אז מי שלא יודע יש לי חברה טובה שהתארסה ואני כל היום עסוקה רק בלעזור לה.. ומתי שלא עלו לי המון מחשבות
אז נכון שזנחתי אותכם להרבה זמן :)
אבל אשמח אם תגיבו על הגיגי.. :)
הרבה תקוות יש באוויר, הן נתלות בשמלה, בזר, בפרחים, המבטיחים להם עתיד בהיר, הן חודרות
גם לעיניו, לעינך מעניקות להם ניצוץ מיוחד מרוגש אך בוטח, כ"כ בטוח, בדרכך החדשה בחלומות
שיתגשמו את מתרגשת לא מביטה לאחור ושועטת הלאה, למדידה הבאה, לעוד קניה ורגע... מה עם
עקבים לשמלה המנומרת? ללכת על קלאסי או חדשני? לבחור בסחלבים או בליליות? ואת בוחרת..
אני מסתכלת עליך ומתפלא האם זו את? לאן נעלמו הלבטים, החששות, הפחד מהעתיד, מלהגשים
את עצמך, אני הרי מכירה אותך יותר מכולם.. על הספה שלי את בוכה, ובהתרגשות ושמחה אני
הטלפון הראשון, עשינו יחד את אותם שטויות ויחד גדלנו וכל אחת בחרה את שבילה, לעולם לא
הפתעת אותי, הכרתי אותך וכל צעד היה צפוי, אבל עכשיו לפתע נהיית אישה, לא מפחדת יותר,
בטוחה לא דואגת מהמשפחה, הלימודים והעבודה. נפתחת, נהיית שמחה וזה לא רק החיוך והצחוק
המתגלגל, זה משהו עמוק בתוכך שהואר, שהוצף שמחה והוא נשפך החוצה ומתפשט על כל
הסובבים אותך.
"אני לא אוהבת אותו" אמרת " אני מעריכה מאוד אבל זה לא אהבה, היא תבוא בעז"ה אחרי
החתונה" ושוב בכזאת ביטחה, אז יאמרו היא בעננים, ותנו לה עוד שנה ותראו מה איתה, אבל אני
מרגישה שמשהו בך הושלם מין חידה נפתרה ופתחה מעין של שמחה וברכה.
וזה גם משפיע עלי "החברה הבלתי מושפעת", זאת שתמיד הולכת בדרכה שלה, בדיוק בתקופה של
בלבול ונותן לי שוב הבחנה חדשה, פרספקטיבה חדשה נכנסת לחיי, הלימודים, המקצוע והפחד
להיכשל , להיות מס' 2 כולם מתגמדים, ואני נזכרת בילדה קטנה אחת שרצתה לפחות 12 ילדים ,
בית חמים עם ריחות של אפיה ובעל ששמח וגאה ללמוד תורה, הילדה הזאת הלכה לאיבוד ואיתה
גם השמחה, אני רואה כמה את מלאה בברכה, וכ"כ רוצה גם, לבנות בית, פתאום דחוף לי משפחה
וזה לא כי אוי ואבוי אין לי חברה, זה כי פתאום ראיתי שם משהו חדש, ראיתי אותך שונה ושלמה
כמו שמעולם לא היית, ואני שעסוקה כ"כ עסוקה בלימודים "בלהגשים את עצמי" ורואה בנישואים מין
מטלה שכן מה לעשות אצטרך לעשות באיזה שלב, רק לפני זה אני צריכה להספיק עוד את.. ואת..
קיבלתי תבונה חדשה דווקא מהפשטות והביטחון שלך, ושתגיע ההצעה הבאה אני לא יאמר חכו
עוד שנה אולי, ואולי שאני יהיה פחות עסוקה, כי כנראה אמא שלי שוב צדקה שאמרה שהחידה
הגדולה תיפתר עם החתונה, ושמה לעשות אבל לפני הנשואין זה לא חיים..
