מלחמת הזאליס: סיין בי"ד שארפע בריוו קעגן משה פראדל
די זאליס האבן זיך דעם שבת ארום געדרייט צופליקט און צוהאקט, זיי קענען זיך נאך נישט צוזאם נעמען פון וואס דער בעלזער רבי האט געטאן, און נישטאמאהל זיי אנגעקאלט מודיע זיין אז עפעס טוט זיך, און דא איז געקומען משה פראדל און אריין געריקט פאר די זאליס, און געמאלדן אין דער איד איבער די מחילה בעטן, אלעס ווייל משה וויל זיין גוט מיט בעלזא צוליב אביסל אייז קרים... ווייל ער וויל אז קליינס אייז קרים זאל ארדוויטייזען אין דער איד, און צוליב אביסל אייז קרים האט ער אלע זאליס מיטן גאנצן סיין בי"ד אין דער ערד.
די זאליס האבן אנגעהויבען א ביטערע מלחמה קעגן דער איד און משה פראדל, אין לאנדאן האט שלום ציק אוועק געווארפען אלע איד'ן, און עס נישט געלאזט פארקויפען אין קעזענאוו ביהמ"ד, אין אוהל רחל - ירושלים האט דער יפוער חיים הערש געהייסען בארמיקא זאל קאלן דער מפיץ פון דער איד אז ער זאל נישט ברענגען דער איד, דער מפיץ האט עס יא געברענגט נאכדעם וואס משה פראדל האט אים געזאגט אז ער זאל עס יא טראגען און אנפייפען דעם יפוער, איז געגאנגען בארמיקא אין יצחק ווייס און צופליקט אלע אידן און עס נישט געלאזט פארקויפען.
משה האט עקלערט מלחמה! פרייטאג אינדערפרי האט ער געהייסען ר' זלמן לייב ארום קאלן אלע גבאים פון די בתי מדרשים אין ווילי, אז מען זאל אראפ נעמען אלע צעטלען וואס הענגען קעגן בעלזא.
זענען געגאנגען די זאליס און שנעל ארום געגאנגען נעמען חתימות פון די באוויסטע פאשקאווילען שרייבערס די סיין בי"ד קעגן דער איד און משה פראדל, זיי האבן אפגעשריבען א בריוו צו דער איד, ווי זיי רייסן שארף אראפ דער איד פארן דעקן בעלזא, און ווארענען בכל חומר אז מען זאל זיך נישט מקרב זיין צו בעלזא, ווייל בעלזא איז טמא אין זיי זענען כופרים, עס האבן אונטער געשריבן ר' שלמה לייב וויינבערגער, ר' זלמן לייב פילאפף, ר' משה מנחם טירנווער, ר' חיים דוד כ"ץ, ר' חיים הערשעלע פון ירושלים, ר' משה וואלף זארגער.
משה גבאי איז געוואור געווארען דערפון פרייטאג נאכמיטאג, ער איז אריבער געלאפען צום הויפט פאשקאווילען שרייבער ר' ישראל חיים מנשה און אים געווארענט מיטן הארבסטן אז ער זאל נישט אונטער שרייבען, ר' מנשה האט געכאפט די קדחת און ער האט נישט אונטער געשריבען, ליצים זאגן אז ר' מנשה האט מען געניצט צו דעליווערן דעם בריוו צו דער איד, ווייל ער איז עקספיריענס אין פאסט דעליווערי...
די זאליס זענען פארן זמן ארום געלאפען און אויפגעהאנגען די בריוו פונעם סיין בי"ד, אין ראדני איז שמשון יעקב מיט יודעלע וויינשטאק ארום געלאפען אראפ געריסען און צופליקט די בריוו פונעם סיין בי"ד, די זאליס זענען געווען גרייט דעראויף אין מיטן קבלת שבת האבן זיין ארום געלייגט קאפיס פונעם בריוו, פראדלס חברה זענען געלאפען און עס צוזאם נעמען, און צופליקט די בריוון.
שמשון יעקב האט געפערליך געברימט שבת, ער און משה פראדל האבן געשווארען נקמה בעיקר אין חיים הערש פון ירושלים פאר די חוצפה פון שרייבן בריש גלי א בריוו קעגן משה, איצט ביי שלש סעודות האט שמשון געשריגען דער בריוו האט געמאכט יעקב בער פאר רבי, דער פעפער אנגעפרעסענער חיים הערש וועט גארנישט באקומען, ער וועט קענען גיין קיין ביסטריץ, האט ער געשריגען.
בהמשך למה שנכתב כאן בשבוע שעבר על "סאטמאר החדשה" הרי שלאחר שהסתבר לי כי גם העיתון "דער איד" פרסם את אותו "שלום" מפוקפק עם ה"חסידות המתונה" שבחוריה "לומדים" ציונות אצל עיתונאי הארץ ושליח ה"מוסד", הרי שיש לי להזכיר כאן משפט מעניין שהרבי הקדוש מסאטמאר אמר בימים שלחם בעוז נגד הציונות ברחוב החרדי. את המשפט הלה שמעתי בשנת אלפיים מחסיד יקר של סאטמאר בלונדון - ר משה מרקוביץ, משכונת "הנדון". הרה"ר מרקוביץ ציטט באוזני בשמו של ה"ויואל משה" כי האחרון נאנח פעם והפטיר כי הוא מקווה כי "עד בוא משיח צדקנו יוותרו עשרה שלא נשקו לבעל הציוני". לכאורה יש לשאול כאן "קשיא". הכיצד יתכן שהרבי מסאטמאר התפלל ש"יוותרו עשרה" בזמן שהוא עצמו ביצר את חומת חסידותו והרחיבה גם לחוגי ה"עדה החרדית" ועוד חוגים אנטי ציוניים וחתם בחותמו הקדוש את צוואת ה"יואל משה" ואח"כ הוסיף את מנעול "על הגאולה ועל התמורה"? אך מסתבר שברוח קדשו צפה הרבי מסאטמאר שעד בוא משיח צדקנו גם בחסידות סאטמאר - על מנעוליה, בריחיה ומפתחותיה, יתגלו בקיעים גדולים משום יצר העבודה הזרה הציוני שבימינו החליף בעם ישראל את הבעל, האשרה, "בעל פעור", השבתאות וההסכלה גם יחד. ואשר יגור הרבי בא. שוב אני חוזר - עפ"י מה שלימד אותנו האדמו"ר מסאטמאר, שכאשר רוצים לבחון מהלך בוחנים אותו אם בא מהקדושה או מהטומאה ולא משנה מהי צורתו העכשווית. אם מהטומאה בא המהלך לא רק שכוונתו זדון אלא גם יפיל לבסוף רבים וטובים בפח וכל הצלחתו החיצונית היא רגעית וחולפת והסבריו ה"קדושים" הם לזות שפתיים. השלום עם "בעלזא החדשה" לא בא משום שאותה "בעלזא החדשה" חזרה בה (או לפחות חוגים ראשיים מתוכה) ממחטיאיה הציונים בעבר, אלא דווקא "שלום" זה הגיע בימים ש"בעלזא החדשה" שקועה כל כולה בבוץ המצחין של הציונות ועובדת את העבודה הזרה בכל כוחה ומירצה, אף יותר מהציונים עצמם. אם כך הדבר לא רק שההתחברות עם ה"מלאכים" הללו היא מן הטומאה אלא שהמתחברים אליהם והרוצים ב"שלום" עם שליחי ה"מוסד" והמשטרה הציוניים חפצים אף הם בעצמם לינוק מהטומאה ולקבל "לגיטימציה" תוך כדי הימצאותם ב"קונצנזוס הלאומני" הציוני. הקלישאות על "שלום בין יראי ה" ו"איחוד היהדות החרדית" הן שקריות ותרתי דסתרי לגדולי ישראל בכל הזמנים.
הרמב"ם דיבר על מגורים נפרדים מ "אויבי השם". הגר"א ווסרמן ציטט את הרמב"ם בנושא. הפרושים לחמו בצדוקים ובמלכי החשמונאים בכוח הזרוע במשך יותר מ-25 שנה! ה"חפץ חיים" דיבר על יציאה ב"כוח פיסי" נגד ה"ייבסקציה" היהודית בבריה"מ הקומוניסטית. עולי בבל החרימו את "עם הארץ" בבניין בית שני. "מקדש חוניו" במצרים הוחרם ע"י כוהני הצדק בי"ם. הגאון מבריסק ואחרים בתקופתו קראו להיבדל מה"מזרחי". ה"חתם סופר" ייסד קהילות נפרדות. הגר"א ווסרמן קרא להחרמת פא"י בשל נטיותיה הסוציאליסטיות. הקראים, הבייתוסים והאיסיים הוחרמו ע"י הפרושים. האדמו"רים ממונקאטש, ליובאוויטש, בעלזא, סאטמאר ובית בריסק קראו להיבדל מאגו"י, וה"עדה החרדית" התפלגה מאגו"י. אלה רק מעט מהדוגמאות ההיסטוריות שגדולי היהדות קראו לקרוע ב"בשר החי" בעם ישראל כדי להותיר את היהדות שלמה. והנה באים עסקנים וסוחרים דמגוגים ומסיתים רבנים ללכת בדרך ההפוכה לנצח ישראל - עם אלה שבחרו ברע ובמוות. על מה צריך "שלום" ו"ידידות" עם פורצי גדר אלה? על כך שאותו "שלום" ימנע בחסידות סאטמאר (על כל אגפיה) וב"עדה החרדית" מרבנים יראי שמים להמשיך לצאת חוצץ נגד "בעלזא החדשה" ושותפיהם הציונים. כלומר, ב"סאטמאר החדשה" ישנם סוחרים המעוניינים לסחור עם הצדוקים ה"חרדים" בשקט וללא הטרדות גם אם המסחר כולל מכירת ערכי היהדות! הייתי מצפה מגורמים רדיקליים בסאטמאר - וילהמסבורג (ואולי גם איי יהדות שפויים שנותרו במונרו) - ובמיוחד מחוגי "נטרונא", להרים קולם ובכיים נגד ה"סולחה" הזו המלווה בתמונות גם בעיתון "דער איד". ועכשיו אספר לכם בדיוק מי זכה מכל ה"שלום" הזה ומה הייתה המטרה האמיתית של ה"שלום" הזה.
מאז ש"בעלזא החדשה" יצאה לדרכה החדשה - עוד בראשית שנות ה 80, החלו עסקניה ולבלריה במשחקי חתחתים פוליטיים עד כדי כך שאף גוף, שה"בעלזאים החדשים" חברו אליו, הפסיק בשלב מסוים להאמין בהם.
לאחר ש"בעלזא החדשה" ניתקה את עצמה מהעולם של שלומי אמוני ישראל היא חברה (בשנות ה-80) לאגו"י אך עד מהרה גם שם לא אהבו יותר מדי את "עצמאותה " שלא הייתה אלא עוד דרך של אי נאמנות לשותפים החדשים. בשנת 1988 הראו ה"בעלזאים החדשים" כי "שבירת מערכות" ו"זיגזגים" היא דרכם הבלעדית לקבל נציג בכנסת המינים ולכן חברו - כ"חסידים", ל"דגל התורה" הליטאית ( שם קיבלו מקום שלישי). אך גם שם לא נחו זמן רב וב-1992, עת קמה שוב "יהדות התורה" (אגו"י ודגה"ת) ולהם (ל"בעלזא החדשה") לא נתנו מקום ברשימה (אגו"י טענו שה"בעלזאים החדשים" שייכים לדגה"ת והאחרונים טענו ההיפך) הוכיחו ה"בעלזאים החדשים" כי לכלנתריזם אין גבול. כ"חסידים" אשכנזים "טהורים" (המילה הגזענית "פרענק" יושבת להם בפה כשיניים) הם הצביעו ל... ש"ס! לאחר בחירות 1992 החל המאוץ ה"בעלזאי החדש" לצבור תעופה. הם רצו בכל מחיר ח"כ לאחר בחירות 1996 ולא בחלו בשום גועל נפש פוליטי כדי לממש את הזייתם. הם רצו להוכיח לאגו"י ולדגה"ת כי בתעלוליהם הם יכולים לקבל מקום "ריאלי" באשר יפנו וקיוו ש"יהדות התורה" תבין את הרמז. הם אירחו את כל פושעי ישראל בארמונם כמו נתניהו (אז "כוכב עולה") מהליכוד, בנימין בן אליעזר מה"עבודה" ועוד פוקרים חולניים אחרים. מנגד הם נצמדו ל"מפלגת העבודה" של יצחק רבין ושמעון פרס, בימים שזו והשמאל שלטו במדינה הציונית. לצד זאת הם תמכו ב"הסכמי אוסלו" של השמאל ועודדו את ש"ס לתמוך אף היא בשמאל ולהילחם נגד הרב ש"ך, שרק ב-1988 היה בן בריתם של ה"בעלזאים החדשים". ככל שקרבו בחירות 1996 כך גדלו התעלולים הפוליטיים - לוליאניים של הללו. מחד גיסא הם לחמו לקבל "מקום ריאלי" באגו"י דרך מי שעמד לרשת את אביו כיו"ר הרשימה - מאיר פרוש, שהיה אז עדיין סגן ראש עיריית י"ם. מנגד - כדי להבהיר לאגו"י כי "הכל פתוח", הם פנו לאריה דרעי - אז יו"ר ש"ס, במטרה להשתבץ ברשימת ש"ס, אך הוא דחה אותם בנימוס בנימוק ואח"כ הפטיר לסביבתו הקרובה כי "אחרי הבחירות הם יברחו עם המנדט למפלגת העבודה". קשה לומר שדרעי לא דייק. במקביל לניסיונות החוזרים ונשנים- של ה"בעלזאים החדשים", לקבל מנדט במפלגות החרדיות היו הללו עסוקים גם בניסיון לשריין מנדט אצל החילוניים. מפעם לפעם שוב עלה - ב"מחנה החרדי" (ביטאון בעלזא) הרעיון כי "לא צריך עוד מפלגות חרדיות, אפשר להשתלב בחילוניות - כמו בארה"ב למשל". כך ניסו ב"בעלזא החדשה" להכין את הקרקע לתירוץ, כאשר תיפול לידם האפשרות שיקבלו מנדט במפלגה חילונית. ב"מפלגת העבודה" טיפחו את הבעלזאים. כך למשל אברהם בריסק מבעלזא היה חבר מרכז "מפלגת העבודה" ומקורבו של שר הבינוי והשיכון דאז - בנימין בן אליעזר. אך בעיקר "בעלזא החדשה" נצמדה לשר הבריאות דאז - דר אפרים סנה, שהיה האיש האחראי על נושא הדת ב"מפלגת העבודה" האנטי דתית. הסיבה להיצמדות: הם קיוו כי הלה ישבץ נציג של בעלזא ברשימה לבחירות 1996 או לפחות יתייחס לכך בחיוב קולני ואז ירוצו ה"בעלזאים החדשים" עם ה"בשורה" לאגו"י ויאיימו לערוק בפעם המי יודע כמה. אך למרות שב"מפלגת העבודה" אהבו את ה"פודלים" הבעלזאים ואפילו עיתון "הארץ" הפוקר כתב עליהם בגאווה כי אלה ה"חב"דניקים של פרס", הרי שבמפלגה החילונית הזו היו גם חישובים אחרים: א. הם לא האמינו (ובצדק) כי הבעלזאים ימשיכו איתם לאורך הדרך ולאורך הזמן. ב. הם פחדו מדימוי "חרדי" מדי אם יתנו להם מנדט. ג. בתוך מפלגתם היתה תחרות מי יהיה ה"קויזלינג" הדתי וכך של"בעלזא החדשה" לא היה סיכוי להתחרות במנחם הכהן הפרו - רפורמי, שהוכיח את עצמו לשמאל הציוני, לא היה להם סיכוי להתמודד עם אנשי "מימד" ה"דתיים - לייט" ובראשם מלכיור (שגם זכה לבסוף ב"משבצת הדתית" המיוחלת, הבעלזאים לא יכלו מול הרב יצחק ברדע מר"ג - אמן "גיורי" סרק ואפילו מול הרב אפרים זלמנוביץ ממזכרת בתיה הם היו בטלים בשישים. כמובן שכל הללו יחדיו התחברו נגד הבעלזאים. אך ב"בעלזא החדשה" לא התייאשו וניסו עוד מיני כלנתריזם כמו למשל העברת מסר לשר החוץ לשעבר דאז - ח"כ דוד לוי (שהקים את "גשר העצמאית") לשבצם במקום ריאלי אך דוד לוי דחה את הצעתם בשתי ידיו כי ידע שיצטרף לליכוד והרי כל הקמת "גשר" דמתה למשחק ה"כיסאות המוזיקליים" של "בעלזא החדשה". והיה גם הניסיון להציע לרב עזרן המנוח (שפרש אז מש"ס) לתת להם מקום שני ברשימתו ("תלם אמונה") אך ביקשוהו להיות נאמן לאדמו"רם. הרב עזרן - שומע לקחו של הרב שך, דחה את העניין ומה עוד שהרב יחזקאל אסחייק זכר את ה"ברית" של "בעלזא החדשה" מימי "דגל התורה" בשנת 1988 והבין היטב את מה שהבינו לפניו אריה דרעי ואפרים סנה. אך כנראה שהתרוצצויות העכברים של "בעלזא החדשה" הועילו כי אגו"י הסכימה לבסוף לתת להם את המקום השישי (והלא ריאלי...) ברשימת "יהדות התורה". אחד מעסקני אגו"י עוד התבדח אז כי "אגו"י הם יותר צדיקים מר לוי יצחק מבארדיצב אם הם נתנו לאייכלר מקום על חשבונם, לאחר כל מה שכתב כנגדם במשך כעשור וחצי". אך גם אח"כ לא נרגעו הרוחות משום שה"בעלזאים החדשים" לא היו נאמנים ל"יהדות התורה" ככלל במשך עשור נוסף, ולא היו נאמנים לחלק ממנה (אגו"י או דגה"ת) עד שב-2006 הם מצאו עצמם שוב מחוץ לרשימה בכלל. אם כך יבינו ה"חכמים" שערכו את ה"ברית" וה"סולחה" עם "בעלזא החדשה" כי האחרונים לא ערכו "סולחה" זו כדי לתת ל"סאטמאר החדשה" פירורי שררה ציונים אלא כדי לנצלם למצב עתידי - דווקא ב"שנת בחירות" זו, לסחוט מ"יהדות התורה" ח"כ ללא רוטציה ותפקיד ביצועי שהרי אחרת "מלאכי בעלזא החדשה" יפנו בצר להם ל"סאטמאר החדשה" ויערכו את ה"מפץ הפוליטי החרדי". "איום" כזה כבר התרחש סמוך לבחירות 1996 כאשר הבעלזאים חיפשו "משבצת" של ח"כ ו"יהדות התורה" עדיין היתה אדישה כלפיהם. אז התבטאו ראשי החסידות והחמיאו לסאטמאר ש"עושים ופועלים למען האדרת התורה בארה"ב". הרמז כוון ל"יהדות התורה", כדי לרמוז להם כי "אופציית סאטמאר" עומדת על הפרק ועל אף הקרע אפשר לממשה. בימים ההם האדמו"ר בסאטמאר היה ה"ברך משה" והוא כלל לא התייחס לבעלזאים וכך העניין ירד מהפרק ומומש רק בימים אלה. כוונת ה"בעלזאים החדשים" היא גם לקלקל את שורות ה"סאטמארים החדשים" ולהכניסם לפוליטיקה הציונית תוך ניצולם לטובת "בעלזא החדשה" במאבק הפנימי ב"יהדות התורה" ובמיוחד נגד חסידות ויזניץ ועל חשבונה. לא מכבר מונה ח"כ מנחם מוזס מויזניץ ל"סגן שר החינוך" הציוני וב"בעלזא החדשה" היו תקוות שווא שהברברן והקשקשן הציוני - אייכלר, יהיה בתפקיד אך המציאות טפחה על פניהם. גם אח"כ עלו טענות בעלזאיות נגד מוזס על שלא העניק להם "כופתאות" במשרדו. מוזס מסומן אצל ה"בעלזאים החדשים" כבוגד שערק משורותיהם לויזניץ ושיש לשלחו הביתה. מקורות מהימנים הדליפו כי אייכלר הוא זה - בקשריו הטובים עם התשקורת הפוקרת, שזימן את העיתונאים החילונים ללחוץ על ה. מוזס (ביתו הכופרת של מוזס) לפתוח את פיה נגד היהדות וכך לפגוע בעקיפין באביה והם מאמינים כי כך יסולק הלה מרשימת אגו"י הבאה. כמו כן ל"בעלזא החדשה" מאבק ישן להדיר את ויזניץ מהיותה החסידות מספר 2 באגו"י ולרשת אותה. החיבור עם "סאטמאר החדשה" הוא עוד שלב בניסיון לפגוע במעמד ויזניץ. מכאן שה"ברית החדשה" איננה לשם שמים אלא לשמד ממש ולתככים ולכלוכים שמהם חשש וזעק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל. העיתוי ל"ברית החדשה" - כאשר מעצרי אנשי ה"עדה החרדית" בעיצומם, לא נפל במקרה והרי "בעלזא החדשה" די מעורים בזמני המעצר של הציונים והם כבר קבעו את התאריך הנוח להם והעבירו את המידע ל"סאטמאר החדשה", מתי אפשר לקבוע "סולחה" ובעיתוי ש"העדה החרדית" עסוקה בצרותיה ולא תוכל להתנגד לנבלה בישראל. דרך אגב, האם הכבש שנשחט ונמלח ל"סולחה" זו היה בהכשר ה"מהודר" של בד"ץ בעלזא או של ה"שחיטה המהודת" של "סאטמאר החדשה"?...
נשלח ב-25/1/2012 19:40
נשלח ב-25/1/2012 19:40
נשלח ב-25/1/2012 19:37
from London
נשלח ב-24/1/2012 01:59
דער בדחן ר' יושע פוקס זאגט: פרד''ס פיג''א איז ר''ת , דעם סאטמארער רבינ'ס פסק פאלגט יעדער גערן אויס.
נשלח ב-24/1/2012 01:44
נישט נאר אלימלך דייטש פייפט אים אן, נאר אויך אלע זיינע חסידים ואין צריך לומר, אלע זאליס.
ורק לדוגמא: חתונה תקנות ופרדס פיגא יוכיח.
נשלח ב-23/1/2012 18:30
וואלן סאיז נישט חסרון ידיעה נאר חסרון דעת ווי דער רבי ז"ל פלעגט זאגן "ווייניג פארשטייען מיין חוות דעת"
נשלח ב-23/1/2012 18:10
2בעלזא2 כתב:
דאס אז דער איד איז א שענערע אין א צייטונג מיט אסאך מער תוכן איז א פאקט די ארטיקלען זענען אסאך רייכער, דאס וואס ער אנערקענט נישט בעלזא מכנובקא אין באבוב 45 אין האט יעדע וואך נייעס פין סקאליע מאכט נישט גרעסער סקאליע פין בעלזא מכנובקא אדער באבוב 45 , ער איז אינגאנצען א צייטונג פאר די ארונים פארטיי , אין בכלל היינט א אשכול אויף היידפארק האט מער ליינער'ס פין וויפיל בלאט עס ווערט געדריקט ,
איך האב ביי מיר א רעקארדינג וואס איך קען ארויפלייגן אויף יו-טאב מען הערט פאר איינס אהאלב יאר צוריק אדמו"ר מסאטמאר ק"י זאגט פאר הרה"ח ר' אלי ענגלענדער בזה"ל "איך אליינס אליינס האב גערעדט מיט אים ער זאל שרייבן בעלזא מכנובקא ער פאלגט מיך נישט. גלייבט מיר איך האב פרובירט איך האב פרובירט רעדן מיטן - ער פאלגט מיר נישט איך וועל פרובירן נאכאמאל. בעלזא-בעלזא מכנובקא איז ביי מיר אנגענומען אזוי ווי ביים טאטן "
ווארט ביי ווארט פין די ריקארדינג ,
מיר האבן עס קיינמאל נישט פארשפרייט חלילה נישט פוגע צי זיין בכבוד פין די סאטמאר ק"י רבי ער איז א גרויסער מנהיג א ת"ח אין האט אסאך אויפגעטוהן אין אונזער דור , דער וואס דארף וויסן דערוועגן ווייסט אין עס האט גארנישט אויפגעטוהן , איך גלייב אז ער איז חלילה נישט א פלענער ליגענער מסתמא איז ער סתם נישט בעל הבית אויף זיינע חסידים,
איך האב גערעדט מיט איינער פון די שטוב מענטשן פונעם רבי'ן שליט"א וואס איז געווען דארט ווען עליש ענגלענדער איז געווען דארטן, און ער זאגט מיר אז ס'איז שקר וכזב. לא היו דברים ודיבורים כאלו מעולם.
נשלח ב-23/1/2012 16:26
נאכן גוט איבערטראכטן די זאך, און נאכן זען די דרשה פון רמ"מ, קום איך צו די מסקנא אז די דיינים זענען נעבעך אומשולדיג, זיי זענען נאר געפירט געווארן דורך זייערער ארומיגע איך זע דאך וואס רמ"מ באדערט, און מיט רעכט, דער פראבלעם איז אבער, איז דען א העדליין אין עמי קובע? כש"כ וכש"כ א העדליין אין בחדרי איז עפעס קובע? איז דא איינער פון ביידע צדדים אין סאטמאר וואס האבן געקלערט אז דער פיוס מיינט אז בעלזא איז מותר ווי פאר די צווייטע וועלט מלחמה? לאמיר גיין א דרגא נידריגער, אפילו דא אין היידפארק, איז דא איינער וואס האט געשריבן אז מיין צד איז פון היינט בשלום ובשלוה מיט בעלזא? (איך רעד נישט אויב איינער האט געשריבן אז יענער איז בשלום...) נאר וואס, מען האט גענומען די דיינים און זיי געפירט אויף א רייד, מען האט זיי גוט אנגעדרייט וואסערע גרויסע חורבן דא גייט זיין, (בערך ווי מען האט בשעתו אנגעדרייט רביה"ק זי"ע ביים שידוך פון רבינו שליט"א (מהר"א) אז פון היינט גייט מען שוין רעדן עיברית, און אלע חומות זענען צופאלן), און ממילא דאס האט געברענגט די אויפברויז די דיינים ווייסן נעבעך נישט אז ווען דער סאטמארער ציבור ליינט די דרשה אדער בריוו טראכט מען צו זיך, נעבעך, וואס איז ער מחדש, ווער האט געזאגט אנדערש
