| נשלח ב-15/1/2012 02:59 |
|
| |
הצעה גאונית בפשטותה לפתרון בעיית הפירוד
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8359&CategoryID=1597 פשוט לשבת ולדבר אי-אפשר להבין את השאננות של ראשי הציבור לנוכח ההידרדרות החמורה. מדוע אינם מתעשתים ואינם משקיעים את כל כוחם ומרצם במאמץ להביא שלום בתוכנו פנימה?! מדוע רוב העם מניח לקיצונים לטלטל את כולנו מוויכוח לסערה ומעימות להתנגשות? איפה שוחרי השלום ואוהבי האדם, שמוכנים לנסוע לעזה ולקהיר, אבל נרתעים מקפיצה קטנה לירושלים ולבני-ברק?! שוחרי השלום, המבקשים להבטיח לילדיהם חיי שלווה ושקט, שוכחים שהאסונות הגדולים ביותר פקדו אותנו דווקא בגלל התפוררות פנימית. לולא שנאת-החינם ופירוד הלבבות בימי הבית השני, היינו עומדים אפילו מול האימפריה הרומאית. החורבן בא משום שאנחנו במו-ידינו פוררנו את עצמנו והחלשנו את כוחנו. חייבת לקום תנועת שלום גדולה, שבה יהיו שותפים כל שוחרי השלום האמיתיים, כדי לעשות קודם-כול שלום בבית. זאת יהיה אפשר להשיג גם בלי לחץ של הקוורטט, בלי להרוס מאחזים ובלי להקפיא שום בנייה. צריך רק לשבת ולדבר.
הזמרים אברהם פריד ורמי קליינשטיין מוכיחים שאפשר להתאחד (צילום: מנדי הכטמן) אם הייתם נציגי החרדים בתנועת השלום הגדולה, מה היו הצעותיכם כדי להביא לאחדות בעם, והאם אחת מהן היתה שכל זמר חרדי יתאחד עם זמר חילוני?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 04:31 |
|
| |
מיימוני <וכי תרצה שילדינו ילמדו להבין מה הקסם בחילול שבת או בסרטים לא צנועים? וכי מישהו ירצה בכך? אנו זקוקים לגטו לפחות בדברים אלו. עבור הילדים ועבור חלק הילד שבתוכנו> איני שילדינו ילמדו להבין מה הקסם בחילול שבת או בסרטים לא צנועים, אך גם איני רוצה שילדים ילמדו את כל מה שמלמדים אותם עלינו ועליהם. איני יודע מה מלמדים "שם", אך אני בטוח שלמציע לשבת ולדבר "אתם", אין כבוד לעצמו או לארגון שאותו הו מייצג. רק אדם שאינו מבין שדוגמה אישית משפיעה יותר מעשרות אלפי ישיבות, דיבורים ומאמרים, יכול להציע הצעה כשלו. <התובנות שנלמדות מן התורה הן להכיר את עצמנו ואת המערך הנפשי של האדם. עלי לפרט ואין בידי זמן. והדברים ראויים לאשכול בפני עצמו> הבעיה היא שאנו לומדים אותן מעצמנו ולא על עצמנו.
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 10:47 |
|
| |
נישטאיך
הערת על מה שלא רוצים לדעת והוספת לרשימתי החלקית. נכון מאד. גם וגם וגם. לא יודעים ולא רוצים לדעת ומתחנכים לא לדעת.
וכי תרצה שילדינו ילמדו להבין מה הקסם בחילול שבת או בסרטים לא צנועים? וכי מישהו ירצה בכך? אנו זקוקים לגטו לפחות בדברים אלו. עבור הילדים ועבור חלק הילד שבתוכנו.
התובנות שנלמדות מן התורה הן להכיר את עצמנו ואת המערך הנפשי של האדם. עלי לפרט ואין בידי זמן. והדברים ראויים לאשכול בפני עצמו.
סוף דברי היה מעין מדרש וכיון שהמסר ברור המדרש שלי מיותר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 10:46 |
|
| |
עוד על בעיות הפירוד
סנהדרין דף צט:
תמנע בת מלכים הואי, דכתיב +בראשית ל"ו+ אלוף לוטן אלוף תמנע. וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא - דלא איבעי להו לרחקה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 10:22 |
|
| |
מיימוני <מי שחי באיזור חרדי, איך יכיר את מה שהחילונים עושים, והרי גם לא ירצה בכך> הבעיה אינה שאינם יודעים איך החילוני חי, אלא שאינם יודעים למה החילוני חי. <אמנם לימוד תורה מעניק לאדם תובנות רבות> מהן תובנות אלו? <תופעה כשל החילונות היא חדשה בתולדותינו. והרי אנו שוכנים בגטו> תופעה כמו החילונות אינה חדשה, והיא היתה בכל הזמנים, הבעיה היא הנהגת מדינת ישראל ומנהיגיההדתיים הפוסחים על שני הסעיפים ואינם רוצים לנקוט עמדה. לא הבנתי את דבריך שבסוף הודעתך, ולכן איני יכול להגיב עליהם.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/01/2012 10:33:38
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 07:44 |
|
| |
ושם האחר
יפו דברי מ80 גם אם הקשר לאשכול לא ברור. ובכלל בפורום יש סנקציה קשה מאד: אינך חפץ בדברי פלוני, דלג עליו! אפילו אל תזכה אותו בדברי הביקורת שלך!
*** מ80
אשמח על הבהרה כיצד הפתרון שלך, שיפה תמיד, יפה גם כאן. האם כוונתך שעלינו לתת את דעתנו על כך שהם אחינו והם באחריותו כפי שרבי מנשה מאיליא העדיף את התינוק על פני תפילה בבית הכנסת, וכך ראוי?
(כמדומה שיש סיפורים דומים על עוד גדולי ישראל, החל מר' ישראל מסלנט, אבל לך תדע מה המקורי).
*** נישטאיך
מי שחי באיזור חרדי, איך יכיר את מה שהחילונים עושים, והרי גם לא ירצה בכך.
אמנם לימוד תורה מעניק לאדם תובנות רבות, אבל תופעה כשל החילונות היא חדשה בתולדותינו. והרי אנו שוכנים בגטו.
אם יש לנו טעות, הריהי שאנו סבורים שאנו יכולים להרחיב את גבולות הגטו שבחרנו לנו על פני הארץ כולה.
גם עם ישראל ישבו תחילה בגושן. ואם ארשה לעצמי לדרוש (ללא ביסוס הכרחי בכתוב), כשנפוצו משם על פני כל מצרים, אז אפשר שהתחיל השיעבוד. (זו רק דרשה. וכי בני ישראל כפו אוטובוסים נפרדים שם? אבל נכון הוא שבשעה שבא אדם למקום חדש, בלבוש שונה, במבטא שונה, בהנהגות שונות, הוא אינו מעורר חיבה. יהודי גרמניה לא קיבלו בסבר פנים יפות, לפי המסופר, את אחיהם ממזרח אירופה שנראו להם משונים). הזר ידו על התחתונה, וזה לא קשור לתורה, למצוות, ליהדות. זה חלק מאמנות הסוציולוגיה של רבנו געציל (פרטים במושב הזקנים שלו).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 05:24 |
|
| |
איש ציפור <הוא דיבר על שלב הרבה יותר פשוט לשבת,לדבר ולהכיר זה את זה, לפחות לדעת עם מי אתה מתווכח ועל מה, במקום המצב הנוכחי בו חלקים גדולים מהשנאה והניכור נבנים על בסיס בורות דעות קדומות, ו/או פרשנות לא מדויקת (ובודאי שלא כזו שנוצרת תוך שימוש בעין טובה..) של העמדה הנגדית> אדם שצריך להפגש עם הצד ה"שני" בבעיה שלפנינו, כדי לדעת עם מי הוא מתווכח ועל מה, לא ידע זאת לעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 21:33 |
|
| |
ושםהאחר, הסיפור הוא סיפור מקורי. הליטאים של פעם היו חסידים במדותיהם, ואפילו הגר"א נקרא ע"י דורו הגאון רבי אליהו החסיד. אפשר לקיים דברי חכמים כמו חמור, ככה מקיימים אלה שמידותיהם מקולקלות. ואפשר לקיים כמו אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 21:26 |
|
| |
מ80 אתה מקלקל לי את כל ההנאה מהפורום אני בורח מהמילים ללא תוכן שהם מנת חלקי כל היום ובא לכאן לקרא דברים עם משמעות ולא מילים פורחות באויר לא די לך שאתה לוקח סיפור במקורו חסידי מלביש אותו על ליטאי בלי להבין מה הקשר בין האשכול והנדון בו לסיפור שלך בסוף אתה מפריח מילים ישר מפי מגידים ילדותיים שלא חייבים להיות הגיונים. בשביל להבין את מאמרי חז"ל צריכים להבין אותם אוילות כזו גם המלמד שלי לא אמר יוצא מזה שלא צריכים לקיים את דברי חזל והלכותיהם כי לא אוחזים במידותיהם מאיפה אתה יודע מה היו מידותיהם של האמוראים של כל האמוראים המלמד שלך בחיידר סיפר לך ומאיפה הוא ידע?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 21:18 |
|
| |
מתוך כלל חכמי ישראל שדבריהם מצוטטים במקורות, בד"כ לכל אדם יש חכמים הקרובים יותר ללבו. לפיכך, ילמד את מידותיהם, כפי שנאמרו במסכת אבות, וישתדל לדבוק בדרכיהם. אזי יגלה בהדרגה שדבריהם נעשים הרבה יותר קרובים ומובנים לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 19:44 |
|
| |
כדי להבין את דברי חז"ל, צריך להשתדל לאחוז במידותיהם.
אולי תסביר את דבריך. הלכה למעשה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 18:07 |
|
| |
מעשה ברבי מנשה מאילייא אשר ילדת כלתו (אשת בנו) היתה חולה בעשרת ימי תשובה, וביום הכיפורים הורה לכלתו להישאר בבית ולטפל בבתה. הלכה כלתו בערב יום הכפורים להתפלל בבית הכנסת, שלא כרצון חמיה, והותירה את המשרתת לטפל בילדה. כשהכין את עצמו הרב לתפילה, שמע את הילדה בוכה, והבין כי כלתו עזבה אותה עם המשרתת. מיד הסיר מעליו את טליתו ואת הקיטל, והתיישב ליד הילדה ונתן לה את הרפואות שהכינו לה. ושלח להגיד לכלתו, שאם לא תבוא הביתה יישאר הוא בבית, כי להשגיח על חולה שיבריא, הוא גדול מעבודת היום.
כדי להבין את דברי חז"ל, צריך להשתדל לאחוז במידותיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 15:13 |
|
| |
ר' מיכי
זו באמת בעיה רצינית איך להתיחס למאמרי חז"ל. הרי רש"י לא אמר את זה מדעתו. כשם שאמר מהחז"ל-גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה, לא ראיתי או שמעתי על אחד משומרי אמוני כי יבטל תפילה בגלל אורחים. מה שאנחנו לומדים מכך, שמאמרי חז"ל טובים רק אם הם הולכים יחד אם האג'נדה שאנו קבענו לאותו יום. במקרה הספציפי הקהל שהשתתף באותה אסיפה, אמורים לקבל את דברי חזל בלי הרהו וערור. ובעיקר הסטייפלר. פרוש המאמר כפשוטו היה במקומו, העובדה שהוא זכה לקריאת תרעומת מהנ"ל,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 14:35 |
|
| |
מיכי <נישט, למה אתה מניח שאין מקום לויתורים?> היכן ראית במה שכתבתי שאני חושב שאין מקום לויתורים, כתבתי שאין שום סיכוי לוויתור כל שהוא מהצד החרדי, כשכוונתי היתה לאותם הדברים שבהם החרדי מכתיב לחילוני את הדרך בה יחיה.
גם משעה שהחילונים ינקטו במדיניות של לא להתפשר, לא נראה ויתורים, אלא פחות דרישות וסחיטות.
ההתפתחויות בשאלות הגיוס לנח"ל חרדי או מכללות לחרדים וכדו', לא היו תוצאה של דיונים או וויתורים מאורגנים אלא של התפתחות טבעית. מהבחינה ההלכתית אפשר לשנות ולוותר, וגם עשו זאת בשעת צורך, הבעיה היא שההרגשה בימנו היא שאין צורך לשנות ולוותר, וכשצו השעה הוא להשתולל, לדרוש ולסחוט, אין מקום לדיבורים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/01/2012 14:59:26
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 14:26 |
|
| |
ירוחם, הוא אשר אמרתי: הקושיא (על רש"י) עדיפה על התירוץ. כשאתה מוצא מדרש פליאה - אין זה סביר להסיק ממנו מסקנות מעשיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 11:25 |
|
| |
הרב מיכי וקסת בלי מעינה של תורה ועם מעינה של תורה. איך אתה מסביר את הרש"י הזה אחרת?
רש"י בראשית פרק לב
כג) ואת אחד עשר ילדיו - ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם:
דינו אולי ניתן ללמוד מהדתיים לאומיים שיושבים באופן יחסי הרבה לדבר, וגם מוכנים לוותר ולהתפשר
זנ טעות השגורה בפי החרדים והמחבתים- הד"לים לא מתפשרים על דעותיהם, אלו דעותיהם וכך הם מבינים את דת ישראל, אין כל פשרות וויתורים יש, יש כאן הליכה בדרך התורה כפי שהם מבינים את דרך התורה.
הרב מימוני. הימים היו ימים שחורים, דגל עוד לא פרשה מהאגודה, אנשי פא"י היו שנואים על ראשי הליטאים, ובראשם הסטייפלר נותן הקול, הקולני. דרשו לא לשתף איתם פעולה ולהסתלק מהברית שהיתה בין המפלגות המעשה שהיה היה בבית הכנסת של צא"י. בבני ברק .
|
|
|
|
|