| נשלח ב-13/3/2012 23:24 |
 |
| |
איום התאבדות
כמה צריך לקחת ברצינות אם החולה אומר משו על התאבדות?
כלומר הוא עשה מעשה כלשהו כי הוא כמעט הלך להתאבד..
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2014 20:30 |
|
| |
| כוכבית20 כתבה: |  | איום התאבדות
כמה צריך לקחת ברצינות אם החולה אומר משו על התאבדות?
כלומר הוא עשה מעשה כלשהו כי הוא כמעט הלך להתאבד.. |
|
בתור אחת שהעבירה את עצמה שני נסיונות אובדניים -מי שב א מ ת חושב להתאבד לא אומר את זה בקול. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2014 01:24 |
|
| |
נקודה נוספת,
בדרך כלל הרצון להתאבד מגיע כשהאדם חש שהוא נמצא בתוך רוע אינסופי. וברגע שהוא חש תחושה זו, הוא לא רוצה בכלל להתקיים. זו תחושה נוראית ביותר!
אבל צריך אתה להבין שהרוע האינסופי הזה יכול להתהפך ברגע אחד לטוב מוחלט ואינסופי! כי בעצם אין רק בורא אחד! שהוא טוב בהחלט...
אלא שלפעמים מחמת עוונות בני האדם ועוד סיבות מכבשונו של עולם שאין אנו יכולים להבין ולהשיג, האדם מגיע למקום שנדמה לו כרוע אינסופי, וזהו עומק שאול תחתיה רח"ל, ואז ברצונו למות ממש. אין לו שום רצון להתקיים.
ואין לו עצה אחרת אלא לזעוק ולהתחנן להשי"ת שיאיר לו בטובו ובחסדו הגדול. ויתבונן בחסדי הבורא ית"ש שהוא מטיב באופן אינסופי לכל ברואי עולם, וזאת בשעה שרוב בני האדם כלל אינם עובדים אותו, וכל אחד עסוק בשטויות והבלים שלו, ועושים דברים רעים רח"ל בינם לבין אדם, ובינם לבין המקום ית"ש, ובכל זאת הקב"ה ברחמיו וחסדיו המרובים לא רק שאינו מעניש אותם, אלא משפיע להם כל הזמן רחמים וחסדים אינסופיים, דברים שהם יותר ממה ששכל האדם יכול להשיג.
לכן כאשר אתה מגיע למצב של חושך כפול ומכופל, דבר ראשון תזעוק ותתחנן להשי"ת ותפיל את עצמך לפני רגליו ארצה ותשפוך שיח לפניו ותגיד לו בדיוק איך אתה מרגיש (למרות שהוא יודע....) ותתחנן אליו שיאיר לך את העינים ושתזכה לראות באורו ית"ש. ואז אם השי"ת יעזור לך, תזכה גם בתוך החושך כפול ומכופל הזה, פתאום, לראות הרבה הרבה חסדים ונחת ואור גדול עד אין סוף ואין קץ ואין תכלית. בעזהשי"ת
תוקן על ידי נפש_עמוקה ב- 03/04/2014 01:26:45
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2014 01:12 |
|
| |
בהמשך להנ"ל
לכן, אפילו אם היה מותר להתאבד, היה לא כדאי!
ובכלל כל מצוות התורה למרות שאנו מתייחסים אליהם כ"חיוב" ו"פטור", "אסור" ו"מותר" וכדו', אבל באמת לפי הזהר הקדוש תרי"ג מצוות נקראים תרי"ג עטין - עצות (בארמית)
כלומר תרי"ג עצות להאדם איך לעבור את העולם הזה באופן הכי טוב והכי נעלה, ואיך להינצל מכל הרעות האפשרויות באופן הכי בטוח! לכן ה"איסור" להתאבד, למרות שזה באמת איסור גמור, אבל אפשר להסתכל על זה כאינו אלא "עצה טובה" לא להתאבד... נקודה למחשבה!!!
תוקן על ידי נפש_עמוקה ב- 03/04/2014 01:17:47
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2014 00:48 |
|
| |
יש אנשים שרוצים להתאבד ואין להם שום בעיה לעשות את זה מבחינה רגשית וגם מבחינה שכלית במידה מסוימת.
אבל הם לא עושים את זה בגלל האמונה בהשארת הנפש, וההיתכנות שהסבל שיבוא אחרי ההתאבדות יהיה גדול פי כמה מהסבל הנוכחי.
אגב, אי אפשר להתאבד!
אפשר להרוג את הגוף. הנפש, זו שסובלת, נשארת!
יתכן שאחרי ההתאבדות יהיה לך פחות סבל לפחות מבחינה פיזית.
אבל באותה מידה "יתכן" שיהיה לך סבל פי מיליון, כיוון שאין לך את הלבוש שנקרא גוף, שהולך לישון מדי פעם, ולוקח תרופת הרגעה מדי פעם, והולך לפה ולשם, ומדי פעם שוכח לכמה רגעים מכל הסבל, וישנם רגעים שאפשר לחיות איתם.
משא"כ כשאתה מאבד את גופך, נניח שלא תיענש על כך (וזה לא ברור...)
אבל לא יהיו לך יותר מקומות ללכת לשם כדי לשכוח קצת מהסבל... סתם נקודה למחשבה.
ובכלל מה זה התאבדות? התאבדות זו בריחה...
מי שלא מאמין (ואני מסופק אם ישנם באמת כאלו... כי האדם בתוך לבו פנימה אינו יכול להתכחש למציאות האינסופית של הבורא ית"ש) יכול לדמיין לעצמו שבכך שהוא מאבד את גופו הוא בורח מעצמו והוא כבר לא קיים.
אבל מי שמאמין בהשי"ת ובהשארת הנפש, (ולא צריך להיות צדיק גדול מאוד כדי להאמין, זה דבר מובן בשכל האדם עצמו, כל מי שיש לו טיפה מחשבה פנימית אמיתית יכול לראות בחוש את הנפש שלו כישות נפרדת כמעט לגמרי מהגוף שלו, ואותה אי אפשר להרוג!!!) יודע שהוא נשאר, ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי בסך הכל עברת מחדר לחדר...
תוקן על ידי נפש_עמוקה ב- 03/04/2014 01:16:05
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2014 09:13 |
|
| |
זה נכון שלא כל ביטוי של נמאס מהחיים או רצון למות מעיד על רצון בפועל או על תכנון להתאבד. חלק מתפקידו של הקלינאי לעשות הבחנה בין השניים. רוב מטופלים עושים בעצמם את ההבחנה.
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2014 08:00 |
|
| |
האם בתור מטפלת היית נזעקת על כל ביטוי התאבדות של מטופל שפוי ולא אובדני רק בעל יסורים רבים שהרבה פעמים תוך כדי התהליך או מתוך מצוקות שונות מביע את דעתו ש"נמאס לי ובא לי לסיים את חיי"? האם, בימינו, שההתייחסות והדיבור מוקצנים כל כך, למשל השימוש הנפוץ והתכוף במילים כמו "אני בהלם" וכדומה, האם המילים "נמאס לי מהחיים" או ביטויים דומים עדיין מהווים כסימן להתאבדות אפשרית?
אם נשאל את המטופל הוא יגיד שבאמת נמאס לו מהחיים, ובכל אופן.....
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 15:06 |
|
| |
ציפור, צודקת כ"כ!!!!!!!!!! בדיוק מה שהרגשתי....
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 14:57 |
|
| |
זה נכון שכדי להתאבד דרושים כוחות ואומץ, אבל עוד יותר כוחות דרושים כדי לא לעשות את זה ולהמשיך להתמודד, לשם כך דרוש להשקיע כוחות ואומץ במשך תקופה ארוכה מאד ואולי לנצח. אז להעריך - נעריך יותר את מי שחי. בלי לשפוט את מי שלא עמד בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 14:47 |
|
| |
אני חושב שמחשבות,כמו בא לי למות אני רוצה להתאבד,למי שלא באמת מתכון לעשות את זה
אין בהם שום חטא והייתי אומר שהן אפילו מצוה
כי המחשבות האלו תפקידם לנקז מאיתנו את הקושי העצום של התמדדות של החיים,וכשקשה מידי חייבים להוציא את הקשי ,והמחשבה הזו נותנת את הביטוי של הקושי ואף מרגיע קצת
לכן אני חושב שע"י המחשבות אדם עוזר לעצמו להמשיך הלאה,וזו מצוה ובחרת בחיים
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 12:22 |
|
| |
אשכול מרגש מאוד
ססינדרלה, איחולי למלא כוח!
צפור,
אשרייך קיימת עולם מלא!
תצמה, אתה צודק גם אני מעריכה אנשים שיש להם עוצמות להתאבד.
בחיים לא הייתי מסוגלת. למרות שלפעמים בחיים זה היה נראה לי האופציה היחידה לנרמל את העולם שסביבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 20:35 |
|
| |
אשכול מאוד מרגש
לדעתי מי שמסוכל להתאבד באמת,ולא רק לנסות,זה מראה על עוצמה וחוזק
אני אישית לא חושב שהייתי מצליח להתאבד גם אם הייתי רוצה,אין לך את האומץ והעוצמה לכך
ציפור
עכשיו יש לי הוכחה למה שחשבתי,את חכמה גם בשכל וגם בחיים עצמם,פשוט מדהים
זה נכון שהתחושה היא של סנדלר הולך ייחף,את כל העולם את יכולה לתקן אבל את בעצמך נשארת עם כל הקשיים שלך
אבל זה דבר שווה לחיות בשבילו,לעזור לאחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 14:37 |
|
| |
אכן :)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2012 15:03 |
|
| |
כ"כ כיף שהילדה הזו חיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2012 21:36 |
|
| |
תודה :) באמת לא מובן מאליו בכלל.....הסתכלתי בתאריך ונדהמתי לראות שעברו מאז 3 חודשים!!!!!! איך שהזמן רץ :)כמו שכתבתי, הרבה השתנה....היו עליות וירידות.....אולי אני לא במקום טוב יותר אבל לחלוטין במקום מודע יותר....וזה העיקר :) באמת שלא האמנתי שאשרוד עוד כ"כ הרבה זמן.....
|
|
|
|
|
