הכתבה מעיתון ׳ערים׳ (מקומיני).
בגיל 53 עודד עמרם, יו"ר ועד העובדים בעיריית רחובות ב- 13 השנים האחרונות, מתכנן לכבוש את מועצת הפועלים במרחב ולהחליף את חברו הטוב אמיר ירון, שמשמש יו"ר מרחב ההסתדרות כבר יותר מ- 20 שנה. בראיון בלעדי לעיתון "ערים" פורש עמרם את תוכניותיו לעתיד ומדבר לראשונה על ההחלטה לעזוב את העירייה לאחר 32 שנה, על הרגעים הטובים, המשברים, על החיים לצד ראשי הערים שבאו והלכו ובעיקר על עובדי העירייה שאותם הוא מכנה ילדיו. העיר-ערים כתבתו של ארז שרווינטר.
עודד עמרם (53), נשוי להרס ואב ליעל (25) ולשקר (20), בכלל אינו רחובותי במקור. את שני העשורים הראשונים לחייו הוא העביר במושב בקוע, ששייך למועצה האזורית מטה יהודה, ורק בגיל 23 , כשהיה עדיין רווק, החליט לעבור להתגורר בשכונת שעריים לבדו. במשך שנים רבות התרכז דווקא בעולם המוזיקה, כזמר. "בשנות ה- 70 היתה לי להקה שקראו לה להקת הוורדים", הוא נזכר ומחייך, "אני הייתי הסולן, והיו איתי חמישה נגנים. הופענו יחד עד שנת 1995 בחתונות, בחגיגות בר מצווה ובשאר שמחות, אבל אחרי שהחלטתי להתמקד יותר בעבודתי בעיריית רחובות, הלהקה התפרקה, והחלק הזה של חיי נשאר מאחור".
עודד, את עבודתך בעיריית רחובות התחלת כמנהל מתנ"ס מרגולין, ומשם מצאת בכל פעם את הדרך לטפס בסולם הדרגות באופן מהיר יחסית.
יש מי שאומרים עליך שתמיר ידעת להיות במקום הנכון ובזמן הנכון.
"לעבודה במתנ"ס מרגולין התקבלתי במכרז חיצוני של העירייה. לאחר שנתיים עברתי לנהל את מתנ"ס כפר גבירול, ולאחר מכן כיהנתי כסגנו של שאול ליבי, שניהל בזמנו את המחלקה לתרבות ולאירועים בעירייה. עם פרישתו תפסתי את מקומו וכיהנתי בתפקיד במשך שנה וחצי. משם המשכתי לנהל את אגף מוסדות העירייה, לאחר שמשה עוקשי פרש מהתפקיד. במקביל, נבחרתי בשנת 1999 לכהן כיושב ראש ועד העוברים של העירייה לאחר פרישתה של אילנה שמעוני, ובתפקיד הזה אני מכהן עד היום".
לקחת איתך משהו מכל התפקידים האלה, או שמבחינתך אלה היו פשוט שלבים בדרך לראשות הוועד? "ברור שכל תפקיד לאורך הדרך תרם לי להמשך וגם השאיר בי הרבה זיכרונות טובים. בתקופה שבה כיהנתי כסגן המחלקה לתרבות ואידועים, למשל, רחובות חגגה בדיוק מאה שנה להיווסדה. מבחינתי, זו היתה אחת התקופות היפות, המרגשות, המשמעותיות והמצליחות בחיי. כסגן מחלקת אירועים, הייתי אחראי על כל תחום הפקת החגיגות שנערכו ברחוב יעקב וברחוב הרצל בעיר. החגיגות נמשכו שלושה ימים, ושאול ליבי ואני אירגנו את שטיח ההדרים המפורסם, שאורכו היה כ- 300 מטר. כל רחובותי שנכח בחגיגות האלה לא שוכח את המראה היפה של הרחוב, שהיה מלא בפירות הדר שאיפיינו באותן השנים את רחובות. עובדה שההישג הזה גם נכנס לספר השיאים של גינס. במקביל, בשכונת שעריים אירגנו את הלחוח הגדול בעולם, וגם הוא נכנס לספר השיאים של גינס. הדבר היחיד שקצת התפספס בזמנו היה העדלאידע שתיכננו לפורים, שבה היו אמורים להשתתף כל בתי הספר בעיר. בסופו של דבר הפרויקט ההוא הופסק בגלל חוסר תקציב, ועד היום זה קצת צובט לי בלב, כי רציתי שזה ישאיר חותם".
נחזור לתפקיד שבו אתה מכהן כבר 13 שנה. תאר לנו מה זה להיות יושב ראש ועד עובדים בעיריית רחובות. "יושב ראש ועד עובדים זה להיות העבד של העובדים, הפה של העובדים, האוזן של העוברים והבית של העובדים. כל יושב ראש ועד עובדים שישמור על הכללים הללו יוכל לכהן בתפקיד הזה לנצח, עד לפרישתו".
זאת אומרת שאם אתה רוצה, אתה נשאר בוועד עד להודעה חדשה. "לא סתם העובדים גומלים לנו". אבל עובדה שאין יום שעובר ללא בעיות של עובדים בעירייה. "זה נכון. אין דבר כזה יום ללא בעיות. לצערנו, הבעיות והצרות לא מסתיימות אף פעם, אבל בדיוק בשביל זה קיים הוועד, ואנחנו פותרים הכל. אני אתן לך דוגמה אקטואלית: מהלך הדגל שבימים אלה מוביל חברי, יו"ר ההסתררות עופר עיני, הוא דגל שאני נשאתי כבר בשנת 2002 . אני פירקתי בעיריית רחובות את כל נושא ההעסקה של עובדים דרך חברות כוח האדם והפכתי את כל 340 עובדי הקבלן לעובדי עירייה מן המניין, עם כל הזכויות ועם כל המשתמע מכך. כל השנים הסיסמה שלי היא שאני רוצה לתקן את חלקת האלוהים שלי, שבה יש לי הכוח לפעול. אני לא רועה בשדות זרים ומדבר גבוה. אני עושה דברים בשטח, ועובדה שתיקנתי את העוול שהיה קיים בנושא הזה בעיריית רחובות. כיום, אגב, העירייה שלנו היא מודל לחיקוי בקטע הזה לכל הערים".
אתה מדבר על חלקת האלוהים שלך, על המקום שבו יש לך כוח לפעול. אולי מדובר בכוח גזול מדי? הרי יש מי שיאמר שוועד העובדים בעיריית והרבות משפיע על זהות ראשי הערים כבר לא מעט שנים. "חשוב לי לומר שאני לא לבד ושיש איתי שותפים רבים לדרך. זה לא סוד שבקדנציה האחרונה הייתי ראש סיעת הליכוד ברחובות וגם הייתי מועמד לראשות העיר. ברגע האחרון, לאחר התייעצות עם החברים והמשפחה, החלטתי שזה נכון לוותר לטובת בחירתו של רחמים מלול, למרות שהיה לי ברור שזה בידיים שלי לכהן כממלא מקום ראש העיר".
אז אתה מודה שעזרת להכתיר את רחמים מלול לראשות העיר? "כן, אבל שוב חשוב לי להדגיש שלא הייתי לבד ושיש לי עוד הרבה שותפים לדרך. אני ויתרתי על המועמדות שלי כדי שמלול ינהיג. עשיתי את זה מתוך אחריות ודאגה לציבור האזרחים ולציבור החברים. אני שלם עם זה, ואני חושב שהבחירה היתה מוצלחת. התושבים רואים את זה בשטח".
גם עם שוקי פורר היתה לך היסטוריה מעניינת. "שוקי הוא אישיות מיוחדת. הוא קיבל את העירייה עם גירעון של מעל ל- 40 מיליון שקל, ויחד הלכנו יד ביד להצעיד את העירייה קדימה. בהתחלה היו בינינו מאבקים לא קלים, אך בשלב מסוים יצאנו מהעיר רק שנינו למשך לילה שלם, כדי להתוות מדיניות להצלת העיר – הוא כראש העיר ואני כיושב ראש ועד העובדים. החלטנו להבריא את העירייה בכל מחיר, והסיסמה שליוותה אותנו באותה תקופה היתה "כשאבא ואמא רבים, הילדים סובלים", קרי האזרחים".
ובסופו של דבר שוקי נאלץ לעזוב את הפוליטיקה בצורה מאוד לא נעימה. "הצטערנו על עזיבתו את הפוליטיקה, כי הוא אישיות מיוחדת והעובדים אהבו אותו. הם גם גמלו לו על היחס הטוב שהוא נתן להם. אסור לשכוח שעד היום רחובות קוצרת מפירותיו של שוקי".
בוא נחזור שוב לשאלה על הכוח שנמצא בידיים שלך. במהלך השנים שלך בתפקיד יושב ראש הוועד נראה שאתה שותף להחלטות רבות בנושאים שנמצאים על שולחן ראשי הערים. אתה מגיע לישיבות מועצה, מסתובב בלשכת ראש העיר בצורה כמעט חופשית ומעורה כמעט בכל דבר שנעשה שם. "אני מכיר את העירייה על כל גווניה ופעולותיה, החל משכר פעולות וכולל מלגות וחובות של העירייה. אני מכיר טוב את פקודות העירייה, וכך אני גם יודע מה לבקש ואיפה להתוות דרך. זה גם מאפשר לי לתת עצות, ואני כמובן משתדל לתת רק עצות שיהיו נכונות, במקומות הנכונים. בסופו של דבר, כשהעירייה או כל מוסד או מפעל אחר נכנסים לגירעון, מי שמשלם את המחיר הם העובדים. אני חרטתי על דגלי, לאחר כמה תוכניות הבראה שנאלצנו לעשות, שכל עוד אני אשב על כיסא היושב ראש אני לא אתן למצב כזה לקרות. לא קל לעמוד בפני עובדים מפוטרים או כאלה שנאלצים לצאת לפרישה מוקדמת ומאולצת, ואני יכול להעיד ששילמתי על כך מחיר כבד בבריאות שלי".
לוקח ללב: כשעמרם מדבר על המחיר שהוא שילם בבריאותו, הוא כמובן מדבר על האירוע המוחי הקשה שעבר בשנת 2007 ושגרם לו להיעדר מן העבודה למשך שנה. "באפריל 2007 חשתי ברע", משחזר עמרם, "התפניתי לבית החולים קפלן, ושם לא ידעו להגדיר מה יש לי. מייד לאחר הבדיקה אושפזתי בבית החולים, ועוד באותו הלילה קיבלתי את השבץ המוחי. פוניתי לבית החולים תל השומר להמשך טיפול ועברתי במהלך שנה שלמה תהליך שיקום פיזי, מאחר שחצי הגוף הימני שלי השתתק לגמרי, כולל השליטה בדיבור. כיום, לאחר תהליך שיקום ארוך אני נמצא בעבודה כרגיל, במשרה מלאה, ומודה לקדוש ברוך הוא על כך שנתן לי את הכוח להמשיך, אסור להתייאש".
האירוע המוחי נבע מהלחצים בעבודה? "לפני האירוע היתה בעירייה תוכנית הבראה קשה עקב חריגות שכר שכלל לא היו בזמני. נאלצתי להתמודד עם כל הלחץ הזה, והיה עלי לפטר עובדים ולצמצם בעלויות השכר. יש לי רגישות יתר לדברים האלה, ונראה שאני סובל מזה יותר מאשר אנשים אחרים".
באותם רגעים קשים שבהם שכבת בשיקום לא היו מחשבות על פרישה מהתפקיד המתיש הזה? "המבטים של העובדים ושל חברי הוועד שבאו לבקר אותי וסעדו אותי בשיקום הם אלה שנתנו לי את הכוח להמשיך בעשייה. היו לי הרהורים לעזוב, אך מאחר שבורא עולם החזיר אותי לתפקוד מלא, אני חייב להמשיך לתת את השירות והעזרה לכל אדם באשר הוא. חוץ מזה, כיום, תודה לאל, מצבת כוח האדם מאושרת במשרד הפנים לפי תקנים, וכל עובד ועובדת יודעים מתי הם מקבל דרגה, מהן זכויותיהם ומהו שכרם. הכל מעוגן ומסודר ללא טובות מאיש. לא סתם הרבה ועדים באים להתייעץ עם ועד עובדי עיריית רחובות. אנחנו מודל לחיקוי לכל הערים שרוצות להפסיק עם הנושא של הקמות ועדה למתן דרגה. אני התנגדתי נחרצות
להקמת ועדה כזו, כי דרגה זה שכר, והעובד או העובדת לא צריכים לקרקר סביב ועד העובדים, סביב מנהלים או סביב הנהלת העיר כדי לקבל דרגה. יש ספר דרגות שלפיו העובד מקבל דרגה באופן אוטומטי, ואם העובד סרח, בשביל זה יש ועדת משמעת".
יש לך תפקיד עם כל כך הרבה כוח ברחובות, ועדיין החלטת להתמודד על תפקיד יושב ראש מרחב ההסתדרות. למה אתה צריך את זה בגיל 53? "אני תיקנתי את חלקת האלוהים הקטנה בעיריית רחובות, ואני רוצה להמשיך בעשייה במקום יותר גדול. אני מתכוון לכהן בתפקיד יושב ראש מרחב ההסתדרות ברחובות ולדאוג לכלל העובדים במרחב, כולל אלה שבעירייה, כי ממנה אני לא מתנתק".
במידה שתזכה, מתי אתה צפוי להיכנס לתפקיד החדש? "בחודש מאי יתקיימו הבחירות בהסתדרות, ואני מקווה שלקראת חודש יוני או יולי אני כבר אכנס לתפקיד. כרגע יש לגבי קונצנזוס של מפלגת העבודה, הליכוד ועוז של התעשייה האווירית, ואני המועמד המוסכם על כולם".
במילים אחרות, התפקיד כבר שלך. איך מגיבים העובדים בעירייה? "היו כאלה שכבר באו ואמרו לי 'אתה אבא שלנו, אל תעזוב אותנו', אבל אני אומר שלכל אדם יש מחליף, ואני משאיר אחרי ועד איתן ויציב. יש בוועד אנשים בעלי ניסיון בענייני זכויות העובדים, ושוב: ועד העובדים של העירייה כפוף למועצת הפועלים, כך שהצל שלי תמיד יסוכך עליהם. כמו שהדלת שלי היתה פתוחה תמיד בוועד העובדים, כך היא תהיה פתוחה גם במועצת הפועלים, אבל אני סמוך ובטוח שעובדי עיריית רחובות לא יגיעו אלי, כי אני משאיר להם ועד עובדים מקצועי ומצוין. לא סתם מכנים אותנו משפחה".
