על אגדות ורייטינג

אני מסכים שאם ישנם כאלה המתפללים לשלום הרב רק בגלל המחוייבות הקהילתית או מה יאמרו עליהם החבר'ה [-הלווית רבין למשל ולשנינה ], או בגלל שכדבריך "יש מי שטורח לגרום לכולם לחוש שמדובר בשעת חירום באופן מלאכותי (מסיבות שונות ), עד לדרגה של האברך השוטה מהלינק הזה  - http://www.inn.co.il/News/News.aspx/233751   שהצליח לגרור אחריו גם שוטים אחרים.

 אז ברור שיש כאן בעייה.

ואם לכך התכוון  הרב לאו -  אז שלא כדרכו בהצגת עניינים, הוא נגע בנושא הזה באופן עקיף ביותר.

 דוק ותמצא שהוא דבר אל או על הציבור ולא על מי שטורח להכניס למוחם את התובנות הרצויות.ולכן יותר נראה שהוא התכוון לבוז לציבור שלא חושב כמוהו, וזה ניכר בעליל מדבריו, שיש בהם יותר משמץ התנשאות,

[- ואף אתה הסכמת שאין פסול לחשוב אחרת ]

וגם אם אינך מסכים לאבחנה שלי,  לפחות תסכים, שאדם במעמד של רב קהילה, ועם כושר התנסחות כשלו -  יכול היה בקלות לומר את החידוש של הר"ן באופן שיתקבל על הלב [- למשל , להציג זאת כדעה ] מבלי לפגוע באלו שאינם סוברים כמוהו.

ובפרט שכפי שהזכרתי לעיל, לענ"ד התנהגות הציבור מונעת במקרה דנן באופן טבעי וגם בריא.

א-    אני מודה לך שהבאת את המקור עליו הסתמך הרב לאו, והדגש שלך "ואי אפשר לו שיחיה " הוא במקום והיה לי תחושה שכך יהיה כתוב, ולכך התכוונתי שניתן להבין את הר"ן שדיבר  על מציאות שונה. כי במציאות של ימינו כשהטכניקה הרפואית כל כך מתקדמת , אני אפילו לא אקרא לזה נס אם יצליחו להאריך את חייו.

הייתי מקפיד אולי פחות על הרב לאו אם היה  עושה "מי שברך" לאריק שרון   ש" יה"ר שימות השתא בעגלא ובזמן קריב וכד" , אלא שלדעתי הוא לא יעשה זאת כי זה לא בקונצנזוס

[- אולי כדי לחזק דעתו בעניין, או כדי להרגיז אותי  הוא כן  יעשה ?!! אייקון קורץ  ].

ב-     בעניין אדם גדול ש"ההנהגה שלו כבר לא כל כך.. וכו' ", נדמה לי שזה לא העניין, לא אצל רבי ולא אצל הרב אלישיב, בגלל העובדה שהציבור  שכן מתפלל, רואה בפטירתו של אדם גדול  , סוג של עונש מלמעלה [- למרות שהוא חולה מאד  ולמרות שכבר עבר עליו הכלח]  , וכאילו שהאשמה  בפטירתו , מעידה על כך שהם לא ראויים לו וכו' .

ציבור לא אמור לחשוב על ההשלכות של דרישתו זו, או לעשות את החשבון שעושים קרובי המת , ובצדק .

ולכן , עם כל זה שאני רחוק מאד מההוויה והחוויה החרדית לסוגיה, נראה לי שלא רק שאין מקום לביקורת על הציבור המתפלל לשלומו, אלא להיפך, יש כאן התנהגות שראויה  להערכה.

 ג-   כאשר  יש מקרה, משמח או עצוב , אשר מבחינת הציבור הדתי או הכללי או הקהילה,  יש לו אופי לאומי, בין אם מדובר בדבר טראגי שנתפס כאסון [- כגון במקרה דנן, מחלתו של הרב אלישיב, גוש קטיף , רצח רבין וכד'] , או באירוע משמח [ -כגון, שחרור הר הבית והרובע היהודי , עליית בגין לשלטון, נצחון על מכבי על צסק"א מוסקבה וכד'] .

בד"כ, הציבור "יודע " מה צריך לעשות , ופועל בנסיבות כאלו באופן מאד ספונטאני, מבלי שמישהו יצטרך לומר לו כיצד ואיך לפעול !

 כאשר ציבור רואה  כהן שנושא  בתפקיד לאומי שמתנהג שלא כפי שהעם מצפה ממנו, הוא זורק עליו אתרוגים כדי לפגוע בו ,  וגם אם ייפגם בכך המזבח,

וגם שיש  בתוך הציבור אנשי מעלה שרואים נכוחה וחושבים אחרת [- שלא  יזרקו  עליו אתרוגים ],  הם יודעים בתוכם שאין פגם בהתנהגות הטבעית של העם, וכי כך צריך לנהוג ציבור בריא.

תוקן על ידי יושל ב- 04/03/2012 12:20:28

ג.גם אם אני צודק באות ב. עדיין זה לא אומר שצריך להתפלל שיחיה הגדול שהרי דברי הר"ן הם לכאורה הלכה מוחלטת גם בגדול בתורה כמו ברבי ואם כן אף שיש תועלת בזה שיחיה מ"מ אין להתפלל על זה ואף שיש כאן קונפליקט שצריך ליישב מ"מ הרי זה הדין.
ד.אפשר שהציבור לא מתפלל מפני הטעם שכתבתי אלא מפני ההנהגה וצריך לדון איך מתייחסים לדברים שבהם המון העם מןציאים את הדברים מכונתם.

תוקן על ידי פרוטגורס ב- 01/03/2012 21:32:38

אינני יודע מה ראית שנזקקת לכל הפרדוקסים של זנון ..  וגם "תחושת חירום" זה ביטוי שלך

גם אתה הודית " במקרים מאד חריגים כשהמצוקה היא גדולה מאד וכו' ." . אבל מי [- אם לא הציבור ] מחליט מהם המצבים החריגים וש"זה לא המצב כאן ", כדבריך ?

הרי ברור גם לך, שלא עם כל אחד הציבור נוהג כך

כבר ציינתי שגם לי לא נוח עם הרבה מנהגים שקנו להם שביתה בעולמנו, אבל הסבר לי מדוע תפילה לשלומו של מנהיג דגול [- לפחות לדעת תלמידיו], יהיה מבוגר ככל שיהיה וחולה עד בלי מתום,  זה נראה לך משונה ואפילו לא ראוי ?

האם גם לדעתך, כל תלמידיו של רבי, מלבד השפחה הנאורה [- עצכחי"ת ?!! ]  התנהגו כבר אז כמו החרדים של ימינו ?

כל עוד לא אקבל תשובה שתניח את דעתי, זה ייראה לי קהות חושים אמיתית [- שגם אני, לצערי,  נגוע בה ]

[- אשמח לשמוע גם מה דעתך על התקבולת שהבאתי לעיל על מיתת דוד, זקנו של רבי ]

הדברים שכתבת לא ראויים לך, האנשים עשו ועושים בדיוק אותו דבר לרב יעקב יוסף שהוא צעיר ממנו ביותר מ 30 שנה, ולכל מי שנראה להם שחסרונו יורגש וזה ישפיע על המשך חייהם [ - "תחושת חירום " ] בין אם זה אדם או מאורע {- כמו הגירוש מגוש קטיף  ] ונמצא שאתה פותח פרצה כפתחה של תיבת פנדורה לפחות–

אדרבה, א - אמור לנו מהו הגיל ומהי רמת המחלה או מאורע שמכאן ואילך עלינו להתחיל להתפלל בסגנון של הרב לאו, היינו , "  - יה"ר שמלאך המות ישלים מלאכתו, ורבנו  ימצא שקט ומנוחה ויסתלק מכל ייסורי הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב " ?

ב- , מתי התפילה היא לכתחילה ורצויה , אם בכלל ?

גם קשה להסכים שכדבריך - " הוא רק אומר את האמת, ומעמיד את האנשים מול מראה..."

יותר נכון לומר שהוא זרק רפש וטיט על פניהם של אלו שלא מאופקים ורואים נכוחה כמוהו

או לפחות, יש כאן התבטאות הפוסלת התנהגות ציבור שבאה להעיד התנשאות הכותב .  

כמו"כ אתה כותב שהוא רק רצה לומר את האמת, ואני אומר שלא כל אמת צריך לומר וגם אם כוונתו להוכיח עדיף לבחור לשון יותר נקיה. וכדברי מיימוני,

לירוחם,

[- זה מה שקורה כשמעלים בן אדם בשר ודם. לדרגה שאין מקומו שם.]

אתה רוצה להעלות אותו השמיימה , אז מי עדיף ?

כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא, וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער, אמרה: יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים. ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי, שקלה כוזא שדייא מאיגרא [לארעא], אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי.

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/02/2012 10:41:02