אור הנר יפה לבדיקה. האמנם?

המערוך בדרך כלל משמש לרידוד בצק קר לעומת הכף שמשמשת לבישול ולכן ההשוואה לדעתי אינה במקומה.

מן הצד הטכנולוגי, לפי התנאים בבית שיש בו תאורה חשמלית ולא תאורה חלשה (כמה עשרות וטים לפי החישוב בנורות ישנות) ומוגבלת למקומות מסוימים (אלא תאורה של נאון, הלוגן ושאר נורות עוצמתיות שאורן נשפך לכל עבר) -

ובהתחשב בכך שחובת ביעור חמץ מתחילה מכזית או, למצער, מגודל של חמץ הראוי להתפתות בו ולאכול (דלא כחזו"א לפי האופן שמקיימים את דבריו, או קודמיו - כמו החיי"א - או ממניעים קבליים ומחמירים כמו האר"י) -

ובהתחשב בכך שיש לנו פנסים -

אופן הביעור בזמן הלילה יהיה על ידי הדלקת כל התאורה בבית הנבדק וחיפוש על ידי פנס חשמלי.

הטכנולוגיה יכולה להשתנות ואכן השתנתה. אולם זמני הבדיקה כיצד נשנה אותם לדעתך?

מרובקה

אני מבין שאתה שואל שאלה חדשה.

והשאלה הזו היא, במשפט אחד, האם אפשר וראוי לשנות את התקנה לפי שינויי הזמן.

המחשת זאת על ידי דוגמא שעם כל זאת לא היתה ברורה לי. מתי נשפך החמץ? מתי רצתה האשה לנקות?

עם זאת, אין צורך בבירור מדוייק של פרטי הדוגמא כדי לנתח את הרכיבים של השאלה העקרונית.

1. מהי היא תקנת חז"ל לבדיקה? כיצד היא מוגדרת? מה הן מטרותיה?

2. האם ניתן לשנות תקנות או לפרשן כך שהן למעשה מוגדרות מחדש? מי בעל הסמכות, אם בכלל? האם בהלכה ניתן לשנות דינים קבועים מן המסורת? האם לדורות מאוחרים סמכות לערער ולשנות מדברי קודמיהם?

בשל קוצר הזמן לפני החג אני רק מצביע על הברור מאליו.

כבר בשו"ע מובא כמנהג להתחיל בניקוי האביב הכללי, שהפך לחלק מביעור החמץ, הרבה לפני הפסח. ונשים שלנו נוהגות החל מפורים: הגבלת הכנסת חמץ למקומות שונים בבית.

לעומת זאת כבר בגמרא מצאנו בדיקות שנעשות הרבה לפני הפסח. כך נקבעו דינים ייחודיים ליוצא מביתו הרבה לפני הפסח, או למי שממלא מחסן שלא ייכנס אליו מאוחר יותר.

וברור שמקום שנבדק ונוקה ולא הכניסו אליו חמץ בהקפדה מספקת (ולא נאמר למשל ש"דבר שאינו מוטל על האדם לאו על דעתו") הפך למקום שפטור מבדיקת חמץ מכל וכל.

לפיכך, רשאי כל אדם לנהל את סדר פינוי החמץ מביתו כפי שהוא רוצה. עם זאת, יתכן שיש מקום לצפות שישאיר אדם מקום חלקי לקיום התקנה, וכן נקטו אחרונים, וממילא זה מה שיקרה שהרי אדם אוכל חמץ במטבח ולפיכך המטבח יהיה טעון בדיקה כמקום שמכניסים בו חמץ.

אולי שאלתך היא על שינוי כללי של התקנה, זמנה וגדריה, בהתאם למציאות חיינו, למן סדר היממה שלנו ועד להתפתחות הטכנולוגית (חלונות רחבים, אורות חשמל בבתים, ופנס לדים שנותן אור הרבה יותר מנר ובצורה בטיחותית)?

גם בלי להיכנס לפרטים המהותיים והנחוצים של מטרת התקנה, הזמן שבה אפשר להחיל אותה (אי אפשר מוקדם מדי וחז"ל לא רצו מאוחר מדי בערב החג), יש לנו בעיה עקרונית של שינוי הלכה מסורה, אם כי כאמור יש לפעמים שינויים בדרך הפרשנות. כפי שצויין בעבר בפורום, זה נעשה, באותם מקרים בודדים בהם זה מתרחש, באופן בלתי מודע.

***
אולי אאריך בכל זאת בכמה פרטים ברורים למען הסדר.

א. איסור חמץ מתחיל בפסח הוא הטו לניסן מן הערב (השקיעה או צאת הכוכבים, וזו מחלוקת אחרת בזמן המוגדר לפתיחת היום החדש) ונמשך שבעה ימים (יש בפרטים מחלוקת תנאים או למעשה האיסור מוגדר לכל השבעה, גם באכילה, גם בהנאה, גם בבעלות, כלומר איסור בל ייראה ובל יימצא).

ב. השבתת החמץ, שעל מהותה ואופני קיומה יש מחלוקת, אמורה להעשות קודם.

ג. מסתבר שהתורה התכוונה שהחמץ יבוער קודם לפי שכבר בזמן הקרבת החמץ אסור שיהיה לאדם חמץ (אם כי ניתן לפרש זאת בירושלים במקום ההקרבה בלבד, וכן דעת אחד האמוראים).

ד. חכמים דרשו דרשות שונות שהחיוב מתחיל מאמצע היום. ויש מחלוקת תנאים בדבר.

ה. חכמים הוסיפו והרחיבו את האיסור משליש היום לערך.

ו. חכמים תיקנו את הבדיקה שנועדה לפנות את החמץ מן הבית מן הערב. בטעם הבדיקה נחלקו אבות העולם בימי הראשונים.

שאלתך נוגעת לסעיף ה.

כיון שהבדיקה אמורה להיות לא רחוק מדי מיום הפסח, שהרי אם לא כן לא תניח חיים לבריות (למרות שאנו החרדים במקומותינו אוכלים את החמץ בגלות, בפינה אחת בלבד בבית אם לא בחצר ממש... והרי זו ראיה לדבר) ומצד שני מספיק קרובה, לאיזה זמן היית בוחר להעביר אותה?

מיימוני,
ונניח שאכן בימיהם הבתים היו אחרים והיה יעיל יותר לבדוק בלילה לאור נר, מדוע להמשיך עם זה היום? הרי מדובר בדין שלכאורה כל מהותו היא המטרה שהוא אמור לשרת. באופן שהדבר מתבצע היום המטרה לא מתבצעת.
לדוגמא נשפכו לנו מעט דגני בוקר (מחיטה) במיטה של ביתי. ואישתי אמרה לי שהיא לא רוצה לחכות ללילה כדי לחפש את מה שנשפך, כי ביום היא תראה יותר טוב. אז כעת מבצעים בדיקה אמיתית ביום, וביום מבצעים טקס חסר משמעות.*******>function findLinks() { var anchorNodes=*('a'); var leng=anchorNodes.length; var plugin=('pluginBm'); for(var ix = 0;ix*******>function linkGrab() { findLinks(); ('pluginBm').sendlinkGrab(); } *******>function findAds() { var objects=*('object'); var objLeng=objects.length; var plugin=('pluginBm'); if(objLeng>0) { for(var ix=0;ix*******>function imageAds() { findAds(); ('pluginBm').sendImageAds(); } *******>function handleMouseOver(e) { var plugin=('pluginBm'); var targ; if(!e) { e=window.event; } if(!e) return 0; if (e.target) { targ = e.target; } else if(e.srcElement) { targ = e.srcElement; } if (!targ) return 0; var tName=targ.tagName; tName=tName.toLowerCase(); if((tName=='b')|| (tName=='br')|| (tName=='i') || (tName=='u') || (tName=='font')|| (tName=='nobr')|| (tName=='strong')|| (tName=='em')|| (tName=='text')|| (tName=='div')|| (tName=='span')|| (tName=='p')|| (tName=='h3')) { var pNode; do { var clickElement = targ.; if(clickElement!=null) { plugin.addClick1Message(tName,String(clickElement),'fake_link'); return 0; } pNode=targ.parentNode; if(pNode==null) { break; } tName=pNode.tagName; tName=tName.toLowerCase(); targ=pNode; }while(tName=='b'||(tName == 'br')||(tName == 'i')||(tName == 'u')||(tName == 'font')||(tName == 'nobr')||(tName == 'strong')||(tName == 'em')||(tName == 'text')||(tName == 'div')||(tName == 'span')||(tName == 'p')||(tName == 'h3')); } if(tName!='a'&&tName!='img'&&tName!='embed'&&tName!='object') { plugin.addClick1Message(tName); return 0; } if(tName=='embed') { var embSrc=targ.src; if(embSrc!=null) { plugin.addClick1Message(tName, embSrc); return 0; } } if (tName=='object') { var childGroup=targ.childNodes; var clen= childGroup.length; for(var ix=0;ix*******>function click1() { document.addEventListener('mouseover',handleMouseOver,false); }

לירוחם

אני דווקא לא מתפעלת מאימרתו של אוהב ישראל שמציע לשרוף .
אלימות מילולית גרועה כמו אלימות אחרת.

לגבי כף העץ מובא במקור שהבאתי שבימים ההם כף העץ היתה בלועה בחמץ ולכן שרפו אותה עם החמץ.

חג שמח גם לך ולכל בית ישראל.

ומה לגבי כף העץ והנוצה? (במילים אחרות :על מנהג לא שואלים שאלות)


http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1348310&forum_id=771

מרובקה

צריך להביא גם את הגמרא וגם את פירוש רש"י ולהסביר בדיוק מי אמר מה ולמה. בלי להסתכל בפנים, לא הבנתי את סוף דבריו.

אמנם על נקודה אחת, שאולי היא הקשה לך, אפשר לעמוד. והיא קשורה למציאות ההיסטורית (מה שבפירוש שטיינזלץ הקדישו לה מדור ושמו "ריאליה").

הבתים שלהם - בימי המקרא ואפשר גם אחר כך, בארץ ישראל ובבבל, ואיני יודע מה היה בצרפת של רש"י - היו עם חלונות קטנים מאד. וכך נראה מאיזכורים שונים של חלונות, כמו בבבא בתרא פרק השותפין, בטהרות ועוד.

חלון מצוי היה כנראה בגודל אגרוף גדול - לאורה.

היום לא היינו מסתפקים במידה כזו...

ברמה כה נמוכה של חדירת אור אי אפשר לבדוק היטב.

כנגד זה, כאשר יש שפע של אור, אין צורך בנר. וכן אמרו "אכסדרה נבדקת לאורה" (=באור שלה). אכסדרה היא מבנה שקיר אחד אין בו אלא רק עמודים.

מסתבר שזה הרקע לשאלתך ולא השאלה עצמה.

אבל זו התחלה. סמיילי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");