חרדים מזיעים בעבודה. כבר לא מחזה נדיר. צילום: פלאש 90

דו"ח בנק ישראל שיפורסם בשבועות הקרובים, עוסק בתעסוקתם של גברים חרדים. קטע מתוך הדו"ח כבר פורסם, כאשר ניתוח סקרי כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על עלייה מהירה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים - מכ-39 אחוזים בשנת 2009 לכ-45 אחוזים בשנת 2011. עיקר הגידול בתעסוקה הינו בענפי המגזר העסקי. 

כדי להתמודד עם הקושי בניתוח ההגדרה 'חרדי' נעשה שימוש בשתי הגדרות: משקי בית שבהם בוגרי ישיבות גבוהות באותה שנה, ומשקי בית בהם בני ישיבות מתמידים, קרי שזוהו כבוגרי ישיבות בסקרי כוח האדם בשנתיים רצופות, שהם מעין 'ליבה' של האוכלוסייה החרדית. 

יעד תעסוקת-החרדים שהציבה הממשלה מתייחס להגדרה הראשונה, ואילו ההגדרה השנייה מקטינה הטיות-באמידה, הנובעות מלימודים מאוחרים במוסד שאינו ישיבה. 

הניתוח גם מבחין בין תעסוקה בכלל לתעסוקה במגזר העסקי, להוציא משלחי יד של 'כלי קודש' (משגיחי כשרות, שוחטים וכו'); זאת כדי לבחון את ההשתלבות של גברים חרדים בפעילות כלכלית שאינה מזוהה עם המגזר החרדי באופן מסורתי. 

שיעור התעסוקה בקרב בני ישיבות, על פי שתי ההגדרות, עלה במהירות: מכ-39 אחוזים בשנת 2009 לכ-45 אחוזים בשנת 2011 על פי ההגדרה המרחיבה, ומכ-31 אחוזים לכ-38 אחוזים בקרב בני הישיבות המתמידים. העלייה המהירה-במיוחד על פי ההגדרה השנייה מרמזת כי אין זו תוצאה של הטיה סטטיסטית, אלא שינוי אמיתי, המתחולל גם ב'ליבה' של האוכלוסייה החרדית. 

גם התמדתו של שיעור התעסוקה הגבוה במשך שנתיים, בניגוד לעלייה הזמנית בשנת 2006, מחזקת את הטענה כי אכן מתחולל שינוי אמיתי. ולבסוף, העלייה המהירה של התעסוקה במגזר העסקי להוציא 'כלי קודש' מלמדת כי גברים חרדים מגדילים את היקף השתתפותם בפעילות הכלכלית הכללית. 

בבנק ישראל מציינים: "לעת עתה אין אנו יכולים להעריך באיזו מידה תרמו לעליית שיעור התעסוקה של החרדים בתקופה הנסקרת מדיניות התעסוקה הממשלתית כלפי האוכלוסייה החרדית, חוק טל, שנחקק לפני כעשור ובוטל על ידי בג"ץ בפברואר 2012, וגורמים אחרים, כגידול הביקוש הכללי לעבודה בשנתיים האחרונות. 

"למרות העלייה המהירה של שיעור התעסוקה של הגברים החרדים, שעל פי הגדרת המועצה הלאומית לכלכלה עומד על כ-45 אחוזים, שיעור זה עדיין רחוק מיעד התעסוקה שהממשלה הציבה לגביהם לשנת 2020 (63 אחוזים). יתר על כן, שיעור המועסקים החרדים בענפי המגזר העסקי נמוך במיוחד ביחס ליהודים אחרים, ואילו חלקם של המועסקים בשירותים הציבוריים (מנהל ציבורי, חינוך וכו') לרבות בשירותי דת, עולה על שליש מהמועסקים החרדים. השאיפה לשילובם של החרדים בחיים הכלכליים מחייבת אפוא הגדלה ניכרת של שיעור תעסוקתם בענפי המגזר העסקי. 

"לבסוף, מספר שעות העבודה השבועיות של המועסקים החרדיים נמוך משמעותית מזה של יהודים אחרים; מצב זה מקטין את שכרם של החרדים ומקשה על היחלצותם של משקי הבית החרדיים מעוני – אחד המניעים העיקריים ליעדי התעסוקה של הממשלה". 

בבנק מסיימים בהסתייגות: "עלייה מתונה של תעסוקת החרדים בשנים 2008–2009 אובחנה על ידי המוסד לביטוח לאומי על בסיס נתונים מינהליים, אולם עלייה זו לא באה לידי ביטוי בסקרי כוח האדם בשנים 2008-2009. הניתוח הנוכחי הוא רק פרסום ראשון, בדבר עלייה מהירה בשיעור ההשתתפות של חרדים בשנים 2010–2011, שעד למחצית השנייה של שנת 2011 אופיינו בביקוש ער לעבודה. 

"מכאן שהמגמה המסתמנת מהאומדים המוצגים כאן עלולה להיות זמנית או מוטה עקב זיהוי האוכלוסייה החרדית בסקרי כוח האדם; רק בעזרת נתונים ממקורות נוספים, וכן נתונים עתידיים המתייחסים לשנים שאינן שנות גאות כלכלית, יהיה ניתן לקבוע אם אכן חל מפנה היסטורי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית".