מי היציל את ישראל בימי אחשוורוש?

ייתכן

מן הראוי לבצע השוואה אחד על אחד.

אולם הרושם שלי, שאני מוכן לגבותו בהשוואה מהסוג הזה, הוא שבמגילה אין תיאור של עושר אלא תיאור של הצגת העושר לראווה. וזה לא אותו דבר.

טענה נוספת שהעליתי היא שהעושר מוצג כהישג ואולי כערך, בין גיבורי המגילה ואולי מכאן ניתן ללמוד גם על מערכת הערכים של כותביה ושל קהל היעד שראו לנגד עיניהם. בדבר זה ציינת כאן שהמקרא מציג גם הוא שפע חומרי כגמול וכדבר ראוי, והאם זה אינו ערך.

סבורני שיש לחלק, אבל כיון שאין זמני בידי, אני מסתפק בינתים בכך שאסכים שהדברים צריכים עיון, ועד שאוכיח אחרת, משתמע כדבריך. ובכל אופן, יפה הערת והקשית. והדברים טעונים בירור בפרטיהם כדי לראות מה ההבדל, אם יש.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

חיי מוהר"ן אות תצ"ט : 
(נו) פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו, כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו, כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה, והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. ואמר שצריכין להיות לזה בריה גדול להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו, כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב.
אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר, כי הוא זכרונו לברכה לא היה מתנהג הנהגה הנ"ל. ואמר כמה פעמים שזה קשה וכבד יותר הרבה. והוכיח וברר לעינינו שהאבות היו מחזיקים אצלם ממון. כי אברהם יצחק ויעקב היו כלם עשירים מפלגים. ויעקב אבינו כשבא לשכם קנה מיד חלקת השדה, והיכן היו לו מעות כל כך. וכן אברהם כשקנה מערת המכפלה וכן מבאר עוד מהפסוקים ומדרשים שהיה מנח אצלם מעות. ואמר שעבודה זו גבוהה וכבדה יותר אצל גדולי הצדיקים האמתיים המפלגים במעלה גבוה ביותר: 

בראשית יג ב

 וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.

שם כו יג יד

וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד. יד וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; (פחד יצחק).

שם ל מג

וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ, מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי-לוֹ, צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. (אביר יעקב).

המקרא מלא בתיאור עשרם של גיבוריו לעתים לפרטי פרטים (משקלם המדויק של התכשיטים שהעניק אליעזר לרבקה ועוד).

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

וינצלו את מצרים.

ההבטחות למי שישמע בקול ה' כוללות עושר חומרי רב.

מה בדיוק צורם בתיאור עשרו של אחשוורוש? (ניתן לייחס לתיאור ביקורתיות על הראוותנות).

מה הביקורת על שלמה המלך? מדובר בתיאור על גודל ועוצמת הממלכה. לא על ראוותנות ונהנתנות.

בהמשך אותו פרק נאמר  וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה, הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב--כַּחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם. י וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם. יא וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע, בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם, סָבִיב. יב וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. יג וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר; וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים. יד וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה--מֵאֵת כָּל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-חָכְמָתוֹ.

אין כאן, מבחינת הכותב, דבר והיפוכו, אלא השלמה ואינטגרליות.

מבחינת המקרא הצלחה = עושר חומרי ובריאות.

אלוהים מאחל לנאמניו את מה שהאבות במקרא מאחלים לילדיהם. הצלחה בחיים. עושר. עוצמה. פריון.  לא מצינו ברכות לגדול בתורה ויראת שמים....

המחמאות במגילה למרדכי ואסתר אינן חורגות במובהק מהמחמאות לשאר גיבורי המקרא והתנך.

בעל

יפה ציינת!

אכן רציתי להעיר היכן שהוא על הדמיון בתיאור הפאר בין המשתאות במגילה לבין הפאר של שלמה.

מה שמראה אולי ששלמה לא היה החכם מכל אדם. לא בכל.

או שחשב שלמה שעליו להשקיע בפאר למען הפחות חכמים?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מקסמן

איקון ירוק על ההבחנה בין היראה מאלוהי ההגשמה לבין אלוהי התבונה. אבל ישאל השואל: האם אהבה אינה באה מתפיסה מגשימה? ואיך הפילוסופיה מצילה מטעות כזו? זה כמעט חורג מנושא האשכול ואולי לגמרי.

והאם יראה פילוסופית לא תיתכן? הרי הרמב"ם סבר שכן והראיה הוא עצמו.

***
ירוחם

יש לך כמה טענות נגד המגילה ונגד כותביה. ולא שאני אוהב את הרושם שהיא יוצרת ושיוצרים הגיבורים שלה, במיוחד מרדכי. אבל נס זה נס.

זה שהיו נסים גדולים יותר זה לא אומר ששם לא היה. אולי היה עלינו לכתוב עוד מגילות.

והיכן מצאת שחז"ל התענו בגלל שצירפו אותה לכתובים?

ומה שלא מצאו מגילת אסתר בקומראן, זו ראיה קלושה כפי שמודים גם המזכירים אותה. וכי יש לנו את כל הספריה שלהם? אתמהה.

נכון שהקורא האובייקטיבי (אני למשל, סמיילי) יחוש חוסר נחת למקרא העיסוק הרב בפרטים טפלים של עושר וכבוד, או לנוכח המחמאות העצומות שנחלקות לאסתר ויותר מזה למרדכי במגילה. כמדומה שדמותו המצטיירת במגילה שונה מדמויות של גיבורי ה' האחרים.

וכמובן חסר כאן מה שהנביאים מזכירים רבות: שה' עומד מאחורי התנועות האנושיות, כמו "אשור שבט אפי". האם המן היה שבט הכעס של ה' (ועל איזו עבירה? כפי ששאלו בגמרא) נגד העם או נגד מרדכי?

אמנם גם אם אין לנו אמירה על השגחת ה' אין להכחיש שגיבורי המגילה, מרדכי ואסתר, נוהגים כאנשים דתיים. עם קבלת הבשורה על ההשמדה המתוכננת, מרדכי לובש שק ומתנהל כמו הזועקים לעזרה (לדוגמא, דוד כאשר חלה בן בת שבע הראשון). וכן נוהגים עם ישראל בכל מקום ואתר. וכאשר אסתר מבקשת להיכנס אל אחשוורוש ולסכן עצמה, היא מבקשת צום בן שלושה ימים.

אבל גם כאן - האם חפץ ה' בצום ומספד או בעבודה עצמית? האם לא היו מעשים מקולקלים בעם ישראל של הדור ההוא? או מידות מקולקלות? לא ידוע לנו כלום על זה! אפשר לנחש שבעיות מוסר ומשפט היו קיימות בכל הדורות. אלא שלא תמיד זועקים עליהן.

(וכבר הנביאים האחרונים של תחילת ימי בית שני זועקים על עבודת ה' בקרבנות שאינה כראוי, וצא וראה מה בין ראשונים לאחרונים).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

א'גוטן פורים לכולם

נקודת היסתכלות מעניינת
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=OIkaRrbWA2I#!