היחסים בין הנצי"ב לשמואל יוסף פין

כמה התרחקו המשכילים במעשיהם ועוד יותר מזה בדעותיהם מהדת יכול להוכיח הרומן של ישעיהו בערשאַדסקי הנקרא 'באין מטרה' (יצא לאור בהוצאת תושיה). שם מסופר על מורה עברי בשם אדמוביץ.

ועתה נתברר כי אכן זילברמן היה זה אותו עורך, כי פרט השנה הוא תרכ"[] ובאותה שנה טרם החליפו דוד גורדון (שבתקופת היותו עורך המגיד הוציא לאור מוסף בשם 'מגיד משנה').

עורך המגיד (אינני זוכר את פרט השנה ולכן אין ברצוני לקבוע מסמרות ולומר שהיה זה אליעזר ליפמן זילברמן העורך הראשון והמייסד של המגיד) כתב במכתבו העתי כי תפארת הוא לו לר' ישראל סלנטר שלא נמע מבנו וכו' כמו שכתבתי לעיל. ויהי כשמוע ר' ישראל את הדבר הזה או בראותו את דברי זילברמן אודות בנו לא נשאו חן בעיניו ויקח לו מועד ויכתוב וישלח אל זילברמן ויודיעהו כי לא לרצון לו דבריו על אודות בנו וכי למורת רוחו עשה בנו את הדבר הזה, וידום זילברמן ולא יסף לדבר עוד בשבח מעשה האב עם בנו ה'מתמשכל'.

מסופר שבנו של ר' ישראל סלנטר נסע ללמוד בבית מדרש החכמות והמדעים ושיבחוהו המשכילים על שלא מנע מבנו את הלימודים ההם. (והיה לו גם נכד בשם ר' יצחק ליפקין שהיה ת"ח גדול וכמדומה התגורר בירושלים. נראה שנכד זה לא נולד מבנו המשכיל אלא מבן אחר או מחתן).

ר' ישראל סלנטר והמשכילים

בספר "ר' ישראל סלנטר: חייו פעולתו וכו'" שי"ל בהוצאת 'תושיה' בווארשא תרע"א נכתבו הדברים האלה: "בשנת תר"ו [=1846] בא משה מונטיפיורי לווילנא. בבקרו אז את רוב בתי המדרשות אשר בעיר, ביקר גם את בית הכנסת הזאליצי וגם את ישיבת רבי ישראל, על ידי מליצו [=מתורגמנו], הד"ר לוי, דיבר מונטיפיורי עם רבי ישראל והוכיחו על אשר לא ידע לדבר בשפה הרוסית. רבי ישראל הצטדק, באשר יכול, במשך חצי השעה. אז הזכיר לו הד"ר לוי את "עלילת דמשק" והוכיח לו, כי בלי [.....  .....*] אי אפשר לו ליהודי בעל שם שכמוהו להגן על ישראל בצר לו, נשתתק רבי ישראל ומונטיפיורי עזב את הבית, אשר בעליו לא הפיקו רצון ממנו".

*האותיות מטושטשות

במכתב עתי הכרמל שנת תרכ"ו שי"ל בווילנא נדפס בעמוד הראשון של הגליון שירו של י"ל גורדון "הקיצה עמי" ומתוך השיר הזה ידוע המשפט "היה יהודי באהלך ואדם בצאתך" (לא רבים יודעים שהמשפט כה קדום יחסית וגם לא רבים יודעים שגורדון הוא הוא בעל האמרה). איך ר' שמואל יוסף פין הרשה שיפורסם כזה שיר במכתב עתי שהוא עצמו היה עורכו, והרי אמרו עליו שהיה מכבד את התורה?

באיזה צורות הוא עודד התבוללות?

ומעניין לעניין באותו עניין, הזכירו כאן באחד האשכולות את ה'מגלה טמירין' של יוסף פערל. ואני ראיתי ולא אבין למה זה רעה עינו של פערל במנהגי החסידים של זמנו, תחת אשר היה לו לבקרם על ההמנעות מלימודי חכמות חיצוניות כדרך כל חבריו בגאליציען?

מה היתה דעת רבני הדור על ס' מסתרי פאריז שי"ל בתרגום מצרפתית ע"י קלמן שולמאן?

כרך שלם של מבוא ועוד ג' כרכים עיקר החיבור

ויעוי' עוד בס' מקור ברוך אפשטיין

ואם נשוב לנושא האשכול, אין פלא בכך שרבים מן המדפיסים היה להם יד ושם בהשכלה. לדוגמא המדפיס שמואל אורגלברנד בווארשא היה בוגר ביהמ"ד לרבנים והדפיס גם שירים של משוררים בני העם הפולני והיה משלם להם ביד רחבה. וכמובן היה בקי בלשון הפולנית.

באותן שנים המונופול על ההדפסה היה בידי משפחת רום ואחר שנשמט מידיה נפתחו בתי דפוס בווילנא ע"י מ"ץ וקצנאלנבוגן ואחרים. יש לציין שאת המכתב העתי שלו - הכרמל - החל ש"י פין להדפיס אצל רום.