הטיפול הדינמי נכשל, מה עושים??? איך ממשיכים???

טיפול גופנפש נשמע מעניין, תוכלי להרחיב? מי מוסמך לטפל? מהי מסגרת הטיפול?

איקס- ברוך ה', אני כבר לא בדכאון. נשארו לי כמה התנהגויות שנובעות מהדכאון (חוסר בטחון עצמי, פסיביות וכדו'), ואני צריכה עוד לעבוד עליהן. למשל, הCBT היה ממוקד בקשיים שלי ליצור קשרים. התחלתי לאחרונה טיפול גופנפש בעקבות כמה התנסויות מדהימות שהיו לי במסגרת לימודית. הופתעתי מעוצמת הרגשות שעלו לי כתוצאה מתרגילים שנראים כמו התעמלות במקרה הטוב, או סתם תנועות מוזרות במקרה הנפוץ יותר. ההבדל הוא שכאן יש הקשבה לגוף, במקום ההדחקה שאנחנו רגילים לה.
מרגיש- כמו בכל זרם אחר, גם כאן יש המון גישות  שונות. המשותף הוא ראיית הגוף והנפש כמכלול אחד (מעניין ששני הזרמים שלכאורה הכי מנוגדים זה לזה- הפסיכיאטריה והגופנפש בעצם אומרים את אותו הדבר). הכאבים והפחדים שלנו נצברים בגוף (הדוגמא הכי בולטת לכך היא הכתפיים המכווצות שיש לרבים כל כך), ודרך תשומת לב אליו ניתן לראות אותם ובהמשך גם לשחרר, ע"י חוויה גופנית מתקנת. הגישות השונות מדגישות נקודות שונות, אבל באופן כללי בטיפול  עושים תרגילים שמלמדים הקשבה לגוף, שמשחררים רגשות, שבודקים איך אתה מארגן את עצמך, שמרחיבים את האפשרויות שלך וכדו'. כמובן שבטיפול גם מדברים על התכנים שעלו.
נסיון שכדאי לברר זה כמה שנים המטפל עובד ואם הוא עבד גם במוסדות שונים ולא רק באופן פרטי. אם תרצה, אנסה לעזור לך למצוא מישהו טוב.

מרגיש- לא מזמן פגשתי אשה מקסימה שסובלת מOCD. היא בטיפול דינמי כבר שנים רבות מאוד ולוקחת תרופות, אבל זה לא עזר. שאלתי אותה אם היא ניסתה טיפול התנהגותי והתברר שהיא אפילו לא שמעה על זה. כל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שהיא הלכה אליהם (והיו כמה וכמה במהלך השנים) לא סיפרו לה על הטיפול המומלץ לבעייתה. אחרי פגישה אחת עם פסיכולוגית התנהגותית היא שלחה לי SMS שהצלתי את חייה. מאז עברו חודשיים שלושה, והיא אומרת שסוף סוף היא מאמינה שגם לה יכול להיות טוב.
ישנם טיפולים רבים שיכולים לסייע, צריך להתאים את הפתרון לבעיה ולא להיפך... אם במילים "חרדות קיומיות" אתה מתכוון לחרדות במובן הקליני, CBT יכול לסייע מאוד. לטיפול זה יש תדמית של טיפול שטחי, רק בסימפטומים, אבל זה ממש לא נכון.  יש לנו משולש של רגשות, מחשבות והתנהגויות שמשפיעים זה על זה. ניתן לשבור משולש בעייתי ע"י טיפול ברגשות (טיפול דינמי), או במחשבות (טיפול קוגניטיבי) ובהתנהגויות (טיפול התנהגותי). מכיוון שכל קודקוד במשולש משפיע על שני האחרים, אני מאמינה שעדיף לנסות דרך שני הקודקודים הזמינים יותר.
בנוסף, לאחרונה נחשפתי לטיפולי גופנפש, וממש נפעמתי. אני מאוד סקפטית בקשר לכל ענייני הרפואה האלטרנטיבית, אבל לא יכולה להכחיש את מה שחוויתי על בשרי. הרציונל שעומד בבסיס השיטות השונות מאוד מתקבל על הדעת- אם החוויות החשובות נחוו בשנותינו הראשונות, ולכן בהכרח נחוו דרך הגוף ולא דרך מילים, מה הטעם לדבר עליהן? גם מחקרים במדעי המח מראים שטראומות נשמרות במח הפרימיטיבי, מה שמחזק את השאלה. הבעיה היא כמובן שאין פיקוח על המטפלים בשיטות הללו, ולכן חשוב מאוד לברר איפה המטפל למד ומה הנסיון שלו.
אני בטוחה שיש פתרון ושאסור להשלים עם המצב. צריך רק לפתוח את הראש לשיטות שלא במיינסטרים, ולא בצדק בכלל.
הרבה טוב,
לא מתביישת.

אה, אוקי..
אז לפתוח על זה אשכול נפרד?..

חח

מפריע לך או שאני מסקרנת אותך? 
(אנחנו נסיט את האשכול ...) 

תסמכו עלי?
למה תמיד?
את אוהבת לבוא?
ולזרוק כמה?
שאלות קצרות?
הדורשות תשובה ארוכה?
מבלי להבהיר?
מה עומד מאחוריהם?

האם יש סוף לטיפול פסיכודימי ?
יש מישהו שטיפל ויכול לאמר שסיים .?
באלו מצבים ניתן לסיים טיפול ?

שלום לך מרגיש,
דבר ראשון חלילה לך מלוותר על משאלתך לתפקוד בריא ו'לעשות משהו רציני בחייך'! החלום, המשאלה והתקווה הם המניע ובסיס המוטיבציה לשינוי.
ולשאלתך הקונקרטית- אתה כבר מכיר שאני מאמינה בטיפול הפסיכודינמי . עם זאת, במצבים בהם קיימת בעית תפקוד קשה, חרדה קיצונית וכד' אני ממליצה על  טיפול משולב. טיפול משולב מבחינתי יכול להיות טיפול פסיכודינמי כבסיס בשילוב טיפולים אחרים כמו טיפול תרופתי, קאוצ'ינג להתארגנות ולתפקוד, טכניקות הרפיה, טיפול קוגנטיבי, טיפול תמיכתי וכד' זאת בהתאם לאדם ולצרכיו. 
מבין אלו שמאמינים בטיפול משולב יש שבעצמם  שעובדים במשולב ויש שמפנים לתוספות 
אני מסכימה עם ציפור שנכון לדבר על כך עם המטפל שלך ולבחון אופציות שמתאימות לך ולתהליך הטיפול. במידה ואתה מרגיש שמיצית איתו את התהליך יש אולי מקום לשקול "דעה שניה " seconed opinion להערכה מחודשת
בברכה