| נשלח ב-9/5/2012 08:56 |
 |
| |
"אי אפשר לקבוע מי יצליח בלימוד תורה" האמנם?
לאחרונה, התחדש ביתר שאת הפולמוס סביב סוגיית גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל, וכרגיל נשמעת דרישה מצידם של התובעים להחיל חובת גיוס על כלל הצעירים החרדים, למעט מספר מוסכם של "עילויים". כנגד דרישה זו מגיבים החרדים בין השאר בטיעון שלא ניתן לקבוע מי יצליח בתורה ומי לא, ואי אפשר למנוע מאף אחד את האפשרות התיאורטית להיות גדול בתורה. ברצוני להעתיק לכאן מספר דוגמאות שהעליתי באשכול בפורום "בחדרי חרדים" ( http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2957943&whichpage=2&forum_id=771) כנגד טיעון זה.
הטענה שאין אפשרות לחזות אלו בחורים יראו ברכה בלימודם ויהפכו לגדולי תורה נראית לי מופרכת כשמדברים על צעירים בני 18, היא נסתרת הן מהמקורות והן מהמציאות המוכרת לנו, אני אסתפק במספר דוגמאות
- גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר-נָעַר אִם-זַךְ וְאִם-יָשָׁר פָּעֳלוֹ. (משלי ל,יא)
- אמר מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל (פסחים ג,ב ובעוד מקומות)
- אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה אמר להו רבה למי מברכין אמרי ליה לרחמנא ורחמנא היכא יתיב רבא אחוי לשמי טללא אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא אמר להו רבה תרווייכו רבנן הויתו היינו דאמרי אינשי בוצין בוצין מקטפיה ידיע (ברכות מח,א)
- מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה (חולין כד,א)
- אנו מכירים היטב את המציאות שבה התלמידים הטובים יותר הולכים ל"ישיבות גדולות" טובות יותר, והתלמידים הטובים פחות הולכים ל"ישיבות גדולות" פחות טובות, ולמרבית הפלא ברוב מוחלט של המקרים המיון הזה מוכיח את עצמו גם לטווח ארוך, למרות שהוא מתבצע בקרב מסיימי ישיבות קטנות (גילאי 16-17).
- על פי נתוני הלמ"ס ומשרד החינוך אחוז הנשירה בחינוך החרדי הוא 7.7% בשנה מכיתות ט' ומעלה, למיטב ידיעתי האחוז אצל הבנות החרדיות נמוך יותר ואצל הבנים החרדים גבוה יותר. אם נחשב 8% נשירה משיעור א' ישיבה קטנה, נגיע עד שיעור ב' בישיבה גדולה לכ-30% נושרים.
אל מול מקורות אלו, אני מודע לכך שישנן מקורות ודוגמאות מהחיים, לכאלו שבגיל מבוגר התחילו ללמוד וגדלו מאוד בתורה, כדוגמת רבי עקיבא שהתחיל את לימודיו בגיל 40 ורבי אליעזר שהתחיל את לימודיו בגיל 22 (לפי אדר"נ) או 28 (לפי פרד"א), אבל האם בשל כך נוכל לדרוש להשאיר את כולם בישיבה? מה גם, שלכאורה מקרים כאלו יתאפשרו גם לאחר השירות הצבאי. להלן דוגמאות למעשים כאלו: - מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע. אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו, והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן. אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר! היה מסתת והולך, עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן. ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור". דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה. (אבות דרבי נתן פרק ו')
- מה היה תחילתו של רבי אליעזר בן הורקנוס? בן עשרים ושתים שנה היה ולא למד תורה. פעם אחת אמר אלך ואלמוד תורה לפני רבן יוחנן בן זכאי. אמר לו אביו: הורקנוס, אי אתה טועם עד שתחרוש מלא מענה. השכים וחרש מלא מענה.
אמרו, אותו היום ערב שבת היה, הלך וסעד אצל חמיו. ויש אומרים: לא טעם כלום מו' שעות של ערב שבת עד שש שעות של מוצאי שבת. כשהוא הולך בדרך, ראה אבן שדימה ונטלה ונתנה לתוך פיו. ויש אומרים: גללי הבקר היה. הלך ולן באכסניא שלו, הלך וישב לו לפני רבן יוחנן בן זכאי בירושלים, עד שיצא ריח רע מפיו. אמר לו רבי יוחנן בן זכאי: אליעזר בני, כלום סעדת היום? שתק. שוב אמר לו, ושתק. שלח וקרא לאכסניא שלו. אמר לו: כלום סעד אליעזר אצלכם? אמרו לו: אמרנו שמא אצל רבי היה סועד. אמר להם: אף אני אמרתי שמא אצלכם היה סועד. ביני וביניכם אבדנו את רבי אליעזר מן האמצע. אמר לו: כשם שיצא לך ריח רע מפיך, כך יצא לך שם טוב בתורה. שמע עליו הורקנוס אביו שהיה לומד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי, אמר אלך ואדיר אליעזר בני מנכסי. אמרו: אותו היום רבן יוחנן בן זכאי יושב ודורש בירושלים, וכל גדולי ישראל יושבין לפניו. שמע עליו שבא, הושיב לו שומרין. אמר להם: אם בא לישב, אל תניחוהו. הוא בא לישב ולא הניחוהו.
היה מדלג ועולה והולך, עד שהגיע אצל בן ציצית הכסת ואצל נקדימון בן גוריון ואצל בן כלבא שבוע. היה יושב ביניהם ומרתת. אמרו: אותו היום נתן עיניו רבן יוחנן בן זכאי ברבי אליעזר, ואמר לו פתח ודרוש. אמר לו: איני יכול לפתוח. דחק עליו, ודחקוהו התלמידים, עמד ופתח, ודרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם. כל דבר ודבר שיצא מפיו, עמד רבן יוחנן בן זכאי על רגליו ונשקו על ראשו, ואמר לו: ר' אליעזר רבי, אמת למדתני. עד שלא הגיע זמן לצאת, עמד הורקנוס אביו על רגליו ואמר: רבותי, אני לא באתי אלא להדיר אליעזר בני מנכסי. עכשיו כל נכסי יהיו נתונין לאליעזר בני, וכל אחיו פטורין ואין להם בהן כלום. (שם)
אשמח אם המשתתפים כאן יוסיפו מקורות ודוגמאות לכאן או לכאן, ויחוו את דעתם על הנידון עצמו ועל המקורות והדוגמאות שהבאתי.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2012 17:42 |
|
| |
כי צריך להיות שקוע בלימוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2012 15:08 |
|
| |
אני לא מבין את הבסיס לדיון. ההנחה היא שעל ידי החלטה מי ילך לצבא ומי לא קובעים מי יוכל להיות לתלמיד חכם ומי לא. אבל מה הקשר בין הדברים? יש מקצועות קשים בהרבה כגון מתמטיקה או פיזיקה ולא ראינו שאנשים ששירותו שלוש שנים בצבא מתקשים בהשלמת הפער. המדע הישראלי לא נופל באיכותו מזו של כל העולם (ראה כמה פרסי נובל ופילדס יש לנו יחסית למספר הנפשות) למרות שרוב החוקרים הישראלים מפסידים שלוש שנים בגיל צעיר (שבתחומים אלה נחשב לקריטי בהרבה. הרי רוב החידושים המהפכניים בפיזיקה נעשו על ידי אנשים בגילאי העשרים). למה חושבים כאן שגמרא או הלכה זה שונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2012 00:55 |
|
| |
בקדושין כט: מבואר דהוא ללמוד ובנו ללמוד מי שיצליח יותר קודם, ולכאורה מיירי שהאב למד כבר בילדותו, אלא שצריך עוד ללמוד אצל רב, ואעפ"כ הוא קודם לבנו דההצלחה שלו עדיפה. וי"ל דהוא הדין בב' לומדים שאין למי שתומכן עוד מעות, שצריך להוציא זה שמצליח פחות, ולא תלוי ברצונו ללמוד וכדו', או מי החזיק ראשון, אלא בסיכוי להצלחתו. וכעין זה אמרי' חולין כד. מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה, ר' יוסי אומר: ג' שנים. הרי דמשכח"ל שיבין שאינו רואה סימן ברכה בלימודו.
וכן פסק למעשה הגר"ז ה' ת"ת פ"ג ה"ד כל זה בת"ח שלמד או שדעתו יפה ומצליח בתלמודו ויכול להיות ת"ח ללמוד כל התורה בעל פה מהתלמוד והפוסקים כמו הרא"ש וב"י, אבל מי שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות ומקורן ואפי' בלימוד המביא לידי מעשה לבדו רק הלכות פסוקות לבדן אף אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו נקרא בור, וכמו שאמרו על פסוק אדם אחד מאלף מצאתי אלף נכנסים למקרא וא' יוצא להוראה, אינו חייב לחיות חיי צער ולעשות מלאכתו עראי כדי להרבות בלימוד שאינו מבין על בוריו שהוא לימוד ההלכות בלי טעמים כמש"נ וגם עתיד לשכחו וכו' מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לת"ת. עכ"ל.
והא דאמור נדה ע: מה יעשה אדם ויחכם יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, ברור שצריך להשתדל ולהתאמץ ולהתפלל בכל כחו. אבל אם רואה שעדיין אינו רואה סימן ברכה שאני, הלא גם אמרו שם מה יעשה מי שאין לו בנים יבקש רחמים ממי שהבנים שלו, ואעפ"כ אם אינו רואה סימן ברכה בזה צריך לגרש אשתו. וע"ש בגר"ז דאם נוטל מן הצדקה חייב ללמוד כל רגע ורגע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2012 06:53 |
|
| |
פרופ' אומן: המורים אמרו לי שיצא ממני נגר או מוסכניק.בכנס מנהיגות החינוך הדתי במחוז הצפון התבטא חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן נגד האבחונים הפסיכוטכנים שקובעים את עתידם של התלמידים: " אמרו לי שלפי היכולות שלי אוכל להצליח מאוד כנגר, מוסכניק או חשמלאי ושכישוריי לא מתאימים להוראה או מתמטיקה... למזלי לא הקשבתי להם".אריה יואלי, סרוגים 17.05.12 10:42 *-- RELEVANTI_ARTICLE_START *
פרופ' אומן נגד האבחונים הפסיכוטכניים שחורצים גורלות של תלמידים. במסגרת הכנס ה-6 למנהיגות של החמ"ד במחוז צפון, שנערך שלשום (ג') במכללה הדתית לחינוך 'שאנן' בחיפה, נזכר פרופ' ישראל אומן בימיו בבית הספר.  יותר ממוסכניק. פרופ' אומן (פלאש90) "היו לי בתיכון שני מורים שהתוו לי את דרכי בנערותי" ציין פרופ' אומן. "אחד במדע והשני לתנ"ך בתורה ושניהם ייצגו אותי. במתמטיקה השיעור שהלהיב אותי במיוחד היו לימודי ההנדסה. כי זו מתמטיקה אמיתית. בעוד שהנוסחאות למיניהן שעממו אותי הגאומטריה הלהיבה אותי מאוד." "בבית הספר קיימו אצלנו בבית הספר מבחנים פסיכוטכניים ואבחנו וציינו בפניי שעל פי היכולות שלי אוכל להצליח מאוד כנגר, מוסכניק או חשמלאי והבשורה הרעה היא שאני לא מוצלח בשביל לעסוק בהוראה או מתמטיקה." סיפר אומן. לדבריו, רק הודות למורים ולמרצים טובים באוניברסיטה שעבדו איתו בצורה פרטנית, הוא הצליח להגיע להישגים. "לשמחתי לא ויתרתי והלכתי עם האמת שלי". הפסיכומטרי הורס תלמידים טוביםאת שיטת האבחונים הפסיכוטכניים והפסיכומטריים הוא מתעב: "אבחונים רבים הרסו את חייהם של תלמידים אחרים שויתרו על החלומות שלהם. 100 שאלות בעשר דקות אינן מעידות על חוכמה." "עבדכם הנאמן איטי מאוד-מבחנים, שאלות וכתיבת מכתב לוקח לי שבועות ארוכים, אני חושב לאט והולך לאט ואולי זו הסיבה לציון הנמוך שקיבלתי בפסיכוטכני". סיפר אומן לנוכחים, כשהוא מסכם את דבריו למורים ולמחנכים "כי רק קשר אישי בין המורה לתלמיד זה מה שמאפשר טיפוח מצויינות." במסגרת הכנס נטלו חלק מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, ראש מינהל החינוך הדתי, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, יו"ר אמ"י וסגן מזכ"ל הסתדרות המורים, מר גד דעי, ראש עיריית צפת, מר אילן שוחט, ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נאמן, מפקח מחוזי תרבות תורנית מר חיים שני, הרב ד"ר בנימין לאו והעיתונאי ג'קי לוי. מנהל מכללת שאנן, ד'ר יחיאל פריש ציין כי: "במערכת החינוך בכלל ובמכללה בפרט, יש צורך להעצים את יכולתיהם של סטודנטים, שאולי לא מוגדרים כ"מצטיינים" במלוא מובן המילה, אבל שיש להם יכולות למצוינות לממש את יכולותיהם על בסיס פגישות פסיכולוגיות, הומניסטיות ומנהליות ולהרחיב את תחומי ההחלה של המושג מצויינות גם לתחומים נוספים". ראש מנהל החינוך הדתי, ד"ר אברהם ליפשיץ ציין כי: "אנחנו לא חיים רק ממה שהאדם עושה אלא גם מרוחניותו ומידתו הטובה. ההבדל הגדול בין מנהל ביה"ס שהוא אדמיניסטרטור שעוסק רבות בטכנוקרטיה ובניהול השוטף ולבין מנהיג פדגוגי היא היכולת להסתכל פנימה ולדעת שבפנים קיים עולם מעמיק וגדול -עולם הרוח, האמונה והאמת".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2012 10:13 |
|
| |
מה שבעיקר דיבר ר' בנציון זה על תופעת הנחיתות והדחיה למי שעובד, וכהניסוח ההזוי של 'יתד נאמן' שמי שיוצא לעבודה צריך לעשות זאת 'כפוף ובוכה', והסתכלות של 'בדיעבד' ובושה מהמשפחה במקרים רבים, וכן התופעות של בעיה בקבלה למוסדות חינוך שזה ודאי לא קיים בציבור החסידי שכל קהילה פותחת שעריה לכל השייך אליה.
אמנם ברמה המעשית והכמותית בשטח אינני יודע עד כמה הציבור החסידי יותר עובד מהציבור הליטאי. אני בכלל לא בטוח שיש הבדל משמעותי. חלק גדול מהבעיות העומדות בפני אברך ליטאי שמבקש להתפרנס מצויות גם בציבור החסידי, היינו העדר השכלה והכשרה וכו'.
אפשר אפילו לומר להיפך, שהמנטליות והסגנון של אברך ליטאי, בוודאי בחוגים יחסית יותר פתוחים כמו 'חברון' וכו', יותר מאפשרות לו לבוא במגע עם העולם הכללי ועם שוק החיים, ביחס לאברך חסידי. (כמובן אני נוקט לשון הכללה). כמדומני שרוב אלה הלומדים במכללות וכו' משתייכים לציבור הליטאי דווקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2012 19:22 |
|
| |
אתנחתא, לדעתי אתה צודק, וכבר הזכיר את זה ר' בןציוןכהנא באומרו "אל תיקרי חרדים חדשים/ישנים, אלא ליטאים חדשים/ישנים".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2012 19:19 |
|
| |
בכלל נדמה לי שבכל הוויכוחים כאן "חרדי" הינו שם נרדף לחרדי ליטאי. חרדי חסידי מבעלזא ומגור למשל, אין להם שום בעי' לצאת לעבוד מבחינה חברתית ותרבותית, אם כי הצבא מרתיע אותם בגלל רוח ההפקרות והפריצות ובכלל יש רתיעה לבא ציוני וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2012 18:09 |
|
| |
א. הרחקת לכת. לפני שאצטרך לשכנע את החברה החילונית דת"לית, הדרך ארוכה, אצטרך קודם לשכנע את מובילי דעת הקהל החרדי, את הגדוילים, את חצרותיהם ועוד הרבה בדרך.
אני רק מציע את רעיונותי, וקובל על העקמימות המטרידה שלוקה בה הציבור החרדי כעדר.
ב. חסר לך מידע, צא ובדוק כמה עלו המסלולים לגיוס חרדי למדינה עד כה, ותבין שהושקעו המון משאבים וכספים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2012 17:27 |
|
| |
חוכר א. אתה צריך לשכנע את החברה החילונית דת"לית שאתה צודק או שלפחות אתה מאמין במה שאתה טוען. וזו התגובה גם ל ג'. וחוץ מזה , מה עם ההצדקה המוסרית העצמית
ב. הצבא לא צריך ועולה הרבה אלו תירוצים. לגייס בחור ללא משפחה עולה כמו כל בחור חילוני (+כמה שקלים לכשרות וטיפה תשומת לב לשליחת מדריכים ולא מדריכות, ובמילא ככל שהיחידה קרבית יותר יש פחות נשים)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2012 16:15 |
|
| |
זהו שמטרתי אינה לשכנע שחרדי צריך לבטל מלימודו לא עבור ש"ל ובטח שלא לצרכי צבא.
מטרתי היא שחרדי שכבר בכל מקרה מבטל את לימודו, שיעשה דברים מועילים כגון שירות אזרחי במוסדות חסד.
למה לא צבא? כבר כתבתי, א. לא בטוח שהצבא צריך אותם.
ב. התקציבים לפתיחת יחידות נפרדות לא שוות את המאמץ וזה מהנסיון של שח"ר וכדו'.
ג. כל צד בא לקראת השני, אתם רוצים שנשרת את המדינה? שירותי רווחה זה שירות לא
פחות משירותי ביטחון.
תוקן על ידי משה_החוכר ב- 15/05/2012 16:17:01
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2012 07:21 |
|
| |
חוכר
איך תשכנע מישהו שחרדי יכול לבטל לימודו לצרכי ש"ל אך לא לצרכי צבא (פיקו"נ)?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2012 17:46 |
|
| |
1. טענת "תורתו אומנותו" לא תישמט מסיבה פשוטה, כיון שמי שאכן יהיה חשוב לו להשאר בכתלי הישיבה יצטרך להצדיק זאת, ואף הישיבות יפעלו להגביר את חשקת התורה בלומדיהם.
אי אפשר להמלט מהעובדה שיש המון שוליים שפשוט נופלים בין הכסאות, לא לומדים לא עובדים ונכנסים למעגל מסחרר של חתונה משכנתא וכדו.
2. גם כיום יש עודף כ"א, א"כ מדוע יש וטו של 3 שנים?
לבטח אם יקימו וועדת ביקורת, היא תמצא שצה"ל לא צריך את החרדים ואת הערבים, ובטח שהוא לא ערוך לקליטתם הן תקציבית והן מחוסר תפקידים לאיוש.
המציאות מוכיחה, שאצל האברכים זה עבד.
כמות האברכים שיצאו לשרת בשירות האזרחי, היא כמות מכובדת מאד(על אף שע"פ הנתונים בצה"ל הם לא מרוצים מהכמות אבל זוהי עדיין כמות מכובדת), ותתפלא לשמוע שיש שם המון אברכים מרוצים ויש מהם המון שנשארים במסגרת תורנית.
ההצעה הפשוטה שלי היא פשוט להמיר את אותה שיטה, לבחורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2012 17:16 |
|
| |
חוכר 1. עוד לפני שכנס לסוגיות של צדק, ברגע שאתה עושה כן אתה משמיט את הבסיס לטענה הבסיסית לפטור בחורי הישיבות. בהתחלה אולי יקנו ממך שירות לאומי, במהלך הזמן יאמרו לך שטענתך הבסיסית הלכה לה ויבקשו נימוק שלא לגייס את כולם. 2. גם אם נניח שאין מחסור בכ"א – יאמר לך הצבור החילוני כי הוא מעדיף לשרת 2.5 שנים במקום 3 ואתה תשלים את החסר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2012 14:15 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | חוכר
אם שירות לאומ - להיכן הולכת ההצדקה של ת"ת כפטור לצבא. אם בין כך מבטלין מדוע לא כמו כולם? |
|
אתה טוען את טענת השוויון.
וזוהי טענה שאפילו המובטלים ממאהל ה"פראיירים" לא טוענים, הם עדיין מסכימים שיש גרעין של "עילויים" שמבחינתם שווים את הויתור על השירות הצבאי, כמו גם מוכשרים בספורט ווכו'.
אם אתה שואל את דעתי האישית, אענה לך שאני לא חש שהצבא חלש עד כדי מחסור בכח אדם, שבגלל זה הוא מחפש התגייסות המונית, שכן אם זו הייתה הטענה, היו יוצאים במבצע גיוס המוני בקהילה הדרוזית והצ'רקסית והערבית ובכל הקהילות שבהן אין מושג של גיוס חובה.
אלא מה, כאן מדובר באמת על בחורים טובים מבית טוב, שבאמת לא מוצאים את עצמם בבית המדרש מכל מיני סיבות שונות ומגוונות, האחד היפר, השני לא מצליח להגיע לסיפוק ומוצא את עצמו מעשן ומשתעמם מחוץ לכותלי בית המדרש שעות ימים חודשים ושנים, השלישי נייסען, לא מעניין אותו שור שנגח, מעניין אותו גפני פרוש "טוב" "ג" ש"ס דרעי וכדו'...
מדוע אם כן נתעקש על בחורים מסוג אלו שישארו בכתלי בית המדרש?
אם אכן אין מחסור בכח אדם בצהל, בואו נקרא לארגוני החסד והרווחה "שירות לאומי/אזרחי/ציוני/רווחתי".. ותנו לבחורים הללו להתקדם בדברים שהם אכן הרבה יותר טובים בהם.
בנוגע להאם אפשר לחזות מכאן על העתיד של בחור כזה או אחר, מהנסיון שלי, ויש לי נסיון, בחורים בגיל 18 19 20 שנמצאים במצב שהם מצהירים שאין להם טעם בלימוד, [ויש הרבה מהם שפשוט ממתינים לרגע בו הם ימצאו שידוך,] על פי רוב לא יקומו ויהפכו לגדולים בתורה ולא לאברכים המסתפקים בפת לחם ומינוס הזוי בבנק.
דירה הם לא יקבלו מהשווער, ומשכנתא תרד כל חודש, ומכאן יאלצו בטווח הקרוב או הרחוק לצאת לעבודת כפיים.
אז בואו נפתח להם שערים, שיתנדבו, יעשו שירות, תוך כדי ילמדו מקצוע מכובד, יקבעו עיתים, ויצאו כולם מורווחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2012 09:58 |
|
| |
ככלל אני סבור ומזדהה עם מה שכתב ר' בנציון במקום אחר, כי את ההסבר העיקרי להתפתחות 'חברת הכוללים' יש לחפש בנסיבות כלכליות וארציות שונות, וכל העקרונות והתאוריות הגדולות כגון זו הנידונה כאן באו אחר כך. אבל אחרי שאכן התפתחה מסכת שלמה של מיתוסים ומסורות מומצאות בכדי להצדיק ולקיים את כל המבנה הזה, ומציגים את כל המערער עליהם ככופר בעיקר, חשוב אכן להתמודד גם במישור הזה, ולהראות כיצד מדובר בדברים מוכחשים שגם אין הדעת סובלתן וגם אין להם שום מקור תורני, ולהיפך.
|
|
|
|
|
