איסור מוסיף איסור כולל

במשנ"ת הזכיר הרמב"ם איסור כולל ואיסור מוסיף במקומות הבאים. איסורי ביאה יז,ח-ט. מאכלות אסורות ה,ה. ז,ב. ט,ו. יד,יח-יט. בכדי להבין כראוי את הגדרת המושגים נקדים הקדמה. 

כתב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה יז,ח. כלל גדול הוא בכל איסורים שבתורה, שאין איסור חל על איסור אלא אם כן היו שני האיסורין באין כאחת, או שהיה האיסור האחר מוסיף דברים אחרים על אותו האיסור, או אם היה כולל דברים אחרים עם איסור זה. 

ביאור הדברים, כאשר יש לפנינו חתיכת בשר נבילה, ונתערבה אותה חתיכה בְּחָלָב, איננו יכולים לאסור את החתיכה גם משום איסור נבילה וגם משום איסור בשר בחלב, כי בשר בחלב לא נאמר על בשר נבילה, והוא נאמר רק על בשר כשר הראוי לאכילה, לפיכך תיאסר אותה חתיכה רק משום נבילה, אבל איסור בשר בחלב אין עליה. בשלושה מקרים אפשר לאסור דבר אחד משום כמה איסורים, כשהיו האיסורים באים כאחת, איסור מוסיף, ואיסור כולל.

שני איסורים הבאים כאחת, כגון הבא על אמו חייב שתים, בביאתו עובר על שני איסורים כאחת, משום אמו ומשום אשת אב, נמצא שמעשה אחד כולל בתוכו שני איסורים, לפיכך יתחייב שתים. (אסו"ב ב,ב)

איסור מוסיף, כגון אלמנה שנעשתה גרושה, או חתיכת חלב שנעשתה נותר, חייב שתים, האיסור השני הוסיף על האדם או החפץ איסור נוסף שלא היה בו מתחילה. באלמנה שנעשתה גרושה, כשהיתה אלמנה היה על האישה איסור רק לכהן גדול, משנהיתה גרושה התווסף על האישה איסור גם לכהן הדיוט, נמצא שאיסור הגרושה לכהן הדיוט הוא איסור נוסף שיש על האישה (אסו"ב יז,ט-י). בחתיכת חלב שנעשתה נותר, בתחילה היה על החתיכה רק איסור להדיוט אבל לגבוה היתה מותרת, כשנעשתה נותר התווסף על החתיכה איסור גם לגבוה, נמצא שאיסור הנותר הוא איסור נוסף שיש על החתיכה. (מאכ"א יד,יח-יט. פיהמ"ש כריתות ג,ד)

איסור כולל, כגון האוכל מאכלות אסורות ביום הכיפורים ילקה שתים, על המאכלות אסורות יש איסור אחד, וכשהגיע יום הכיפורים התווסף על המאכלות האסורות איסור נוסף הכולל בתוכו איסור אכילה לכל המאכלים והמשקים, נמצא שאיסור האכילה ביום הכיפורים הכליל את המאכלות אסורות עם שאר המאכלות והוסיף עליהם איסור.

וזה לשון רבנו בפיהמ"ש, ואם אכלו ביום צום כפור נוסף לו אסור האכילה בתענית לפי שהוא אסור כולל כל המאכלים והמשקים, וכיון שביום הזה אסור לאכל את הדבר המותר הרי הוא מוסיף אסור על הדבר האסור באכילה לפי שהוא כולל את החלב הזה בכלל מה שאסור לאכל, וזה הוא אסור כולל. (מאכ"א שם. פיהמ"ש כריתות ג,ד)

וכן טמא שאכל חלב של קדשים חייב שתים, על החלב יש איסור אחד, וכאשר נטמא התווסף על החלב איסור נוסף הכולל בתוכו איסור אכילה גם לחלב וגם לבשר, נמצא שאיסור האכילה של החלב בטומאה הכליל את החלב עם שאר הבשר והוסיף עליו איסור.  

וזה לשון רבנו בפיהמ"ש, כגון שכבר נטמא האוכל הזה, וקודם שיתטמא היה אסור לו אכילת החלב בלבד ומותר לו הבשר, וכאשר נטמא ונאסר עליו הכל נוסף אסור הטומאה על החלב והרי זה אסור כולל. (מאכ"א שם. פיהמ"ש שם)

הגדרת הדברים, כל איסור נובע מחמת מצב מסוים, האישה אלמנה או גרושה, הבשר חלב או נותר, כעת יום הכיפורים, האדם טמא, יש מצבים הגורמים להוסיף על האדם או החפץ איסור נוסף המגביל אותם שלא היה עליהם עד כעת, וזהו איסור מוסיף, ויש מצבים שכלפי האדם או החפץ לא הוסיפו כלום, אבל הם הכלילו אותו עם דברים אחרים אסורים, נמצא שהאיסור הנוסף לא הוסיף להגביל את האדם, אלא הכביד את חומרת המעשה, כי כעת יש על הדבר עוד איסור.

דוגמה, אלמנה שנעשתה גרושה, כעת נוסף עליה איסור נוסף גם לכהן הדיוט, היא הוגבלה יותר מחמת האיסור הנוסף, וזהו איסור מוסיף. מאכל אסור ביום כיפור, יום כיפור לא הוסיף הגבלה למאכל האסור, אבל הוא הכביד עליו את חומרת המעשה, כי נוסף עליו עוד איסור, וזהו איסור כולל.

לפי רש"י וברטנורא, איסור מוסיף הוא על החפץ, ואיסור כולל הוא על האדם. 

איסור מוסיף לשיטתם הוא על החפץ, ולכאורה קשה, הרי באלמנה שנעשתה גרושה האיסור הנוסף הוא על האישה, עד כעת היתה אסורה רק לכהן גדול, וכעת התווסף עליה עוד איסור גם לכהן הדיוט? ועוד קשה, היאך אפשר להגדיר איסור על החפץ, והרי החפץ אינו אדם שיכולים לחול עליו איסורים? 

על כורחנו צריך לדקדק בהגדרתם, גם איסור מוסיף מתייחס לאדם, אלא שכיון שנוספה על החפץ עוד הגבלה, לכן הגדרנו שהאיסור על החפץ, ואילו באיסור כולל שלא נוספה על החפץ עוד הגבלה, אלא יש על האדם איסור כולל האוסר עליו כמה דברים הכוללים גם את החפץ, לכן הגדרנו שהאיסור הוא על האדם. 

באיסור מוסיף כשאמרנו שהוא על החפץ, הכוונה שהאיסור בין על האדם בין על החפץ, כי אנו מתייחסים לאדם כחפץ שנוסף עליו עוד איסור. ובאיסור כולל כשאמרנו שהוא על האדם, הכוונה שהאיסור הכולל הוא על האדם בהגדרתו המופשטת, ועל הגדרת האדם המופשטת יש איסור אכילה ביום כיפור לכל המאכלים, ועל הגדרת האדם המופשטת יש איסור אכילת בשר קודשים בטומאה גם לחלב וגם לבשר. אבל ברור, שגם באיסור מוסיף האיסור מתייחס לאדם.

***

הלכות איסורי ביאה

יז,ח כלל גדול הוא בכל איסורים שבתורה, שאין איסור חל על איסור אלא אם כן היו שני האיסורין באין כאחת [1], או שהיה האיסור האחר מוסיף דברים אחרים על אותו האיסור [2], או אם היה כולל דברים אחרים עם איסור זה [3].

יז,ט לפיכך אישה שהייתה אלמנה [4], ונעשת גרושה [5], ונעשת חללה [6], ונעשת זונה [7], ובא עליה כוהן גדול אחר כך--לוקה ארבע מלקייות על ביאה אחת:  לפי שהאלמנה אסורה לכוהן גדול, ומותרת להדיוט.  [יז,י] חזרה להיות גרושה, נוסף בה איסור ונאסרה לכוהן הדיוט; לפיכך נוסף בה איסור אחר על איסור האלמנה, ועדיין היא מותרת לאכול תרומה.  נעשת חללה, נוסף בה איסור שהרי נאסרה בתרומה; ועדיין היא מותרת לישראל [8].  נעשת זונה, הואיל ויש שם זנות שאוסרת על ישראל אם זינתה אשתו ברצון, נוסף בה איסור אחר [9].

והוא הדין לכוהן הדיוט שבא על הגרושה, שנעשת חללה, ואחר כך זונה--שהוא לוקה שלוש [10] על ביאה אחת; אבל אם נשתנה סדר זה, אינו לוקה אלא אחת. 

***

הלכות מאכלות אסורות

ה,ה  תלש אבר מן החי, ונטרפה בנטילתו, ואכלו--חייב שתיים, משום אבר מן החי ומשום טריפה:  שהרי שני האיסורין באין כאחת [11].  וכן התולש חלב מן החי, ואכלו--לוקה שתיים, משום אבר מן החי ומשום חלב [12]; תלש חלב מן הטריפה, ואכלו--לוקה שלוש [13].

***

ז,ב  האוכל מחלב נבילה וטריפה--חייב משום אוכל חלב, ומשום אוכל נבילה וטריפה:  מתוך שנוסף האיסור בבשרה שהיה מותר, נוסף על החלב [14]; ולפיכך לוקה שתיים.

***

ט,ו  בשר המעושן [15], והמבושל בחמי טבריה [16], וכיוצא בהן--אין לוקין עליו [17]; וכן המבשל בשר במי חלב [18], או בחלב מתה, או בחלב זכר [19], או שבישל דם בחלב [20]--פטור, ואינו לוקה על אכילתו משום בשר בחלב.  אבל המבשל בשר מתה או חֵלֶב וכיוצא בהן, בחָלָב--לוקה על בישולו; ואינו לוקה על אכילתו, משום בשר בחלב:  שאין איסור בשר בחלב חל על איסור נבילה או איסור חלב--שאין כאן לא איסור כולל, ולא איסור מוסיף, ולא איסור בת אחת [21].

***

יד,יח כבר ביארנו [22] שאין איסור חל על איסור אלא אם היו שני האיסורין באין כאחת, או שהיה איסור מוסיף, או איסור כולל [23]; לפיכך יש אוכל כזית אחד, ולוקה עליו חמש מלקייות--והוא, שהתרו בו בחמישה איסורין שנתקבצו בו.

כיצד:  כגון טמא שאכל כזית חלב, שנותר מן המוקדשין, ביום הכיפורים--לוקה משום אוכל חלב [24], ומשום אוכל נותר [25], ומשום אוכל ביום הכיפורים [26], ומשום טמא שאכל קודש [27], ומשום שנהנה מן הקדש ומעל [28].

יד,יט ולמה חל כאן איסור על איסור:  שבהמה זו היה חלבה אסור באכילה, ומותר בהניה.  הקדישה--נאסר חלבה בהניה, ומתוך שנוסף בו איסור הניה, נוסף עליו איסור קודשים [29].  ועדיין היה חלב זה מותר לגבוה, ואסור להדיוט; נעשה נותר--מתוך שנוסף בו איסור לגבוה, נאסר להדיוט [30].  והאוכל הזה היה מותר בבשר בהמה, ואסור בחלבה; נטמא--נאסר אף בבשרה, נוסף לו איסור על החלב [31].  בא יום הכיפורים--כלל כל האוכלין, ומתוך שנאסר אף בחולין, נוסף איסורו בחלב זה [32].  וכן כל כיוצא בזה.

[1] כגון הבא על אמו חייב שתים, שבביאתו עבר על איסור אם ואיסור אשת אב כאחת. (אסו"ב ב,ב)

[2] כגון אלמנה שנעשתה גרושה או חתיכת חלב שנעשתה נותר חייב שתים, שהאיסור השני הוסיף על האדם או החפץ איסור נוסף שלא היה בו מתחילה. באלמנה שנעשתה גרושה, כשהיתה אלמנה היה על האישה איסור רק לכהן גדול, משנהיתה גרושה התווסף על האישה איסור גם לכהן הדיוט, נמצא שאיסור הגרושה לכהן הדיוט הוא איסור נוסף שיש על האישה (להלן הלכות ט-י). ובחתיכת חלב שנעשתה נותר, בתחילה היה על החתיכה רק איסור להדיוט אבל לגבוה היתה מותרת, וכשנעשתה נותר התווסף על החתיכה איסור גם לגבוה, נמצא שאיסור הנותר הוא איסור נוסף שיש על החתיכה. (פיהמ"ש ברטנורא כריתות ג,ד)

[3] כגון האוכל מאכלות אסורות ביום הכיפורים ילקה שתים, על המאכלות אסורות יש איסור אחד, וכשהגיע יום הכיפורים התווסף על המאכלות האסורות איסור נוסף הכולל בתוכו איסור אכילה לכל המאכלים והמשקים, נמצא שאיסור האכילה ביום הכיפורים הכליל את המאכלות אסורות עם שאר המאכלות והוסיף עליהם איסור.

וזה לשון רבנו בפיהמ"ש, ואם אכלו ביום צום כפור נוסף לו אסור האכילה בתענית לפי שהוא אסור כולל כל המאכלים והמשקים, וכיון שביום הזה אסור לאכל את הדבר המותר הרי הוא מוסיף אסור על הדבר האסור באכילה לפי שהוא כולל את החלב הזה בכלל מה שאסור לאכל, וזה הוא אסור כולל. (פיהמ"ש כריתות ג,ד)

וכן טמא שאכל חלב של קדשים חייב שתים, על החלב יש איסור אחד, וכאשר נטמא התווסף על החלב איסור נוסף הכולל בתוכו איסור אכילה גם לחלב וגם לבשר, נמצא שאיסור האכילה של החלב בטומאה הכליל את החלב עם שאר הבשר והוסיף עליו איסור.  

וזה לשון רבנו בפיהמ"ש, כגון שכבר נטמא האוכל הזה, וקודם שיתטמא היה אסור לו אכילת החלב בלבד ומותר לו הבשר, וכאשר נטמא ונאסר עליו הכל נוסף אסור הטומאה על החלב והרי זה אסור כולל.  (פיהמ"ש שם)

[4] מנישואיה הראשונים.

[5] מנישואיה השניים.

[6] נשאת לכהן כשהיא גרושה.

[7] זנת כשהיא נשואה לכהן.

[8] כל האיסורים בהלכה הם איסור מוסיף, כי כל איסור מוסיף להגביל אותה, ומוסיף לאסור עליה, להנשא לאנשים שבתחילה היתה מותרת להם, ולאכול דברים שבתחילה היתה מותרת לאכול אותם.

[9] גם כאן הוא איסור מוסיף (קידושין דף עז הובא במ"מ), כי איסור הזנות אסר אותה למי שבתחילה היתה מותרת לו, נמצא שהתווסף עליה עוד איסור. ואף שאשת כהן נאסרת בזנות גם אם זנתה באונס ואילו אשת ישראל לא נאסרת בזנות אלא אם זנתה ברצון, ואם זנתה באונס תחת בעלה הכהן ונתגרשה או נתאלמנה מותרת לישראל, ולכאורה אין עליה שם איסור זנות? כיון שכעת בנישואיה לכהן מוגדרת כזונה, וכיון שאף בישראל יש הגדרת איסור זנות, נמצא שהתווסף עליה איסור זונה.

[10] כל האיסורים בהלכה הם איסור מוסיף, כי כל איסור מוסיף להגביל אותה, ומוסיף לאסור עליה, להנשא לאנשים שבתחילה היתה מותרת להם.

[11] בתלישת האבר נהפכה הבהמה לטרפה, ושני האיסורים באים כאחת.

[12] משום איסור מוסיף, כי בתחילה היה החלב אסור לישראל ומותר לבני נוח, וכתלשו מן החי נאסר החלב גם לבני נוח משום אבר מן החי, נמצא שהתווסף עוד איסור על החלב.

[13] משום איסור מוסיף ומשום איסור כולל, שהרי בתחילה היה אסור החֵלֶב רק לישראל, ובשעה שתלש אותו מן החי, נוסף עליו איסור לבני נח, וזהו איסור מוסיף. ובתחילה חֵלֶב הבהמה היה אסור באכילה, ובשרה מותר, וכשנטרפה הבהמה נוסף איסור כולל לבשר ולחלב, "מתוך שנוסף האיסור בבשרה, שהיה מותר, נוסף [האיסור] על החֵלֶב" (להלן ז,ב). וזהו איסור כולל.

[14] זהו איסור כולל, שהרי בתחילה היה רק איסור אכילת חלב, וכשנתנבלה הבהמה או נטרפה התווסף איסור כולל גם לחלב וגם לבשר, נמצא שהתווסף איסור כולל על החלב.

[15] מעובד בחום עשן העולה מגחלים.

[16] מבושל במעיינות החמים הטבעיים שבטבריה. והוא הדין בכל המעיינות החמים.

[17] סוג בישול זה, אינו נחשב כבישול לעבור על מבשל בשר בחלב.

[18] נוזל הנותר אחר התגבנות החלב, שכמעט אין בו מוצקי חלב, ולכן אינו נידון כחלב.

[19] חלב בהמה שמתה או חלב זכר, אינם נחשבים כחלב.

[20] דם אינו נחשב כבשר.

[21] כאשר יש לפנינו חתיכת בשר נבילה, ונתערבה אותה חתיכה בְּחָלָב, איננו יכולים לאסור את החתיכה גם משום איסור נבילה וגם משום איסור בשר בחלב, כי בשר בחלב לא נאמר על בשר נבילה, והוא נאמר רק על בשר כשר הראוי לאכילה, לפיכך תיאסר אותה חתיכה רק משום נבילה, אבל איסור בשר בחלב אין עליה. )וכן הדין בחתיכת חֵלֶב שנתערבה בחָלָב). בשלושה מקרים אפשר לאסור דבר אחד משום כמה איסורים, כשהיו האיסורים באים כאחת, איסור מוסיף, ואיסור כולל.

איסור בת אחת- כששני האיסורים חלים בו-זמנית, כגון הבא על אמו חייב משום אם ומשום אשת אב. איסור מוסיף- האיסור השני הוסיף לאסור דברים אחרים שלא היו אסורים באיסור הראשון. כגון אלמנה שנעשתה גרושה, בתחילה נאסרה רק לכהן גדול, וכעת התווסף עליה איסור אף לכהן הדיוט. איסור כולל- האיסור השני כולל בהיקפו דברים אחרים האסורים ביחד עם האיסור הראשון. כגון מאכל אסור ביום כיפור, בתחילה נאסר רק משום מאכל אסור, וכעת ביום כיפור התווסף איסור לכל המאכלים ואף אותו מאכל אסור בכללם.

[22] איסורי ביאה יז,ח. ראה שם בביאור ובהקדמה.

[23] לביאור מושגים אלה ראה ט,ו בביאור.

[24] זהו האיסור הראשון.

[25] זהו האיסור השני והוא איסור מוסיף.

[26] זהו האיסור השלישי והוא איסור כולל.

[27] זהו האיסור הרביעי והוא איסור כולל.

[28] זהו האיסור החמישי והוא איסור מוסיף.

[29] זהו האיסור החמישי והוא איסור מוסיף.

[30] זהו האיסור השני והוא איסור מוסיף.

[31] זהו האיסור הרביעי והוא איסור כולל.

[32] זהו האיסור השלישי והוא איסור כולל.

***