למשמאילים בה סמא דמותא - כיצד התורה יכולה להמית?

שבת פח:
"נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא  דמותא"
רש"י: למשמאילים בה - שאין יגעים כל צרכן.

אני מחפש הסבר מהו המוות המדובר ומהי היגיעה הבלתי מספקת המדוברת. לא סתם תיאוריות, כאלה יש לי. אלא הסבר שמבוסס על מקורות. גם מקורות נוספים בעניין יהיו לתועלת.

תודה.

אחרי שאנו מניחים כי חז"ל דיברו את הדברים כמשל וכמליצה - והם מתכוונים סם המוות מטפורה ולא כמוות פשוט (כמעט בלתי ניתן לפרש אחרת את חז"ל), ניתן לומר זו כוונת חז"ל כך:

הואיל ובתורה נאמר אינסוף מצוות והלכות, ולכל אחת מההלכות והמצוות מספר משמעויות וקונוטציות, הרי שחייבים להניח שבבסיס פרשנות הדת חייבת להיות מגמה של טוּב. וכאשר מפרשנים את התורה, לגופה של כל הלכה ומצווה, ומתעלמים ממגמת הטוב, הרי שהדת הופכת לסם המוות, ובשם הדת ניתן להעניק לגיטימציה וגושפנקה לזוועות שבאנושות.

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג, יז)