וזה מה שכתבתי אתמול באשכול הזה,
סיפור יצאת מצריים כהלכתו
מועדים לשמחה לחכמי וחברי וגולשי הפורום,
יסוד ההבדל בין מצוות סיפור יצאת מצרים. לבין מצוות זיכרון יצאת מצרים בכל יום ויום,
היא דווקא שבליל פסח, מחויבים אנו
"להתחיל בגנות ולסיים בשבח"
כלומר, בכל יום יש לנו מצווה לזכור ולשבח,
בליל הסדר\פסח, המווצה דווקא לספר בגנות תחילה, כלומר לדעת מה הביא את העבדות, העבודת אלילים ומלחמת אחים,
כמו שאומרים חז"ל במליצתם, אמר הקב"ה ליוסף "אתה אמרת מזלזלים בבני שפחות וקורין אותם עבדים לעבד נמכר יוסף (תהלים קה יז), אתה אמרת תולים עיניהם בבנות הארץ אני מגרה בך את הדוב ותשא אשת אדוניו וגו'].
אמר הקב"ה לשבטים, אתם מכרתם את יוסף לעבד ?! חייכם שאתם תהיו עבדים,
כלומר אנו צריכים ללמוד מה היה בכדי לדעת לתקן, ואז באמת נזכה להיות בני חורין,
כל זמן שאבותינו היו עובדי אלילים, אז אין בכלל אב אומה, ואין בני ישראל, האבות היו יכולים להמשיך להיות עובדי אלילים ואז מי היה מבחין בינם לבין כל אדם בזמנם,
דווקא אברהם ששלל את האלילות, ועשה את הברית מילה לו ולזרעו עד עולם, אז התאפשר תחילת האומה,
אחרי שיש כבר אומה, אין לא קיום בלי שתהיה אחדות ואהבה בין אחים,
ולכן צריך לספר את סיפור יוסף והאחים, אייך נגרם מזה שירדו למצריים, ונהיו עבדים, והתבוללו לגמרי שם,
רק משה הצליח להציל אחד מחמש\מחמישים,
ואז נתן לנו תורת חיים,
תורה חברתית כלכלית, וכך ורק כך נהיה באמת בני חורין,
כל תורה אחרת, לא הצליח לשמר את האומה, בכל דור ודור הפסדנו את זרעינו להתבוללות,
דווקא אם נשמר את תורת משה, שזה אומר,
ניתן לכל נולד אדמה\דירה\בית חינם,
אין ריבית, (לא בהלוות ולא בקנסות)
שמיטת כספים, ושמיטת הארץ,
כל אלה תציל אתונו, ותקיים את האומה ואת זרעינו לעולמים,
ואז לא תהיה כל עמלינו לריק,
לסיכום:
לא מספיק רק לא להיות עובדי אלילים,
לא מספיק שלא תהיה מלחמת אחים,
רק גם חייבים לקיים את שיטת הכלכלה של התורה כנ"ל,
בלי כל זה, נחזור להיות עבדים, ונפסיד את זרעינו להתבוללות,
למעשה כל עמלינו (להקים משפחה ולפרנס אותם ולגדל אותם וכו' וכו') תהיה לריק ח"ו,
