| נשלח ב-17/2/2012 02:05 |
|
| |
ריבוי תארים
אחד ההבדלים בין התקופה של בית ראשון ושני לבין הגלות הינה התארים בהם מכונים גדולי הדור. בבית ראשון ושני גדולי הדור נקראו בשמם ולעתים רחוקות הוסיפו להם גם תואר כבוד. לדוגמא, משה, שמואל, דוד, שלמה, עזרא הסופר, שמעון הצדיק, יהודה בן-טבאי, שמעון בן-שטח, הלל, שמאי, וכו'.
מתחלת תקופת בית שני ואילך כדי לדעת תורה צריך ללמוד בחברותא. על-כן בבית שני הנהיגו את ישראל הזוגות אשר רק תחת הנהגתם המשותפת התורה היתה שלמה. המחלוקת היחידה לאורך כמה דורות בין הנשיא ואב"ד היתה על הסמיכה. הלל ושמאי נחלקו ביניהם רק על שלוש הלכות. תלמידי שמאי והלל לא שימשו את רבותיהם כראוי, התורה נעשתה שתי תורות, ולאחר חורבן הבית לכל תנא היה בית מדרש משלו בו היה מלמד את תלמידיו. מאחר שלא למדו עוד בבית מדרש אחד, שסמכותו מוסכמת על כל חכמי הדור, אלא בבתי מדרש רבים, כדי לחזק את סמכותו נקרא כל תנא ע"י תלמידיו רבי, דהיינו רבינו. מאותה סיבה נקראו מאוחר יותר אמוראי בבל רב ולתלמידיהם היו קוראים רבנן.
נמצאנו למדים שמתן תארים לחכמי ישראל כדי לרומם את מעמדם מלמד על פיחות בסמכותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 12:45 |
|
| |
צודק לחלוטין. המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל היתה לשם שמים, שהרי נישאו זה לזה, וקיימו את הפסוק האמת והשלום אהבו. ובכל זאת, לו היו משמשים את רבותיהם כמו שצריך, התורה לא היתה נעשית שתי תורות. כדאי לזכור תמיד את דברי רבן יוחנן בן זכאי: צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה אדם, וראה את דברי אלעזר בן ערך - לב טוב - כמידה הכוללת את כל המידות הטובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:19 |
|
| |
מכל מקום אנחנו למדים- שמחלוקות הם לא אצל הגדולים- אדם גדול יכול להרשות לעצמו לוותר על דעתו ויכול להרשות לעצמו להגיד טעיתי. אצל התלמידים אצל הזוטרים הדבר אינו אפשרי בגלל הכבוד ושמירתו, ולכן המחלקות הגדולות ביניהם, למרות שבגמרא מסופר על יציאות גחמניות של שמאי,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:04 |
|
| |
ירוחם, אתה צודק. מכל מקום, הלל ושמאי ישבו יחדו בבית המדרש, ככה שתלמידיו של הלל ותלמידיו של שמאי למדו משניהם. רבן יוחנן בן-זכאי הגיע להוראה בגיל 80, ומסתבר שמחלוקת בית שמאי ובית הלל היתה לפני כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 10:37 |
|
| |
מ הגמרא אומרת על ריב'ז שהיה הקטן שבתלמידי הלל, ולא הצעיר שבהם. הוא גם היה תלמידו של שמאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 22:21 |
|
| |
תלמיד, מה שכתבת נכון ולקוח מדברי הגאונים. אולם רב/י בתקופת התנאים והאמוראים פירושו אדם שהוסמך ע"י חכמים להוראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 22:19 |
|
| |
במאירי בהקדמה לאבות כתב שחכם הוא הבקי ב 3 סדרים (מועד נשים ונזיקין), רב הוא הבקי גם בזרעים וגאון – הבקי גם בקדשים וטהרות
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 22:17 |
|
| |
מנחם יצא לעבודת המלך, או נתמנה לשר, ולכן הוחלף ע"י שמאי. רבן יוחנן בן זכאי היה תלמידו הצעיר ביותר של הלל, ומחלוקת בית שמאי ובית הלל היתה לפני שהגיע להוראה. הוא לימד את רבי אליעזר לפי שיטת שמאי ואת רבי יהושע לפי שיטת הלל, מכאן שלא היה קשור למחלוקת. הסיקריקים היו בעלי זרוע לאומנים קנאים, שביזו והפרו במעשיהם את התורה ואת ההלכה ואת המוסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 21:56 |
|
| |
מ לביתוסים ולפרושים לא היה בסיס משותף של התורה\ ההבדלים היו קיצונים, שמאי והלל נחלקו- 5 פעמים בלבד. בית שמאי ובית הלל צמחו וקמו בתקופתו של ריב"ז, לאחר התארים. הסיקריקים לא נחלקו בעניני הלכה ותורה. רק בעמדה מדינית ופוליטית.
אגב שאלה בלי חקירה לפני שמאי היה להלל בן זוג אחר, מי הוא היה ולמה הוחלף?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 21:34 |
|
| |
כשהצדוקים והבייתוסים חלקו על אנטיגונוס איש סוכו והפרושים, לא היו שום תארים בישראל. כשבית שמאי ובית הלל חלקו זה על זה, לא היו שום תארים בישראל. הסיקריקים חלקו על חכמי ישראל, לא כי לרבן יוחנן בן זכאי קראו רבן, אלא כי לא היתה להם יראת שמים כלל. מבחינתי, אין צורך לא בתארים ובטח לא בריבוי תארים, אולם אם יש ריבוי תארים הרי שמידות אינן מתוקנות, שאין זה שבח לחכמים שיתנו להם תארים, אלא שיכבדו את דבריהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 21:08 |
|
| |
להתחיל להביא מקורות אחרים, לא לענין.הרי הנושא שלנו הוא ריבוי התארים, את העובדה הזו כי כי כשהחלו התארים בישראל- החלו גם המחלוקות. אתה לא יכול להכחיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2012 19:42 |
|
| |
רבן גמליאל הזקן היה עניו, כפי שנאמר במסכת פאה ב, ו: מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל ועלו ללשכת הגזית ושאלו. כלומר, לא התבייש לומר אינני יודע וללכת לשאול חכמים אחרים. מכל מקום, הנשיאות של צאצאי הלל הולידה כעבור כמה דורות את רבי שהצליח לאחד את כל חכמי דורו ולהגיע להסכמה מהי ההלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2012 16:43 |
|
| |
קראו לו רבן כדי לחזק אותה סמכות ולמנוע מחלוקות.
ואכן מאותו רגע הופסקו המחלוקות!
מנהג נשיאותם של בית גמליאל היה מבוסס על- כך מקובל אני מאבותי- בלי לפרש. ענוה יתירה אין כאן! מחלוקות יש ויש.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2012 15:15 |
|
| |
המחלוקות התחילו דור לפני רבן גמליאל הזקן כשתלמידי הלל ושמאי לא שימשו כראוי את רבותיהם. שים לב שבמסכת אבות פרק א אחרי הלל ושמאי מוזכר ישר נכדו של הלל רבן גמליאל הזקן. מדוע לא נזכר שמעון בן הלל? מדוע רבן גמליאל הזקן היה יחיד ולא כזוגות לפניו?
לענ"ד מהדור בו התורה נהייתה שתי תורות, זו של בית שמאי וזו של בית הלל, אי-אפשר ללמוד מדות טובות ולכן אותו דור לא נזכר במסכת אבות. אולי מאחר שהלכה נקבעה כבית הלל, רבן גמליאל הזקן היה לסמכות יחידה, וקראו לו רבן כדי לחזק אותה סמכות ולמנוע מחלוקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2012 14:32 |
|
| |
זה נכון -אבל נכון גם כי מאז שהלו להשתמש במילה אדון-התחילו המחלקות . אולי בגלל זה שהוא היה בלי בן זוג- הוא לא צריך בן זוג. הלל לא היה צריך שם תאר? הוא לא לא היה אדון? רבן גמליאל היה צריך שיקרו לו אדון בשביל להרגיש אדון. הלל אפילו בבית המרחץ הטרידו אותו. וקראו לו הלל סתם. אבל הוא הרגיש אדון. והוא היה יותר אדון מרבנן.
|
|
|
|
|