או מודיעין עילית, השוכנות בשטחים שכבשו ב-1967 חיילי הצבא הציוני. תולדות אברהם-יצחק, תולדות אהרן וקהילות קטנות יותר כמו "תורה ויראה", "הפרושים", הליטאים הקיצוניים - שולחות כיום את יקיריהן לשכונות החדשות של העיר. הם הקימו בה גטו קנאי למהדרין. קבוצת הסיקריקים בגטו מטילה את חיתתה על רמת בית שמש ב', ועל הרבנים. איש במחנה לא יתעמת אתם. אבל גם בתוך המחנה הקנאי ביותר נושבות רוחות שינוי.
פניו של שמואל חיים פפנהיים, לשעבר דובר מטעם העדה החרדית, אינן זרות לצרכני חדשות. לא פעם ולא פעמיים נשלח לייצג את הקו הרשמי הקנאי, האנטי-ציוני. במיוחד נדרש להגן על החסידות שלו, תולדות אהרן. אבל פפנהיים, תושב רמת בית שמש, הוא רפורמיסט מושבע שיצא מהארון רק לאחרונה: בימים אלה הוא לומד לתואר באוניברסיטת בר אילן; הוא עומד בראש משרד לעידוד התעסוקה במגזר החרדי בבית שמש (רמת בית שמש מלאה פשקווילים נגדו, שכותרתם "יוונים נקבצו עלי!"). מלבד אלה הוא פעיל בפעילויות ציבוריות אחרות.
פפנהיים חושב שבהתנגשות הנוכחית מחמיצים הקיצונים בשני המחנות את התהליך רב העוצמה בזרם המרכזי החרדי: רבים מהחרדים נפתחים לעולם החיצון, הוא סבור, וזה תהליך בלתי הפיך. "השבוע הופעתי לפני שבט צופים בירושלים, ושם נציגה של 'ישראל חופשית' טענה בלהט נגד הקיצוניות החרדית", סיפר. "אמרתי לה שהיא מפספסת את כל הנקודה. הציבור החרדי בארץ ישראל התחיל להבין שהוא צריך לקחת את גורלו בידיים. יש כיום אלפי חרדים בצבא, באקדמיה, במקצועות חופשיים. מספרים לנו שיש מלחמת דת? להיפך. הציבור החרדי הולך לקראת משהו גדול, וניסיונות הרבנים לעצור את זה, זה כמו הקפיצה של התרנגול אחרי השחיטה".
לדבריו, "בניגוד לרבנים, אצל הסיקריקים זו לא עמדה אידיאולוגית, אלא תסכול. אל תחשוב שהסוס חושב, כי הוא לא חושב. הם רק רואים את החברה סביבם מתקדמת, והם מתוסכלים. הם לא באמת חושבים, אלא פועלים באלימות לשם האקשן והבלגן".
פפנהיים סבור שניסיונות הרבנים להחזיר את הגלגל לאחור מועדים להיכשל. על המכתב של הרב אלישיב הוא אומר: "אני לא רואה אף סטודנט במכללה חרדית עוזב את הלימודים. זה כבר לא יעזור. גם אם משה רבנו ייצא מקברו ויגיד לא ללמוד באוניברסיטה - זה לא יעזור. יכול להיות שזה תפקיד הרבנים, לנסות לעצור את הנהירה ההמונית, כדי שילד בן 16 יידע שהמטרה בחיים היא להמשיך לשבת בבית המדרש, אבל יש תהליך ויש מציאות".
פפנהיים מהווה בעצמו מטרה לפשקווילים ולגינויי שכניו הקנאים, אבל כבן למשפחת אצולה בתולדות אהרן ו"העדה", יש לו גישה לצמרת. לדבריו, "יש אברך מחסידות תולדות אברהם יצחק שמשרת בשח"ר (שירות חרדים, מסלול יוקרתי לאברכים במקצועות הטכנולוגיה בצה"ל). קורים דברים. סיפרתי את זה לרעבע שלי, והוא שאל 'מה, אתה חושב שגם האברכים שלנו יהיו שם?' אמרתי לו שיש תופעה כזאת. אמר לי 'זה לא צריך להגיע אלינו', ואני אמרתי לו שזה אולי תפקידו למנוע את זה, אבל זה התהליך. צריך להבין את זה, ולא לעצום עיניים. הוא מבין את זה לעומק. לפני חודש הנשיא פרס בא לבקר במכללה החרדית בירושלים, של עדינה בר שלום. בשורה הראשונה ישבו שלושה אברכים מתולדות אהרן, עם הירמולקה הלבנה".
מדברי פפנהיים עולה שהדיון ב"הקצנה בחברה החרדית" מחמיץ את העובדה שהחברה הזאת, כמו החברה הדתית-לאומית, עוברת תהליכים סותרים. ישראל נחשפת כעת למהפכת הצניעות הנמשכת שנים, כמו קווי ההפרדה, נשות הטליבאן, ההפרדה בסניפי קופת החולים בבית שמש, והימנעות חברות פרסום בירושלים מהדפסת תצלומי נשים. אבל הביטויים האלה הם אולי רק קצף על המים. יש רק כמה עשרות נשות "שאלים" ורק כמה מאות סיקריקים חמומי מוח. וגם אם נצרף אליהם אלפי חסידי גור - החסידות הגדולה, הידועה כאובססיבית בענייני מיניות, שעסקניה מטפחים זה שנים את קווי ההפרדה - עדיין מדובר במיעוט בציבור החרדי.
המיעוט הזה בוודאי נופל בגודלו מהקבוצה החרדית העצומה של נשים חרדיות העובדות במקצועות חופשיים ובהיי-טק (ובהן גם נשות גור), של אלפי סטודנטים וסטודנטיות במכללות האקדמיות החרדיות, וגברים המתנדבים למסלולים המיוחדים לחרדים בצה"ל ובשירות האזרחי. לקבוצה הזאת מצטרפים גם אלה המחוברים למחשבים, לסמארטפונים ולאינטרנט, לכל התכנים והטכנולוגיות שהרבנים ניהלו נגדם מלחמה אבודה מראש.
גם אם זה מיעוט בקרב החרדים, ברור שהוא גדול וסוחף הרבה יותר מהמיעוט המקצין שמגביה את החומות. המצוקה הכלכלית, היא לבדה מכתיבה את גידול הזרם הניאו-חרדי, העלול לפגום בערך החרדי העליון - ההתבדלות, "פך השמן הטהור".
הרפורמיזם הערכי מדיר שינה מעיני הרבנים, ובצדק מבחינתם. ככל שגדלה הפתיחות, גדלה גם הסגירות - זה הכלל. כך נולדה האורתודוקסיה לפני 200 שנה, כך נולדה כת הטליבאן בבית שמש, כך ייוולדו מן הסתם חידושים כמו "חשמל כשר", שמקורם בנטייה להחמרה הלכתית ללא מעצורים, אך גם בשיכרון כוחה של הנציגות הפוליטית החרדית, וגם, יש להודות, בבורותם של כמה נבחרי ציבור חילונים.
הנה תשובה קצת שונה לשאלה מה מניע את קווי המהדרין: הם לא נועדו להדיר נשים - הם נועדו להדיר חילונים, ליצור מרחב חרדי קדוש שאין בו מגע עם העולם החיצון המאיים. גם הפרברים החרדיים החדשים ביתר עילית ומודיעין עילית נועדו ליצור גטאות קדושים, לפעמים בעזרת "ועדות קבלה" חשאיות שיסננו חוזרים בתשובה ודתיים-לאומיים וסתם מזרחים; לכן גם מקפידים מנהלי הסמינרים הליטאיים לקבל רק תלמידות "כמותם", כולל הקפדה על "הברה אשכנזית", ולכן התפתחה בישראל, במשך עשור ויותר, מערכת תחבורה ציבורית נפרדת לחרדים, בחסות משרד התחבורה, אגד, דן ובג"ץ. אין ספק שהרעיון הרדיקלי שיצא השבוע מלשכת ראש הממשלה - לחלק את בית שמש לפי מגזרים קוסם בעיקר לנוטרי החומות בין החרדים.
אבל לדברי פפנהיים, התנאי ההכרחי להצלחת יוזמות ההשתלבות של החרדים - בתעסוקה, בלימודים או בשירות צבאי - הוא טיפוח מסגרות ייחודיות לחרדים, שבהן תישמר ההפרדה בין המינים. "אין דרך אחרת", הוא אומר. *
תוקן על ידי יוסף90 ב- 02/01/2012 21:04:44
