בס"ד
מאסטרו אלי יפה אשר משמש כמנצח מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים, ואשר ידוע כאחד מגדולי המוזיקאים היהודיים בעולם, נעתר לבקשתנו לעלות על הכתב כמה מילים ממבט מוזיקלי על חג הפורים המתקרב.
תודות למאסטרו אלי יפה על השותפות התמידית בהפצת החזנות והמוזיקה הליטורגית יהודית.
ידידים יקרים!
אחת מנקודות המיפנה בספר 'מגילת אסתר' מתרחש באותו לילה בה נדדה שנת המלך, ואו אז מורה הוא לעבדיו, "להביא את ספר דברי הימים, ויהיו נקראים לפני המלך", (נו, מלך שיכור שכזה, בטח גם לקרא לא ידע!!).
במשך זו הקריאה נזכר המלך במעשהו של מרדכי לגבי ביגתנא ותרש, בהמשך מגיע המן הרשע לבקש רשות מהמלך לתלות את מרדכי, ולשאלתו המפתיעה של המלך "מה לעשות באיש" וכו', פורט המן מספר מחוות מלכותיות חסרות תקדים בחשיבותן, מתוך הנחתו "למי יחפוץ המלך" וכו'.
אך תשובתו של המלך היא הסוד הגדול, "מהר כך את הלבוש ואת הסוס וכו' אל תפל דבר".
בעלי הקריאה מבניכם בוודאי יתהו הכיצד המילים "מהר" ו"קח" מוטעמות בטעמים מפסיקים, ולא בטעמים המבטאים את דרישת הזירוז של המלך?
ובכן ידידי, המילה "מהר" מוטעמת "בתלישא", שלה שש תנועות מוזיקליות קצרות, המכוונות לאותם שש ציוויים שציווה המלך את המן, ואלו הם:
1. יביאו לבוש מלכות וכו'
2. וסוס אשר רכב עליו המלך
3. נתון הלבוש והסוס ביד איש משרי המלך
4. הלבישו את האיש וכו'
5. הרכיבוהו על הסוס
6. ככה ייעשה לאיש וקרא לפניו
ואמנם טעם מילת "מהר" הוא טעם מפסיק, אך הוא המורה על אותם שש ציווים של המלך להמן.
ובהמשך, המילה "קח" מוטעמת בגרשיים, שלה חמש תנועות, שמכוונות גם הם על אותם הציוויים, אך מדוע כאן יש רק חמש ציווים, זאת, שהרי אחת הפקודות המחוות היא "ונתון הלבוש והסוס ביד איש משרי המלך", ומיהו אותו איש? המן הרשע, על כן כאן נשארו רק חמש.
אך בכך לא סגי, המלך מסיים את דבריו במילים "אל תפל דבר", הם אינם מוטעמים בדרך של צווי כמו דרגא תביר, אלא במונח זקף קטון, כעין איום המתבטא בתזוזה עם האצבע.
אל תפל דבר אוי לך! ---
ידידי, פורים שמח לכולנו, ושיהיו ימי הפורים האלה מלאי שמחה, וכשם שאויבינו אז נפוצו לכל הרוחות, ויעשו בשונאיהם כרצונם, כן יקרא להמן הרשע דהיום היושב באותו מקום שיחזור אל ביתו, אבל וכפוי ראש, ויראה במפלתו או אפילו מבחינתי שלא יראה כלל ושיתלה על עץ כמו אביו הרוחני.
שלכם באהבה
אלי
תוקן על ידי פורוםחזנות ב- 28/02/2012 13:58:07
