| נשלח ב-3/5/2012 14:34 |
 |
| |
מאני מכבדותיה
אשכול זה נפתח בעקבות הדיון הקצר שהתחיל ב http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=25&topic_id=2916326&forum_id=1364
כתבתי שם
ואפרופו סלבודקה
האם הלבשת ילדי בר מצווה בחליפה ומגבעת תואמת לרוח סלבודקה, או שמא זו שימור החיצוניות הסלבודקאית תוך עיקור הרוח הסלבודקאית? הרי כל מטרת הלבוש המודרני בסלבודקה היה כדי להראות כמו סטודנט, ואם כן בן תורה אמיתי היום אמור ללבוש ג'ינס וטי שירט של מיטב המעצבים.
(ובמקום צ'ופ, קרחת מודרנית. אמנם יש בה בעיה של הקפה, אך מאידך אין חציצה בתפילין)
מטפחת_ספרים ענה:
מטרת התלבושת הסלבדקואית הייתה להתלבש בצורה מכובדת כפי שזה נתפס אז, אז סטודנטים - אחוז מזערי ואליטסטי מהאוכלוסיה - גם התלבשו כך.
בימינו סטודנטים ואנשים סתם לא מתלבשים בצורה מכובדת (בעיקר בארצנו הקטנה) ואדרבה משתלים לעיתים להתלבש בצורה היפית וזרוקה.
נכון שהלבוש האופייני של בחור ישיבה הוא לא הלבוש המכובד ומאפיין בעיקר פנסיונרים גרמנים ואנשי מאפיה איטלקים.
מלבד זאת קרה לו פורמליזציה (כנראה שאין מנוס מזה ביהדות ההלכתית....) ונהייתה מצווה ללכת עם כובע וחליפה לא משנה איך הם נראים ואם החליפה מתאימה למכנסיים וכדומה.
אשכול זה נפתח כדי לדון האם החשיבות הרבה שמיחסים בצבור החרדי/דתי ללבוש מוצדקת.
הוספתי גם את הצבור הדתי, כי לדעתי כולנו לובשים מדים. גם מי שאינו לובש חליפה מצהיר בכך משהו, שלא לדבר על כפיה סרוגה עם רקע ובלי רקע ועוד ועוד.
וגם הצבור החילוני לובש מדים, יש אמירה גם בסוג הג'ינס.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 03/05/2012 14:35:49
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 15:07 |
|
| |
ודאי שהוא מישב- אבל גם הו"א ראוי לדיון,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 14:58 |
|
| |
ירוחם, שכחת להוסיף את דברי ר' יוחנן המיישבים את הקושיה. מכל מקום, אפתח אשכול חדש בו אשתדל להסביר את המושגים, ותוכל אח"כ להוסיף את דבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 14:50 |
|
| |
בבא מציעא דף לג .
תנו רבנן: העוסקין במקרא - מדה ואינה מדה, במשנה - מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד - אין לך מדה גדולה מזו, ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד. הא גופא קשיא, אמרת: בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, והדר אמרת: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד!
המילה גמרא בא - מגמירי ליה-או
רש"י ביצה כד.
אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא - משל שוטים הוא, כמו: זבון וזבין תגרא אקרי (בבא מציעא מ, ב), כך גמרא גמור, אומר לתלמיד שוטה: למוד הן אמת הן שבוש, ויהא לך לזמר ושיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:24 |
|
| |
הגדרתך לתלמוד איננה נכונה, שהרי בימי רבי שנו: לעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד.
מה פירושך למושג גמרא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:19 |
|
| |
אתה עכשיו כבר לא מדבר רק על המילה גמרא- שעליה ורק עליה כתבתי שהשימוש בה אינו נכון.
לשאלתך, תלמוד= לימוד, בהטעיותיה השונות, ומשתמשים בשם הזה למסגרת- במסגרת התלמוד- נכללים משנה גמרא,וכ' כל מה שלומדים ולודים ממנו ומלמדים ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:10 |
|
| |
ירוחם,
האם תלמוד וגמרא אלה מושגים זהים, ואם לאו מה ההבדל ביניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:01 |
|
| |
התנאים למדו ויצרו את המשנה, מכאן שהם למדו משניות כל אחד לפי בית המדרש שהיה שייך אליו.
האמוראים פירשו והיסבירו את המשנה, לימודם רוכז ונקרא גמרא. כלומר הם יכלו ללמוד גמרא.
אבל לא התנאים.
הציטוט של על ריב"ז לקוח מב"ב במסכת סוכה באותו ציטו לא מופיע המילה גמרא.,
אתה הרי יהודי ת"ח- לפי דבריך איך יכול להיות שהמילה גמרא לא מופיע במשנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:54 |
|
| |
ישמעו אזניך את מה שפיך מדבר. לפי הגיונך, התנאים לא יכלו ללמוד משניות בטרם רבי חיבר את המשנה.
לא לימדו אותך שהמשנה והגמרא נקראים תורה שבעל-פה???
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:44 |
|
| |
ואף על כן, גמרא זו חיבורם של אמוראים, ותנאים לא יכלו ללמוד אותה,
סופרלטיבים שנאמרו על אנשים לאחר 500 שנה, אינן ראיה.
אמרו עליו- מי אמר? רבינא ורב אשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:35 |
|
| |
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי (תנא!) שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות וכו'. פירש רש"י גמרא: זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהם טעם כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלפניהן וקבעו בהם גמרא ואותו דיוק שבימי התנאים נקרא הש"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:26 |
|
| |
אתה מבלבל את היוצרות- יש לימוד ודרך לימוד. ויש משנה ויש גמרא, הגמרא נוצרה בדורם של אמוראים התנאים קדמו להם ולכן אי אפשר לתנא ללמוד גמרא. ו
זה לא שייך לפלפול ולא לדרך ההבנה זה שימוש נכון בשמות,
אבל אתה יכול גם לקרא לכל מה שתחפוץ גמרא או כל שם אחר שיעלה בדעתך. הנייר סובלן וכן המקלדת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:08 |
|
| |
ירוחם,
מי שלא יודע לרקוד אומר שהרצפה עקומה. גמרא הינה המשא ומתן העיוני המאפשר את הבנת המשנה ופסיקת ההלכה. התנאים למדו גמרא בלשונם ובהתאם לידיעותיהם ובנוסח שאיננו אחיד. לדוגמא, כי הוה מקשי רבי פנחס בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר"פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י עשרין וארבע פירוקי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 11:46 |
|
| |
מ
ואפשר גם להשתמש בשכל הישר וההגיון. מה שלא הגיוני לא מתקבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 11:35 |
|
| |
בעל,
השאלה איזה משני הנוסחים מוסמך יותר, הספרדי או הצרפתי, ונחלקו על כך החוקרים. מכל מקום, שני הנוסחים מאמתים את מה שכתבתי למעלה. ואפשר לעיין גם ברש"י לבבא מציעא לג ע"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 08:28 |
|
| |
מ
אתה וודאי יודע שיש שתי נוסחאות לאיגרת רש"ג.
|
|
|
|
|
